חל היום
החל מ־20 באפר׳ 1995 · תוקן 59 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
חוק הבחירות לכנסת ה-26 נחקק על רקע מצב ביטחוני מיוחד ועל כן נקבעו בו הוראות שעה ייחודיות, ובהן: נקבע הסדר הצבעה ייעודי לתושבים שהתפנו מבתיהם עקב המצב הביטחוני, הוענקו סמכויות מיוחדות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות הנוגעות להתנהלות הבחירות בעת חירום, נקבעו הקלות בנוגע להעסקת עובדי רשויות ציבוריות בוועדות הבחירות, וכן התאפשרה גמישות בנושא המכרזים עבור ועדת הבחירות המרכזית. בנוסף לכך, נקבעו בחוק מספר תיקוני קבע בתחומים שונים, וביניהם: יושב ראש ועדת הבחירות הוסמך לקבוע אגרות שייגבו עבור הגשת הליכים משפטיים מסוימים המובאים בפניו, והוסמך בנוסף גם למחוק מרשימת מועמדים לכנסת מועמד שאינו כשיר להתמודד מסיבות טכניות. בתחום התעמולה, נקבע כי חובת השקיפות בנוגע לזהות המפרסם של מודעת בחירות תחול בכל עת ולא רק בתקופת בחירות, וכי צילום כשלעצמו בלשכת נבחר ציבור לא ייחשב כשימוש אסור בנכסי ציבור. בנוסף, בשל הנגישות שקיימת היום ליצור ולערוך תוכן, בין השאר תוך שימוש בבינה מלאכותית, נקבעה הוראת שעה ובה חובת שקיפות חדשה. לפי הוראה זו, מי שמפרסם תעמולת בחירות שנוצרה או שנערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים, אך כוללת תוכן שעשוי להיחזות כאילו תועד במקור כמו הצגה של דמות מקום או אירוע, חייב לצרף גילוי ברור ובולט שיבהיר לציבור שהתוכן שבתעמולה לא תועד במקור.
החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.
בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה. הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים. בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר. החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה. מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות. חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה.
מטרת החוק להביא לרפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה , זאת באמצעות תיקון מקיף לחוק אויר נקי התשס"ח - 2008 ולחוק החמרים המסוכנים התשנ"ג - 1993 החוק קובע הסדר לקבלת היתר אחוד לפיו יידרשו מפעלים או עסקים להחזיק באחד מתוך שני היתרים, לפי סוג הפעילות המבוצעת בהם – היתר פליטה אחוד מכוח חוק אוויר נקי או היתר רעלים אחוד מכוח חוק החמרים המסוכנים. ההיתר האחוד יחליף את הצורך בקבלת כמה סוגי היתרים כפי שנדרש במצב הקיים ערב חקיקת החוק, והוא יכלול תנאים המסדירים את כלל ההשפעות של העיסוק טעון ההיתר על בריאות הציבור והסביבה בהיבטים של צמצום פליטות וזיהום לאוויר, לקרקע ולמים, להגנה על בריאות הציבור ולמניעת מפגעים ומטרדים לסביבה. קביעת התנאים בהיתרים תיעשה מתוך בחינת מכלול ההשפעות הסביבתיות של העיסוק ותוך איזון ביניהן. עיקרון מרכזי נוסף בחוק קובע כי הליכי הרישוי ובכללם אופן הגשת הבקשה להיתר והתנאים שיקבעו בו, וכן תקנות שייקבעו מכוח החוק ייעשו ככלל בהתאם לאסדרה המקובלת באיחוד האירופי, ולסטנדרטים המקובלים הקבועים בה, זאת בהתאם להנחיות שיפרסם בעניין המשרד להגנת הסביבה.. לעניין תיקון חוק החמרים המסוכנים כולל החוק גם תיקונים משמעותיים להוראות החוק הקיים שהיה צורך בעדכונן. בנוסף, במסגרת תיקון זה סווגו מחדש סוגי הפעילויות שטעונות היתר רעלים לפי החוק, גם כן בהתאם לאסדרה האירופית, כך שנקבעו בו שני סוגי היתרי רעלים (היתר רעלים א' ו-ב') וכן נקבע פטור מהיתר לחלק מהפעילויות הטעונות היתר כיום. עוד נקבע כי תוקף היתרי הרעלים יוארך משמעותית ויעמוד על עשר שנים. עוד נקבעו בחוק הוראות מעבר, לפיהן תיושם הרפורמה באופן הדרגתי עד להחלתה על כלל סוגי העיסוקים המוסדרים בחוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.
הוראת השעה המסמיכה את שר המשפטים לאשר למרכז לגביית קנסות לגבות קנסות עבור רשות מקומית הוארכה בארבע שנים. כמו כן, הוענקה לשר המשפטים סמכות להאריך בצו, בהסכמת ועדת החוקה, חוק ומשפט את תקופת הוראת השעה בשנתיים נוספות.
הוחלט כי נפגעי עבירה בגירים שנפגעו מעבירות מין, ניסיון לרצח או עבירת המתה יהיו זכאים לתשלום מהמרכז לגביית קנסות על חשבון הפיצוי שייגבה מהנאשם. עוד מוצע להסמיך את מנהל המרכז או עובדו לדרוש מידע מגוף ציבורי על אודות נפגע עבירה כדי לאפשר תקשורת עם הנפגע לקבלת התשלום.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
נקבע כי יש לתקן את חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, כך שייתן תשתית משפטית להסדרת שליחתם של מסרים מגופים ציבוריים לאזרחים ולתושבים בדרך דיגיטלית. במסגרת ההסדר, נקבעו סטנדרטים מחייבים לשליחת מסרים שביניהם הוראות הנוגעות לשמירה על פרטיות, שמירה על בטחון מידע והוראות שקילות בין דואר פיזי לפנייה באמצעי קשר דיגיטליים לעניין חזקות מסירה. עוד נותן החוק מענה ליצירת קשר בין גופים ציבוריים לאזרחים ותושבים מאוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים כמו אזרחים ותיקים וכאלה בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה דרך הסתייעות בבדיקת שימושיות ושליחת דואר פיזי מקביל במקרים מתאימים.
הוחלט לבטל את הסמכות להטיל הגבלה על חייבים מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה מכוח חוק ההוצאה לפועל וחוק המרכז לגביית קנסות.
התיקון לחוק מסדיר את המצב בו רכב שהוטל עליו עיקול, נגנב או מאבד את ערכו עקב פגיעה משמעותית בתאונת דרכים, והזוכה אינו מודע לזכות התגמולים של החייב מחברת הביטוח. התיקון מחייב את חברת הביטוח ליידע את הזוכה במקרה שלחייב עומדת הזכות לתגמולים, כך שיוכל הזוכה להטיל עיקול על זכות זו.
בתיקון שהתקבל בכנסת ביום כ"א בסיוון התשע"ח (4 ביוני 2018) נערכו מספר תיקונים בחוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, התשנ"ה-1995, כאשר המרכזי בו הוא הסמכת המרכז, בהוראת שעה התקפה לארבע שנים, לגבות קנסות בעבור רשויות מקומיות המעוניינות בכך. כמו-כן, הוגדרה רשות האכיפה והגבייה כיחידה האירגונית המופקדת על ביצועו של חוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, וכן אושרו שינויים נוספים אשר נועדו לייעל ולשפר את עבודת המרכז.
בתיקון שהתקבל בכנסת ביום כ"א בסיוון התשע"ח (4 ביוני 2018) נערכו מספר תיקונים בחוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, התשנ"ה-1995, כאשר המרכזי בו הוא הסמכת המרכז, בהוראת שעה התקפה לארבע שנים, לגבות קנסות בעבור רשויות מקומיות המעוניינות בכך. כמו-כן, הוגדרה רשות האכיפה והגבייה כיחידה האירגונית המופקדת על ביצועו של חוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, וכן אושרו שינויים נוספים אשר נועדו לייעל ולשפר את עבודת המרכז.
החוק עבר בקריאה השניה והשלישית בכ"ה באדר התשע"ח (12 למרץ 2018), והוא מבוסס על המלצות של ועדת לוקר שהוגשו לממשלה בשנת 2014 אשר כללו מתווה שנועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים דוגמת שקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. החוק כולל, בין היתר, את ההסדרים הבאים: הגבלות על שימוש במזומן בעסקאות מעל לשיעור מסוים לרבות שימוש במזומן כשר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה. מגדר האיסורים על מזומן הוחרג השימוש במזומן בין קרובי משפחה (למעט אם מדובר בשכר עבודה), רשות מרשויות המדינה שייקבעו בצו, וארגוני גמילות חסדים - גמ"חים (בהוראת שעה). עוד נקבעו הגבלות על שימוש בשיקים, כולל איסור על מתן או קבלת "שיק פתוח" או שיק ש"מוסב על החלק". בחוק נקבעו עיצומים כספיים שיוטלו על עוסק שיפר את הוראות החוק וכן קנסות מנהליים שיוטלו על מי שאינו עוסק. המגבלות על שימוש במזומן ייכנסו לתוקף בתוך כ-9 חודשים מיום אישור החוק. בנוסף, נקבעו זמני תחולה שונים על תושבי האזור ותושבי הרשות הפלסטינית שאינם ישראלים.
מטרתו של החוק למנוע את עקיפת המגבלות שמטיל חוק מימון מפלגות על מפלגות וסיעות וגופים הקשורים אליהם. לשם כך מטיל החוק מגבלות על אדם או גוף המבצע "פעילות בחירות", שהיא אחת מארבעה סוגי פעילויות המפורטים בחוק, ובכלל זה יצירת מאגר מידע על כוונות הצבעה, הסעת בוחרים ופרסום תעמולה למען מפלגה מסוימת, בסכומים משמעותיים. מי שמבצע פעילות בחירות או מגייס תרומות לשם כך בסכום של 100,000 ש"ח יידרש להירשם אצל מבקר המדינה, לנהל חשבונות בהתאם להנחיותיו ולהגיש לו דוח על מערכת החשבונות. מי שמבצע פעילות בחירות או מגייס תרומות בסכום של 400,000 ש"ח ויותר יידרש גם להתאגד כעמותה או חל"צ. החוק אף מטיל מגבלה על גובה התרומות שמותר לגוף פעיל בבחירות לקבל, וקובע כי אם מתקבלות תרומות מחו"ל לא יוכל הגוף לגייס יותר מ-600,000 ש"ח בסך הכול. כדי להבטיח את קיום הוראות החוק, מעניק החוק למבקר המדינה סמכות לקנוס אנשים וגופים פעילים בבחירות שהפרו את הוראות החוק, ומסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לתת צווי מניעה. עניינים נוספים המוסדרים בחוק הם העלאת המימון השוטף המשולם לסיעות בכנסת מדי חודש, כך שבמקום 5% מיחידת מימון לכל מנדט ישולמו 6% מיחידת מימון, והאפשרות של סיעה בכנסת להלוות כסף לסיעה הקשורה אליה בהסתדרות הכללית. עוד קובע החוק כי יחידת המימון ויתר הסכומים הנקובים בחוק יתעדכנו מדי 1 בינואר של כל שנה, בצמוד לעליית המדד.
החוק המקורי: 6 באפר׳ 1995 · רשומות (PDF)
42 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.