חל היום
החל מ־10 בפבר׳ 1965 · תוקן 22 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
החליף את: פקודת הירושה
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
בתיקון החוק נקבע כי די יהיה בכך שבית המשפט יקבע, בהליך אזרחי ועל פי כללי המשפט האזרחי, כי אדם גרם, בכוונה או באדישות, למותו של המוריש, כדי שהוא יהיה פסול לרשת אותו ולא רק אם הוא הורשע בהמתה בדין פלילי כפי שהיה עד לתיקון. אולם, ההרחבה האמורה לא תחול על יורש שיוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי מתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה. נקבע כי לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מי שגרם למותו של המוריש לא ייפסל מלרשת אותו או ייפסל רק חלקית מלרשת אותו, בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, אם שוכנע כי זה היה רצון המוריש. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדרים הנוגעים לחליפים של אותם יורשים שנפסלו מלרשת. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת, שהוא ילדו או צאצא ילדו של המוריש נקבע כי ברירת המחדל היא שילדים אלה יורשים את המוריש במקום ההורה שנפסל לרשת. ואולם, בית המשפט מוסמך לקבוע כי הילדים האמורים לא ירשו במקום ההורה, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת שהוא קרובו של המוריש אך אינו ילדו או צאצא ילדו נקבע כי ברירת מחדל תהיה הפוכה, כלומר ילדים אלה לא ירשו את המוריש במקום ההורה שנפסל לרשת. גם במקרה זה בית המשפט מוסמך לקבוע כי הילדים האמורים כן ירשו במקום ההורה, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק נועד לתת מענה לבעיות יישומיות בתחום הירושה שנובעות ממתקפת הטרור של 7 ו-8 באוקטובר 2023. נקבע כי יורש של אדם שמת כתוצאה מפעולות המלחמה המנויות בחוק בתקופה שמיום ה-7 באוקטובר 2023 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון לא רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, אלא גם לטובת בני המשפחה של המוריש וכן לטובת בן זוגו לשעבר, ילדו או ילד שהמוריש ראה אותו כילדו. תקופה זו ניתנת להארכה. כמו כן, נקבע כי כאשר מתו בני משפחה בפעולות המלחמה ומותם היה ב-7 באוקטובר 2023 או ב-8 באוקטובר 2023, יראו אותם ככאלה שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, זאת במטרה למעט דיונים בסדר הפטירות וכחריג לעיקרון לפיו העיזבון עובר ליורש של הנפטר האחרון מבני המשפחה. עם זאת, הרשם רשאי לאשר חלוקה אחרת בין היורשים אם היורש הסכים לכך או מטעמים מיוחדים שיירשמו.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
התיקון קובע הליך חלופי למימוש חובות מהעיזבון המצויים בחשבון הבנק של הנפטר. ההליך מתבצע באמצעות פנייה של הגופים המנויים וביניהם רשות המסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, ורשויות מקומיות, לבנק. בכך נחסך הצורך של הנושים לפנות לבית המשפט לצורך גביית החובות. ההליך החלופי מותנה בהתקיימם של מספר תנאים המפורטים בתיקון ובהם: חלוף שנה מיום פטירתו של החייב, היותו של החוב חלוט, סך כל החוב הפסוק לטובת אותו זוכה אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים. כן נקבעה חובת הרשות המבקשת כאמור לפנות לבנק לפרסם על חשבונה הודעה על כוונתה לגבות את החוב בהליך החלופי, ולידע את בן זוגו וילדיו של החייב או את יורשיו הידועים. הליך דומה נקבע ביחס לגבית חוב על פי חוק ההוצאה לפועל.
החוק קבע בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 מספר שינויים, כך שתעודה אלקטרונית תוכל להיות גם תעודה אלקטרונית שהונפקה בידי גורם שאינו גורם מאשר, ולצורך כך נעשו גם תיקונים מקבילים לאורך חוק חתימה אלקטרונית. כמו כן הורחבו אפשרויות החתימה האלקטרונית ביחס לחיקוקים שדורשים חתימה, למעט מסמכים המנויים בתוספת הראשונה. לאור הרחבת ההסדר הקיים בחוק, עודכן ההסדר לעניין קבילותה של החתימה האלקטרונית והחזקה לעניין החתימה האלקטרונית. בנוסף, נקבע סעיף ההופך את נטל ההוכחה לגבי חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו בין צדדים שיחסי הכוחות ביניהם אינם שווים.
חוק זה מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.
החוק נועד לחזק את זכותו וכבודו של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שביהמ"ש רשאי למנות לו אפוטרופוס. החוק מתקן את הפרק המסדיר מינוי אפוטרופוס, מבנה את שיקול דעת בית המשפט וקובע כי מינוי אפוטרופוס יהווה אמצעי אחרון. כמו כן, החוק מעגן באופן מפורט את העקרונות המנחים שיחולו על האפוטרופוס ואת דרכי הפעולה לפיהם עליו לפעול. בנוסף, החוק יוצר מנגנון לתכנון משפטי של "ייפוי כוח מתמשך" שמאפשר לאדם שמסוגל להבין את משמעותו של ייפוי כוח כאמור, למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול בענייניו אם וכאשר יחדל להיות מסוגל לקבל החלטות. כך החוק גם קובע את העקרונות המנחים שיחולו על מיופה הכוח ואת דרכי פעולתו. כמו כן, החוק קובע מנגנון חדש של תמיכה בקבלת החלטות המאפשר למנות לאדם הזקוק לכך מישהו שיסייע לו לקבל מידע, להבין אותו ולהגיע להחלטה בעצמו, שיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. בנוסף לכך, החוק מבטל את המונח "חסוי". כמו כן, החוק מרחיב את סמכויות הפיקוח של המפקחים באפוטרופוס הכללי
החוק המקורי: 10 בפבר׳ 1965 · רשומות (PDF)
90 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.