חל היום
החל מ־1 באוג׳ 2011 · תוקן 8 פעמים · משרד אחראי: הגנת הסביבה · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע הסדר מקיף להובלה וטיפול בפסולת בישראל. על פי החוק, יוקם מרשם לעוסקים בפסולת, לכלי אצירה ולרכבי הובלה, ופעולות של פינוי, הובלה וטיפול בפסולת יחויבו ברישום או ברישיון מתאים. בנוסף, מובילי פסולת יחויבו להשתמש בכלי רכב וכלי אצירה רשומים, שיישאו אמצעי איכון ובקרה ויחוברו למערכת מקוונת שתאפשר מעקב אחר מסלול הפסולת מנקודת האיסוף ועד לאתר הטיפול. הוראות החוק יחולו בשלב הראשון רק לעניין פסולת בניין ובהמשך ניתן יהיה להרחיבם בחקיקה ראשית. החוק קובע מנגנונים שיבטיחו את הבאת הפסולת לאתרי טיפול מוסדרים. כן קובע החוק שתשלומים עבור טיפול בפסולת בניין יבוצעו רק באמצעות מנגנון תשלומים ייעודי. בנוסף, החוק קובע הסדר מיוחד לכמויות קטנות של פסולת בניין, כך שתושבים יוכלו למסור פסולת בכמות מוגבלת לרשות המקומית או לאתר ריכוז שהרשות תקבע ובמקביל חובה על רשויות מקומיות להקים ולהפעיל אתרים לריכוז פסולת קטנה או לפנות ישירות מתושבי הרשות. בנוסף, החוק מחזק את כלי האכיפה: נקבעו עבירות ועיצומים כספיים על הפרות והורחבו סמכויות לפקחי הרשות המקומית לעניין עבירות מסוימות.
מטרת החוק להביא לרפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה , זאת באמצעות תיקון מקיף לחוק אויר נקי התשס"ח - 2008 ולחוק החמרים המסוכנים התשנ"ג - 1993 החוק קובע הסדר לקבלת היתר אחוד לפיו יידרשו מפעלים או עסקים להחזיק באחד מתוך שני היתרים, לפי סוג הפעילות המבוצעת בהם – היתר פליטה אחוד מכוח חוק אוויר נקי או היתר רעלים אחוד מכוח חוק החמרים המסוכנים. ההיתר האחוד יחליף את הצורך בקבלת כמה סוגי היתרים כפי שנדרש במצב הקיים ערב חקיקת החוק, והוא יכלול תנאים המסדירים את כלל ההשפעות של העיסוק טעון ההיתר על בריאות הציבור והסביבה בהיבטים של צמצום פליטות וזיהום לאוויר, לקרקע ולמים, להגנה על בריאות הציבור ולמניעת מפגעים ומטרדים לסביבה. קביעת התנאים בהיתרים תיעשה מתוך בחינת מכלול ההשפעות הסביבתיות של העיסוק ותוך איזון ביניהן. עיקרון מרכזי נוסף בחוק קובע כי הליכי הרישוי ובכללם אופן הגשת הבקשה להיתר והתנאים שיקבעו בו, וכן תקנות שייקבעו מכוח החוק ייעשו ככלל בהתאם לאסדרה המקובלת באיחוד האירופי, ולסטנדרטים המקובלים הקבועים בה, זאת בהתאם להנחיות שיפרסם בעניין המשרד להגנת הסביבה.. לעניין תיקון חוק החמרים המסוכנים כולל החוק גם תיקונים משמעותיים להוראות החוק הקיים שהיה צורך בעדכונן. בנוסף, במסגרת תיקון זה סווגו מחדש סוגי הפעילויות שטעונות היתר רעלים לפי החוק, גם כן בהתאם לאסדרה האירופית, כך שנקבעו בו שני סוגי היתרי רעלים (היתר רעלים א' ו-ב') וכן נקבע פטור מהיתר לחלק מהפעילויות הטעונות היתר כיום. עוד נקבע כי תוקף היתרי הרעלים יוארך משמעותית ויעמוד על עשר שנים. עוד נקבעו בחוק הוראות מעבר, לפיהן תיושם הרפורמה באופן הדרגתי עד להחלתה על כלל סוגי העיסוקים המוסדרים בחוק.
חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק, שיכנס לתוקף ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), אוסר על בעל בית עסק קמעוני שבו נמכרים מצרכים, על מסירת שקיות נשיאה חד פעמיות שעוביין פחות מ-20 מיקרון לצרכן, ומטיל על קמעונאים גדולים לשיווק מזון חובה לגבות תשלום עבור מסירת שקיות נשיאה חד פעמיות שעוביין בין 20 ל-50 מיקרון לצרכן, בשיעור שלא יפחת מ-10 אגורות המורכב מסכום היטל המוטל על הקמעונאי הגדול בעד כל שקית שמכר בתוספת מע"מ. כספי ההיטל ישולמו לקרן לשמירת הניקיון וישמשו לעידוד צמצום השימוש בשקיות חד פעמיות ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות מהשימוש בהן. החוק מחייב קביעת יעדים לצמצום השימוש בשקיות חד פעמיות, מעקב אחר השגתם והתאמת שיעור ההיטל למידת היעילות של ההיטל בהשגת היעדים. החוק קובע מנגנונים מפורטים לגבי גביית ההיטל, דיווח הקמעונאים למשרד להגנת הסביבה ודיווח שוטף לכנסת ולציבור על הנושאים השונים הנוגעים לטיפול בשקיות ובהיטל, באופן שיבטיח שקיפות בכל הנוגע להפעלת החוק. נוסף על כך, החוק קובע מסלול אכיפה מנהלי המתיר למנהל להטיל על מי שהפר הוראה מהוראות החוק. הפרת החוק לא נקבעה כעבירה פלילית כדי למתן את כלי האכיפה ולבחון את האפשרות לאכיפתו ללא שימוש בכלי זה.
חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום כ"ט בשבט התשע"ו (8 בפברואר 2016). חוק זה מסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש שאינה הדברה חקלאית. החוק קובע כי העיסוק בהדברה מחייב קבלת רישיון מתאים לכך מהמשרד להגנת הסביבה וקובע את התנאים לקבלת הרישיון, לרבות השתתפות בתוכניות הכשרה שהמשרד יפקח עליהן ויקבע את תוכנן. המשרד להגנת הסביבה ינהל מרשם פומבי של המדבירים בעלי הרישיון וימונה רשם מדבירים שירכז את הטיפול בנושא. עוד קובע החוק את החובות שיחולו על המדבירים, לרבות המידע שיש למסור למזמיני ההדברה, הפעולות שעל המדביר לבצע טרם ביצוע ההדברה, במהלכה ובסיומה, ואת החובה לתעד את כל הפעולות האמורות לצורך שמירה על בטיחות ההדברה. בנוסף, נקבעו בחוק חובות שיחולו גם על מפעילים של מדבירים, שאינם מדבירים בעצמם, כגון רשויות מקומיות או בעלי חברות הדברה. החוק קובע חובות דיווח של מדביר ומפעיל כאשר ישנה תקלה בהדברה שביצעו, העלולה לפגוע בציבור או בסביבה, ואת סמכותו של רשם המדבירים במשרד להגנת הסביבה לתת הנחיות מקצועיות מחייבות למדבירים. לצורך פיקוח על פעולת המדבירים, נקבעו בחוק אמצעים שונים שהמשרד רשאי לנקוט בהם, כגון ביטול או התליה של רישיון המדביר, סירוב לחדשו או חיוב המדביר בהכשרה או בבחינה נוספת כתנאי לחידוש רישיון, אמצעים עונשיים, וכן הטלת עיצומים כספיים. בנוסף לכך, החוק מאפשר לשר למנות מבין עובדיו, ממוני הגנת הסביבה שיהיו להם סמכויות פיקוח על חוקים באחריות המשרד ללא חובת התייעצות עם השר לביטחון פנים בענייני מינוי והכשרת הפקחים. החוק קובע הוראות מעבר, על מנת לאפשר למי שמועסקים בתחום זה כבר היום לעבור באופן הדרגתי למשטר החדש ולמנוע פגיעה יתרה בהם.
החוק המקורי: 5 באפר׳ 2011 · רשומות (PDF)
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.