חל היום
החל מ־30 בינו׳ 2009 · תוקן 14 פעמים · משרד אחראי: הבריאות · ועדה בכנסת: בריאות
ברשומות הכנסת: תקף
בפקודת הרופאים, בחוק הפסיכולוגים, בפקודת רופאי השיניים, בפקודת הרוקחים בחוק העובדים הסוציאליים, ובחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, נכללה מחלת נפש בהגדרה "מחלה מסכנת", כאשר בחלק מחיקוקים אלה היא אף נכללה בהגדרה האמורה ללא תלות בשאלת השפעתה על היכולת לעסוק במקצוע או על סכנה אפשרית לבריאות האנשים שבטיפולו של בעל המקצוע. חוק זה מתקן את החיקוקים האמורים ומתאים אותם לרוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהוראותיו, בכך שהוא מוחק את ההגדרה "מחלה מסכנת" ואת האזכורים שלה, ומתקן בהתאמה את ההוראות הנוגעות לסמכויות הנתונות לגורמי הרישוי לעניין בדיקת כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע. כך, שבין היתר, אם לגורם הרישוי יש חשש סביר כי למבקש רישיון לעסוק במקצועות המוסדרים בחיקוקים אלה, יש כושר לקוי, לרבות עקב מחלה, העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק במקצוע לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות אנשים שבטיפולו, הוא רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה. בדומה לכך, גורם הרישוי רשאי לדרוש מבעל מקצוע להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה אם ראה שיש לו כושר לקוי כאמור. כמו כן, החוק מתקן את הרכב הוועדות הרפואיות הבודקות את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון או של בעלי מקצוע, במקרים שבהם הם נדרשים כאמור להתייצב לפני ועדה כזו לשם בדיקה, ומוחק את ההוראה המתייחסת להרכב מיוחד במקרה של בדיקת כושר נפשי. כמו כן, החוק מתקן את הרכב הוועדות הרפואיות כך שהוא כולל שני רופאים מומחים ונציג שהוא בעל אותו מקצוע שלגביו דנים. לבסוף, החוק מתקן את חוק אומנה לילדים, שבו נקבע כי אחד התנאים לקבלת רישיון אומנה הוא שאין למבקש או לכל אדם המתגורר עימו לקות נפשית, מגבלה או מחלה שיש בהן כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי, ומוחק את ההתייחסות המפורשת ללקות נפשית, כך שתנאי זה מתייחס לכל לקות שיש בה כדי לפגוע כאמור. יובהר כי אין בחוק זה כדי לגרוע מהסמכות הנתונה לפי חיקוקים אלה לגורמי הרישוי לבחון את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע.
התיקון לחוק מעדכן את הוראות המעבר למקצוע הכירופרקטיקה שהוסדר כבר בשנת 2010 אך בשל אי התקנת תקנות לא ניתנו עד מועד התיקון תעודות מקצוע לכירופרקטים (יצוין כי במקביל לתיקון הותקנו גם התקנות): הוראות המעבר שנקבעו הן: (א) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעבודה בפיקוח ובעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית, והוכיח ידע וניסיון, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך 12 חודשים ממועד הכניסה לתוקף של התקנות; (ב) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית או התקנות בעניין עבודה בפיקוח, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות. (ג) ניתן לתת תעודת כירופרקט למי שלמד את לימודי הכירופרקטיקה כלימודי תעודה (במקום לימודים אקדמיים) בתנאי שתעודת סיום הלימודים הוכרה לפי התנאים שפורטו בחוק, ושהלימודים החלו עד 1 במאי 2029 – ובלבד שמתקיימים בו שאר התנאים לקבלת תעודת המקצוע, או התנאים שנקבעו בהוראות המעבר שפורטו לעיל. הזכאות לפי הוראת מעבר זו מיועדת לעולים והיא לא תחול על מי שמרכז חייו היה בישראל ויצא ממנה לצורך הלימודים, ובעניין זה דויקו ההגדרות של תכניות הגעת צעירים בישראל, שהמשתתפים בהן לא ייחשבו כמי שמרכז חייהם בישראל. נוסף על כך נקבע כי עד תום שנתיים מיום פרסום החוק או מיום כניסתן לתוקף של התקנות, לפי המאוחר, לא יחולו האיסורים שבחוק בעניין התחזות לכירופרקט או שימוש בתואר זה. עוד נקבע כי תנאי להכרה בעבודה בפיקוח הוא כי בסיומה של העבודה בפיקוח ניתנה חוות דעת חיובית. התיקון לחוק כולל הסדרים גם לעניין מקצועות בריאות אחרים: נקבע כי האיסור שבחוק על ביצוע פעולות ייחודיות למקצוע מסוים, לא ימנע ביצוע עבודה בפיקוח הנדרשת באותו מקצוע. כמו כן נקבע בעל המקצוע דימותן רפואי נכלל בהגדרה "מטפל "לעניין חוק זכויות החולה. כמו כן תוקנה פקודת הרופאים כך שבוטלה ההשלכה הפלילית של תקנות מסוימות מכוח סעיף 61 לפקודת הרופאים, שעיקרן הוראות טכניות או פרוצדורליות.
התיקון לחוק מעדכן את הוראות המעבר למקצוע הכירופרקטיקה שהוסדר כבר בשנת 2010 אך בשל אי התקנת תקנות לא ניתנו עד מועד התיקון תעודות מקצוע לכירופרקטים (יצוין כי במקביל לתיקון הותקנו גם התקנות): הוראות המעבר שנקבעו הן: (א) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעבודה בפיקוח ובעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית, והוכיח ידע וניסיון, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך 12 חודשים ממועד הכניסה לתוקף של התקנות; (ב) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית או התקנות בעניין עבודה בפיקוח, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות. (ג) ניתן לתת תעודת כירופרקט למי שלמד את לימודי הכירופרקטיקה כלימודי תעודה (במקום לימודים אקדמיים) בתנאי שתעודת סיום הלימודים הוכרה לפי התנאים שפורטו בחוק, ושהלימודים החלו עד 1 במאי 2029 – ובלבד שמתקיימים בו שאר התנאים לקבלת תעודת המקצוע, או התנאים שנקבעו בהוראות המעבר שפורטו לעיל. הזכאות לפי הוראת מעבר זו מיועדת לעולים והיא לא תחול על מי שמרכז חייו היה בישראל ויצא ממנה לצורך הלימודים, ובעניין זה דויקו ההגדרות של תכניות הגעת צעירים בישראל, שהמשתתפים בהן לא ייחשבו כמי שמרכז חייהם בישראל. נוסף על כך נקבע כי עד תום שנתיים מיום פרסום החוק או מיום כניסתן לתוקף של התקנות, לפי המאוחר, לא יחולו האיסורים שבחוק בעניין התחזות לכירופרקט או שימוש בתואר זה. עוד נקבע כי תנאי להכרה בעבודה בפיקוח הוא כי בסיומה של העבודה בפיקוח ניתנה חוות דעת חיובית. התיקון לחוק כולל הסדרים גם לעניין מקצועות בריאות אחרים: נקבע כי האיסור שבחוק על ביצוע פעולות ייחודיות למקצוע מסוים, לא ימנע ביצוע עבודה בפיקוח הנדרשת באותו מקצוע. כמו כן נקבע בעל המקצוע דימותן רפואי נכלל בהגדרה "מטפל "לעניין חוק זכויות החולה. כמו כן תוקנה פקודת הרופאים כך שבוטלה ההשלכה הפלילית של תקנות מסוימות מכוח סעיף 61 לפקודת הרופאים, שעיקרן הוראות טכניות או פרוצדורליות.
נקבע כי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, יהיה רשאי להעניק תעודה בפודיאטריה המוגבלת לפעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל המנויות בתוספת החמישית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בפודולוגיה מחוץ לישראל ועומד בכל התנאים הנדרשים כמפורט בחוק. בעל מקצוע בריאות זה ייקרא פודולוג. תעודת סיום לימודים כאמור תוכר רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט"ז באייר התשפ"ט (1 במאי 2029). שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יהיה רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים. עוד נקבע כי תקופת הניסיון הקודם שתידרש מפודיאטרים ומפודיאטרים מנתחים לשם קבלת תעודת מקצוע, תקוצר משנתיים וחצי לשנה וחצי בסך הכל, כשמתוכן לפחות חצי שנה של עבודה בפיקוח. עוד נקבע שההסדר לא יחול על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא ממנה לשם לימודים בתחום. כמו כן נקבעו הוראות מעבר לעניין מי שעסק כפודולוג בישראל ערב יום תחילתו של החוק, כדי לאפשר לו לקבל תעודת מקצוע בתנאים המפורטים בחוק. לבסוף, תוקן חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, כך שפודולוג הוא מטפל לעניין החוק. תחילתו של התיקון ביום כ"ג בניסן התשפ"ד (1 במאי 2024).
חוק זה מסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשסח-2008 שני מקצועות בריאות חדשים: א. מקצוע הבריאות "עמית רופא" – שמהותו היא ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית ממנו, בהתאם להוראות בפקודת הרופאים. החוק קובע את דרישות ההשכלה האקדמית – במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בתנאים מסוימים, ההכשרה המעשית והבחינות לשם קבלת תעודת המקצוע, וקובע את ההסדרים למתן ההרשאה האישית ולפיקוח על עבודת עמית הרופא ועוד תנאים בנוגע לפעולת עמית הרופא, וכן קובעת הוראות מעבר לגבי מי שכבר מועסקים היום בישראל כעמיתי רופא. ב. מקצוע הבריאות "דימותן רפואי" - שלגביו נקבעו בחוק התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי, וכן נקבעו פעולות יחודיות לדימותן רפואי, מקרים שבהם פעולות ייחודיות אלה יותרו לגורמים נוספים, והוראות מעבר. החוק גם מאפשר לאחות מוסמכת לתת מרשם אפילו אם זה ניתן לראשונה למטופל ובתנאי שזה בתחום מומחיותה ושלא חלפה שנה מהיום שבו המטופל נבדק על ידי רופא מאותו התחום. שנית, החוק מאפשר גם לעמית רופא לתת מרשם לתרופות ולהשתמש בתרופה במהלך הטיפול. כמו כן תוקנה ההגדרה "מרפאה" שבפקודת בריאות העם כך שתכלול גם מתן שירותים מקוונים או טלפוניים או טיפול בבית החולה, וגם מקום שאינו בית חולים ובו מקבלים נשים ללידה. עוד נקבעו בחוק הוראות לעניין הבטחת טוהר המידות בוועדות המייעצות של מקצועות הבריאות השונים, תקופת הכהונה של חברי הוועדות המיעצות והפסקת הכהונה.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
החוק מסדיר את המערך הקיים של השירות הלאומי, שיוכל להיקרא גם התנדבות קהילתית, (להלן- השירות) ובו רשאים להתנדב מי שקיבלו פטור משירות צבאי בכפוף לתנאים שבחוק. מוקמת רשות לשירות אזרחי האחראית גם לנושא השירות הלאומי-אזרחי של תלמידי הישיבות וכן תפעל מועצה ציבורית מייעצת. נקבעו תנאים לביצוע השירות, תנאי הזכאות להיות גוף מפעיל שבמסגרתו מבוצע השירות ותנאים לעניין הגופים המוכרים האחראים על הפעלת המתנדבים. כמו כן נקבעו הוראות לעניין פיקוח על ביצוע השירות לרבות באמצעות עיצומים כספיים על גופים מוכרים. בנוסף נקבע מנגנון השגה וממונה על פניות הציבור ונקבעו הוראות לעניין ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות וקידום שילוב של צעירים בסיכון כמתנדבים.
החוק קובע כי שר הבריאות ימנה ועדות השגה לעניין רישוי רופאים, רופאי שיניים, רוקחים והעוסקים במקצועות הבריאות ויקבע את סדרי עבודתן. מבקש רישיון לעסוק באחד ממקצועות הבריאות האמורים רשאי להגיש השגה מנומקת בכתב על ההחלטה בבקשתו בתוך שלושים ימים היום שבו נמסרה לו החלטת המנהל בבקשתו. היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו רשאים להאריך מועד זה בשלושים ימים נוספים מטעמים מיוחדים שיירשמו. בוועדות ההשגה יהיו שלושה חברים: 1. מנכ"ל משרד הבריאות או משנהו או עובד משרד הבריאות שהוא רופא או בעל מקצוע בתחום שבו עוסקת הוועדה (רופא שיניים, רוקח או עוסק במקצועות הבריאות) ודרגתו היא לכל הפחות כדרגת מי שקיבל את ההחלטה נשוא ההשגה והוא אינו עובד באגף שבו עובד מי שקיבל את ההחלטה כאמור; 2. היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו; 3. נציג ציבור שהוא רופא, רופא שיניים, רוקח או עוסק במקצועות הבריאות לפי התחום שבו עוסקת הוועדה ובעל ניסיון של 15 שנים לפחות בתחום זה.
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות קובע כי לשם קבלת תעודה במקצועות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה, נדרש, בין היתר, כי המבקש יהיה בעל תואר אקדמי ראשון באותו מקצוע בריאות. חלק מהמבקשים לקבל תעודות במקצועות אלו הגיעו ממדינות שבהן מקצועות הבריאות האמורים נלמדו כלימודי תעודה, והם בוגרי לימודי תעודה באותם מקצועות ולא לימודים אקדמיים. כתוצאה מכך, חלק מהעולים החדשים, המעוניינים לעלות לארץ ולהשתלב בעבודה, אינם יכולים לקבל תעודה ממשרד הבריאות באותם מקצועות שהם למדו ובהם הם עסקו בחו"ל. התיקון קובע הוראת מעבר, אשר תאפשר במשך שש שנים, מתן תעודה במקצועות הבריאות האמורים, למי שהשלים לימודי תעודה במקצועות הבריאות בחו"ל, שהמנהל הכללי במשרד הבריאות (להלן –המנהל) הכיר בהם בהתאם לכללים הקבועים בחוק, ובתנאי שהמבקש עמד בכל יתר הדרישות הקבועות בחוק לקבלת תעודה, מלבד התואר האקדמי. המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה אלא לאחר שעסק במקצוע הבריאות בישראל בהיקף ניכר במשך 6 חודשים, והוכיח ידע וניסיון להנחת דעתו של המנהל. הוראות התיקון לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים במקצועות הבריאות מחוץ לישראל, שכן החוק לא נועד לאפשר לישראלים מסלול חלופי לדרישות החוק שהן כאמור דרישה לתואר אקדמי. השר רשאי להאריך את תוקפה של הוראת השעה לשתי תקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת. עוד נקבע כהוראה קבועה, כי החלטות בדבר התניה או דחייה של בקשה למתן תעודה במקצוע בריאות ינומקו בכתב.
החוק המקורי: 30 ביולי 2008 · רשומות (PDF)
18 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 12 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.