בקצרה
מגן על סמלים ודגלים של גופי המדינה, של רשויות מקומיות ושל גופים בין־לאומיים מפני שימוש מסחרי בלי היתר, ואוסר להשתמש בשמות ובסמלים כדי להיראות כאילו פועלים מטעם המדינה.
על מי זה חלעל כל מי שמשתמש בשמות, בסמלים או בדגלים למטרות מסחר, פרסומת או הסברה.
מה זה אומר בפועל- שר הפנים רשאי לתת בצו הגנה לסמל או לדגל של גוף או שירות של המדינה, של עירייה או מועצה מקומית, או של גוף ציבורי בין־לאומי. סמל של רשות מקומית מוגן רק אחרי שמועצת הרשות קבעה אותו ברוב חבריה.
- לפני מתן הצו השר מפרסם אותו ברשומות ובשני עיתונים, ובמשך 90 יום אפשר להגיש התנגדות; מי שטוען שנפגעו זכויותיו והתנגדותו נדחתה יכול לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים.
- אחרי מתן הצו אסור לייצר, לסחור או להשתמש בסמל או בדגל (או במשהו דומה שמטעה) למסחר, לפרסומת או להסברה — בלי היתר משר הפנים, ובסמל של רשות מקומית — מהרשות.
- גם בלי צו: אסור להשתמש בשם, בסמל או בדגל בדרך שגורמת לחשוב שהמשתמש פועל מטעם המדינה או רשות מקומית, או שפוגעת בתקנת הציבור או ברגשותיו. ועדה שמינה שר הפנים יכולה לאשר מראש שימוש מסוים כמותר.
- מי שעובר על האיסורים צפוי לקנס, ובית המשפט רשאי גם לצוות עליו להפסיק.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: נתרבו מקרים של שימוש מסחרי ופרסומי בדגלים, בסמלים ובשמות רשמיים או בדומים להם באופן מטעה, וגם בסמלים שפוגעים ברגשות הציבור. סמלים של רשויות מקומיות כבר היו מוגנים, והחוק מרחיב את ההגנה לגופים ממלכתיים כמו משטרת ישראל ורכבת ישראל.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 19 בדצמ׳ 1974 · רשומות (PDF)