בוטל בחוק
החל מ־1 ביולי 1983 · הסתיים ב־12 ביולי 2022 · תוקן 27 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי | המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
הוחלף ב: חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019
ברשומות הכנסת: בטל
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
חוק זה קובע הסדר כולל לעניין הפעלת מעונות יום שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות. החוק אוסר על הפעלת מעון יום לפעוטות שבו שוהים שבעה פעוטות לפחות, ללא רישיון, וכן הוא קובע את התנאים לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות. כמו כן קובע החוק הוראות לעניין אכיפה ופיקוח.
התיקון קובע כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב שירות בתי הסוהר שלו היתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים ולא עולה על שנה. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר.אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. ההסדר נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים.
חוק זה מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 מסדיר את הנחיות האבטחה הניתנות לגופים שונים, בעיקר גופים ציבוריים. החוק מגדיר שלושה סוגי פעולות אבטחה לגביהן ניתנות הנחיות אבטחה: פעולות אבטחה פיזית; פעולות לאבטחת מידע; ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. לפי התיקון לחוק, סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות תועבר מהשב"כ לרשות הלאומית להגנת הסייבר, למעט הנחיית גופי התקשורת, שתישאר בסמכות השב"כ. סמכות ההנחיה לגבי כל אחד מהגופים המנויים בחוק תעבור בהדרגה עד ה-31 ביולי 2017, בצו שיוציא ראש הממשלה. כפועל יוצא מהעברת הסמכות, יוכל ראש הרשות למנות את אחד מעובדי הרשות לקצין מוסמך, וככזה יתאפשר לו, בין היתר, לאשר את מינויו של ממונה מערכות אבטחה חיוניות בגופים המונחים ולהיכנס בכל עת לגוף המונחה כדי לפקח אחר מילוי הנחיותיו. בנוסף, נקבע כי בגופים המונחים על ידי השב"כ גם לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות וגם לעניין אבטחת מידע, תעבור לרשות גם סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מידע. עם זאת, נקבע כי כאשר נותן הקצין המוסמך מטעם הרשות הנחיות בתחום אבטחת המידע, במידע ברמת סיווג של עד "שמור", יינתנו ההנחיות לפי העקרונות שנקבעו בהתאם לחוק השב"כ. ברמות סיווג גבוהות משמור, יינתנו ההנחיות בהתאם להוראות שייתן השב"כ. הסדר נוסף נוגע לסמכויות ההנחיה של מערך הסייבר, המורכב מרשות הסייבר הלאומית וממטה הסייבר. נקבע כי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר, או מי שהסמיך לכך, ישמש כקצין המוסמך של מערך הסייבר, לעניין אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, והוא זה שימנה את ממונה הביטחון והמאבטחים במערך. ההסדר נקבע כהוראת שעה עד ה-31.12.2018.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
החוק קובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, נקבעו הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה. כמו כן נקבעו בחוק הוראות לעניין זכויות ההורים, וכן הוראות לעניין ההשמה באומנה ובחירת משפחת האומנה. החוק אף מסדיר את מעמד האומן, סמכויותיו וחובותיו, וכן את המצבים של אומנת קרובים כאומנה, בהתאמות מסוימות. החוק מסדיר את התחומים הבאים: 1. נושא התשלומים להורי האומנה והטיפול ברכושו של הילד באומנה בעזרת אפוטרופוס לרכוש. 2. נקבע פטור ממס לתשלומים למשפחות האומנה, שהם החזר הוצאות. 3. נקבעה זכאותו של ילד נכה באומנה להטבות שהיה מקבל אילו היה זכאי לגמלת ילד נכה – גמלה שנשללת ממנו עקב השהות באומנה. 4. ניתנה אפשרות לאומן לפעול למיצוי זכויותיו של הילד באומנה, בכל הנוגע לחיי היומיום שלו, אך זאת תוך שמירה על איזון זכויות ההורה הביולוגי ומעמדו בקשר להליכים אלה. כחלק מהאיזון צומצמה השתתפות האומן בהליכים אחרים לעניין הילד באומנה לכדי זכות שמיעה בלבד. 5. נקבע מנגנון תלונות לילדים באומנה ובמסגרות השמה חוץ ביתית אחרות, ונקבעו הכישורים הנדרשים מהממונה על התלונות, והוראות לעניין סמכויותיו, לרבות לעניין מניעת פגיעה בילדים, וכן הוראות המבטיחות את עצמאות פעולתו ואי תלותו. מנגנון התלונה מיועד לילדים ויונגש להם. יצוין כי תלונות ההורים ומשפחות האומנה יטופלו במסגרת הפיקוח. 6. הוסדרה הדרך למתן רישיון אומנה במקרה של המצאות בפועל של ילד בבית אדם שאינו הורהו, תוך התייחסות למקרים שבהם בשל הנסיבות ומשך השהות, אין צורך בהתערבות של השמה באומנה. 7. נקבע כי מנחה אומנה יחויב לשקול פניה לקבלת החלטת בית משפט בקשר לטיפול רפואי נחוץ שטעון הסכמת הורה ביולוגי, ככל שהסכמת ההורה הביולוגי מתעכבת באופן המנוגד לטובת הילד. 8. נקבעו הוראות עונשיות בנושאים מוגדרים, כגון הפרעה לילד בהגשת תלונה, או מסירת ילד מאומן לאדם אחר תוך התנערות מחובות האומן כלפיו. 9. נקבעו הוראות מעבר לעניין משפחות אומנה קיימות – בין אם משפחות מוכרות, ובין אם משפחות של אומנת קרובים שכיום אינה מוסדרת. 10. לעניין יתומים משני הוריהם שנספו בפגיעת איבה נקבעו הוראות מסוימות שיחולו לגביהם, כשהוראות שעלולות לפגוע בזכויות מיטיבות לא הוחלו.
בוטל ב: חוק שחרור על־תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025 · רשומות (PDF) · חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 · רשומות (PDF)
החוק המקורי: 16 ביוני 1981 · רשומות (PDF)
38 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.