החליף את: פקודת הפספורטים, 1934
קובע מי מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר, לכמה זמן, ומתי שר הפנים רשאי לסרב לתת אותם או לבטל אותם.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1952) · דברי ההסבר · תיקון 5 (2002) · תיקון 7 (2016) · תיקון 10 (2023). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
התיקון מסמיך את שר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל. במקום דרכון, יוכל שר הפנים להעניק לו תעודת מעבר. בכך, משיב התיקון את המצב לקדמותו כפי שהיה עד 2017.
חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ב' בתמוז התשע"ז (26 ביוני 2017). החוק קובע כי שר הפנים לא יוכל לסרב לבקשתו של עולה, אשר הוענקה לו אזרחות מכוח חוק השבות, לקבל דרכון ראשון רק משום שטרם השתקע בישראל. עוד נקבע, כי התיקון ייכנס לתוקף בחלוף 30 ימים מיום פרסומו, ויחול גם לעניין מי שקיבל את אזרחותו כאמור לפני תחילתו.
חוק הדרכונים (תיקון מס' 7), התשע"ו–2016 (להלן – החוק) התקבל בכנסת ביום כ"ז בתמוז התשע"ו (2 באוגוסט 2016). החוק קובע כי תקופת תוקפה של תעודת מעבר תהיה, ככלל, חמש שנים במקום שנתיים. כמו כן, החוק מסמיך את שר הפנים להורות על הנפקת תעודת מעבר מסוימת או סוג מסוים של תעודות מעבר, לתקופה קצרה מחמש שנים וכן, להאריך את תוקפה של תעודת המעבר כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חמש שנים. בנוסף נקבע בחוק כי אדם שניתן לו דרכון או תעודת מעבר חייב לנקוט אמצעים סבירים לשם שמירה עליו ולשם מניעת שימוש לרעה בו.
החוק המקורי: 17 ביולי 1952 · רשומות (PDF)
79 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.