חל היום
החל מ־1 בינו׳ 1970 · תוקן 43 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | עבודה ורווחה
החליף את: חוק בתים משותפים, התשכ"א-1961 [נוסח משולב] · חוק לתיקון דיני הקרקעות (המרת "מתרוכה"), התש"ך-1960 · פקודת פנקסי הקרקעות, 1944
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
נקבע כי בעל דירה יהיה רשאי להתקין במקום סביר בגג הבית המשותף שהוא רכוש משותף מתקן של חובב רדיו, בתנאים המנוים בהצעת החוק ובתנאי שלא הובעה התנגדות בכתב מצד רוב הדיירים בבית המשותף להתקנה או בתנאי שהמפקח לא אסר את ההתקנה לאחר בחינת פנייה של אחד מדיירי הבניין. בהתאם לכך נקבע כי ההתקנה והתחזוקה תהיה על חשבונו של הדייר המתקין ויהיה עליו להסיר את המיתקן בנסיבות הקבועות בחוק.
נקבע כי לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי במבנה או באגף מסוים בבית מורכב (בית משותף המורכב מכמה מבנים או אגפים), או במקום בו לא ניתן לבנות אחד מאלו, בנייה של שיפורי מיגון, תידרש הסכמה של בעלי דירות שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות באותו מבנה או אגף, בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. הוראה דומה קיימת כבר היום בחוק ביחס לבית משותף שאיננו בית מורכב.
התיקון קובע כי בעל דירה רשאי להתקין על חשבונו מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של משאבת מים בלא חילול שבת ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו. עוד נקבע כי ההתקנה לא תותנה בקבלת הסכמת בעלי הדירות האחרים אך תעשה בכפוף לתנאים המנויים בתיקון.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
החוק קובע הסדרים מיוחדים במטרה לעודד התקנת מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש (מערכת פוטו וולטאי) בבתים משותפים. ההסדרים מתייחסים לבתים בהם התקנת המתקן נעשית על ידי בעל דירה אחת בבית המשותף, אשר ישמש את דירתו בלבד, או על ידי כמה בעלי דירות, לטובת שימוש כל בעלי הדירות בבית המשותף. כאשר מדובר על בעל דירה אחת, אין הוא חייב לקבל את הסכמת שאר הדיירים, בתנאי שהתקנת המתקן אינה עולה על חלקו היחסי בשטח המשותף על הגג. כאשר מדובר על רוב של שני שלישים מבעלי הדירות בבית המשותף, רשאים הם להתקין את המתקן על כל השטח המשותף בגג הבניין או על חלקו. בשני המקרים יש לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחזות הבית וכן לא לפגוע ביתר המתקנים שהותקנו כדין על הגג המשותף. בנוסף, בהתקנה משותפת של דיירי הבית המשותף, נקבע כי הרווחים שייווצרו, בעקבות התקנת המערכת, ישמשו תחילת לטובת תחזוקת המתקן ולהשבת הוצאות ההתקנה. הרווחים שייוותרו לאחר מכן, ישמשו את כל בעלי הדירות בבית המשותף בהתאם לחלקם היחסי בבית המשותף. מנגד, כאשר מדובר בהתקנה של דייר בודד, הוא יישא בכל ההוצאות הקשורות למתקן, והרווחים שייווצרו יהיו שייכים לו.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 אינו מאפשר להעביר ולרשום זכויות בחלקים של שכבות קרקע שונות. סעיף 11 לחוק המקרקעין קובע כי הבעלות בשטח קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לפני הקרקע ובכל חלל האוויר שמעל פני הקרקע (למעט חריגים מסוימים). בנוסף, סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע את העיקרון שלפיו לא ניתן לבצע עסקאות בחלק מסוים של המקרקעין, אלא רק בכולו. גם בפן הרישומי, מרשם המקרקעין הוא מרשם דו מימדי, כלומר לא מאפשר לרשום זכויות בעלות על חלק מסוים במקרקעין. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33), התשע"ט-2018 שהתקבלה בכנסת בט' בטבת התשע"ט (17 בדצמבר 2018) קובעת כי יהיה ניתן לאפשר את הפרדת הבעלות בקרקע ליחידות תלת-ממדיות ובכך לאפשר עסקאות ואפשרות רישום זכויות על רבדים שונים של הקרקע (תת קרקעי, פני הקרקע, ומרחב הרום) בהתאם לשינויים התכנוניים הדינמיים הקיימים היום. תחום הבעלות בחלקה תלת-ממדית מוגבלת לגבולותיה הרשומים, והיא תהיה כפופה לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה והיא לא תמנע מעבר בחלל הרום. חלוקת קרקע שכוללת חלקה תלת-ממדית לא תרשם בפנקסי המקרקעין ולא ינתן פסק דין לחלוקת הקרקע, אלא על פי אחד מהתנאים הבאים: תכנית שאושרה לפי הוראות סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון והבניה; תשריט שאושר לפי הוראות פרק ד' לחוק התכנון והבנייה; הפקעה או רכישה שנעשתה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, או לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. חוק המקרקעין (תיקון מס' 33) מתקן גם את חוק תכנון והבניה כך שנוספה הגדרה ל"מגרש תלת-ממדי" שתוגדר כיחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט, חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לא. בנוסף, כאשר תכנית בתחום מגרש תלת-ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, לשר המשפטים תהיה סמכות בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקבוע בצו כי תכנית כזו תהיה בסמכותה של ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית, או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. לבסוף, ועדה מקומית תהיה רשאית לאשר תשריט שכולל מגרש תלת-ממדי רק אם אין מניעה לרשום את המגרש לפי הוראות חוק המקרקעין ושגבולותיו של המגרש נקבעו בתכנית לפי התקנות שיקבע השר. אם הוגשה בקשה לאישור תשריט עם מגרש תלת-ממדי שמיועד לשימוש שאינו שימוש ציבורי, ובתכנית אין הוראות לגבי המגרש, יהיה התשריט טעון הסכמה של ועדה מחוזית.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
החוק המקורי: 27 ביולי 1969 · רשומות (PDF)
171 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.