חוק ההסדרים של 1989, שתיקן חוקים רבים לצורך תקציב אותה שנה. החלק שלו שנוגע לציבור כיום עוסק בתחרות בשוק הגז הביתי (גפ״מ).
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1989) · חוק התכנית הכלכלית 2017–2018 (2016) · תיקון 16 (2017) · תיקון 19 (2023) · התקציר הרשמי של הכנסת. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק הופך שתי הוראות שעה לעניין קידום התחרות במשק הגז הביתי, הקבועות בסעיפים 17א ו-17ב לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט–1989 (להלן – חוק הסדרים במשק המדינה), להוראות קבועות. בשנת 2008 נחקק חוק משק הגז (קידום תחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, ובמסגרתו תוקן חוק הסדרים במשק המדינה, ונקבעו בו הסדרים שנועדו לקדם את התחרות במשק הגז הביתי ובהם שתי הוראות שעה. הוראת השעה הראשונה נקבעה בסעיף 17א לחוק הסדרים במשק המדינה, והיא קובעת כי אם צרכן גז ביתי מסר לספק גז הודעה על החלטתו להתנתק ממנו, אסור לאותו ספק גז או למי מטעמו להתקשר עם הצרכן או להציע הטבות כלשהן לעניין אספקת גז במשך שישה חודשים מיום מסירת ההודעה על ידי הצרכן. הוראת השעה השנייה נקבעה בסעיף 17ב לחוק הסדרים במשק המדינה, ולפיה ספק גז אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות לצרכן גז ביתי המבקש להתקשר עמו. כלומר, אסור לספק גז לסרב לתת שירות לצרכן גז ביתי, אם מדובר על מתן שירות באותו אזור ובתנאים דומים לתנאים שבהם ספק הגז מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים שלא לתת את השירות בתנאים דומים כאמור. הוראות שעה אלה הוארכו כמה פעמים כדי לבחון את השפעותיהן על קידום התחרות במשק הגז הביתי. מאחר שלפי נתוני משרד האנרגיה והתשתיות ורשות התחרות, הוראות השעה תרמו לקידום התחרות במשק הגז הביתי ובכלל זה לשיפור כושר התחרות של ספקי הגז הקטנים, הוחלט להפוך אותן להוראות קבועות.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בכסלו התשפ"א (9 בדצמבר 2020). החוק יוצר אסדרה חדשה ומקיפה לתחום הגז הפחמימני המעובה (גפ"מ או גז ביתי) ומתקן את חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, החל היום על גפ"מ ועל גז טבעי, כך שיחול רק על גז טבעי. החוק קובע מספר הוראות שאינן משנות את המצב המשפטי הקיים, ובכלל זה הוראות לעניין חובת הרישוי של ספקי גז ושל העוסקים בביצוע עבודות גז – רישיונות הניתנים על ידי המנהל במשרד האנרגיה; הוראות לעניין חובות בעלי הרישיונות, ובכלל זה חובות דיווח של ספקי הגז למנהל במשרד האנרגיה; חובת קבלת היתר למיתקני גז מסוימים וחובת ביצוע בדיקות למיתקני גז. כמו כן, החוק מסדיר לראשונה את תחום סוכני הגז הפועלים מטעם ספקי גז, וקובע כי ספק גז לא יפעל באמצעות סוכן, אלא אם כן המנהל במשרד האנרגיה התיר לו לעשות כן במסגרת רישיון ספק הגז, לפי תנאים המפורטים בחוק ותנאים נוספים שיפורטו ברישיון ספק הגז. החוק אף מסמיך את המנהל במשרד האנרגיה להחליט כי ספק גז לא יהיה רשאי לפעול באמצעות סוכן, בהתקיים נסיבות המפורטות בחוק. כמו כן, רוב הוראות החוק החלות על ספק הגז – יחולו גם על הסוכן. בנוסף, החוק מחייב את ספק הגז לפקח על פעילות הסוכן מטעמו. חידוש נוסף בחוק לעומת המצב הקיים נוגע להסמכת שר האנרגיה לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות צרכניות. לפי החוק, השר יקבע אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שספק גז יחויב לתת לצרכני גז. התקנות שבהן ייקבעו אמות מידה כאמור יובאו לאישור ועדת הכלכלה עד ליום 1.7.2022. לשם אכיפת הוראות החוק, נקבעו בו הוראות לעניין אכיפה פלילית וכן הוראות לעניין אכיפה מינהלית – הטלת עיצומים כספיים. לעניין זה, נקבע בחוק מנגנון של התראה מינהלית, המאפשר למפר לתקן את ההפרה בטרם הטלת עיצום כספי. החוק כולל גם הוראות בנושא סמכויות מפקחי משרד האנרגיה, לרבות הוראה המאפשרת למפקח להיכנס למקום מגורים ללא צו בית משפט, בשל הסיכון לחיי אדם ולרכוש, וזאת לבקשת מי שמחזיק במקום או אם מיתקן הגז הנמצא במקום מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש. החוק ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2021, למעט חלק מחובות הדיווח של ספקי הגז למנהל במשרד האנרגיה שייכנסו לתוקף ב-1 באוקטובר 2021.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י' בחשוון התשע"ח (30 באוקטובר 2017). החוק נועד להסדיר בחקיקה הסדרים שונים שייעלו את האכיפה בתחום התחרות בשוק הגפ"מ – הגז המשמש, בין היתר, את משקי הבית להסקה ובישול. התיקונים העיקריים בחוק הם: 1. מנהל מינהל הדלק והגז (להלן - המנהל) יהיה מוסמך להטיל עיצומים כספיים על ספק גז או בית זיקוק בשל הפרת הוראות חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (להלן - החוק) בעניין משק הגז, זאת במקום מנהל ענייני בטיחות הגז. 2. ההוראות ביחס לעיצומים כספיים עודכנו והותאמו למקובל בחקיקה מתקדמת, נקבעו הוראות נוספות שבשל הפרתן המנהל יוכל להטיל עיצומים כספיים, וכן עילות שבהתקיימן המנהל יהיה רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי או להגדילו, למשל, כשההפרה נעשתה כלפי מספר גדול של צרכנים. 3. לתנאים המכבידים שספק גז לא יכלול בחוזה להספקת גז נוסף תנאי של התקשרות לתקופה מזערית. 4. נקבעו בחוק פרטים נוספים שעל ספק הגז לכלול בחשבון הגז של הצרכן. 5. כדי לשפר את יכולות האכיפה בתחום זה, נכלל בחוק תיקון עקיף לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"ט-1991, המרחיב את סמכויות האכיפה של המפקחים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
החוק המקורי: 7 באפר׳ 1989 · רשומות (PDF)
36 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.