חל היום
תוקן 19 פעמים · משרד אחראי: העבודה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע בהוראת שעה הליך מקוצר כמפורט להלן למתן צווי הרחבה להסכמים קיבוציים שנחתמו בשל המצב המיוחד בעורף שהוכרז ביום 28.2.2026. תוקף הוראת השעה עד שלושה חודשים מסיום ההכרזה על המצב המיוחד בעורף. לפי הוראת השעה, הודעה על כוונה לתת צו הרחבה להסכם קיבוצי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף תפורסם ברשומות ותציין כי ההסכם נעשה בשל המצב המיוחד בעורף וכי יש דחיפות בהרחבתו, ערר לעניין הכוונה לתת צו הרחבה יוגש בתוך 4 ימים מפרסום ההודעה ושר העבודה רשאי לחתום על צו ההרחבה בחלוף 7 ימים מפרסום ההודעה. שהמועד להגשת טענת כשרות בקשר לרישום ההסכם הקיבוצי יהיה לכל המאוחר המועד להגשת ערר על מתן צו ההרחבה, ורישום ההסכם הקיבוצי יוכל להתבצע עד למועד מתן צו ההרחבה. ההליכים המקוצרים הוחלו, בשינויים מסוימים, גם על ההסכם הקיבוצי בעניין משרתי מילואים, בני זוגם וצבירת חופשה שהודעה על כוונה לתת צו הרחבה לגביו פורסמה ביום 3.3.2026.
הוארך תוקפן של הוראות השעה בחוק הסכמים קיבוציים שמקצרות את המועדים ומפשטות את ההליכים למתן צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי, שלגביו שר העבודה ציין כי העניינים בו נובעים בעיקרם ממלחמת חרבות ברזל, ושוכנע שיש דחיפות בהרחבתו. הוראות אלו יחולו ברציפות עד תום שלושה חודשים מסיום התוקף של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה בתחילת המלחמה.
נקבעו בהוראת שעה עד ה-29 באוגוסט 2024 הוראות המקצרות את ההליכים לעניין מתן צו הרחבה לגבי הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל מלחמת חרבות ברזל ושר העבודה שוכנע כי יש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו. נקבע כי ההודעה על כוונת שר העבודה לתת צו הרחבה להסכם כאמור תפורסם ברשומות ותצוין בה קביעתו כי מדובר בהסכם שהעניינים בו נובעים בעיקרם ממלחמת חרבות ברזל וכי הוא שוכנע כי יש דחיפות בהרחבת תחולתו של ההסכם הקיבוצי. כמו כן במקום שצו ההרחבה יינתן רק לאחר חודש ממועד פרסום ההודעה על הכוונה לתיתו, ניתן יהיה להחליט על מתן הצו כבר לאחר שבעה ימים. נוסף על כך, נקבע קיצור המועד להגשת ערר לגבי הכוונה למתן צו הרחבה, שיוגש באופן מקוון, מעשרים יום לארבעה ימים ממועד פרסום ההודעה, אלא אם כן השר קבע בהודעה מועד מאוחר יותר. כמו כן נקבע כי אם השר הודיע על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי הסכם כאמור שהוגש לרישום, יקוצרו גם המועדים להליכים הנוגעים לרישומו של ההסכם, כך שהמועד להגשת טענת כשרות בקשר לרישום ההסכם הקיבוצי יהיה לכל המאוחר המועד להגשת ערר על מתן צו ההרחבה והמועד לרישום ההסכם הקיבוצי יהיה לכל המאוחר מועד מתן צו ההרחבה. לגבי הסכם קיבוצי שלפני תחילת החוק כבר פורסמה הודעת שר העבודה על כוונה לתת צו הרחבה לגביו אם הוא נעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה ויש דחיפות במתן צו הרחבה לגביו, נקבעו הוראות מותאמות. נוסף על כך נקבע כי טענת כשרות של ארגון עובדים, הנוגעת להסכם, שביום תחילתו של החוק טרם חלף המועד להגשתה, תוגש לא יאוחר מתום שלושה ימים מיום תחילתו של החוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק המקורי: 28 בפבר׳ 1957
34 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 4 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.