חל היום
תוקן 20 פעמים · משרד אחראי: הביטחון | הכלכלה והתעשייה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה | חוץ וביטחון
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע, כהוראה קבועה, כי המוסד לביטוח לאומי ישפה מעסיק של עובד המשרת במילואים בשל תשלומים ששילם המעסיק לקופת גמל או קרן פנסיה או כדמי ביטוח לאומי בעד עובדו בתקופת שירותו במילואים, החל מיום 1.4.2026. השיפוי יהיה בסכום השווה ל-20% מהכנסתו של העובד ליום כפול מספר ימי שירות המילואים לפי החישוב המפורט בחוק. השיפוי לא יינתן למעסיק שהוא "מעביד ציבורי" - דהיינו המדינה, גוף מתוקצב, תאגיד בריאות או קופת חולים. אוצר המדינה באמצעות תקציב הביטחון ישפה את המוסד לביטוח לאומי על התשלומים. נקבע כי במקרה שיותקנו תקנות לפי סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי לשיפוי מעסיקים על תשלומים סוציאליים לגבי שירות מילואים שהוא שירות חירום, יחולו לגבי השיפוי בשל אותו שירות מילואים ההוראות שייקבעו באותן תקנות (במקום הסדר השיפוי שנקבע כאמור). בנוסף נקבע כהוראת שעה כי נדרש היתר מוועדת תעסוקה לפיטורים או הוצאה לחל"ת ממושך (חל"ת שהוא בלתי מוגבל בזמן או ל-30 ימים לפחות, לרבת חל"ת שהחל מ1 בינואר 2026 לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה הוא לאחר ה29.4.2026) של עובד שעמו ילד עד גיל 14 וזאת אם בן זוגו או הורהו האחר של ילדו נמצא בשירות מילואים לפי צו 8 או שמשכו 21 ימים רצופים לפחות, או שטרם חלפו 14 ימים מסיום שירות המילואים, ובכפוף לכך שהעובד מסר למעסיקו הודעה על כך כנדרש בחוק. תוקף הוראת שעה זו יהיה עד תום 30 ימים מפקיעת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף במבצע שאגת הארי, והשר יוכל להאריך את תוקפה עד שנה נוספת.
בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי. כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם. עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים. הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות. לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023. מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל.
התיקון משנה את המונחים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות". בנוסף, התיקון קובע כי עובד יכול להיעדר במשך שעת ההורות (המוכרת גם כ"שעת הנקה") לסירוגין עם בת זוגו או במקומה, כל עוד נתנה בת הזוג את הסכמתה לכך. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מחוייב למסור הודעה לשני ההורים, במכתב לכתובת מגוריהם, בעניין הזכויות ההוריות להן הם זכאים מכוח חוק עבודת נשים.
החוק המקורי: 26 באפר׳ 1949
33 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.