חל היום
החל מ־13 באוג׳ 1959 · תוקן 52 פעמים · משרד אחראי: האנרגיה והתשתיות | הגנת הסביבה · ועדה בכנסת: כלכלה
החליף את: פקודת חקירת המים, 1938
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון לחוק קובע הסדר חדש לעניין תעריפי מים המסופקים לחקלאות. לפי התיקון, תעריפים לקולחים המסופקים לחקלאות, הנקבעים על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת רשות המים), ייקבעו ללא התחשבות בעלות טיהור המים עד לרמת איכות המאפשרת שימוש להשקיה לחקלאות, וכן ללא התחשבות בעלות הטיפול בשפכים אם היה נדרש לפנותם לנחל או לים. בנוסף, התיקון מסמיך את מועצת רשות המים לקבוע בכללים תעריפים למים שפירים המסופקים לחקלאות, לפי העלות הממוצעת של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים לחקלאות (להלן – העלות הממוצעת). עוד נקבע כי באזורים שבהם אין חלופה מלאה לשימוש במים שפירים, כלומר שלא ניתן להשתמש בהם במים נחותים (קולחים או מים מליחים) באופן חלקי או מלא, תקבע מועצת רשות המים את התעריפים למים שפירים כאמור כשיעור מהעלות הממוצעת, בהתאם ליחס בין המים הנחותים הזמינים לשימוש לחקלאות לבין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור. בתום 3 שנים מתחילת התיקון, מועצת רשות המים, תהיה רשאית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע שבאזורים שאין בהם חלופה מלאה לשימוש במים שפירים, התעריפים ייקבעו שלא לפי היחס כאמור. כמו כן, לשם יישום הסכמות בין הממשלה לארגוני החקלאים, נקבע שבמהלך תקופה שלא תעלה על 5 שנים מתחילתו של התיקון, תדרג מועצת רשות המים את התעריפים לדמי המים המסופקים לחקלאות בשיעורים כפי שתקבע, כך שבתום התקופה האמורה ייקבעו התעריפים למים המסופקים לחקלאות (קולחים ושפירים) בהתאם לעקרונות שעוגנו בתיקון. כמו כן, נקבע שבתקופה של 10 שנים מיום תחילת התיקון, תפעל הרשות הממשלתית למים ולביוב ליישום תוכנית אב למשק הקולחים שתאשר מועצת רשות המים, שבמסגרתה בעלי רישיונות להספקת מים יבצעו את עבודות התשתית הנדרשות להולכה והספקה של קולחים לחקלאות. תוכנית האב תמומן בהשתתפות אוצר המדינה. עלות תוכנית האב לא תושת על צרכני מים שאינם צרכנים למטרות חקלאות, למעט עלויות להקמת תשתית הולכה ואיגום של קולחים בין אזורים שונים. נוסף על כך, התיקון כולל שינויים בנושאים אחרים שאינם קשורים בהכרח לתעריפי מים לחקלאות: ראשית, התיקון לחוק משנה את מועדי עדכון של כלל תעריפי המים הנקבעים מכוח החוק (לא רק את תעריפי המים המסופקים לחקלאות). לפי התיקון, תעריפי המים, המתעדכנים לפי שיעור השינוי בסל מדדים המפורט בחוק, יתעדכנו אחת לשנה ולא אחת לחצי שנה כפי שקבע החוק טרם התיקון. ואולם, אם בתום חצי שנה ממועד העדכון האחרון של תעריפי המים, שיעור השינוי בסל המדדים יגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לפי השינוי האמור, אלא אם כן מועצת רשות המים קבעה אחרת בכללים. שנית, נקבע כי בית משפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי יהיה לדון בעתירות נגד החלטות מנהל רשות המים במחלוקות בין בעלי רישיונות לפי החוק ובין חברת "מקורות" (שהיא רשות המים הארצית), באשר לתעריפי המים, לחיובים ולמדידות לפי החוק. שלישית, נקבע כי בית המשפט שדן בהליך שמתנהל בין בעל רישיון ובין חברת "מקורות" בעניין חיוב לפי החוק, יהיה רשאי לקבוע שלא תומצא לבעל הרישיון דרישה לגביית החוב שבמחלוקת לפי פקודת המסים (גבייה), וכן להתנות אי נקיטה של פעולות גבייה לפי הפקודה האמורה בהפקדת ערובה על ידי בעל הרישיון. רביעית, התיקון קובע שאם הפסיק לכהן נציג ציבור במועצת רשות המים, הממשלה תפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהקדם האפשרי. כמו כן, נקבע שקיום מועצת רשות המים, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונת נציג הציבור כאמור, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
חוק המים (תיקון מס' 27), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017). החוק קובע כי מפיקי מים לא ישלמו כבעבר היטלים לאוצר המדינה בעד הפקת המים, והתשלומים שייגבו מהם עבור אספקת המים יועברו לטובת משק המים וישמשו את כלל צרכני המים, מה שיוביל להוזלת כלל תעריפי המים. עוד נקבע כי הכללים לחישוב תעריפי המים יתבססו על עקרונות אחידים ארציים, על העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים והספקתם ועל נוסחאות קבועות. עוד נקבע כי רשות המים הארצית תוסמך לגבות מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה דמי מים ולקבל דיווחים מבעלי רישיונות על מים שהפיקו או סיפקו. בנוסף, הוחלט כי יופרד הליך רישוי הפקת המים מהליך רישוי הספקת המים. לבסוף, החוק קובע אמצעים וכלים נוספים לפיקוח על ביצוע הוראות החוק והגברת סמכויות הפיקוח והאכיפה לרבות הטלתם של עיצומים כספיים, על השחקנים הפועלים במשק המים ובכלל זה רשות המים הארצית.
החוק המקורי: 13 באוג׳ 1959 · רשומות (PDF)
893 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.