חל היום
תוקן 32 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע הגבלה על סכום התשלום המרבי שרשאים לגבות עורכי דין וחברות למימוש זכויות מנכי צה"ל וכוחות הביטחון ומנפגעי פעולות איבה בעד טיפול בתביעות או בבקשות שונות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ובכלל זה בעד הליכי ערעור שונים. כמו כן קובע החוק כי לא יגבה תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי ובבקשות לזכאויות נוספות אלא אם כן קבע שר המשפטים אחרת בתקנות. יוזכר כי הגבלת התשלום הקבועה בחוק לא תחול על טיפול בערר או בערעור על החלטה של קצין תגמולים או של הרשות המאשרת לעניין הכרה, אולם משנקבעה הכרה בהליך כאמור, תחול המגבלה שבחוק על המשך ההליכים שלאחר ההכרה. נוסף על כך נקבעו הוראות שונות לעניין פריסת התשלום וכן הוראות צרכניות לעניין ההתקשרות שמטרתן להגן על נכים ונפגעים כאמור. בנוסף, נקבעה זכאות לסיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בקשר להסכמי התקשרות לגביית תשלום בעד טיפול בתביעה או בבקשה כאמור. לגבי חוזים שנחתמו טרם יום התחילה – נקבע כי יחולו לגביהם חלק מההוראות הצרכניות שנקבעו בחוק. לגבי הסכמים שנחתמו מה-7.10.23 ועד יום התחילה נקבע איסור על גביית תשלום מופרז שהוא תשלום העולה על 140% מהסכום המרבי שמותר לגבות לפי החוק בעד טיפול שבשלו נקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות. כמו כן נקבע מהו סכום מופרז לגבי הליכים שהסתיימו בדרגת נכות זמנית של 10% לפחות או שמהטפל הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה. מי שגבה יותר מהסכום המופרז לפני יום התחילה ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנה מיום התחילה. ההשבה לא תידרש אם המטפל פנה לבית המשפט המוסמך – לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה – לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה כולה או חלקה אינה צודקת בנסיבות העניין, או אם המטפל קיזז את הסכום המופרז מסכומים נוספים שמגיעים לו כחוק מהנכה או מהנפגע. כמו כן המטפל יכול לפנות לבית משפט או לבית הדין האזורי לעבודה כאמור על מנת שיקבע כי הסכום אינו מופרז וכי ניתן לגבות אותו או סכום אחר כפי שיקבע.
חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו–2026, מסדיר מנגנון לקידום הסיוע למשפחות נעדרים ולייעול שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה. על פי החוק, "נעדר" מוגדר כאזרח או תושב ישראל שנעדר מביתו או ממסגרת שהייתו לפחות 60 ימים מיום הדיווח למשטרה, מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר, אין ראיה לכך שאינו בחיים, ויש לגביו הכרזה תקפה כנעדר על ידי המשטרה. ההגדרה כוללת חייל שנעדר משירות צבאי, למעט במקרים של חשד לעבירות עריקות או היעדר מן השירות. החוק קובע כי שר העבודה ימנה ועדה בין-משרדית, בראשות נציג משרדו, שתכלול נציגים ממגוון משרדי ממשלה, מהמוסד לביטוח לאומי ומהאפוטרופוס הכללי. תפקידה של הוועדה לתכלל את המענים הניתנים למשפחות, לגבש נהלי עבודה קבועים בין הרשויות ולבחון מקרים פרטניים לשם שיפור הטיפול. לשם כך, חויבו משטרת ישראל וצבא הגנה לישראל להודיע לוועדה על אדם כנעדר, באופן שלא יפגע בצורכי חקירה, ביחסי החוץ או בביטחון המדינה, והוסדרו סמכויות למסירת מידע רלוונטי לוועדה מגופים ציבוריים, בכפוף להסכמת המשפחה ושמירה על פרטיות. עוד קובע החוק כי המשטרה או צה"ל יחויבו ליידע את בני המשפחה של נעדר בדבר אפשרותם לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית וללשכת הסיוע המשפטי, לשם בחינת זכויותיהם. בנוסף לכך, במסגרת החוק תוקן חוק הסיוע המשפטי, כך שמשפחת נעדר תהיה זכאית לסיוע משפטי בהליכים אזרחיים בישראל הקשורים לענייניו, ללא צורך בעמידה במבחן זכאות כלכלית. וכן תוקנו חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שיינתן פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה האדם נעדר, בתנאי שאין לו הכנסה אחרת, ונקבע כי לא תשולם גמלה בעדו בחלוף שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר.
החוק נועד להתמודד עם תופעות של עוקץ וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים. על כן הוא קובע זכאות לסיוע משפטי לאדם שמלאו לו 65 שנים בהליכים המבוססים על ניצול קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, בריאותי או קשיי שפה של האדם – בתביעות שעילתן טעות, הטעיה, כפייה או עושק לפי חוק החוזים, השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן או גזל או תרמית לפי פקודת הנזיקין, וכן בהליכים לפי חוק שירותי תשלום. סעיף 3 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, הדורש עמידה במבחן של זכאות כלכלית, לא יחול במקרים אלה.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
חוק זה קובע הגנות בתעסוקה בשנת האבל הראשונה לגבי עובד שהוא בן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או של מי שמת כתוצאה מפגיעת איבה. מיהו העובד המוגן: ההגדרה "בן משפחה" תכלול, נוסף לאלמנים והורים שכולים, יתומים ואחים בכל גיל. ההגנה תחול בהתאם להוראות שבחוק גם על ארוסה של הנספה (אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול והטבות) וגם על הורהו האחר של יתום של הנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים או על אפוטרופוס או אומן של היתום כאמור, שהודיעו למעסיק על הזיקה לנפטר. ואולם ההגנה לא תחול לגבי מעסיק שהוא יחיד (ולא תאגיד) אם העובד הזכאי להגנה הוא העובד היחידי שלו. ההגנה בתקופה של שלושת החודשים הראשונים לאחר הפטירה הדוקה יותר: אסור לפטר את העובד המוגן, אסור לפגוע בהכנסתו (למעט פגיעה שנובעת משינוי בדין או משינוי בתפוקת העבודה שמקורה אינו במעסיק) ואסור לפגוע בהיקף משרתו - למעט שינוי זמני שהעובד יזם בשל מצבו הרפואי או המשפחתי. בתקופה זו רק בנסיבות חמורות התלויות בעובד, או כשעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן סופי, המעסיק יוכל לבקש מועדת תעסוקה לתת היתר לפיטורים. במקרה שעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן זמני בנסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו המעסיק יוכל לבקש היתר זמני לפגיעה בהיקף המשרה עד לחידוש הפעילות בעסק - ובלבד שהשינוי אינו כרוך בפגיעה בהכנסה. בתקופה שמתום שלושת חודשים שלאחר הפטירה ועד תום השנה הראשונה לפטירה נאסר לפטר את העובד המוגן או להוציאו לחל"ת, ואולם ועדת תעסוקה תוכל להתיר את הפיטורים או לתת היתר להוצאה לחל"ת אם התקיימו התנאים לכך בנסיבות המפורטות בחוק. אם העובד המוגן בחר להתפטר בשנת האבל הראשונה, הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר, והתפטרות זו תיחשב כמוצדקת לעניין מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה. עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להגנה שבחוק או בקשר לקבלת פיצויי פיטורים. כמו כן במקרה של הפרה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בנוסף לאפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
החוק קובע הוראת שעה לפיה למשך שלוש שנים, לשכות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים יתנו סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, ללא בדיקת זכאות כלכלית.
החוק מעגן סיוע משפטי למשפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לרבות ליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיהם בהליכים המשפטיים. החוק מרחיב את רשימת עבירות המין שבעניינן ניתן לקבל סיוע משפטי. בנוסף, החוק קובע הוראת שעה לפיה יורחב הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין ועבירות של סחר בבני אדם, כך שיחול כבר משלב החקירה וגם על הליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה.
החוק מרחיב את הסיוע המשפטי שמעניקה המדינה לניצולי שואה, לוותיקי מלחמת העולם השנייה, ליוצאי מרוקו ואלג'יר תחת שלטון וישי ולניצולי הפרהוד בעיראק. עד לחקיקתו, ניצולי שואה היו זכאים לסיוע משפטי ללא עמידה במבחן של זכאות כלכלית רק בעניינים הנוגעים להטבות, מענקים ותגמולים להם הם זכאים בשל היותם ניצולי שואה. החוק מרחיב הן את רשימת הקבוצות הזכאיות לסיוע, והן את היקף העניינים שבהם יהיו זכאים לסיוע. כן, הוא קובע כי הן זכאיות לשירות בכלל העניינים שבהם ניתן שירות על ידי לשכות הסיוע המשפטי, וזאת ללא תלות במבחן של זכאות כלכלית. כך לדוגמה, בעקבות החקיקה, הם יהיו זכאים לסיוע משפטי חינם בענייני דיור ציבורי ועריכת ייפויי כוח מתמשכים.
הוחלט לקבל תיקונים שנועדו לחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא בקשר לטיפול נפשי, או עדות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי, שחל לגבי נפגע עבירה בעבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה. לצד זאת, הוחלט כי נפגע עבירה בעבירות מין מסוימות יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכים הקשורים בגילוי החומר הטיפולי החסוי בעניינו.
בתיקון לחוק נקבע כי יינתן סיוע משפטי מטעם המדינה לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, ללא מבחן זכאות כלכלית. בהתאם לכך, הסיוע יינתן לכל מי שנפגע לפי החוק ומבקש לתבוע על פיו. זאת, כהוראת שעה, לפרק זמן של שלוש שנים. הדרישה למבחן העילה לפי סעיף 4 לחוק, נותרה על כנה.
תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד, התשי''ח–1958 הרחיב את ההגדרה "נזקק" כך שהיא כוללת גם מי שזקוק לסעד מחמת עוני. כמו כן נקבע כי המחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקקים למצות את זכויותיהם, בהתאם לתכנית הטיפול שנקבעה להם ע"י עובד סוציאלי ובהתאם לכללים שנקבעו ע"י שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על כך, המונח "לשכת סעד" בחוקים השונים הוחלף במונח "מחלקה לשירותים חברתיים".
תיקון מס' 20 לחוק הסיוע המשפטי קובע את הזכות לקבלת סיוע משפטי למי שנפגע מעבירת מין שהיא עבירת אינוס לפי סעיף 345 לחוק העונשין, מעשה סדום לפי סעיף 347(א) או (ב) לחוק העונשין, בעילה אסורה בהסכמה בקטינים לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין או עבירות מין במשפחה או בחסר ישע לפי סעיף 351 לחוק העונשין, שהוגש בגינה כתב אישום. הזכאות תכלול קבלת ייעוץ, ליווי וסיוע במימוש זכויותיו של נפגע עבירת המין לפי כל דין במסגרת ההליך הפלילי או בהליך המנהלי הנוגע לכך, וזאת ללא מבחן הכנסה הקבוע בסעיף 3 לחוק הסיוע המשפטי.
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה בע"מ עתידה לסיים את פעילותה ולהתפרק ביום 31.12.2017. כחלק מההיערכות לקראת סיום פעילות החברה וקליטת הנכסים שהוגדרו בחוק על ידי האפוטרופוס הכללי, נקבעו הסדרים משפטיים שיחולו ביחס לחברה, לנכסים המועברים, לאפוטרופוס הכללי ולמפרק החברה, כהוראת שעה עד לסיום פעילות החברה.
חוק האזרחות (תיקון מס' 13), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ח' באדר התשע"ז (6 במרץ 2017). החוק קובע כי הליכים לשלילת אזרחות יתקיימו בפני האזרח שעניינו נדון, אלא אם נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שיקבע שר המשפטים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בפניו משום עיוות דין. אם לא ניתן לאתר את האזרח או למסור לו הזמנה, יוכל בית המשפט להורות שהדיון יתקיים שלא בפניו, אם בוצע תחליף המצאה לפי הוראות שיקבע שר המשפטים באישור הוועדה כאמור. כמו כן, במקרים בהם הדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, ימנה לו בית המשפט עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי וכי הסמכות לקבוע את המעמד החלופי למי שאזרחותו בוטלה תינתן לשר הפנים, במקום בית המשפט כיום.
החוק נועד לחזק את זכותו וכבודו של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שביהמ"ש רשאי למנות לו אפוטרופוס. החוק מתקן את הפרק המסדיר מינוי אפוטרופוס, מבנה את שיקול דעת בית המשפט וקובע כי מינוי אפוטרופוס יהווה אמצעי אחרון. כמו כן, החוק מעגן באופן מפורט את העקרונות המנחים שיחולו על האפוטרופוס ואת דרכי הפעולה לפיהם עליו לפעול. בנוסף, החוק יוצר מנגנון לתכנון משפטי של "ייפוי כוח מתמשך" שמאפשר לאדם שמסוגל להבין את משמעותו של ייפוי כוח כאמור, למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול בענייניו אם וכאשר יחדל להיות מסוגל לקבל החלטות. כך החוק גם קובע את העקרונות המנחים שיחולו על מיופה הכוח ואת דרכי פעולתו. כמו כן, החוק קובע מנגנון חדש של תמיכה בקבלת החלטות המאפשר למנות לאדם הזקוק לכך מישהו שיסייע לו לקבל מידע, להבין אותו ולהגיע להחלטה בעצמו, שיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. בנוסף לכך, החוק מבטל את המונח "חסוי". כמו כן, החוק מרחיב את סמכויות הפיקוח של המפקחים באפוטרופוס הכללי
התיקון קובע את גובה שכר הטרחה המרבי שניתן לגבות בעד זכאות לפי החלטה מינהלית בדבר תשלום תגמולים חודשיים לנכי רדיפות הנאצים, וזאת לגבי הסכמי שכר טרחה שיחתמו מיום תחילתו ואילך. כמו כן התיקון קובע סכומי שכר טרחה מרבי שניתן לגבות בעד זכאות לפי החלטה מינהלית שמזכה רק במענק שנתי, התיקון חל גם לגבי הסכמים שכבר נחתמו אך לא נקבעה חובת השבה במקרה שנגבה כבר שכר טרחה, או ניתן פסק דין. התיקון הבהיר כי שכר הטרחה המרבי חל על כל המטפלים בתביעה יחד, כי אין זכאות לשכר טרחה במקרה של ניתוק הקשר בין הטיפול לבין הזכאות וכי נדרשת הסמכה מפורשת מראש ובכתב לשלבי הטיפול השונים. נקבעו חובות לעניין חובת גילוי מכאן ואילך.
חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21), התשע"ו–2016 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים), קובע הסדרים משלימים וממשיכים לתיקון מס' 20 לחוק שנחקק בעבר. תיקון מס' 20 לחוק, הסדיר את שכר הטרחה המרבי שעורכי דין ומטפלים בתביעה רשאים לגבות מניצולי שואה בעד טיפול בתביעות שונות שמוגשות על ידם, ויצר מנגנון השבה של עודף שכר הטרחה, לפרק זמן מוגבל של שנה. תחילה, נקבע בתיקון מס' 21 תקופת הארכה של שנה נוספת למנגנון ההשבה, עד לסוף שנת 2016. שנית, נקבעה בחוק הבהרה לעניין סכומי שכר הטרחה העודפים שיש להשיב. נקבע כי לסכומים שעל פיהם יחושב עודף שכר הטרחה שיש להשיב, יש להוסיף מס ערך מוסף, וכי עורך דין או מטפל בתביעה לא יהא רשאי לגבות מניצול השואה המבקש את החזרת עודף שכר הטרחה, כל סוג של עמלה, הוצאה או החזר, בעד הטיפול בבקשה. שלישית נקבעה הבהרה לגבי גביית שכר טרחה בגין ערר או ערעור שנדחה, נמחק או שהטיפול בו הופסק. נקבע כי במקרים שבהם לאחר ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת עררים או ערעור לבית המשפט, והערר או הערעור נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק, לא ניתן יהיה לגבות שכר טרחה בגין הגשת הערר או הערעור. עם זאת, נקבע במסגרת הוראות התחולה, כי במקרה שהסכם שכר הטרחה הכיל רכיב של תשלום בגין עבודה שאינו מותנה בתוצאות, עורך הדין יהיה זכאי לשכר הטרחה בגין עבודה ששולם בפועל בהתאם להסכמה או הסכום שנקבע בתיקון מס' 20, לפי הגבוה מבניהם. לבסוף במסגרת התיקון לחוק נכי רדיפת הנאצים, תוקן גם חוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי"ז–1957. נקבע בחוק זה, כי שכר הטרחה המרבי שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בתביעה לפי החוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, יעמוד על 7.5% מהתשלום החד פעמי שמשולם למפרע בגין התביעה. נקבע כי הסדר זה יחול רק על הסכמי שכר טרחה חדשים שייכרתו לאחר כניסתו של התיקון המוצע לתוקף. במקביל לכך, תוקן גם חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972. בתיקון זה, הוסמך האגף לסיוע המשפטי להעניק סיוע משפטי חינם לניצולי שואה, במקרה שבו עורך הדין גבה מהם שכר טרחה גבוה יותר מזה האמור.
חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 14) התשע"ה–2015, מתקן את התוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, כך שנפגע עבירת מין יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי בהליכים לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין המין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, ללא מבחן זכאות כלכלית.
החוק המקורי: 2 באפר׳ 1972 · רשומות (PDF)
100 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.