חל היום
החל מ־5 בספט׳ 1952 · תוקן 67 פעמים · משרד אחראי: המשפטים | הפנים · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה
החליף את: פקודת העליה, 1941
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק קובע כי ניתן להוסיף לסמכויותיו של שר הפנים באשר להתקנות תקנות לביצוע החוק, את הסמכות לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני. עוד קובע כי הכנסה מאגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני, תוכל לשמש את רשות האוכלוסין וההגירה למימון שירות זה.
חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018, קבע מנגנון לפיו ממשלת ישראל מקפיאה מתוך הכספים שהיא גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, סכום השווה לכספים שהרשות משלמת לפעילי טרור ולבני משפחותיהם. כעת, במסגרת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון), התשפ"ו–2026 (ששמו המקורי שונה במסגרת תיקון זה), נוספה לחוק מטרה מפורשת של שיפוי המדינה ונפגעי הטרור בשל נזק שנגרם מפעילות טרור. על פי התיקון לחוק, שר האוצר יגיש בכל שנה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח המפרט את סך התגמולים ששילם המוסד לביטוח לאומי ופיצויים שניתנו ממס רכוש בשנה הקודמת לנפגעי פעולות איבה שבוצעו על ידי מי שבהתאם למדיניות התשלומים של הרש"פ, יש יסוד סביר להניח שהיא משלמת לו או לבן משפחתו כספים בזיקה לטרור, וכן חובות פיצויים שנפסקו לזכות הנפגעים. על בסיס מידע זה, תקבע ועדת השרים סכום נוסף שינוכה מדי שנה מהכספים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, מעבר לסכומים המוקפאים ממילא לפי החוק המקורי. ככלל, הכספים שינוכו יועברו לאוצר המדינה; עם זאת, החוק קובע קדימות לנפגעי טרור, כך שמתוך סכום הניכוי יכוסו תחילה חובות פיצויים לנפגעים וסכומים שנפסקו לזכותם בבתי המשפט. בנוסף, החוק מעגן חובת דיווח שנתית של שר האוצר לוועדת השרים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על סך הכספים המוקפאים בגין העברות כספים שמבצעת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.
החוק קובע, כהוראת שעה לתקופה של שנה, כי ניתן להרחיק שוהים שלא כדין שהשתתפו במשט לרצועת עזה בתוך 24 שעות ממסירת צו ההרחקה, זאת במקום פרק הזמן של שלושה ימים שנקבע בדין הקיים. עוד קובע החוק כי הממשלה רשאית להאריך את תוקף הוראת השעה בתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים. הארכה כאמור תיעשה בכפוף להמלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה ולאישור הכנסת.
מוצע להרחיב את גדרי פעולת הוועדה המייעצת לשר הפנים, לגביי כל בקשות הארכה לישיבת ביקור לשם העסקה של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל. עוד מוצע לקבוע כהוראת שעה לתקופה של ארבעה חודשים, הסדר שיאפשר בחינה מחדש ואישור בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025) או שנדחו באותה תקופה, במקרים בהם הקשר הטיפולי בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאים המוצעים- במועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו.
במסגרת החוק נקבע כי שר הפנים או מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, לפי העניין, לא ייתן היתר שהייה בישראל ולא יחדש רישיון לישיבה בישראל למבקש שהוא פעיל טרור או של מי שהורשע במעשה טרור, וכן למבקש שהוא בן משפחה של אדם כאמור. כמו כן, נקבע כי המונח "בן משפחה" יוגדר אחרת לפי שלב הגשת הבקשה להיתר או לרישיון כאמור. לעניין בקשה ראשונה, המוגשת ככלל טרם הכניסה לישראל, ההגדרה תהיה רחבה ותכלול מעגלים נוספים ואילו לעניין חידוש היתר או רישיון כאמור של אדם שכבר שוהה בישראל ונמצא בהליך להסדרת מעמדו, ההגדרה תהיה מצומצמת ותכלול רק את בני המשפחה הקרובים. עוד נקבע כי מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור בניגוד לחוק, או מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברישיון הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה, לא יקבל היתר או רישיון כאמור במשך עשר שנים, אלא אם כן יסבור שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, כי יש לתת לו היתר או רישיון כאמור מטעמים מיוחדים. זאת ועוד, הוחמרה הענישה בגין עבירות ספציפיות של שהייה בישראל שלא כדין, אם בוצעו בידי מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור, ובמסגרת זאת נקבע כי העונש המרבי בעבירות אלה יהיה עד שנתיים מאסר במקום שנה אחת. כמו כן, נקבעו חובת הטלת קנס על מי שהורשע בעבירות כאמור, וכן הסדר חילוט, המבוסס על חזקה שלפיה כסף מזומן הנמצא בחזקתו של חשוד בעבירות המבוצעות בנסיבות אלה יראה כשכר שניתן עבור ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה, אלא אם הוכח אחרת.
מוצע לקבוע כי במקרים שבהם יקבע שר הפנים, בהתבסס על חוות דעת של מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, כי מסתנן תומך בממשל מדינתו, תקום חזקה כי לא נשקפת סכנה המונעת את החזרתו למדינתו. במקרה כאמור, שר הפנים ייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה. כמו כן, ניתן יהיה לסתור את החזקה בתוך 30 ימים מיום ההודעה על קביעה כאמור. אם לא נסתרה החזקה בתוך התקופה האמורה, יבוטל רישיון הישיבה שניתן לאותו אדם, והוא יורחק מישראל למדינתו, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל. עוד מוצע לקבוע כי בכל מקרה בו מסתנן הורשע בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר ומעלה שר הפנים יבטל את רישיון הישיבה שניתן לו וירחיקו מישראל לאחר שהמסתנן ריצה את עונשו, אם מצא כי שהייתו מסכנת את בטחון המדינה או את שלום הציבור במדינת ישראל.
נקבע כי בנוסף לאיסור על מתן רישיון כניסה או אשרה לישראל הקיים על הקורא לחרם על ישראל, לא יינתנו, ככלל, אשרה ורישיון ישיבה כאמור גם למי שפרסם דברי הכחשת השואה כמשמעותם בחוק איסור הכחשת השואה, למי שפרסם דברי הכחשת טבח ה-7 באוקטובר כמשמעותם בחוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, וכן למי שפרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין של אזרחים ישראלים במדינת חוץ או בבית דין בין־לאומי בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם בצבא הגנה לישראל או באחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל.
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות. במסגרת תיקון מספר 39, נקבע כי בית המשפט יצווה, ללא תלות בכל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, בעת הרשעה של יחיד או תאגיד בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות, ניהול או ארגון שירותי הסעה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל שלא כדין, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. עוד נקבע כי בית המשפט יצווה, ללא תלות בכל עונש אחר, על חילוט רכוש הקשור לעבירה של מי שהורשע בעבירות כאמור, ובכלל זה דירת המגורים או העסק שבהם נעברה העבירה, ולחלופין חילוט שווי הרכוש הקשור לעבירה, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות, נקבעו מנגנונים לאכיפתן וקנסות מזעריים. במסגרת תיקון מספר 38, הוחלט לשנות את עונש המאסר הקבוע בין היתר, בעבירת הסעה, הלנה והעסקה של שוהה שלא כדין כאמור, משנתיים לארבע שנות מאסר, וכן להחמיר את עונשי המאסר הקבועים לאותן עבירות בנסיבות מחמירות, מחמש לשבע שנות מאסר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), עונש מזערי על עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהה שלא כדין, כך שהעונש שיטיל בית המשפט לא יפחת מרבע העונש המרבי הקבוע לעבירות אלו, אלא אם ראה לנכון לסטות מכך לפי שיקול דעתו בנסיבות מתאימות ומטעמים מיוחדים. בנוסף, נקבעה מחדש הוראת השעה בעניין הטלת קנסות מזעריים, לתקופה שעד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), תוך קביעת שיעור קנסות מינימלי לצד מתן סמכות לבית המשפט להקל ולסטות מסכומים אלו, אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים לכך. בהוראת שעה נוספת עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), נקבע גובה מזערי לקנס המוטל על ידי בית המשפט על אדם שהורשע בעבירות הסעת שוהה שלא כדין, כך שלא יפחת ממחצית שווי הרכב, אלא אם סבר בית המשפט שיש לסטות מכך מטעמים מיוחדים. מעבר לכך, נקבעו הסדרים נוספים שנועדו להיטיב את הטיפול בתופעה כאמור ולצמצמה, לרבות מתן סמכות לבית המשפט להתלות רישיון של חשוד בעבירות הסעה שלא כדין, הטלת חובה על בעל רכב לנקוט באמצעים סבירים למניעת עבירה הכוללת מתן הרשאה לשימוש ברכבו שלא כדין על ידי תושב זר וחובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי.
נקבע בהוראת שעה, התקפה למשך ארבעה חודשים, בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור, לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד, אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה. רישיונות אלה יבחנו במקרים בהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל מספר חודשים, בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנים. כל זאת על מנת למנוע ניתוקו של קשר טיפולי ארוך אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל.
נקבע כי אחראי על כלי הסעה, העתיד להגיע לישראל או לצאת ממנה, יעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים המופיעים במסמכי הנסיעה של האנשים העומדים להגיע לישראל או לצאת ממנה על אותו כלי הסעה, את מועד הגעתם לישראל, נקודת מוצאם או מועד יציאתם מישראל ויעדם. עוד נקבע כי במקרה שיימצא בבדיקות המקדימות כי אדם לא מורשה להיכנס לישראל או לצאת ממנה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להעביר הודעה על כך לאחראי על כלי ההסעה, ובהינתן לו הודעה כאמור, יהיה עליו להימנע מלהובילו לישראל או ממנה, לפי העניין, אלא אם מדובר בכניסה לישראל של אזרח, תושב או אדם בעל אשרת חוזר בתוקף. כמו כן, נקבע כי המידע יישמר בידי רשות האוכלוסין וההגירה למשך 90 ימים ובסופם יימחק. במהלך תקופה זו, רשאית רשות האוכלוסין להעביר את המידע לגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק. רשות האוכלוסין ומי שהעבירה לו מידע לפי חוק זה רשאים שלא למחוק מידע לגבי אדם מסוים למטרות אכיפת החוק או ניהול הליכים שהמדינה צד להם.
נקבע כי אזרח או תושב ישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינת ישראל, נגזר עליו מאסר בפועל בגינה, והוכח כי הרשות הפלסטינית מתגמלת אותו על כך, ניתן יהיה לבטל את אזרחותו או את רישיונו לישיבת הקבע לפי העניין, ולהרחיקו לשטחי הרשות הפלסטינית או לרצועת עזה. רישיון ישיבת קבע יבוטל על ידי שר הפנים, לאחר היוועצות בוועדה מייעצת ובהסכמת שר המשפטים, וביטול אזרחות יהיה על ידי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לאחר היוועצות בוועדה מייעצת ובהסכמת שר המשפטים. החוק תוחם את לוח הזמנים להליך ביטול התושבות או האזרחות וקובע חזקה לפיה אדם שקיבל כספים כאמור, זכאי למעמד ברשות הפלסטינית.
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 נדון בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' אדר ב' התשפ"ב (10 במרץ 2022). החוק, המבוסס על חוק שהיה בתוקף בין 2003 ל-2022 בשינויים מסוימים שיפורטו, קובע כי שר הפנים או המפקד הצבאי באיו"ש לא יעניקו אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב איו"ש ועזה, וכן לתושבי איראן, לבנון, סוריה ועיראק. עם זאת, האיסור הקבוע בחוק אינו גורף, שכן קבועים בו חריגים וסייגים המאפשרים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל (היתר מת"ק שניתן בידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון) במקרים אלה: • היתרי מת"ק לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; • רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; • היתר מת"ק לילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; • רישיון ישיבה והיתר מת"ק במקרים הומניטריים מיוחדים; • היתרי מת"ק למטרת טיפול רפואי, למטרת עבודה או למטרה זמנית, עד שישה חודשים; • מתן אזרחות או תושבות, במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד. בנוסף נקבע הסדר חדש של שדרוג מעמד מהיתר מת"ק לתושב ארעי, לבני 50 ומעלה ששהו בישראל כדין 10 שנים לפחות, בכפוף לאי קיום מניעה ביטחונית. הסדר נוסף שנקבע הוא הקמת ועדה הומניטרית ייעודית, לצד הוועדה ההומניטרית הקיימת בחוק. ועדה זו תבחן בקשות שהוגשו מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן הזוג או ההורה, ותידרש לקבל החלטה בתוך שלושה חודשים, לעומת שישה חודשים שמוקצים לוועדות ההומניטריות הרגילות. החוק החדש גם מאפשר לתושבים ארעיים לחדש את רישיון התושבות שלהם אחת לשנתיים, במקום אחת לשנה כפי שהיה בחוק הישן. בצד הקלות אלה, נקבע כי שר הפנים יהיה חייב לבטל רישיון ישיבה ארעי או היתר מת"ק שניתנו לפי החוק, אם בעל הרישיון או ההיתר היה מעורב במעשה טרור, ריגול או בגידה. לצד כל אלו, התווספו הסדרים של בקרה ושקיפות, כגון חובת דיווח רבעונית לכנסת, הגדרת מכסות ועוד. היות שההסדר הקבוע בהצעת החוק קובע מגבלות חריגות, הוא קבוע לזמן מוגבל של שנה, ובדומה להסדר שהיה קיים גם בחוק הקודם, הממשלה תוכל להאריכו בצו באישור הכנסת. בחוק נוסף גם סעיף מטרות, הקובע כי מטרתו לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.
במטרה למנוע ניתוקו של קשר טיפולי ארוך בין מטופל לבין עובד זר המועסק בתחום הסיעוד, אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל, נקבע בהוראת שעה, התקפה למשך ארבעה חודשים, כי שר הפנים רשאי לבחון מחדש ולאשר בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור, לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד, אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה. בקשות אלה יבחנו במקרים בהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מחודש מרץ 2021 לפחות, בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנים.
תיקון זה קובע כי סמכות שר הפנים להתיר הארכת שהות של עובד זר לסיעוד אצל מטופל סיעודי חדש, לאחר שהעובד הזר סיים את תקופת העבודה המרבית המותרת בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים, תחול רק לגבי עובדים זרים העומדים בתנאים שנועדו לעודד נאמנות למטופל סיעודי ולמנוע השתקעות בישראל, ותוך מתן תעדוף לטיפול במטופלים סיעודיים במצב קשה במיוחד.
תיקון זה מבטל את תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח-1948 כנוסחן בתוספת לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט-1948, ומעגן את ההסדרים שבהן, בהתאמות הנדרשות, במסגרת חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וזאת בהתאם להחלטות הממשלה לפעול לניתוק החקיקה, שהצורך בה קיים גם בשגרה, מהזיקה להכרזה על מצב חירום.
תיקון זה מעגן בצורה ברורה ומפורטת את סמכות שר הפנים לבטל רישיון לישיבת קבע בעילה של הפרת אמונים, זאת בהמשך לסמכותו הכוללת לביטול רישיון ישיבה בישראל לפי הוראות החוק כיום. לפי המוצע, ביטול רישיון לישיבת קבע בעילה זו למי שבעת לידתו היה אחד מהוריו בעל רישיון לישיבת קבע או למי שבעת ביצוע המעשה חלפו למעלה מ-15 שנים מהמועד שבו קיבל את הרישיון, יהיה בהסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם ועדה מייעצת שהקים שר הפנים. על החלטת שר הפנים בעניין זה ניתן יהיה להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 29 והוראות שעה), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ח באדר התשע"ח (5 במרץ 2018). בחוק נקבעו מספר שינויים הנוגעים לעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים מיהודה, שומרון ועזה בישראל (להלן - שב"חים), ואלה עיקריהם: 1. ההוראה האוסרת על הסעת שב"חים הפכה מהוראת שעה להוראת קבע; 2. נקבע מדרג ענישה בעבירה של הסעת שב"חים, כך שבעבירת הבסיס עונש המאסר המרבי יהיה שתי שנות מאסר וקנס של כ-75 אלף שקלים חדשים, ובנסיבות מחמירות העונש המרבי יהיה ארבע שנות מאסר וקנס של כ-150 אלף שקלים חדשים. במקרה שהעבירה נעברה בידי תאגיד, הקנסות יהיו גבוהים פי שניים. 3. כהוראת שעה לשלוש שנים, נקבעו קנסות מינימום בעבירה זו - 10,000 שקלים חדשים ליחיד ו-40,000 שקלים חדשים לתאגיד. אם העבירה נעבירה במסגרת של שירותי הסעה, יעמדו קנסות המינימום על 40,000 ו-160,000 שקלים חדשים, בהתאמה. 4. החוק הרחיב את סמכות בתי המשפט לפסול רישיון נהיגה בעבירות של הסעה בנסיבות מחמירות או ארגון שירותי הסעה, משישה חודשים לשנתיים. 5. לגבי סמכות פסילת הרישיון המינהלית, שבסמכות קצין משטרה, נקבע כי לא ניתן יהיה להשתמש בסמכות זו בעבירה ראשונה שנעברה בנסיבות שאינן מחמירות. אם זו אינה העבירה הראשונה, סמכות קצין המשטרה תהיה לפסול את הרישיון ל-20 ימים, ואם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות, בסמכותו יהיה לפסול את הרישיון ל-60 ימים, אף אם מדובר בעבירה ראשונה. 6. החוק הסמיך את בתי המשפט לחלט כלי רכב שנעברה בהם עבירה של הסעת שב"חים. 7. הוארכה בשלוש שנים הוראת השעה הקובעת קנסות מינימום בעבירות של הלנה והעסקה של שב"חים. 8. החוק מאפשר לדרוש ערובה בעת מתן צו הגבלה לנכס שבוצעה בו עבירה של העסקה או הלנה של שב"חים. 9. החוק מסמיך קציני משטרה להוציא צו סגירה לנכס, במקרה שהופרו הוראות צו הגבלה.
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 התקבל בכנסת ביום כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017). החוק קובע כי יוארך תוקפם של הסדרים קיימים כגון תקופת משמורת מוגבלת למסתננים "חדשים", מרכז שהייה פתוח בחולות, איסור הוצאות כספים על ידי מסתנן ועבורו, והחמרת הענישה והאכיפה כנגד מעסיקי מסתננים לתקופה של שלוש שנים. עם זאת, תוקפו של פרק ד' לחוק, שעניינו מרכז השהייה חולות, הוארך לתקופה של שלושה חודשים בלבד, זאת מאחר שהמדינה פועלת לתיקון ההסכם הקיים עם המדינה השלישית אליה יוצאים המסתננים. כמו כן, הוארכה בשנה אחת תקופת תוקפו של האיסור על הוצאת רכוש של מסתנן. לבסוף, קובע החוק כי הסמכות להורות על העברת מסתנן למשמורת תחול על כל מסתנן שהפר את המגבלות הגיאוגרפיות שנקבעו ברישיונו, וכי הענישה הפלילית המוגברת כלפי מעסיקי מסתננים תחול גם על מי שמעסיק מסתנן אשר בידו רישיון זמני לישיבת ביקור אך עובד בניגוד למגבלה הגיאוגרפיות שנקבעה ברישיון הישיבה שלו.
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ח' באדר התשע"ז (6 במרץ 2017). החוק קובע כי לא יינתנו לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע במדינת ישראל אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל עבורם, קורא לחרם על מדינת ישראל או התחייב להשתתף בחרם כאמור. יחד עם זאת, כיוון שייתכנו מקרים מיוחדים, החוק קובע כי שר הפנים יהיה רשאי לתת לאדם כאמור אשרה ורישיון ישיבה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 27), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017). החוק קובע כי ניתן יהיה להאריך רישיון לישיבת ביקור לעובד זר גם אם התקיימו נסיבות מיוחדות של תרומתו לתרבות ולספורט ולא רק בשל תרומתו לכלכלה, למשק או לחברה. הארכת רישיונות של עובדים זרים כאמור תיעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בנוסף, החוק קובע כי שר הפנים יהיה רשאי, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע בתקנות נסיבות שיראו אותן כנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר כאמור.
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ד' באדר ב' התשע"ו (14 במרס 2016). החוק קובע החמרה בענישה על עבירות של הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, וכן קובע כלים ענישתיים ומנהליים חדשים נגד מלינים ושוהים בלתי חוקיים: 1. כהוראת שעה לשנתיים, נקבעו בחוק קנסות מינימום. 2. נקבעו עבירות של הלנה והסעה בנסיבות מחמירות, שבהן עונש המאסר המרבי יעמוד על ארבע שנים במקום שנתיים, והקנס המרבי יעמוד על 226 אלף ש"ח במקום 75 אלף ש"ח. הנסיבות המחמירות הן הלנה או העסקה של יותר משב"ח אחד, הלנה או העסקה של שב"ח לתקופה של יומיים רצופים או יותר, וכן הלנת שב"ח במטרה להעסיקו. 3. הסמכת מפקדי מחוזות במשטרה להוציא צו הגבלת שימוש למקום שהיה להם יסוד סביר להניח כי הוא משמש לביצוע עבירה של הלנה או העסקה של שב"ח, וכן יסוד סביר להניח שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה כזו אם לא יוגבל השימוש במקום, לתקופה של עד 30 ימים. על צו כזה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, שעליה יש להשיב בתוך 72 שעות. 4. בתי המשפט יוכלו להוציא צווי הגבלת שימוש במקום לתקופתו נוספות של עד 60 ימים, ולאחר הגשת כתב אישום יהיו בתי המשפט רשאים להוציא צווי הגבלת שימוש עד תום ההליכים. 5. לבתי המשפט תינתן גם הסמכות להוציא צווים להתליית רישיון עיסוק של של מי שחשוד בביצוע עבירה של הלנה או העסקה של שב"ח, אם מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק הווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה. תוקפו של צו כזה, לפני הגשת כתב אישום, לא יעלה על 30 ימים, ולאחר הגשת כתב האישום יוכל בית המשפט להוציא את הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע. בנוסף, בית המשפט יוכל גם, בנוסף לכל עונש שיטיל, להטיל עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של עד שישה חודשים. החמרה נוספת, הנוגעת הן לעבירות ההלנה והעסקה, והן לעבירת ההסעה של שוהים בלתי חוקיים. אם יורשע אדם באחת מעבירות אלה, החוק מחייב את בית המשפט להורות על חילוט רווחיו מביצוע העבירה. בנוסף, החוק מבהיר כי לעניין עבירת ההעסקה, הגדרת המעסיק כוללת גם מעסיק בפועל, מתווך כוח אדם וקבלן כוח אדם. תיקון נוסף בחוק נוגע לעבירת ההסעה של שוהים בלתי חוקיים, הקבועה כהוראת שעה, והחוק מאריך אותה בשנתיים נוספות, עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018).
החוק המקורי: 5 בספט׳ 1952
295 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 4 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.