בקצרה
קובע מהו מוזיאון, מאפשר לשר להכיר במוזיאונים ולתמוך בהם מתקציב המדינה, ומגן על האוספים שלהם; מוסד שלא הוכר צריך לקרוא לעצמו "מוזיאון פרטי".
על מי זה חלעל מוזיאונים בישראל, ועל מי שמשתמש בשם "מוזיאון".
מה זה אומר בפועל- השר הממונה על החוק רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוזיאונים, להכריז על מוזיאון כ"מוזיאון מוכר". מוזיאון מוכר נהנה מהשתתפות המדינה בתקציבו, ומנהל את ענייניו בחופשיות במסגרת החוק והתקנות.
- בתקנות אפשר לחייב מוזיאון מוכר לשמר את המוצגים, לרשום ולצלם אותם, להעסיק אנשי מקצוע ולקיים פעילות חינוכית, ולהגביל מכירה של מוצגים, הוצאתם מהארץ או השמדתם. מוזיאון שלא מקיים את החובות עלול לאבד עד מחצית מתמיכת המדינה באותה שנה.
- מוצג של מוזיאון מוכר אי אפשר לעקל או לשעבד. אם המוזיאון מתפרק, המוצגים לא מחולקים לנושים אלא עוברים למדינה או למוזיאון מוכר אחר, לפי החלטת בית המשפט המחוזי. כשמוצג בסכנה, אפשר לבקש מבית המשפט להעביר אותו לשמירה.
- מוסד שאינו מוזיאון מוכר רשאי להשתמש בשם "מוזיאון" רק עם המילה "פרטי", בכל שפה. זה לא חל על מוזיאון שהוקם בחוק.
- מועצת מוזיאונים בת 21 חברים — עובדי מדינה, אנשי מקצוע, אנשי ציבור ונציגי רשויות מקומיות — מייעצת לשר, כולל על חלוקת התקציב למוזיאונים.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: רבים מהמוזיאונים סבלו מבעיות — חוסר אנשי מקצוע, אוספים בסכנת פיזור, חוסר רישום של המוצגים, הזנחה בשימור וקשיים כספיים — ומוסדות שלא עמדו באמות המידה קראו לעצמם מוזיאון והטעו את הציבור.
תקנות מכוח החוק
1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות: