חל היום
החל מ־1 בפבר׳ 2000 · תוקן 48 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
בחוק נעשו מספר תיקונים לחוק החברות שנועדו לטייב את הרגולציה ולשפר את מהימנות המרשמים. התיקון המרכזי עניינו בהוספת הסדר המסמיך את רשם החברות למחוק חברות לא פעילות ממרשמי הרשם. התיקון כולל שורה של תיקונים נוספים, ובהם: ביטול החובה על חברת חוץ להגיש תרגום לעברית של מסמכי ההתאגדות שלה אם המסמכים הוגשו באנגלית, קיצור פרק הזמן להגשת תביעת חוב בהליך פירוק מרצון ל-90 ימים, הקלה בבקשה לרישום עמותה כך שלא יידרש לצרף לה תצהיר של המייסדים החתום בידי עורך דין וניתן יהיה להסתפק באימות דיגיטלי, והוראה בעניין עדכון סכומים במנגנון העדכון הקבוע לעניין הגדרת חברה או עמותה לא פעילה שרשאית לא למנות רואה חשבון מבקר.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
נקבע כי יש לתקן את חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, כך שייתן תשתית משפטית להסדרת שליחתם של מסרים מגופים ציבוריים לאזרחים ולתושבים בדרך דיגיטלית. במסגרת ההסדר, נקבעו סטנדרטים מחייבים לשליחת מסרים שביניהם הוראות הנוגעות לשמירה על פרטיות, שמירה על בטחון מידע והוראות שקילות בין דואר פיזי לפנייה באמצעי קשר דיגיטליים לעניין חזקות מסירה. עוד נותן החוק מענה ליצירת קשר בין גופים ציבוריים לאזרחים ותושבים מאוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים כמו אזרחים ותיקים וכאלה בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה דרך הסתייעות בבדיקת שימושיות ושליחת דואר פיזי מקביל במקרים מתאימים.
על מנת להקל ולקצר את תהליך רישום החברות בישראל, החוק מאפשר לקבוע בתקנות דרכים מקוונות לאימות החתימות של בעלי המניות הראשונים שחתמו על תקנון החברה, אשר נדרשו עד לתיקון החוק לאמת את חתימתם בפני עורך דין. התיקון עתיד להקל על הליך רישום חברה הן בקיצור מספר הימים הנדרש להשלמת ההליך והן מבחינת עלות התהליך.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
חוק העמותות (תיקון מס' 16) מסמיך את רשם העמותות לאפשר הגשה מקוונת של בקשה לרישום עמותה וכן דיווחים שעמותה מחויבת בהגשתם לפי חוק העמותות. כמו כן מוסמך רשם העמותות גם לקבוע כללים לעניין הגשתם של בקשות אלו. הגשת בקשות ודיווחים כאמור תהיה על פי בחירת המבקש או המדווח ומי שלא יהיה מעוניין בכך יוכל להגיש את הבקשה או את הדיווח שלא באופן מקוון. עוד מסמיך התיקון את רשם ההקדשות לקבוע כללים כאמור לגבי חברה לתועלת הציבור.
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית בישיבה שהתקיימה ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017) ובישיבה שהתקיימה ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). בתיקון נקבעו הוראות לשינוי מבנה השליטה בבורסה כך שמי שהוא בעלים בבורסה לא יוכל להיות חבר הבורסה ולהפך. נקבע כי הבורסה תגבש בתוך 4 חודשים הצעה בדבר אופן הקצאת זכויות הון המניות בבורסה בין חבריה ולהגישו לבית המשפט. אם לא הוגשה בקשה לבית המשפט לעניין אופן הקצאת הזכויות או שבית המשפט לא אישר את הבקשה, יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך רשאי למנות מומחה שיגבש הצעה לאופן הקצאת הזכויות. עוד נקבע שהבורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות. בנוסף, הבורסה תדווח לוועדת הכספים, אחת לשנה, על העמלות האמורות ותוך השוואה לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל. לעניין אופן פיקוח רשות ניירות ערך על הבורסה, נקבע שיושב ראש רשות ניירות ערך יוכל להורות על השתתפותו של משקיף בישיבות הדירקטוריון ובישיבות האסיפה הכללית אם סבר שהבורסה מנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים. כן, נקבעו הוראות לעניין הממשל התאגידי שיחול בבורסה, כך שהדירקטוריון יכלול 15 חברים, לכל היותר, ורובם יהיו דירקטורים בלתי תלויים. כמו כן, נקבעו התנאים והשיקולים לפיהם יהיה מוסמך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת רישיון בורסה לחברה שמקיימת תנאים כאמור בתיקון. בין השאר, החברה וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו עוסקים רק בעיסוקים המותרים לבורסה, היא התקינה תקנון שאושר בידי הרשות לניירות ערך ושר האוצר ויש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת. בסמכותו של שר האוצר אף לקבוע תנאים ברישיון הבורסה. נקבע שבמשך ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון ידווח יושב ראש רשות ניירות ערך לוועדת הכספים, אחת לשנה, על יישום החוק.
חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון), התשע"ו-2016 קובע חובות דיווח וגילוי מוגברות על עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן הוא מישויות מדיניות זרות. החוק קובע חובת דיווח שנתית על עיקר המימון לרשם העמותות או ההקדשות, לפי העניין. הרשם יפרסם רשימה של עמותות וחברות שעיקר מימונן כאמור, והן יפרסמו עובדה זו באתר האינטרנט שלהן. כן קובע החוק חובות גילוי שיוטלו על אותן עמותות וחברות למשך שנה ממועד הדיווח: חובה לציין את העובדה שעיקר מימונן הוא כאמור בפרסומים הקשורים לקידום מטרות העמותה שמיועדים וזמינים לציבור, במכתבים של העמותה לעובדי ולנבחרי הציבור ובדין וחשבון שהעמותה מפרסמת לציבור. בנוסף נקבע, כי נציג של עמותה או חברה שעיקר מימונן כאמור, המדבר בישיבה של ועדה בכנסת, יהיה חייב להביא עובדה זו לידיעת יושב ראש הוועדה, ואם במהלך הישיבה נשאל על ידי חבר הכנסת האם הוא נציג של עמותה או חברה שעיקר מימונה כאמור, יהיה חייב להשיב.
חוק החברות (תיקון מס' 28), התשע"ו-2016 מבטל את האפשרות של חברות להנפיק ניירות ערך (ובהם גם מניות ואיגרות חוב) למוכ"ז. במקביל, בוצעו התאמות שונות בהוראות החוק המתייחסות למניות למוכ"ז וכן נקבעה הוראת מעבר המחייבת את המחזיקים בניירות ערך אחרים למוכ"ז להשיבם לחברה ולקבל תמורתם נייר ערך שווה זכויות על שם.
חוק החברות (תיקון מס' 27), התשע"ו-2016 בא לקבוע מספר הקלות בממשל התאגידי לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999: 1. נקבע כי וועדת ביקורת רשאית לכהן גם כוועדת תגמול, אם הרכב הוועדה עונה על דרישות ההרכב של ועדת התגמול. 2. נקבע כי אסיפה כללית של חברה ציבורית רשאית לאשר למנכ"ל לכהן כיו"ר דירקטוריון ברוב רגיל מבעלי המניות שאינם בעלי השליטה או בעלי עניין באישור. עוד נקבע כי שר המשפטים מוסמך לקבוע בתקנות שאישור לכפל כהונה כאמור יוכל להינתן לתקופות העולות על שלוש שנים, בסוגי חברות שייקבע. 3. הובהר כי כאשר ניירות ערך של החברה או חלקם נסחרים מחוץ לישראל ניתן למנות את שני הדירקטורים החיצוניים מקרב מי שאינו תושב ישראל. עוד נקבע כי שר המשפטים מוסמך לקבוע סוגי חברות נוספים שבהם הדירקטור החיצוני יכול שלא יהיה תושב ישראל. 4. נקבע כי בחברת אגרות חוב שהופכת לחברה ציבורית לא יהיה צורך באישור האסיפה הכללית לשם המשך כהונתם של דירקטורים חיצוניים. אישור זה יידרש אם יתבקש מינויים של הדירקטורים לתקופת כהונה נוספת.
החוק המקורי: 27 במאי 1999
145 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 7 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.