חל היום
תוקן 23 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
נקבע בחוק (לצורך הבהרה) כי אפוטרופוס רשאי לפתוח או לנהל חשבון תשלום עבור האדם שהוא אפוטרופסו, וכן להשתמש בעבורו באמצעי תשלום, בשיקים ובהרשאות לחיוב, לרבות באמצעים מקוונים. עוד נקבע כי נותן שירותי תשלום שאליו פנה אפוטרופוס לשם קבלת שירותים אלו לא יסרב לבקשתו, ולא יתנה את מתן השירות בתנאים בלתי סבירים בנסיבות העניין רק בשל העובדה שמדובר בחשבון של אדם שמונה לו אפוטרופוס. כמו כן, הוחלו הוראות אלו גם על מיופה כוח, כך שיוכל לפעול באותו אופן לעניין הממנה.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
סעיף 27א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק), קבע קודם לחקיקת החוק כי אפוטרופסותו של הורה תישלל באופן אוטומטי אם הורשע בעבירות רצח או ניסיון לרצח כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו, או אם הורשע בעבירת אינוס באחד מילדיו. תיקון מס' 22 מרחיב את העבירות שעליהן יחול ההסדר כך שיחול גם על עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שבוצעה על ידי הורה כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו. כך שגם בעבירה זו תישלל האפוטרופסות של ההורה באופן אוטומטי. יחד עם זאת, נקבע כי בעבירה זו האפוטרופסות תישלל באופן אוטומטי כאמור רק לאחר הרשעה, ולא תהיה שלילה אוטומטית זמנית בעת הגשת כתב אישום, כפי שקיים לעניין העבירות המנויות כבר בהסדר הקיים. בנוסף, נקבע תיקון מבהיר בחוק – מאז חקיקתו של סעיף 27א האמור, אירעו מקרים שבהם הורה שאפוטרופסותו נשללה ניסה לטעון לזכויות הוריות שונות, ובהן הזכות להשיב בהליכים שונים בעניין הקטין והזכות לקשר בינו ובין הקטין. משכך, ובמטרה למנוע התדיינויות מיותרות בעניין זה, נקבע במפורש שהורה שאפוטרופסותו נשללה לא יהיה משיב בבקשה בעניינו של ילדו הקטין וכי במקרה שהוא מגיש בקשה, היא תוגש בצירוף ראיות לכאורה המעידות על כך שבירור הבקשה נדרש לטובת הקטין ושחל שינוי נסיבות המצדיק את בירור הבקשה. הבקשה תידון אחרי שבית המשפט מצא שהוגשו ראיות אלה והוא רשאי למחוק את הבקשה על הסף גם ללא תגובת המשיב.
החוק מסמיך את האפוטרופוס הכללי לאשר בקשות של אפוטרופוס, מיופה כוח או הורה לקטין, אשר בעבר נדרש בהן אישור מראש מבית המשפט כתנאי לביצוע הפעולה. החוק קובע כי ככל שיהיה מדובר בבירור מורכב, שתתעורר התנגדות לבקשה או שהאפוטרופוס הכללי לא ימצא לנכון לאשר את הבקשה, היא תועבר להכרעה של בית המשפט. בנוסף, נקבע כי השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יוכל לקבוע סוגי נכסים ופעולות שבעניינם האפוטרופוס יהיה מוסמך לעשות פעולה או לייצג את הקטין גם בלי אישור מראש.
נקבע כי כאשר רופא מומחה סבור כי נדרש לבצע במטופל בגיר טיפול רפואי דחוף, והמטופל אינו מסוגל לתת הסכמה מדעת לטיפול, ואין יפוי כוח מתמשך בתוקף ולא מונה אפוטרופוס לעניינים רפואיים, יוכל עובד סוציאלי במוסד הרפואי, באישור מנהל המוסד או מי שהוסמך על ידו, לאשר לאדם בגיר לשמש כמקבל החלטות זמני עבור המטופל. מקבל ההחלטות הזמני יוכל, בתקופה של שישה חודשים לקבל החלטות לעניין ביצוע הטיפול הדחוף במטופל וכן לקבל החלטות לעניין ביצוע טיפול רפואיים נוספים שיידרשו לו. בחירת מקבל ההחלטות הזמני תהיה לפי לפי סדר הקרבה: בן זוג, ילד בגיר, הורה, אחים, או הסכמה של בני המשפחה לפי הכללים שנקבעו בחוק, ויכול גם שייבחר לכך אדם אחר - אם המטופל הביע את רצונו כי אותו אדם יהיה מיופה כוח עבורו או שימונה כאפוטרופוס עבורו, וזאת עד לכניסת יפוי הכוח או מינוי האפוטרופוס לתוקף. נוסף על כך, נקבעו העקרונות ודרכי הפעולות שלפיהם יפעל מקבל ההחלטות הזמני, הכוללים בין היתר את השמירה על פרטיותו וכיבוד רצונו של המטופל וכן את התנאים לפניה אליו לקבלת הסכמתו. אם נודע על כוונה לפנות בבקשה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס או לקבלת הוראות לעניין הטיפול הרפואי המסוים, תושעה ל-24 שעות אפשרות מינוי מקבל ההחלטות הזמני או אם מונה - אפשרות פעולתו עבור המטופל, הסכמה על ידי מקבל ההחלטות הזמני. אם נודע כי הוגשה בקשה לקבלת הוראות לטיפול המסויים – יפעלו לפי קביעת בית המשפט, ואם נודע כי הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, או שניתנה החלטה למינוי אפוטרופוס או לכניסת יפוי הכוח לתוקף, יפקע האישור שניתן למקבל ההחלטות הזמני. נקבע כי העובד הסוציאלי יתעד ברשומה הרפואית את האישור שנתן והודעות שמשפיעות על תוקפו. נקבע שעד ה17 בינואר 2027, או במועד שנקבע בצו שר הבריאות, לפי המוקדם ביניהם, האפשרות למנות מקבל החלטות זמני תהיה לעובד סוציאלי בבית חולים בלבד, ולאחר מכן תהיה אפשרות מינוי גם לעו"ס בקופת חולים - אך גם בתקופה זו, מרגע שמקבל החלטות זמני מונה על ידי עו"ס בבי"ח, הוא יוכל לקבל החלטות לגבי טיפול גם אם הוא ניתן בקופת החולים. כמו כן, נקבעה חובת דיווח לוועדה ב17 בינואר 2024 - על השפעות החוק והאישורים שניתנו בבתי החולים .
החוק נועד לחזק את זכותו וכבודו של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שביהמ"ש רשאי למנות לו אפוטרופוס. החוק מתקן את הפרק המסדיר מינוי אפוטרופוס, מבנה את שיקול דעת בית המשפט וקובע כי מינוי אפוטרופוס יהווה אמצעי אחרון. כמו כן, החוק מעגן באופן מפורט את העקרונות המנחים שיחולו על האפוטרופוס ואת דרכי הפעולה לפיהם עליו לפעול. בנוסף, החוק יוצר מנגנון לתכנון משפטי של "ייפוי כוח מתמשך" שמאפשר לאדם שמסוגל להבין את משמעותו של ייפוי כוח כאמור, למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול בענייניו אם וכאשר יחדל להיות מסוגל לקבל החלטות. כך החוק גם קובע את העקרונות המנחים שיחולו על מיופה הכוח ואת דרכי פעולתו. כמו כן, החוק קובע מנגנון חדש של תמיכה בקבלת החלטות המאפשר למנות לאדם הזקוק לכך מישהו שיסייע לו לקבל מידע, להבין אותו ולהגיע להחלטה בעצמו, שיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. בנוסף לכך, החוק מבטל את המונח "חסוי". כמו כן, החוק מרחיב את סמכויות הפיקוח של המפקחים באפוטרופוס הכללי
החוק המקורי: 17 באוג׳ 1962 · רשומות (PDF)
30 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.