חל היום
תוקן 20 פעמים · משרד אחראי: התרבות והספורט · ועדה בכנסת: חינוך
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע כי על מדי התחרות של ספורטאי הישגי המייצג את מדינת ישראל בתחרות בין לאומית רשמית יופיע דגל המדינה. ואולם, שר התרבות והספורט רשאי לקבוע שחובה זו לא תחול על ענפי ספורט מסויימים, וכן הוא רשאי לקבוע נוהל לפיו הוראות החוק לא יחולו במקרים מסוימים, בשל נסיבות מיוחדות, לדוגמה נסיבות ביטחוניות.
החוק כולל תיקונים שמטרתם לטייב ולשפר את מערך הסדרת העיסוק של מאמנים בענפי ספורט שבהם נדרשת תעודת הסמכה לפי החוק, ובכלל זה: יצירת ארבע דרגות הסמכה למאמני ספורט, קביעת תנאים למתן תעודת הסמכה בידי מוסד להכשרה והסמכת משרד התרבות והספורט לערוך בחינות מטעמו; הקמת מרשם בעלי תעודות הסמכה והסמכת הממונה במשרד לבדוק מידע פלילי כתנאי לרישום במרשם; שיפור ההסדרים להכרה במאמנים בעלי תעודות או נסיון מחוץ לישראל; הסדרת ההכרה במוסדות להכשרת מאמנים והקמת מרשם של המוסדות; הוקנו למשרד הספורט סמכויות מנהליות לשם פיקוח ואכיפה של הוראות החוק, כגון סמכויות מפקחים לדרוש מידע והזדהות, אפשרות הסתייעות בבודקים חיצוניים, וסמכות להטיל עיצומים כספיים. תחילת החוק תהיה בתוך שנתיים מיום פרסומו עם אפשרות הארכה של חצי שנה בצו.
החוק מגביר את סמכויות הענישה והאכיפה המנהליות והפליליות במקרים של אלימות באירועי ספורט, בדרך של הרחבת סמכויות ההרחקה של שוטר, הוספת עבירות מסוימות הקשורות קשר הדוק לאלימות בארועי ספורט, יצירת תשתית להטלת קנסות מנהליים, הקמת ועדה למניעת אלימות בספורט תחת המועצה הלאומית לספורט וקביעת חובות דיווח לכנסת לשם בחינת יעילות הכלים החדשים.
לפי סעיף 7 לחוק הספורט, על ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט להיות מבוטח על ידי אחד מגופי הספורט המארגנים את התחרות. התיקון קובע כי גם ספורטאי רשאי לבטח את עצמו, ואם עשה כן, או אם בוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים לפי החוק, יהיו גופי הספורט פטורים מלבטח אותו. כמו כן, התיקון הוסיף לרשימת הספורטאים הפטורים מביטוח את הספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בגינה תשלום שכר או כל תמורה אחרת.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.
החוק מעגן את מעמדו של מכון וינגייט כמכון הלאומי למצוינות בספורט. החוק קובע הוראות בדבר הקמתו של המכון כתאגיד סטטוטורי וכי מטרותיו הן לקדם את תרבות הספורט בישראל לפתח ולקדם את פעילויות הספורט בישראל, בכל הענפים והרמות, וליזום פעילויות כאמור, כתשתית לפיתוח הספורט ההישגי; לקדם את המצוינות בספורט ההישגי, ובכלל זה לסייע לספורטאים ההישגיים בהתקדמותם המקצועית. עוד מעגן החוק את יחידות המכון, וכן את שיתוף הפעולה שלו עם הוועד האולימפי בהפעלת היחידה לספורט הישגי, וקובע את תפקידיו הציבוריים לשם השגת מטרותיו. בנוסף על תפקידיו הציבוריים, יוכל המכון לבצע פעולות נוספות שיש בהן רווח, בהתאמה למטרותיו ובתנאים שנקבעו בחוק. החוק קובע הוראות בדבר מוסדות המכון ובהם מועצת המכון וחבריה, ועדת המחקר וועדות המשנה, ועדת הביקורת והמנהל הכללי של המכון והוראות בדבר עובדי המכון. עוד נקבעו הוראות בדבר תקציב המכון, שמימון פעולותיו יבוא מתקציב המדינה וכן מהכנסות נוספות שיהיו לו מפעולותיו ומתרומות, עיזבונות ומענקים.
החוק מוסיף להתאחדויות ולאיגודים הזכאים לקבל את כספי תמיכת המועצה להסדר ההימורים בספורט, הניתנת לפי אמות מידה שקובעת המועצה הלאומית לספורט, גם התאחדויות שקיבלו הכרה לפי חוק הנהיגה הספורטיבית. עוד קובע החוק קובע כי לא ניתן למנות למועצה להסדר ההימורים בספורט נציגים שהם חברי הנהלה פעילה של התאחדות נהיגה ספורטיבית, זאת בדומה לנציגים שהם חברי הנהלה פעילה של איגוד או התאחדות לפי חוק הספורט.
החוק מונע כפל תשלומי ביטוח בכך שהוא פוטר את גופי הספורט המחויבים לפי החוק לבטח ספורטאים המשתתפים בתחרויות מטעמם, מלבטח מספר קבוצות של ספורטאים שמבוטחים באופן אחר. הספורטאים שלגביהם יהיו פטור מחובת ביטוח כאמור הם ספורטאים המקבלים מעל שכר מינימום, וספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט במסגרת פעילות הנלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן תלמידים המבוטחים באמצעות רשות החינוך המקומית בביטוח תאונות אישיות לפי חוק לימוד חובה.
החוק המקורי: 21 ביולי 1988 · רשומות (PDF)
12 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.