חל היום
החל מ־1 בספט׳ 1968 · תוקן 93 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
החליף את: פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936 · פקודת החוב (מאסר) · החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק מסדיר את האפשרות של חייבים, תאגידים ויחידים, לקבל צו שיפוטי של "עיכוב הליכים" במסגרת הליך לגיבוש הסדר חוב הקבוע בחלק י' לחוק חדלות פירעון. תיקון זה לחוק מעגן כהסדר קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שנקבעה בעבר בתיקון מספר 4 לחוק. לפי החוק, צו עיכוב ההליכים ניתן כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים, ובמקום להיכנס להליך מלא של חדלות פירעון הוא מבקש להגיע עם הנושים שלו להסדר חוב מוסכם. הצו מביא להקפאה של הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב. הוא ניתן כדי שהחייב יוכל בתקופה שההליכים כלפיו מעוכבים לנהל משא ומתן עם הנושים במטרה להצליח להגיע להסדר שיאפשר לו לחזור למסלול עסקים תקין. משכו של הצו מוגבל: לגבי תאגידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 45 ימים וניתן להאריכו לתקופה כוללת של עד 120 ימים, ולגבי יחידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 90 ימים וניתן להאריכו מעת לעת בלי שהוא מוגבל בתקופה כוללת מקסימלית. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, החייב ממשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים ללא מינוי נאמן חיצוני, ובמקום זאת, כדי להגן על הנושים ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" שתפקידו לפקח על ההליך ולסייע לצדדים בגיבוש ההסכמות.
החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.
החוק כולל מספר תיקונים לחוק ההוצאה לפועל, התשפ"ד–2024. בין התיקונים, הגבלת שכר טרחת עורך הדין בתיקי הוצאה לפועל בחובות שסכומם נמוך מ-4,500 שקלים, כך שיעמוד על סכום של 244 שקלים או עד 10 אחוזים מהחוב, לפי הגבוה מביניהם. סכום שכר הטרחה יעודכן בתחילת כל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. כמו כן, החוק מפריד בין התנאים לעיקול מיטלטלין מעסק, לרבות עסק הפועל בבית החייב, ובין התנאים לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שלא מנוהל בו עסק. בנוסף, קובע החוק כי הסמכות להורות על עיקול ברישום של מיטלטלין מבית החייב תהיה נתונה להחלטת הרשם, שיוכל להפעילה במקרים שבהם מתקיימות הנסיבות הנדרשות כגון חלוף שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב ומיצוי ההליכים האחרים לגביית החוב. כמו כן, יוכל הרשם להורות על הוצאות המיטלטלין מבית מגורי החייב, אם שוכנע בתועלת הכלכלית הצפויה ממכירת המיטלטלין ולאחר ששקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-עיקולו, כגון הפגיעה בחייב ובבני ביתו. בנוסף, קובע החוק כי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים המשמשים את החייב ובני ביתו יוגדרו כנכסים שאינם ברי עיקול.
החוק מבקש לחזק את הכלים במאבק של עוקץ ועושק של קשישים וצרכנים נוספים הנמצאים בעמדת חולשה משמעותית במיוחד זאת אל מול עוסקים שעמם הם מבקשים להתקשר. החוק מרחיב ומבסס את ההגנה על צרכנים כאמור וזאת באמצעות תיקון של שלושה חוקים – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 (להלן – חוק שירותי תשלום) וחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל). חוק הגנת הצרכן קובע כי הממונה להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – הממונה) רשאי להסמיך מפקחים מבין עובדי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או עובדי משרד הכלכלה, באישור שר הכלכלה והתעשייה, שיהיו אמונים על אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן. ערב כניסתו לתוקף של החוק, לממונה ולמפקחים לא הייתה, בין כלל הסמכויות המוקנות להם לשם אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן, סמכות חדירה לחומר מחשב. העדר סמכות כאמור פוגעת במקרים רבים בקידום החקירה הפלילית ומונעת ממפקחי הרשות לתפוס ראיות אשר נדרשות לביסוס ולהוכחת העבירה, וזאת בשל העובדה שרובם המוחלט של העוסקים שומרים את התיעוד וההתנהלות העסקית שלהם על גבי המחשב. בהתאם לכך, החוק תיקן את חוק הגנת הצרכן וקבע כי אם היה לממונה או למפקח שהוסמך כאמור חשד סביר כי עוסק עבר עבירה בנסיבות מחמירות, רשאי מי מהם לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור. החוק מקנה לממונה סמכות לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, זאת לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי התיקונים שנעשו בחוק שירותי תשלום ובחוק ההוצאה לפועל. יש לציין כי הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה הנעשית תוך שימוש חוזר ונשנה של התנהגות כלפי צרכן שהוא אדם בעל מאפיינים מיוחדים, כלומר כלפיי אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו מבין את השפה בה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו כאנשים עם מאפיינים מיוחדים לצורך החוק. כמו כן, הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה שנעשית תוך כדי איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, או ביצוע הפרה הגורמת נזק משמעותי למספר רב של צרכנים. החוק מסדיר את השלבים לקביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. ראשית בטרם יקבע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ימסור הממונה לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר כאמור. בהודעה יציין הממונה, בין השאר, את המעשה או המחדל המהווים את ההפרה, ההגבלות שיחולו על העוסק אם יקבע כי הוא אכן עוסק מפר בנסיבות מחמירות ואת זכותו של עוסק לטעון את טענותיו בפני הממונה. העתק מההודעה כאמור יועבר לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל. משמעות ההודעה לנותן שירותי תשלום היא שנותן שירותי תשלום כאמור יפסיק לבצע סליקה עבור עוסק שהממונה מסר לו הודעה על הכוונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כלומר מתבצעת הקפאה של כספים שצרכנים שילמו אך הם טרם הועברו לעוסק. אם ייקבע באופן סופי, לאחר שימוע, כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כספים אלו יוחזרו לצרכנים. משמעות ההודעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל היא שמנהל המערכת יעכב הליכים וכספים בתיקים שבהם העוסק שלגביו נמסרה הודעת הכוונה, הוא הזוכה. שנית, במהלך 14 הימים שלאחר משלוח הודעת הכוונה או 21 ימים לאחריה, במקרה של הארכה תינתן לעוסק הזדמנות, לטעון את טענותיו בפני הממונה. אם טען העוסק את טענותיו כאמור, יחליט הממונה, בתוך 14 ימים או 21 ימים במקרה של הארכה, מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אם לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ואם לאו. אף על פי כן, הממונה יוכל לתת את החלטתו בדבר קביעה כאמור בתוך תקופה ארוכה יותר של 45 ימים מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אך תקופת הקפאת הכספים לא תעלה על אותם 21 יום. יש לציין כי אם עוסק לא טען את טענותיו בתקופה של 14 ימים, או במקרה של הארכה בתוך תקופה של 21 ימים מיום מסירת הודעת הכוונה – ייקבע הממונה כי הועסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. בשלב השלישי, אם החליט הממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות או אם החליט שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות – ימסור הממונה הודעה על החלטתו לעוסק, לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל. מעבר לסמכויות המוקנות לממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות עוד נקבע כי הממונה יוסמך לקבוע כי גם עוסק שהוא בעל זיקה לעוסק שנקבע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות בעצמו, בהתקיים אחת משתי חלופות: הראשונה, העברת הפעילות העסקית של העוסק המפר הראשון לבעל הזיקה
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
הורחב היקף נכסי החייב החוסים תחת הגנה מפני עיקול בידי צד שלישי וצו עיקול במסגרת הליכים בהוצאה לפועל, ולכלול בתוכם כספי סיוע לנכות המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים (בנוסף על דמי ליווי לעיוור), כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה, וכן כספים המגיעים לחייב במסגרת תכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי.
סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לתת כנגד חייב, צו עיכוב יציאה מהארץ, או לחייבו בהפקדת דרכון, או לחייבו במתן ערובה לשם יציאה מהארץ, אם יש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת מהארץ בלי שהסדיר את החוב, או שיציאתו עשויה לסכל את ביצוע פסק הדין. חוק זה קובע כי אם סך חובותיו הפסוקים של חייב בהוצאה לפועל (חוץ מחוב למזונות) קטן מ־50,000 שקלים חדשים, רשם ההוצאה לפועל לא יוכל לתת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו או לחייבו בהפקדת דרכון או במתן ערובה לפי הסעיף האמור. החוק קובע גם כי אם רשם ההוצאה לפועל נתן צו או הוראה לפי הסעיף האמור (כשסך החובות של החייב היה יותר מ-50,000 שקלים חדשים) וסך החובות של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, הצו שניתן יבוטל - אם החייב ביקש זאת. מגבלות אלה לא יחולו על תיק הוצאה לפועל בשל חוב מזונות ואפשר יהיה להמשיך ולתת צו עיכוב יציאה מהארץ או הוראות אחרות לפי סעיף 14 האמור לשם גביית חוב מזונות גם אם סכומו נמוך יותר.
נקבעה הוראת קבע המסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב בעת מתן צו תשלומים בתיק. בנוסף, בוטל הסעיף המאפשר הוצאת תיק ממסלול מקוצר זאת מכיוון שאין הצדקה להוצאת התיק בתקופה שבה חייב משלם את חובו בהסדר תשלומים במסגרת איחוד תיקים.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
נקבע כי יש לתקן את חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, כך שייתן תשתית משפטית להסדרת שליחתם של מסרים מגופים ציבוריים לאזרחים ולתושבים בדרך דיגיטלית. במסגרת ההסדר, נקבעו סטנדרטים מחייבים לשליחת מסרים שביניהם הוראות הנוגעות לשמירה על פרטיות, שמירה על בטחון מידע והוראות שקילות בין דואר פיזי לפנייה באמצעי קשר דיגיטליים לעניין חזקות מסירה. עוד נותן החוק מענה ליצירת קשר בין גופים ציבוריים לאזרחים ותושבים מאוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים כמו אזרחים ותיקים וכאלה בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה דרך הסתייעות בבדיקת שימושיות ושליחת דואר פיזי מקביל במקרים מתאימים.
הוחלט לבטל את הסמכות להטיל הגבלה על חייבים מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה מכוח חוק ההוצאה לפועל וחוק המרכז לגביית קנסות.
במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.
בשל המשבר הכלכלי שנוצר עקב מגפת הקורונה, אנשים רבים נקלעו לחובות והתקשו להחזירם אף יותר מימים שבשגרה. החוק קובע הסדרים מיוחדים בהליכי הוצאה לפועל שנועדו להקל על החייבים. ביניהם: הארכת מועדים שנועדו לאפשר לחייבים זמן נוסף להסדרת החוב; קביעת הסדר תשלומים מיוחד שנועד להביא לתשלום החוב בתקופה קצרה ולהפחתת עלויות בתיק; הקפאת ביצוע צווי הבאה ותפיסות של כלי רכב ורכוש; מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לאחד מיוזמתו את תיקי החייב. בנוסף מוצע לקבוע כהוראות קבע תיקונים שונים בחוק, למשל, מתן שיקול דעת לרשם לפרוס חוב לתקופות ארוכות מאלה שקובע החוק וכן קביעת תנאים נוספים לעיקול מיטלטלין, וכן מוצע לערוך תיקונים הנדרשים בשל קבלת חוק חדלות פירעון.
החוק מסמיך את הגורם הממונה- שר או גורם אחר הממונה על התקנת תקנות בנושא מסוים, וכן נושא משרה בכיר שאחד מאלה האציל לו את סמכותו, לקבוע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל התפרצות נגיף הקורונה, שירות חיוני שנועד להבטיח את בטחונו התעסוקתי, הכלכלי או הסוציאלי של אדם, הניתן בידי גוף ציבורי, שהדין הקיים אינו מאפשר במידה מספקת את מתן השירות מרחוק – יינתן כשירות מרחוק בנוסף לשירות בדרך הקבועה. עוד מעגן החוק, בהוראת שעה, את ההסדר שנקבע בתקנות שעות חירום ביחס להסכמת הלקוח לחוזה כרטיסי חיוב בחתימתו. במקביל, מתקן החוק את חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ומסייג את ההגבלות הקבועות בו על כל כרטיסי החיוב המיידיים. ההסדר יחול רטרואקטיבית. הוספת גופים ציבוריים נוספים לתחולת החוק תחול באמצעות שינוי התוספת ובאישור ועדת המדע של הכנסת. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות בשל נגיף הקורונה.
סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז–1967 קובע כי למרות הכלל הבסיסי לפיו ניתן לעקל כל נכס של חייב לרבות זכות קיימת או עתידית, הנמצאת בידי צד שלישי, ישנם נכסים חריגים אשר אינם ניתנים לעיקול. הוחלט להכליל בגדרם של חריגים אלה, שאינם ניתנים לעיקול, גם כספים המגיעים לחייב מכל אחד מאלה: סל שירותי הבריאות שאדם זכאי לו מכוח חוק בריאות ממלכתי, פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות, פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ ופוליסת ביטוח סיעודי.
התיקון לחוק מעגן כהוראת קבע את פרק א'2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, שנקבע כהוראת שעה שפגה בתאריך 16/06/2020. הפרק מסדיר הקמת "מסלול מזונות", אשר במסגרתו תיכנס ההוצאה לפועל בנעלי הזוכה ותפעל בעבורו לביצוע פסקי דין למזונות מול החייב. בעוד תיקי המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) יפתחו תמיד במסלול המזונות, זוכה פרטית רשאית לבחור בין מסלול המזונות למסלול הרגיל. מערכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט בכל ההליכים המפורטים בחוק, לפי כללים אשר יבטיחו מדיניות אחידה, יעילה ומאוזנת שאינה פוגעת בחייב יתר על המידה, בעיקר לעניין מאסר, ועדיפות לטיפול בתיקי הזוכות הפרטיות על פני תיקי המוסד. הסדר זה הוכח כיעיל הן לזוכה והן לחייב ולכן הוחלט לעגן אותו כהוראת קבע. חוק זה התקבל ממיזוג של הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020, מטעם הממשלה ושל הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020, מטעם חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי.
תיקון החוק מקל על חייבים שעומדים בתשלומים שנקבעו להם במסגרת פריסת חוב בהוצאה לפועל. כך, על-פי התיקון, חייב שיעמוד בתשלומים שנקבעו לו, וישלם לפחות 3 תשלומים ברציפות, יוכל להיות מוכר כ"חייב משלם" ולקבל הקלות משני סוגים: (1) הפחתת ריבית פיגורים – ריבית הפיגורים שתיווסף לחוב ממועד הכרה ואילך תופחת ב-25%. (2) עיכוב או ביטול הליכים – יעוכבו או יבוטלו הליכי גבייה שונים כנגד החייב, כגון: עיקול חשבון עובר ושב, עיקול משכורת, עיקול מיטלטלין ורכב והגבלות הנוגעות לרישיון הנהיגה של החייב. התיקון לחוק אינו גורע מסמכותו של רשם ההוצאה לפועל שלא לתת את ההקלות האמורות ככל שקיים חשש שאלו יסכלו את גביית החוב. כמו כן, ההסדר אינו גרוע מסמכות הרשם לעכב הליכים ולהפחית ריביות לחייבים שאינם עומדים בתנאי ההסדר האמור. במקרה שהחייב אינו עמד בהסדרי התשלום שנקבעו לו, ולא שילם 3 תשלומים בשנה או שישה תשלומים בסך הכל, ניתן יהיה, לבקשת הזוכה לבטל מעמדו כ"חייב משלם" ואת ההקלות שניתנו לו מתוקף כך. ואולם, הרשם רשאי למנוע את ביטול ההכרה אם אי העמידה בהסדרי התשלום נבעה מנסיבות המצדיקות זאת, כגון פיטורים או מחלה. בנוסף, התיקון לחוק מעגן את סמכותם של רשמי ההוצאה לפועל להפחית ריביות שהצטברו בתיקי הוצאה לפועל, לא רק ביחס לריביות בשטרות ובתביעות על סכום קצוב, כפי שהמצב היום, אלא גם ביחס לריביות על פסקי דין.
התיקון לחוק מסדיר את המצב בו רכב שהוטל עליו עיקול, נגנב או מאבד את ערכו עקב פגיעה משמעותית בתאונת דרכים, והזוכה אינו מודע לזכות התגמולים של החייב מחברת הביטוח. התיקון מחייב את חברת הביטוח ליידע את הזוכה במקרה שלחייב עומדת הזכות לתגמולים, כך שיוכל הזוכה להטיל עיקול על זכות זו.
התיקון קובע הליך חלופי למימוש חובות מהעיזבון המצויים בחשבון הבנק של הנפטר. ההליך מתבצע באמצעות פנייה של הגופים המנויים וביניהם רשות המסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, ורשויות מקומיות, לבנק. בכך נחסך הצורך של הנושים לפנות לבית המשפט לצורך גביית החובות. ההליך החלופי מותנה בהתקיימם של מספר תנאים המפורטים בתיקון ובהם: חלוף שנה מיום פטירתו של החייב, היותו של החוב חלוט, סך כל החוב הפסוק לטובת אותו זוכה אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים. כן נקבעה חובת הרשות המבקשת כאמור לפנות לבנק לפרסם על חשבונה הודעה על כוונתה לגבות את החוב בהליך החלופי, ולידע את בן זוגו וילדיו של החייב או את יורשיו הידועים. הליך דומה נקבע ביחס לגבית חוב על פי חוק ההוצאה לפועל.
בתיקון שהתקבל בכנסת ביום כ"א בסיוון התשע"ח (4 ביוני 2018) נערכו מספר תיקונים בחוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, התשנ"ה-1995, כאשר המרכזי בו הוא הסמכת המרכז, בהוראת שעה התקפה לארבע שנים, לגבות קנסות בעבור רשויות מקומיות המעוניינות בכך. כמו-כן, הוגדרה רשות האכיפה והגבייה כיחידה האירגונית המופקדת על ביצועו של חוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, וכן אושרו שינויים נוספים אשר נועדו לייעל ולשפר את עבודת המרכז.
החוק עבר בקריאה השניה והשלישית בכ"ה באדר התשע"ח (12 למרץ 2018), והוא מבוסס על המלצות של ועדת לוקר שהוגשו לממשלה בשנת 2014 אשר כללו מתווה שנועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים דוגמת שקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. החוק כולל, בין היתר, את ההסדרים הבאים: הגבלות על שימוש במזומן בעסקאות מעל לשיעור מסוים לרבות שימוש במזומן כשר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה. מגדר האיסורים על מזומן הוחרג השימוש במזומן בין קרובי משפחה (למעט אם מדובר בשכר עבודה), רשות מרשויות המדינה שייקבעו בצו, וארגוני גמילות חסדים - גמ"חים (בהוראת שעה). עוד נקבעו הגבלות על שימוש בשיקים, כולל איסור על מתן או קבלת "שיק פתוח" או שיק ש"מוסב על החלק". בחוק נקבעו עיצומים כספיים שיוטלו על עוסק שיפר את הוראות החוק וכן קנסות מנהליים שיוטלו על מי שאינו עוסק. המגבלות על שימוש במזומן ייכנסו לתוקף בתוך כ-9 חודשים מיום אישור החוק. בנוסף, נקבעו זמני תחולה שונים על תושבי האזור ותושבי הרשות הפלסטינית שאינם ישראלים.
תיקון מס' 38 לחוק ההוצאה לפעול שהתקבל ביום י"ט באדר התשע"ח-06/03/2018, מאריך בשנה את תוקף הוראת השעה להליך קבלת הפטר. בנוסף, החוק מגמיש ומשנה את תנאי קבלת ההפטר,ובכלל זה מבטל את "התקרה, לכניסה להליך שהייתה קבועה קודם לכן על 800 אלף שקלים חדשים, ומאפשר הפטר לאדם שקרן החוב המקורי שלו לא עולה על 400 אלף שקלים חדשים ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; עוד נקבע כי ההפטר יינתן לאדם ששילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום. במקרים של אי-מתן הפטר, החוק אף מאפשר לרשם ליידע את הצדדים על אפשרותם להגיע להסדר מוסכם אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי על אף שלא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים.
החוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, תחת תנאים המפורטים בחוק ולאחר שהשתכנע, בהתאם ליכולתו של החייב ובמידת הפגיעה בזוכה, כי הפריסה מוצדקת, זאת בניגוד למצב כיום, לפיו בית המשפט הוא היחיד המוסמך לפרוס חוב עבר במזונות. עוד נקבע כי הרשם יהיה רשאי לאשר הסדר בין זוכה לחייב הנוגע לחוב עבר במזונות כהגדרתו בחוק האמור.
בשנת 2015 הוסדר, כהוראת שעה לשנתיים, השימוש בכלי ההיוועדות החזותית בלשכות ההוצאה לפועל. הכלי האמור אפשר עריכת דיונים בין שני מוקדים שונים בהם מצויים הרשם והחייב, באופן של העברת תמונה וקול בזמן אמת. תיקון מס' 56 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הפך את ההסדר המעגן את השימוש בכלי ההיוועדות החזותית מהוראת שעה להסדר קבוע.
החוק קובע מנגנון חדש המאפשר לזוכה המנהל תיק הוצאה לפועל נגד חייב לברר בתנאים מסויימים אם מתנהל נגד אותו חייב תיק אחר ובו חוב מזונות, ובהתקיים תנאים מסוימים, גם את גובה החוב, על מנת שישקול האם כדאי לו לנהל את ההליך; במנגנון נקבעו הסדרים שונים לצמצום הפגיעה בפרטיות ושר המשפטים הוסמך לקבוע, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תקנות לגבי קבלת המידע, דרך הגשת הבקשה למידע והדרך בה יימסר המידע. חוק זו פוצל מהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 52), התשע"ז–2016.
התיקון קבע כי תחול זכות להגיש ערר על כל פעולה או החלטה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל, בין אם אלה התקבלו על פי סמכותם לדון בבקשות הקבועה בסעיף 4א, ובין אם התקבלו על פי סמכותם לקבלת החלטות בנושאים מנהליים מכוח סעיפי חוק אחרים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
עד חקיקת התיקון, מסלול הגביה המקוצר שבחוק ההוצל"פ פעל מכוח הוראת שעה וכלל הוראות דיווח שונות. חוק הוצאה לפועל (תיקון מס' 51) מסדיר את מסלול הגביה המקוצר בחוק ומבטל את חובת הדיווח. כמו כן, נקבע כי התנגדות לבקשת ביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב שנדחתה בלא רשות להתגונן לא תגרור מעבר למסלול הרגיל. בנוסף, נקבע כי התנאי שההליכים הננקטים במסלול המקוצר (דהיינו הליכי העיקול) מסתמכים רק על מידע שמסר הזוכה או שהתקבל מכוח צו רשם ההוצל"פ - בטל. החוק מבהיר כי זוכה רשאי לבקש נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה לחייב.
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 50), התשע"ו-2016, קובע כי זוכה שהגיש בקשה לביצוע של פסק דין או שטר לאחר שחלפה שנה מהמועד שבו ניתן היה להגישה, לא יהיה זכאי על התקופה שעד הגשת בקשת הביצוע, להוספה לחוב של אחת מהריביות הבאות: ריבית שמקורה הוא בהסכם שבין הזוכה והחייב; ריבית שמקורה הוא בהוראות דין מסוים שמכוחו נקבע החוב; ריבית לפי פסקה (1) או (2) שקבע בית המשפט בפסק הדין; וריבית פיגורים כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961. החוק קובע כי יתווספו לחוב רק הפרשי הצמדה ו"ריבית משפטית" לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, שמבחינה כלכלית משמשת כ"מחיר השימוש בכסף". עם זאת נקבע, כי במקרים בהם יש טעמים מוצדקים שבשלם הזוכה לא נקט הליכים לגביית החוב, רשם ההוצאה לפועל יהיה מוסמך, לפי בקשת הזוכה, לקבוע כי התקופה תהיה ארוכה מחלוף שנה מהמועד שבו ניתן היה להגיש בקשה לביצוע. החוק קובע כי ההסדר האמור לא יחול על פסק דין למזונות.
סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק), קובע רשימה של מיטלטלין שלא ניתן לעקלם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. מדובר במיטלטלין הדרושים לשמירה על צרכי הקיום המינימאליים של החייב ולהבטחת יכולתו של החייב להתנייד ולפרנס עצמו. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 49), התשע"ו–2016, מרחיב את המונח "תשמישי קדושה", ומבהיר שהוא כולל גם מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר, כדוגמת מזגנים, ספסלים וכיוצא באלה. ההגנה מפני עיקול המיטלטלין המנויים בסעיף 22(א) לחוק אינה מוחלטת. סעיף 22(ב) לחוק קובע, כי ההגנה מפני עיקול מיטלטלין לא תחול במקרה שבו הנושה שמבקש לעקל את הנכס הוא אותו הנושה שסיפק את הנכס, והוא מבקש לעקלו בגין החוב שהתחייב החייב ברכישת אותו הנכס. במקביל להרחבה של המונח "תשמישי קדושה", התיקון כאמור קובע שהסייג יחול גם לגבי תשמישי קדושה.
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 48 – הוראת שעה), התשע"ו–2015, קובע שניתן לקיים דיון בפני רשם ההוצאה לפועל בדרך של היוועדות חזותית, בשלושה סוגי הליכים שהחוק קובע להם סד זמנים: (1) חקירות יכולת, שאי קיומן תוך פרק זמן מסוים עלול לגרום להטלת סנקציות על החייב; (2) דיונים בצו הבאה, שהחייב נדרש להיות מובא בפני הרשם בתוך 24 שעות לאחר מעצרו; (3) ודיונים בצו מאסר של חייבי מזונות, שגם בהם החייב נדרש להיות מובא בפני הרשם בתוך 24 שעות לאחר מאסרו. התנאי בסיסי לקיום הדיון בהיוועדות חזותית יהיה שחייב הסכים לכך בכתב, ושהרשם שוכנע שהחייב מבין את משמעות הסכמתו. תנאי נוסף הוא שהמערכת תאפשר לחייב לראות לא רק את הרשם עצמו אלא גם את מה שנעשה באולם רשם ההוצאה לפועל, ושהרשם יוכל לראות את החייב וסביבתו. כמו כן, ההסדר נקבע כהוראת שעה לשנתיים.
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה), התשע"ה-2015 קובע הוראת שעה הכוללת הסדר המסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר למי שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים ועומד בתנאים המפורטים. כמו-כן, מפורטים סייגים למתן הפטר והסדרים נוספים, דוגמת אופן הגשת הבקשה למתן הפטר וניהולה, הגשת התנגדויות לבקשה ודיון בהן, אופן ביטול צו הפטר שניתן וקביעת ערעור בזכות לבית משפט השלום על קבלת בקשת הפטר ועל מתן צו הפטר.
החוק קובע הגדלה של סכום התביעה על סכום קצוב אשר ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל מ-50,000 ₪ ל-75,000 ₪. בנוסך לכך נקבע כי המצאת ההתראה תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואם סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין וכי הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה. עוד נקבע, כי אם המבקש ניסה להמציא לחייב את ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה אך לא הצליח לעשות זאת, והוא מיוצג על ידי עורך דין, תתאפשר גם המצאה במסירה אישית על ידי עורך הדין ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 489 ו-490 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר מאפשרות, בין השאר, המצאה באמצעות הדבקה על הדלת, בדומה לאופן המצאת כתב תביעה לנתבע בבית משפט.
החוק המקורי: 14 באוג׳ 1967 · רשומות (PDF)
223 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.