חל היום
תוקן 58 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
חוק הבחירות לכנסת ה-26 נחקק על רקע מצב ביטחוני מיוחד ועל כן נקבעו בו הוראות שעה ייחודיות, ובהן: נקבע הסדר הצבעה ייעודי לתושבים שהתפנו מבתיהם עקב המצב הביטחוני, הוענקו סמכויות מיוחדות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות הנוגעות להתנהלות הבחירות בעת חירום, נקבעו הקלות בנוגע להעסקת עובדי רשויות ציבוריות בוועדות הבחירות, וכן התאפשרה גמישות בנושא המכרזים עבור ועדת הבחירות המרכזית. בנוסף לכך, נקבעו בחוק מספר תיקוני קבע בתחומים שונים, וביניהם: יושב ראש ועדת הבחירות הוסמך לקבוע אגרות שייגבו עבור הגשת הליכים משפטיים מסוימים המובאים בפניו, והוסמך בנוסף גם למחוק מרשימת מועמדים לכנסת מועמד שאינו כשיר להתמודד מסיבות טכניות. בתחום התעמולה, נקבע כי חובת השקיפות בנוגע לזהות המפרסם של מודעת בחירות תחול בכל עת ולא רק בתקופת בחירות, וכי צילום כשלעצמו בלשכת נבחר ציבור לא ייחשב כשימוש אסור בנכסי ציבור. בנוסף, בשל הנגישות שקיימת היום ליצור ולערוך תוכן, בין השאר תוך שימוש בבינה מלאכותית, נקבעה הוראת שעה ובה חובת שקיפות חדשה. לפי הוראה זו, מי שמפרסם תעמולת בחירות שנוצרה או שנערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים, אך כוללת תוכן שעשוי להיחזות כאילו תועד במקור כמו הצגה של דמות מקום או אירוע, חייב לצרף גילוי ברור ובולט שיבהיר לציבור שהתוכן שבתעמולה לא תועד במקור.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
הבחירות לכנסת ה-25 נערכו בצל סמיכות הזמנים בין מערכת הבחירות האמורה למערכות הבחירות הקודמות ולצד התפשטות מחודשת של נגיף הקורונה. על רקע זאת, לקראת הבחירות לכנסת ה-25, נעשו מספר שינויים הנוגעים לבחירות וביניהם: הקלה על העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות, הקמת קלפיות מיוחדות בבתי אבות, לחולי קורונה ולמבודדים, גמישות בנושא המכרזים עבור וועדת הבחירות המרכזית על מנת שתוכל להיערך במהירות לקראת הבחירות.
הבחירות לכנסת ה-24 נערכו בתקופה ייחודית: 4 מערכות בחירות שהתקיימו בסמיכות תוך פחות משנתיים לצד ומשבר הקורונה. על רקע זאת, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, נעשו מספר שינויים הנוגעים לבחירות, וביניהם: קיצור המועד לרישום מפלגות, קביעה כי רשויות ציבוריות לא תוכלנה למנוע מעובדיהן מלעבוד בוועדת הבחירות, הקמת קלפיות מיוחדות לחולי קורונה, מבודדים, קלפיות בבתי אבות ובמוסדות למוגבלים בניידות, וגמישות בנושא המכרזים עבור וועדת הבחירות המרכזית על מנת שתוכל להיערך במהירות לקראת הבחירות. בנוסף, החוק מתקן באופן זמני את הסדרי ההלוואות למפלגות כדי להתאימן לסמיכות מערכות הבחירות, ומקל עליהן לקבל הלוואות נוספות תוך הקפאה של החזרת החובות על מנת שיוכלו לממן את קמפיין הבחירות.
חוק המפלגות (תיקון מס' 24), התשע"ח-2018 התקבל בכנסת ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). החוק קובע כי יחול הסדר חדש על בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימות בתקופה שבסמוך לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת במפלגות שבהן מספר החברים הוא 5,000 לפחות, ורשאים להצביע בהן רוב חברי המפלגה. בבחירות מקדימות כאמור יהיו זכאים מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת, למימון מאוצר המדינה של הוצאותיהם להתמודדות בבחירות המקדימות, אולם תקרת ההוצאות המותרות למועמדים אשר תמומן מאוצר המדינה תהיה נמוכה בכשליש מהתקרה הקבועה כיום בחוק המפלגות, התשנ"ב– 1992 (להלן – חוק המפלגות). מועמדים אלה לא יהיו רשאים לקבל תרומות, הלוואות או ערבויות כלשהן למימון הוצאות התמודדותם בבחירות המקדימות. להבדיל, מועמדים בבחירות מקדימות שאינם נבחרי ציבור יוכלו לקבל הלוואה מאוצר המדינה למימון הוצאות התמודדותם בבחירות המקדימות, שסכומה יהיה עד גובה תקרת ההוצאות המותרת באותן בחירות. מועמדים אלה יהיו רשאים לגייס תרומות בהתאם להסדר הנהוג לפי חוק המפלגות כיום. מועמדים שאינם נבחרי ציבור אף הם יהיו זכאים למענק במימון ממלכתי של התמודדותם בבחירות מקדימות. לכן, נקבע כי יוענק מימון ממלכתי לשתי קבוצות מועמדים מקרב המועמדים שאינם נבחרי הציבור: מועמדים כאמור שיחלו לכהן בכנסת בתוך שנה ממועד הבחירות הכלליות לכנסת לא יידרשו להשיב את ההלוואה שקיבלו מאוצר המדינה והיא תהפוך למענק. הם יידרשו להחזיר את התרומות שקיבלו כך שתנותק הזיקה בינם לבין תורמים שמימנו את התמודדותם בבחירות המקדימות. הקבוצה השנייה של מועמדים כוללת כאלה שלא החלו לכהן בכנסת אך זכו לתמיכה משמעותית בבחירות המקדימות. אם מועמד כזה זכה ל-60% לפחות ממספר הקולות של המועמד שנכנס לכנסת אשר מולו התמודד, ואשר זכה במספר הקולות הנמוך ביותר מקרב חברי הכנסת המתמודדים, אותו מועמד יהיה זכאי למענק יחסי כיחס מספר הקולות שקיבל למספר הקולות שקיבל המועמד שהיה לחבר הכנסת כאמור. בהתאמה, החוק קובע כי יורחבו הוראות העונשין בחוק המפלגות כך שייראו כל הפרה של ההוראות המסדירות את התנהלות המועמדים בבחירות המקדימות כעבירות פליליות. לבסוף, החוק קובע הוראת מעבר שלפיה נבחרי ציבור מכהנים שיש בידם כיום יתרת תרומות שלא נוצלה יהיו חייבים להחזירן לתורמים בתוך ארבעה חודשים מיום תחילת החוק אלא אם כן יודיעו על כך שאין בכוונתם להשתמש בכספים אלה לשם מימון בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת.
נקבע כי עובד יכול להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות (פריימריז) במפלגה שבה הוא חבר בכפוף למסירת הודעה מראש למעסיק. היעדרות של יום או של חצי יום, תהיה על חשבון חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה או שההיעדרות קצרה מחצי יום, לא ישולם שכר בעד ההיעדרות. בכל מקרה, סך זמן ההיעדרות של עובד בשל הפריימריז לא יעלה במצטבר על שני ימי עבודה מלאים בשנה. להגברת ההגנה על העובד נקבעו הוראות המחייבות את המעסיק לשמור בסוד את המידע על היעדרות העובד בשל בחירות מקדימות.
מטרתו של החוק למנוע את עקיפת המגבלות שמטיל חוק מימון מפלגות על מפלגות וסיעות וגופים הקשורים אליהם. לשם כך מטיל החוק מגבלות על אדם או גוף המבצע "פעילות בחירות", שהיא אחת מארבעה סוגי פעילויות המפורטים בחוק, ובכלל זה יצירת מאגר מידע על כוונות הצבעה, הסעת בוחרים ופרסום תעמולה למען מפלגה מסוימת, בסכומים משמעותיים. מי שמבצע פעילות בחירות או מגייס תרומות לשם כך בסכום של 100,000 ש"ח יידרש להירשם אצל מבקר המדינה, לנהל חשבונות בהתאם להנחיותיו ולהגיש לו דוח על מערכת החשבונות. מי שמבצע פעילות בחירות או מגייס תרומות בסכום של 400,000 ש"ח ויותר יידרש גם להתאגד כעמותה או חל"צ. החוק אף מטיל מגבלה על גובה התרומות שמותר לגוף פעיל בבחירות לקבל, וקובע כי אם מתקבלות תרומות מחו"ל לא יוכל הגוף לגייס יותר מ-600,000 ש"ח בסך הכול. כדי להבטיח את קיום הוראות החוק, מעניק החוק למבקר המדינה סמכות לקנוס אנשים וגופים פעילים בבחירות שהפרו את הוראות החוק, ומסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לתת צווי מניעה. עניינים נוספים המוסדרים בחוק הם העלאת המימון השוטף המשולם לסיעות בכנסת מדי חודש, כך שבמקום 5% מיחידת מימון לכל מנדט ישולמו 6% מיחידת מימון, והאפשרות של סיעה בכנסת להלוות כסף לסיעה הקשורה אליה בהסתדרות הכללית. עוד קובע החוק כי יחידת המימון ויתר הסכומים הנקובים בחוק יתעדכנו מדי 1 בינואר של כל שנה, בצמוד לעליית המדד.
התיקון קובע מספר שינויים בחוק הבחירות לכנסת, ובכלל זה: הסדר הצבעה מיוחד עבור עובדי וחברי ועדת הבחירות המרכזית ועבור עובדי ועדות הבחירות האזוריות. בנוסף, הוועדה המרכזית הוסמכה להעביר יישוב מאזור בחירות אחד לאחר ובלבד שזה האחרון גובל בראשון. כן נקבעה הקדמת מועד המינוי של ועדת הבחירות האזורית ונקבע הסדר לפיו משרד הפנים יעביר לוועדה המרכזית מידע אודות אדם שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין, עד היום ה-10 לפני הבחירות, וזאת כדי למנוע הצבעה בדויה בשמם של אותם נפטרים. כמו כן, נקבעה האפשרות להסמיך את יו"ר הוועדה המרכזית וסגניו לערוך איזון בין רשימות הבוחרים בקלפיות הנמצאות באותו מתחם, ואף לבטל קלפיות במקרה הצורך, כדי לווסת את העומס הנוצר בקלפיות. עוד נקבע כי רשימת הבוחרים בקלפי מסוימת תימסר למזכיר ועדת הקלפי ולא ליושב ראש ועדת הקלפי – שזהותו לעיתים אינה ידועה באותו מועד. בנוסף, הותרה נוכחות עובדי הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות בקלפי בשעת ההצבעה, נקבע כי מעטפה עם שלושה פתקי הצבעה זהים תיחשב תקינה, נקבעה סמכותו של יו"ר הוועדה המרכזית להורות כי חומר בחירות מקלפי מסוימות לא יושמד כלל, וזאת לצורכי חקירה משטרתית לפי חוק הבחירות. כמו כן, הותרה האפשרות לממן עלויות הסעה עבור מצביעים מיישוב אחד למשנהו, ללא תלות בשאלת המרחק בין הישובים. לבסוף, הוחלט להבהיר כי האיסור הקבוע בסעיף 28כה3 לחוק המפלגות, אינו אוסר רק על שימוש בכספים של גופים מבוקרים בקשר לתעמולה, אלא גם בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גופים כאמור.
סעיף 28ב(ה) לחוק המפלגות קבע בעבר כי מועמד שסיים את מערכת הבחירות המקדימות בגירעון יוכל להשתמש בתרומות לצורך כיסוי הגירעון אך התרומה תיגרע מתקרת ההוצאות המותרת בבחירות המקדימות הבאות. חוק המפלגות (תיקון מס' 20), התשע"ו-2016 ביטל מגבלה זו אך קיצר את התקופה המותרת לכיסוי הגירעון, וכן קבע כי עם כיסוי הגירעון ימסור המועמד למבקר המדינה דו"ח על כיסוי הגירעון וכי יתאפשר למבקר לנקוט סנקציה מינהלית כנגד מועמד שלא כיסה את הגירעון.
תיקון מס' 42 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן – חוק-היסוד) קבע, בין היתר, ששר או סגן שר רשאי להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ובמקומו יבוא הבא בתור ברשימת המועמדים של המפלגה. השר או סגן השר רשאי לחזור לכנסת עם עזיבתו את הרשות המבצעת. בשל ההסדר החדש התעורר הצורך לתקן חוקים נוספים שמושפעים מההסדר כאמור. התיקון לחוק-היסוד יצר תפקיד חדש של סגן שר שאינו חבר כנסת, כאשר החקיקה הקיימת לא התייחסה למצב זה. לכן נקבעו בחוק זה הוראות משלימות לגבי הסדרים שבעבר חלו על סגן השר מכוח תפקידו כחבר כנסת. בחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 נקבע שדין סגן שר שאינו חבר כנסת כדין סגן שר שהוא חבר כנסת, וכן בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, נקבע שההסדרים בעניין בחירות מקדימות, שעניינם טוהר המידות ומגבלות על תרומות והוצאות, יחולו גם על סגני שרים. בנוסף, נקבע כי ההסדרים לגבי חברי הכנסת הקבועים בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ובחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, שעניינים זכויות הקשורות לחסינות, יחולו גם על שרים ועל סגני שרים, בין אם הם חברי כנסת ובין אם לא (וזאת למרות שבעבר ההסדרים לא חלו על שר שאינו חבר כנסת). השפעה נוספת של התיקון לחוק-היסוד היא על הזכויות הכספיות המוענקות לשרים ולסגני שרים. כדי לא לפגוע בנבחר הציבור שהתפטר מהכנסת כאמור, נקבע שההסדר לעניין פנסיה תקציבית הקבוע בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969, יחול גם על סגן שר שאינו חבר כנסת, וכן נקבע בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, ששר או סגן שר ימשיך לקבל מימון לצורך קשר עם הבוחר גם לאחר שחברותו בכנסת הופסקה. תיקוני החוק שמפנים במישרין להסדר החדש, וכן התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, נקבעו כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, שכן ההסדר החדש לפי תיקון מס' 42 לחוק-היסוד גם הוא הוראה שעה.
נקבעו הוראות לגבי מימון בחירות במפלגה, לרבות לגבי איסוף כספים והוצאות, וסמכויות פיקוח למבקר המדינה, שיעמדו בתוקפן עד לחודש אוגוסט שנת 2008.
החוק המקורי: 9 באפר׳ 1992 · רשומות (PDF)
70 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.