פקע
החל מ־1 בינו׳ 2013 · הסתיים ב־15 בפבר׳ 2023 · תוקן 16 פעמים · משרד אחראי: הבינוי והשיכון · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה
ברשומות הכנסת: פקע
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
בחוק זה נקבעו ההסדרים הדרושים כדי לקדם חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה וזאת כחלופה לתמ"א 38. על פי החוק, יורחבו סמכויותיהן של הוועדות המקומיות לאשר תכניות תוך הוספת זכויות בנייה במספר מסלולים: תכנית לעמידות בפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה ומחדש, הריסה והוספת שטחי בניה מגרש אחר, חיזוק, חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר. נוסף על כך, מוצע לקבוע כללים לעניין חבות בהיטל השבחה על תכניות לעמידות בפני רעידות אדמה במסלולים כאמור. בנוסף נקבע מסלול לרישוי מהיר שיאפשר לייעל ולזרז את מימוש תכניות אלה, כך שתוקנה לוועדה המקומית סמכות להחליט במסגרת החלטתה על אישור תכנית, גם על מתן ההיתר לפי התכנית.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ח באדר התשע"ח (5 במרס 2018), והוא מתקן את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט–1998 (להלן - חוק הדיור הציבורי) שנקבע כהוראת שעה למשך חמש שנים, ומועד פקיעתו היה ביום 31 בדצמבר 2017. החוק המתקן מאריך את הוראת השעה וקובע שחוק הדיור הציבורי יעמוד בתוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2022. תחילתו של התיקון ביום 1 בינואר 2018. בנוסף, הוספה הוראה בחוק הדיור הציבורי הקובעת כי אם נקבעו אמות מידה לשיקום שכונות שלפיהם תינתן עדיפות לתקצוב מבנים במתחמים שיש בהם רוב של דירות ציבוריות, ימשיכו לראות בדירה שנרכשה במימוש זכות לפי החוק, כדירה ציבורית.
חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו–2016 (להלן – החוק) התקבל בכנסת ביום כ"ט בתמוז התשע"ו (4 באוגוסט 2016). החוק קובע את הקמת הרשות להתחדשות עירונית שתפקידיה הם, בין היתר, לקדם מיזמים להתחדשות עירונית כהגדרתם בחוק, האצת מימוש תהליכי התחדשות עירונית, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם וכן קידום פתרונות לתחזוקה לטווח ארוך של הרכוש המשותף באזורי התחדשות עירונית. בין היתר, החוק קובע הוראות שונות לעניין עבודת הרשות, ההכרזה על מתחמי פינוי ובינוי, מתן זכויות לאוכלוסיות מוחלשות, הנחה בארנונה ובאגרות בניה לאוכלוסיות הקבועות בחוק, הקמת מנגנון של ממונה על פניות דיירים וכן הוראות לעניין הסרת חסמים וייעול תהליכי התחדשות עירונית בהליך התכנון ובהקצאת מקרקעין.
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(תיקון מס' 7), התשע"ו–2016 (להלן – תיקון מס' 7), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ג בשבט התשע"ו (2 בפברואר 2016). חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט–1998 (להלן – החוק), קובע כי דייר המתגורר בדירה ציבורית זכאי לרכוש את הדירה הציבורית בהתאם לתנאי הזכאות הקבועים בחוק. בהתאם להוראות החוק, מחיר הדירה הציבורית לשם רכישתה על ידי הזכאים מחושב על בסיס מחיר הדירה בשוק החופשי, על פי קביעת השמאי הממשלתי או שמאי שהוא הסמיך לכך. ממחיר זה, "המחיר הבסיסי" בלשון החוק, מופחת סכום ההופך למענק בתום חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, בתנאי שהדירה היתה בשימושו של הדייר שזכאי לרכוש אותה או של יורשו. דהיינו, מדובר במענק מותנה. על סכום המענק המותנה חלות שתי הגבלות. הגבלה ראשונה נוגעת לקביעת תקרה לסכום המענק, והשנייה – לסכום המחיר הבסיסי, מחיר הדירה בשוק החופשי, המשמש לחישוב המענק. בעניין ההגבלה השנייה, קבע החוק, כנוסחו לפני התיקון, כי סכום המחיר הבסיסי המשמש לחישוב המענק המותנה לא יעלה על 705,000 שקלים חדשים, ולגבי זכאים שנקבעה להם נכות רפואית לצמיתות של 100% בשל ריתוק לכיסא גלגלים או בשל עיוורון מלא בשתי העיניים – 881,250 שקלים חדשים. כלומר, אם המחיר של הדירה בשוק החופשי גבוה מסכומים אלה, המענק המותנה יחושב כאחוז מהסכום, לפי העניין, ולא מעבר לכך. תיקון מס' 7 מגדיל את סכום המחיר הבסיסי המשמש לחישוב המענק המותנה, כך שיעמוד על סכום מקסימלי של 915,000 שקלים חדשים, ולגבי זכאים שהם נכים כאמור – 1,091,250 שקלים חדשים. כמו כן, סעיף 19 לחוק, קובע כי סכומים הנקובים בחוק יעודכנו לפי שיעור העלייה במדד תשומות הבנייה מה-1 בינואר 2013 ועד למועד שבו חתם זכאי מסוים על חוזה לרכישת הדירה הציבורית. הוראה זו, כנוסחה לפני תיקון החוק, התייחסה למעשה רק לעדכון לגבי הסכומים המשמשים לחישוב המענק המותנה, אך לא לגבי הסכום המשמש להגדרת "זכאי" לפי החוק, שלפיה מי שזכאי לרכוש דירה ציבורית הוא אדם שהתגורר בדירה ציבורית, כדין או לפי חוזה, במשך 5 שנים רצופות לפחות, ואין ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה השכירות בדירה הציבורית, דירה או מקרקעין ששווים עולה על 350,000 שקלים חדשים. התיקון מתאים את נוסחו של סעיף 19, כך שיתייחס גם לעדכון לפי מועד הגשת הבקשה לזכאות לפי החוק, כלומר גם לסכום הנקוב בהגדרה "זכאי". בנוסף, התיקון קובע כי תפורסם אחת לשנה הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון על הסכום המעודכן הנקוב בהגדרה "זכאי".
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 6), התשע"ו–2015, קובע כי בחישוב תקופת המגורים בדירה הציבורית לצורך קביעת הזכאות לרכישת הדירה, יובאו בחשבון גם תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית, אם במהלכן הדיירת או הדיירת הממשיכה שהתה במקלט לנשים מוכות, או עזבה את הדירה בשל אלימות מצד בן הזוג. תנאי לחישוב התקופות כאמור הוא שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות, או שניתן אישור מיוחד מהמחלקה לשירותים חברתיים שהדיירת מטופלת במחלקה על רקע אלימות. עד התיקון האמור נשים אשר נאלצו לברוח מדירתן בדיור הציבורי, למקלט לנשים מוכות או לסידורים שונים שמצאו בקהילה ובשל כך לא השלימו את התנאי לזכאות לרכישת הדירה הציבורית, שהוא מגורים בדירה במשך חמש שנים רצופות, איבדו את זכאותן לקנות את הדירה במחיר מסובסד בתנאים שקבועים בחוק.
בוטל ב: חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 · רשומות (PDF)
החוק המקורי: 29 באוק׳ 1998 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.