בקצרה
חוק הסדרים מ־1991 שתיקן כמה חוקים: הוסיף סנקציות על גופים ציבוריים שמעניקים שכר והטבות מעבר למותר, שינה את חלוקת המס המקביל בין קופות החולים והאריך הוראות שעה.
על מי זה חלעל גופים שמקבלים כסף מתקציב המדינה, על קופות החולים, ועל עסקים שמחיריהם בפיקוח.
מה זה אומר בפועל- גוף שמתוקצב או נתמך מתקציב המדינה ונותן לעובדיו שכר או הטבות בניגוד לכללים (בלי התאמה לעובדי המדינה או אישור שר האוצר) — שר האוצר רשאי לקזז את הסכום מהכסף שמגיע לו מהמדינה, ולהפסיק או להפחית מענקים כל עוד החריגה נמשכת.
- דירקטור בחברה ממשלתית שהסכים ביודעין לחריגה כזו נחשב למי שאינו ממלא את תפקידו כראוי, ומנכ"ל שהסכים לה — הממשלה רשאית להעביר אותו מתפקידו. עובד גוף נתמך שהנהיג חריגה ביודעין עובר עבירת משמעת.
- המס המקביל שגבה הביטוח הלאומי חולק בין קופות החולים כך: 25% לפי הכנסות החברים בכל קופה, ו־75% לפי מספר החברים, כשלמבוגרים יותר ניתן משקל גבוה יותר.
- האריך עד סוף 1991 הוראות שעה בקצבת הילדים ובפיקוח על מחירים, ואפשר לשרים להתיר העלאת מחיר של מוצר או שירות בתנאי שהספק ידווח כל שנה על רווחיות ומחירים; מי שלא דיווח — אסור לו להעלות את המחיר.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: לצמצם את הוצאות המדינה ולהגדיל את הכנסותיה, כדי להשיג את יעדי התקציב לשנת 1991 ואת יעדי המדיניות הכלכלית.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 27 במרץ 1991 · רשומות (PDF)