חל היום
החל מ־13 באפר׳ 2011 · תוקן 11 פעמים · משרד אחראי: התחבורה והבטיחות בדרכים · ועדה בכנסת: כלכלה
החליף את: חוק הטיס, 1927
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון משנה את משטר האכיפה הקבוע בחוק הטיס, התשע"א–2011 (להלן – החוק), באמצעות ביטול חלק מהעבירות הפליליות הקבועות בו והרחבת הסמכות הנתונה למנהל רשות התעופה האזרחית להטיל עיצום כספי על מי שהפר את הוראות החוק, וכן משנה את המשטר החל לגבי הפעלת כלי טיס זר בישראל. התיקון מבטל עבירות שנמצא כי אינן מתאימות לאכיפה באמצעות הליך פלילי, ונוגעות להפרות אסדרתיות במהותן – הפרות של כללי רגולציה שמכוונות לגורמים מפוקחים ובעלי ממשק מהותי עם הרגולטור – רשות התעופה האזרחית. את העבירות האמורות ניתן יהיה להמשיך ולאכוף באמצעות עיצומים כספיים. העבירות שלא בוטלו בתיקון, כלומר העבירות שנותרו על כנן בחוק העיקרי, הן עבירות שהשימוש בעיצומים כספיים אינו מתאים לגביהן, בשל חומרתן או בשל היותן עבירות המכוונות לציבור רחב שאינו מפוקח בידי הרגולטור. התיקון מוסיף לחוק אמצעי אכיפה מנהליים – סמכות להטלת עיצומים כספיים – לעניין הפרות מסוימות דוגמת קיום פעילות תעופתית החייבת ברישיון לפי החוק, ללא רישיון מתאים (במקביל לעבירות פליליות שהיו קיימות ערב התיקון לעניין זה) והפרת הוראות שונות בעת הפעלת כלי טיס זר בישראל. בנוסף, החוק משנה את המשטר שחל לגבי הפעלת כלי טיס זר בישראל, וקובע שעל כלי טיס כאמור לציית לסטנדרטים הבין-לאומיים של ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומי החלים על כלי הטיס, על צוותו ועל הפעלתו, בהתאמה למקובל בעולם בעניין זה. אם לא חלים על כלי הטיס סטנדרטים בין-לאומיים, יחולו לגביו דיני הטיס הרגילים החלים על כלי טיס ישראלי. עוד קובע התיקון כי מנהל רשות התעופה האזרחית רשאי להכיר בתעודות וברישיונות שניתנו על ידי המדינה בה רשום כלי הטיס הזר, או מדינת מקום עסקיו העיקרי של המפעיל האווירי של כלי הטיס הזר, כשווי ערך לתעודות ולרישיונות הנדרשים לפי דיני הטיס הישראליים ולכן כמספקים לצורך הפעלתו בישראל. כן קובע התיקון, בנוסף לסמכות להטיל עיצומים כספיים על מי שמפעיל כלי טיס זר בישראל תוך הפרת הוראות החוק החלות לגביו, גם עבירות פליליות מתאימות לעניין זה.
חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024 (להלן – החוק) מקים רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה שמחליפה את משרד "החוקר הראשי" במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ובכך מתאים את הדין הישראלי למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל לנספח 13 ל"אמנת שיקגו" ולהסכם "השמיים הפתוחים". הרשות החדשה תוקם במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ותהיה אמונה על ביצוען של חקירות הנוגעות לאירועים בטיחותיים בתחום התעופה. יצוין כי מטרתה של חקירה בטיחותית בתעופה אינה למצוא או להצביע על אשמים, אלא לשפר את בטיחות התעופה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו באמנות בין-לאומיות בעניין. פרק ז' לחוק הטיס, התשע"א–2011 (להלן – חוק הטיס), כנוסחו טרם התיקון, הסדיר את ביצוען של חקירות בטיחותיות בתחום התעופה ואת מעמדו של החוקר הראשי שהיה הממונה על ביצוע חקירות בטיחותיות בתעופה בישראל טרם התיקון. הוראות פרק ז' מבוססות על הוראות נספח 13 ל"אמנת שיקגו" – אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית מ-1944, שבה חברה מדינת ישראל. נספח 13 לאמנה קובע הסדרים לעניין החובה של כל מדינה החברה באמנה לבצע חקירות בטיחותיות של תאונות ותקריות חמורות של כלי טיס בתעופה האזרחית. בנוסף, ישראל חתמה על "הסכם השמיים הפתוחים" עם האיחוד האירופי, ובמסגרתו מחויבת ישראל לעמוד בסטנדרטים הקבועים בחקיקה האירופאית בעניין חקירה של תאונות ותקריות בתעופה האזרחית, המבוססים גם הם על הוראות נספח 13. אולם, בביקורת שערך ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומי (ICAO) בשנת 2016, נמצא כי ההסדר הקיים בישראל לוקה בחסר ואינו עומד במלוא תנאי הנספח. בביקורת זו נמצא כי על ישראל להקים רשות עצמאית לחקירה בטיחותית בתעופה, ולא להסתפק בהסדרה הקיימת בחוק הטיס לעניין החוקר הראשי; וכן נמצא כי חלק מההסדרים שאותם מחויבת ישראל ליישם בהתאם לנספח 13 לוקים בחסר או כלל אינם קיימים. כחלק מיישום מסקנות הביקורת, הוקמה מכוח החוק רשות עצמאית לחקירה בטיחותית בתעופה. נקבע כי הרשות החדשה תהיה אמונה על ביצוען של חקירות הנוגעות לאירועים בטיחותיים בתחום התעופה – תאונות טיס, תקריות שכמעט והביאו לתאונות טיס, ותקריות שהיה בהן כדי להשפיע על בטיחות הפעלתו של כלי טיס. תפקידי הרשות עוגנו בחוק, ונקבע שתפקידיה הם, בין השאר, ביצוע חקירות בטיחותיות; איסוף, תיעוד וניתוח כל מידע הקשור לאירוע בטיחותי; קביעת הסיבות והגורמים לאירוע בטיחותי; עריכה, הגשה ופרסום של דוחות חקירה בטיחותית; שמירה על חיסיון וסודיות של חומרי חקירה בטיחותית; עריכה ופרסום של מחקרים בתחום וכן ייעוץ לשר התחבורה והבטיחות בדרכים בכל עניין הנוגע לתחום חקירת אירועים בטיחותיים. עוד נקבעו בחוק הוראות רבות ומשמעותיות שנועדו להבטיח את מעמדה העצמאי של הרשות החדשה בכלל, ואת עצמאותו של מנהל הרשות בפרט, וכך לשפר את התאמת הדין הישראלי להוראות אמנת שיקגו והסכם "השמיים הפתוחים". בין השאר נקבע כי מנהל הרשות ימונה בידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים באישור הממשלה, ותקופת כהונתו נקבעה בחוק. עוד נקבע כי ימונה ממלא מקום למנהל הרשות, וזאת בדומה לקבוע בחוק הטיס כנוסחו טרם התיקון לגבי ממלא מקום החוקר הראשי. כמו כן, נקבע כי תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת סעיף תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוק התקציב השנתי, וכי לשם ביצוע תפקידיה, הרשות תחזיק ותפעיל את כלל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע חקירות בטיחותיות במקרה הצורך. כחלק מהתאמת החקיקה הישראלית להוראות אמנת שיקגו והסכם השמיים הפתוחים, הוסדר הליך החקירה הבטיחותית בתחום התעופה, ובכלל זה החובה למנות חוקר שיהיה ממונה על ביצוע החקירה של אירוע בטיחותי נתון ("חוקר ממונה"), גיבושן ופרסומן של הצהרות ביניים לעניין החקירה, וגיבושו ופרסומו של הדוח הסופי. עוד כולל החוק הוראות הנוגעות להמלצות בטיחות שמטרתן למנוע אירועים בטיחותיים עתידיים, אותן רשאי מנהל הרשות לתת, והוראות הנוגעות למעקב אחר יישומן. בשל טבעו של תחום התעופה האזרחית, פעמים רבות תאונות ותקריות טיס מערבות יותר ממדינה אחת. כך למשל, במקרים רבים המדינה שבה התרחשה התאונה, מדינת מושבו של יצרן כלי הטיס, ומדינת מושבו של מפעיל כלי הטיס, שונות זו מזו, אך כולן באות בגדר "מדינה מעורבת" לעניין חקירת האירוע הבטיחותי. לפיכך, החוק מכיל גם הוראות שמטרתן להסדיר את הממשק של הרשות עם מדינות ורשויות אחרות המעורבות בתאונה, כולל הודעות שיש לשלוח להן ומצבים שבהם ניתן לשתף נציגים של רשות מקבילה במדינה אחרת, בחקירת אירוע בטיחותי שנערכת בישראל. בין התיקונים נקבעו גם הוראות הנוגעות למחויבותה של ישראל לפתוח בחקירת אירוע בטיחותי חמור שאירע בשטח של מדינה שאינה חברה באמנה, וכן הוראות הנוגעות למסירת הודעות ומידע למדינות החברות באמנת שיקגו ולגורמים אחרים, כגון
החוק מרחיב את סמכותו של מנהל רשות התעופה האזרחית בסעיף 165 לחוק הטיס, התשע"א–2011 (להלן – חוק הטיס), לתת פטור מהוראות החוק, כך שיהיה מוסמך לתת פטור גם מהוראות סעיף 35 לחוק הטיס לעניין הפעלת מיתקן עזר לטיסה. סעיף 165 לחוק הטיס מסמיך את מנהל רשות התעופה האזרחית לתת פטור מהוראות לפי חוק הטיס, רק לגבי רשימת סעיפים המנויה בסעיף, בהתקיים נסיבות המפורטות בסעיף ובכפוף לכך שיינקטו צעדים מתאימים לשמירה על בטיחות הטיסה וסדירותה. סעיף 35 לחוק הטיס, קובע כי הפעלת מיתקן עזר לטיסה, המשמש או המיועד לשמש כלי טיס אזרחיים, טעונה אישור מנהל רשות התעופה האזרחית לכך שהמיתקן בנוי או מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם לתנאי האישור. האישור ניתן, ככלל, לאחר שהמנהל נוכח כי מתקיימות לגבי המיתקן דרישות ארגון התעופה הבינלאומי. נכון להיום, קיימים ברשות שדות התעופה מיתקנים שאינם עומדים, מבחינת ביצועים ותחזוקה, בדרישות ארגון התעופה העולמי, ולפיכך מנהל רשות התעופה האזרחית אינו יכול לאשרם לפי סעיף 35 לחוק הטיס. עם זאת, לרשות שדות התעופה אין ברירה אלא להמשיך שימוש במיתקנים כאמור עד להחלפתם העתידית, שכן הימנעות משימוש בהם, משמעותה הפסקת הפעילות האווירית האזרחית. עם כניסתו לתוקף, יאפשר החוק למנהל רשות התעופה האזרחית לתת פטור למיתקנים האמורים מקיום הוראות סעיף 35 לחוק הטיס.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
החוק המקורי: 13 באפר׳ 2011 · רשומות (PDF)
83 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 24 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.