חל היום
החל מ־30 בנוב׳ 1995 · תוקן 26 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון לחוק נועד לתת מענה למקרים של קטינים בני 12 עד 14 שהורשעו בעבירות הטרור החמורות ביותר – עבירות רצח בנסיבות מחמירות או ניסיון לרצח, שהן מעשה טרור או שנעשו במסגרת ארגון טרור. במקרים אלה, נקבע כי גם אם לא מלאו לקטין 14 שנים בעת מתן גזר הדין, ניתן יהיה להטיל על הקטין עונש מאסר שירוצה במאסר בהגיעו לגיל 14 וכי עד הגיעו לגיל זה הוא יוחזק במעון נעול. ההסדר נקבע כהוראת שעה לחמש שנים, עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של עד שנתיים בכל פעם, בצו של שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת החוקה. בנוסף, נקבעה הוראת שעה לשלוש שנים, הקובעת הסדרים לגבי קטינים המרצים עונש מאסר או מעצר במעון נעול עד לגיל 14, בגין העבירות האמורות. לעניין קטין שהורשע ונגזר עליו לרצות עונש מאסר לאחר שימלאו לו 14, הממונה על המעונות רשאי לבקש להחזיקו במאסר לתקופה של עד 10 ימים. זאת, אם הקטין מסכן או פוגע באחרים, או שעלול לסכן או לפגוע באחרים באופן שאינו מאפשר לקיים את הצו במעון נעול. אם לאחר חזרתו של הקטין למעון הנעול הוא ממשיך לסכן או לפגוע כאמור, רשאי בית המשפט להמיר את הצו במאסר לתקופה שייקבע ושלא תעלה על הזמן שנותר להשלמת הצו המקורי. לעניין קטין שנאשם ומוחזק במעון נעול במעצר, נקבע כי אם בית המשפט שוכנע, לבקשת הממונה על המעונות, שהקטין מסכן או פוגע באחרים, או עלול לסכן או לפגוע באחרים באופן שלא מאפשר את קיום הצו במעון, ניתן להורות, כי הקטין ייעצר לתקופה של עד 10 ימים. אם לאחר שחזר למעון התקיימו שוב הנסיבות האמורות, רשאי בית המשפט, לקבוע כי הקטין ייעצר לתקופה שייקבע ושלא תעלה על 30 ימים. אם לאחר חזרת הקטין למעון, חזרו והתקיימו שוב אותן נסיבות, רשאי בית המשפט להורות על מעצרו של הקטין לתקופות שלא יעלו על 45 ימים כל פעם.
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, קבע לפני התיקון, כי לא ניתן להטיל עונש מאסר על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין. בתיקון לחוק, נקבעה הוראת שעה לפרק זמן של שלוש שנים, לפיה בית המשפט יהיה רשאי לצוות שקטין שהורשע בעבירת הריגה, רצח או ניסיון לרצח ושטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין, יוחזק במעון נעול לפרק הזמן שיקבע, וכי המשך נשיאת עונשו תרוצה במאסר בשלב מאוחר יותר, ובלבד שבעת העברתו למאסר ימלאו לקטין 14 שנים לפחות. בית המשפט יהיה רשאי לצוות כאמור, רק לאחר ששקל את נסיבות המקרה, השפעת המאסר על הקטין, גיל הקטין בעת ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הקטין. אם ציווה בית המשפט על החזקה במעון נעול והעברה מאוחר יותר למאסר כאמור, יקיים בית המשפט דיון מעקב, לקראת תום תקופת ההחזקה במעון הנעול ולפני העברתו של הקטין למאסר. בדיון זה, בית המשפט יהיה רשאי להורות על דחיית המאסר והמשך החזקתו של הקטין במעון הנעול לתקופה שנותרה להשלמת העונש, על קיצור תקופת המאסר או על ביטול המאסר ועל המשך החזקתו של הקטין במעון נעול, כל זאת לתקופה שלא תעלה במצטבר על התקופה שנותרה להשלמת העונש עליו הורה.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
בתיקון לחוק נקבעו שינויים במבנה, בפעילות ובניהול הכספי של לשכת עורכי הדין. תפקידי הלשכה הורחבו להיבטים נוספים שהלשכה מתעסקת בהם לטובת חברי הלשכה והציבור הרחב, כגון: ארגון השתלמויות מקצועיות; עיסוק בהליכי גישור; ניהול קשרי החוץ של הלשכה, ועוד. נערכו שינויים במבנה הלשכה- הוועד המרכזי בוטל והמועצה הארצית נקבעה כגוף המבצע של הלשכה. לשם כך נקבע בחוק, הרכבה, תפקידיה וסמכויותיה של המועצה הארצית, וכן נקבעה חובה למועצה הארצית להקים ועדות שתהיינה אחראיות על הפעלת תחומי פעילות שונים שבסמכות הלשכה, שמופעלים כיום על ידי הוועד המרכזי. נקבע כי הוועדים המחוזיים יהיו כפופים להחלטות המועצה הארצית וסמכויותיהם יוגדרו בצורה ברורה בחוק. וכן, עוגנו בחוק תפקידם של בעלי תפקידים בלשכה כגון: ועדת ביקורת, רואה חשבון, מבקר, יועץ משפטי ומבקר פנימי והוסדר בחוק מעמדו וסמכויותיו של מנכ"ל הלשכה. בנוסף לכך, הוסדר בחוק האופן שבו ייקבע תקציב הלשכה והאופן בו הוא יחולק בין המוסדות הארציים לוועדים המחוזיים. וכן נקבע כי דמי החבר והאגרות למימון, יהיו תחת הפיקוח של שר המשפטים. לבסוף, הוענקו בחוק סמכויות נוספות לשר המשפטים. נקבע כי לשר המשפטים סמכות להורות לגורמים בלשכה על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד במידה ולא ביצעו אותו, ובמקרים חריגים אף להורות על פיזור המועצה הארצית, ראש הלשכה או שניהם יחד. וכן שר המשפטים הוסמך לקבוע בתקנות, הוראות הנוגעות לתוכן מבחני הלשכה.
התיקון מסמיך את נציב בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אם ראה, על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו של האסיר או נכות בלתי הפיכה. הבקשה תוגש רק לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול. בית המשפט ישמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא כוחו, ויביא בחשבון את חוות דעתה של ועדת האתיקה. בקבלת החלטתו, בית המשפט יחויב לשקול את מצבו הרפואי והנפשי של האסיר, הסיכויים והסיכונים של הטיפול המבוקש לאסיר ושל טיפולים חלופיים, מידת פולשנותו של הטיפול המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר, עמדת האסיר ונימוקיו, תוצאות טיפולים דומים שניתנו לאסיר אם נתנו, וכן שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שיובאו בפניו ראיות לעניין זה. לפי התיקון, אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק את הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה גם אם האסיר מתנגד לכך. לפני מתן הטיפול ייעשה מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול. הטיפול יינתן בנוכחות רופא ויתבצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר. במקרה של סירוב מצד האסיר לקבל את הטיפול, יוכל סוהר, לבקשת מטפל, להפעיל כלפיו כוח סביר, במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול בלבד. כמו כן, מטפל לא יהיה חייב לתת לאסיר שובת רעב טיפול לפי הסדר זה.
החוק המקורי: 30 בנוב׳ 1995 · רשומות (PDF)
68 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.