חל היום
תוקן 46 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כלכלה
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי). התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים.
החוק מטיל חובה על תאגיד בנקאי למסור הודעה ללקוחותיו שהם יחידים על יתרת הזכות בחשבון העובר ושב שלהם, אם הצטברה בחשבון, במשך תקופה רצופה של רבעון קלנדרי לפחות, יתרת זכות בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים. בהודעה שתימסר ללקוח יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע אודות חלופות השקעה אחרות שעשויות להשיא ללקוח תשואה גבוהה יותר לעומת הותרת הסכום ביתרת חשבון העובר ושב. לעניין סכום יתרת הזכות הנקוב בחוק כאמור, החוק מסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות בצו את הסכום האמור. החוק קובע כי הודעה על יתרת זכות כאמור תימסר ללקוח בתחילת כל רבעון, אך במשך תקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של החוק, ההודעה תימסר בתחילת כל חודש לגבי החודש הקודם. בתום תקופת הוראת השעה, נגיד בנק ישראל יהיה רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי ההודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר מאשר אחת לרבעון. בנוגע לאופן מסירת ההודעה ללקוח, נקבע כי ברירת המחדל היא מסירה בכתב באופן מיידי ונגיש (כמו למשל באמצעות מסרון), אלא אם כן הלקוח ביקש לקבל את ההודעות בדרך אחרת, וכן נקבע כי ההודעה תימסר ללקוח באופן שבו התאגיד הבנקאי שולח לו הודעות, כפי שהוסכם ביניהם. במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי שהלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה (כמו למשל לקוח שהוא בעל "טלפון כשר"), תימסר ללקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. עוד נקבע, כי המפקח על הבנקים בבנק ישראל רשאי לקבוע, במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין ההודעה שתימסר ללקוח, אם ראה כי הדבר נדרש. בהוראות כאמור רשאי המפקח לקבוע הוראות לעניין חובת ההפניה למידע אודות חלופות השקעה, ובין היתר חובת הפניה להשקעה בגופים פיננסיים אחרים. לעניין אכיפת הוראות החוק, נקבע כי המפקח על הבנקים מוסמך להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגיד בנקאי שלא שלח ללקוחותיו הודעה כאמור על יתרת זכות בחשבונותיהם, או ששלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות החוק. החוק ייכנס לתוקף ב-21.11.2025, כלומר בתום שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.
החוק קובע שהחל מ-1.12.2025, בנק ששווי נכסיו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל יהיה חייב לאפשר ללקוחות כל הבנקים לפתוח אצלו פיקדון במטבע ישראלי, מבלי להתנות זאת בפתיחת חשבון עובר ושב בבנק. לפי החוק, אפשרות זו מותנית בכך שהכספים יופקדו בפיקדון באמצעות חשבון במערכת סגורה, שניתן להפקיד בו רק כספים מחשבון של בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, וכן להעביר אותם בחזרה רק לחשבון ממנו הועברו, וכן בהתאם לתנאים שקבע נגיד בנק ישראל בצו לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, החוק אוסר על בנק להפעיל השפעה בלתי הוגנת על הלקוח בכל עניין הקשור בפתיחת פיקדון כאמור בבנק אחר. כדי להקל על הליך הפקדת הכספים בפיקדון בבנק אחר, החוק מאפשר ללקוח לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים לנהל עבורו את ההליכים הנדרשים לשם כך. המפקח על הבנקים יהיה רשאי להחיל את הוראות החוק גם על הפקדת כספים בפיקדונות במטבע חוץ. עוד קובע החוק כי המפקח על הבנקים יפרסם את מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה. כמו כן, המפקח על הבנקים יעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת דיווח שנתי, החל משנת 2027 ולמשך 3 שנים, על יישום הוראות חוק זה.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 , בוצעו מספר תיקונים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, שעסקו בהגברת השקיפות ללקוחות הבנקים. אחד מהתיקונים כאמור היה תיקון סעיף 5א לחוק הבנקאות, בו נקבע כי בתחילת כל חודש קלנדרי ישלחו הבנקים לכל לקוחותיהם, באמצעי המאפשר תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר, הודעה שבה יפרטו את הסכומים הכוללים של העמלות ושל הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקדם למועד שליחת ההודעה. עוד נקבע כי מועד תחילתו של התיקון לעניין עמלות יהיה ב-1 בינואר 2024, ולעניין ריביות וכן עמלות וריביות שנגבו בעבור הלוואה לדיור, ב-2 ביוני 2024. נוכח מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, הוכרז מצב מיוחד בעורף שהוחל על כל שטחי המדינה והחל גיוס מילואים נרחב. עובדים רבים בכל מערכות המשק לרבות המערכת הבנקאית גויסו, ועיקר המשאבים הופנו לטיפול בנפגעים ובמקרים הדחופים. המציאות החדשה השפיעה על היערכותם של הבנקים ליישום הוראות התיקון במועד שנקבע. החוק נועד לאפשר לבנקים ארכה להיערכות ליישום משלוח ההודעות ללקוחותיהם. בהתאם לכך, החוק דוחה בחודשיים, עד ליום ה-1 במרץ 2024, את מועד תחילתה של ההוראה המחייבת תאגיד בנקאי לשלוח ללקוחותיו, בתחילת כל חודש קלנדרי, הודעה לעניין עמלות כאמור. כמו כן, החוק חל רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2024 שהוא מועד תחילתה המקורי של ההוראה כאמור.
החוק מעגן את חובתם של תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי האשראי), ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות ללקוחות או על שינויים בתקופת ההטבה אם שינויים אלה הוסכמו מראש עם הלקוח. החוק חל על הטבה בנקאית הנוגעת לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, הניתנת לתקופה העולה על שלושה חודשים. נכון להיום, תאגידים בנקאיים מחויבים, מכוח כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב–1991, שקובע נגיד בנק ישראל, להודיע ללקוחותיהם על שינויים בתנאי ניהול החשבון, ובכלל זה על שינויים בשיעורי ריביות ובתעריפי עמלות ועל סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על שלושה חודשים. עוד נקבע בכללים האמורים כי על תאגיד בנקאי לשלוח הודעה על סיום הטבה כאמור 14 ימים לפחות לפני מועד השינוי. אופן מסירת ההודעות ללקוחות התאגידים הבנקאיים מוסדר בהוראות ניהול בנקאי תקין שקובע המפקח על הבנקים. עם זאת, הודעות אלה נמסרות לעיתים במובלע, כחלק מהודעה הכוללת כמה נושאים, או נמסרות באופן שאינו מיידי ונגיש, ובשל כך לקוחות רבים אינם ערים לסיום ההטבה, ונושאים בתשלומים שיכלו להימנע מהם אם היו מקבלים הודעה מספקת מראש. לאור זאת, בהתאם לחוק, תאגידים בנקאיים יהיו חייבים למסור ללקוחותיהם הודעה, 21 ימים לפחות לפני סיום תקופת הטבה בנקאית, וכן לפני כניסתו לתוקף של שינוי בתנאי ההטבה שהוסכם מראש עם הלקוח (אם הוסכם עם הלקוח על "הטבה מדורגת", כלומר על הטבה הניתנת לתקופה שבמהלכה יחולו שינויים בתנאי ההטבה במועדים שהוסכמו מראש). לעניין סיום הטבה בדמי כרטיס חיוב, חברת כרטיסי האשראי תציין בהודעה שתישלח ללקוח בדבר סיום ההטבה, גם את הדרך לסיום ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב, אם יחליט הלקוח לבטלו בשל סיום ההטבה שניתנה לו בדמי הכרטיס. עוד קובע החוק כי הודעה כאמור תישלח ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר (לדוגמא באמצעות מסרון), אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל הודעות בדרך זו, ובנוסף לכך גם באופן שבו התאגיד הבנקאי שולח הודעות ללקוח כפי שהוסכם ביניהם. מסירת שתי הודעות ללקוח כאמור נועדה להבטיח כי הלקוח אכן יקבל את ההודעה. כדי לתת מענה למקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה בתקשורת מיידית ונגישה (לדוגמא כאשר הלקוח מחזיק במכשיר טלפון כשר), מוצע לקבוע כי תישלח לאותו לקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. עוד נקבע כי המפקח על הבנקים יוסמך לקבוע במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין אופן מסירת הודעות אלו, אם ראה כי הדבר נדרש. לעניין אכיפת הוראות החוק, המפקח על הבנקים יהיה מוסמך להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגיד בנקאי שלא שלח ללקוח הודעה על סיום הטבה או על שינוי שהוסכם מראש, או ששלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות שנקבעו בחוק. החוק ייכנס לתוקף בתום חצי שנה מיום פרסומו ברשומות.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע תיקוני חקיקה שונים לפיהם תאגיד בנקאי, מבטח, קופת גמל או חברה המנהלת קופות גמל ובעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, יוכלו לגבות עמלה בשיעור של עד 360 שקלים חדשים בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (להלן – העמלה). בתיקוני החקיקה נקבע מנגנון הצמדה מקובל, לפיו תוצמד העמלה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1 בינואר בכל שנה, ונקבעה בהם סמכות להטלת עיצום כספי על גוף שיגבה עמלה גבוהה יותר מלקוח. כמו כן, תוקן נוסח האזהרה המחויבת בעת פרסום הלוואה, שנוסחה "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". במקום המילה "עלול" הוחלפה המילה ללשון נקבה, במילה "עלולה". תחילתו של החוק בתוך חודשיים מיום הפרסום (יום הפרסום: 22 ביוני 2022), ויחול על בקשות להלוואה לדיור שהוגשו מיום התחילה ואילך.
חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 (להלן – החוק), אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021). בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, הקובע כי ניתן להפקיד ולסלוק שיקים בסליקה אלקטרונית. עד לחקיקתו של החוק, שיקים נסלקו בסליקה בין בנקאית באופן ידני. בנוסף, בשנת 2018, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ונחקקה בו רפורמת הניידות בין בנקים ("ניידות בקליק") שמטרתה לאפשר העברת הפעילות הפיננסית של לקוח פרטי, מבנק מעביר לבנק קולט בלחיצת כפתור, תוך כדי הטלת חובות על הבנקים לבצע את ההעברה באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת החשבון. תחילתה של הרפורמה נקבעה ליום ט' בניסן התשפ"א (22 במרץ 2020), אולם נדחתה, בצו, עד ליום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). החוק מכיל הוראות משלימות במספר חוקים, ליישום רפורמת הניידות בכל הנוגע להעברת חשבון שיקים בין בנק לבנק ואופן סליקתם, זאת בהתייחס למספר מצבים: האחד, מעבר מבנק לבנק של לקוח שמשך את השיק; השני, מעבר מבנק לבנק של לקוח הפורע את השיק; השלישי, החלת ההוראות הנוגעות לחשבון מוגבל. תיקון אחד הוא לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016. במסגרת התיקון נקבע מנגנון שיאפשר ללקוח לעבור בנק גם אם נמשכו שיקים מהחשבון שלו בבנק המקורי, כך שהם ייפרעו מהחשבון שלו בבנק הקולט. כך גם הבנק הקולט יוכל להציג שיק לפירעון גם אם הופקד או הועבר לגבייה בבנק המקורי. בנוסף, שמו של חוק זה שונה לחוק סליקת שיקים, התשע"ו–2016, זאת משום שעם חקיקת התיקון החוק יתייחס לסליקת שיקים באופן כללי ולא רק לסליקה אלקטרונית. כמו כן, הוסמך המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על בנק שהפר את הוראות חוק זה. תיקון שני הוא לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981 (להלן – חוק שיקים ללא כיסוי), הקובע הסדרים לעניין הגבלת חשבון לאחר שסורבו בו שיקים בהתאם למספר הקבוע בחוק. במסגרת התיקון לחוק נקבעו הוראות המבהירות כיצד יחול החוק על חשבון שנוייד, ובכלל זה וכיצד יילקחו בחשבון שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון בבנק המקורי לצורך הגבלת החשבון. בנוסף, בהתאם להסדר הקבוע היום בחוק שיקים ללא כיסוי, בנק ישראל מפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל החשבון ותאריך סיום ההגבלה. כדי לאפשר לבנק ישראל להציג מידע עדכני ואמין גם על חשבון שנוייד, נקבע כי על הבנק הקולט מוטלת חובה למסור מידע אודות החשבון לבנק ישראל. במקרה שחשבון שנוייד היה מוגבל בבנק המקורי ולא יהיה מוגבל בבנק הקולט – בנק ישראל לא יפרסם את החשבון שנוייד כחשבון מוגבל. לעומת זאת, אם החשבון בבנק המקורי לא היה מוגבל, אולם הוא עתיד להיות מוגבל בבנק הקולט – יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון המוגבל בציון תאריך סיום ההגבלה. מובהר שאם החשבון היה מוגבל בבנק המקורי והוגבל גם בבנק הקולט – בנק ישראל יפרסם את פרטי החשבון. תיקון שלישי הוא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981. החוק קובע כי בשל הצורך להתייחס לניתוב הפעילות הפיננסית שממשיכה להגיע אל הבנק המקורי גם לאחר העברת החשבון ממנו (תשלומים או זיכויים), תורחב סמכותו של נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המעביר את הפעולות הדרושות לשם העברת הפעילות הפיננסית של לקוח ביניהם, גם לאחר מועד העברת החשבון, כך שהוא יהיה רשאי לקבוע תקופות שונות לסוגי פעילות פיננסית שונים. מועד תחילת החוק הוא מועד כניסתה לתוקף של המסגרת הנורמטיבית של הרפורמה, ביום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). ההוראה המסמיכה את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי לפי חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, תיכנס לתוקף ביום י"ט באייר התשפ"א (1 במאי 2021), ותיקון שמו של חוק זה ייכנס לתוקף עם פרסום החוק.
תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי אם נפטר אדם שנטל הלוואה לדיור (מתאגיד בנקאי או מגוף אחר דוגמת חברת ביטוח או גוף חוץ-בנקאי) (להלן – המלווה), המלווה ידחה את מועדי פירעון ההלוואה לדיור לתקופה של עד 12 חודשים, אם התבקש לעשות כן על ידי מי שחייב בפירעונה. אם נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, הוא יציין במכתב או בהודעה שישלח בנוגע לחוב את זכותו של החייב לדחיית פירעון ההלוואה לפי התיקון. המלווה אינו רשאי לגבות בגין הדחייה ריבית פיגורים או תשלום אחר שלא היה צורך לשלמו אלמלא הדחייה. בנוסף, לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. עוד קובע התיקון לחוק כי חייב בפירעון ההלוואה שביקש לדחות את פירעונה, רשאי לבחור אם ברצונו לשלם את התשלומים שנדחו בתום תקופת ההלוואה, באותו מספר תשלומים, או להוסיף אותם לתשלומים שעליו לשלם עד לתום תקופת ההלוואה. ההסדר יחול לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו 6 חודשים מיום פרסומו של התיקון לחוק, אולם אין תיקון זה מונע מנותני הלוואות להחיל את הוראותיו גם לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו קודם לכן.
תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה, על נותן ההלוואה להודיע ללקוח שבאפשרותו לבחור במסלול שמאפשר לו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה במקרים הבאים: הלקוח אינו עובד; הלקוח חלה או נפצע והוא אינו כשיר לעבוד במשך יותר מ-3 חודשים רצופים; הלקוחה ילדה, אינה עובדת וטרם חלפו 6 חודשים מיום הלידה. זאת, כדי להקל על הלקוח כאשר הוא נקלע למצוקה כלכלית זמנית במצבים האמורים בתיקון. לקוח שיבחר במסלול האמור, יוכל לדחות את מועד פירעון ההלוואה עד ל-3 חודשים, פעם אחת בשנה ולא יותר מ-3 פעמים בתקופת ההלוואה. התיקון קובע עוד כי נותן ההלוואה ימסור ללקוח הסבר בכתב, לפני כריתת הסכם ההלוואה, על התנאים לדחיית מועד הפירעון כאמור כולל העלויות הכרוכות בעצם כלילת אפשרות דחיית הפירעון בהסכם, כמו גם העלויות הכרוכות במימוש אפשרות הדחייה בפועל. לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. ההוראות חלות על כל נותני המשכנתאות במשק, כגון תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח וגופים חוץ-בנקאיים שנותנים הלוואות לדיור.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), והוא מתקן חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), כך שעוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בתוך שש דקות מתחילת השיחה, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני, בשלושה סוגי שירותים לפחות: טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות. בנוסף, הצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך. בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק המנוי בתוספת השנייה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי. אם נקבעו בחקיקה אחרת או ברישיון הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, הרגולטור יהיה רשאי להורות כי עוסק שחלה עליו החובה לתת מענה אנושי מקצועי, יהיה רשאי לחרוג משש הדקות, בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע הרגולטור, או בפרק זמן שקבע, ואת ההחרגה יוכל הרגולטור לקבוע מראש או בדיעבד. רגולטור שקבע חריגים כאמור ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על החריגים שקבע, על עמידת המפוקח שלו בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמד המפוקח בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסק מחויב לתת מענה אנושי מקצועי. דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפם של החריגים – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה. הדוחות האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרגולטורים. בכל מקרה נקבע שאם נקבעו לפי דין או ברישיון הוראות המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר משש דקות, תחול החובה לענות בתוך הזמן הקצר שנקבע. החוק כולל גם תיקונים עקיפים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, בהם נקבע הסדר דומה לעניין החובה לתת מענה אנושי מקצועי בתוך שש דקות מתחילת השיחה. החוק, ובכלל זה התיקונים העקיפים, כוללים הוראה לפיה הפרת הוראות ההסדר שנקבע תגרור הטלת עיצומים כספיים על המפר, בסכומים שנקבעו. תחילת ההסדר הקבוע בתיקון האמור נקבעה לשנה מיום פרסום החוק.
בחוק נקבע שאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל לדיור הלוואה מגוף פיננסי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים חדשים, אם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים למטרת הלוואה לדיור, והכיסוי הביטוחי לעניין זה לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים. אדם עם מוגבלות מקצרת חיים הוא אדם שאקטואר ממונה קבע שהמוגבלות שיש לאדם היא כזו שמקצרת את תוחלת החיים הממוצעת מעל ל-3 שנים ושתוחלת החיים של האדם עם המוגבלות עולה על 5 שנים. אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לסיוע מהמדינה בסכום של 300 שקלים חדשים כל עוד הוא משלם את פרמיית ביטוח החיים האמור.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
התיקון נועד לעודד את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי ולהבטיח הגנה נאותה על לווים מפני חוזי הלוואה בריביות מופרזות. על-פי התיקון, תחולת החוק תורחב כך שתחול על כלל המלווים בשוק האשראי, כולל התאגידים הבנקאיים, ולמעט מספר חריגים. עוד נקבע בתיקון כי תוטל אחריות פלילית ועיצומים כספיים על מי שחורג מתקרות ריבית מסוימות; כי תורחב חובות הגילוי החלות על מלווה בחוזה ההלוואה; וכן נעשו התאמות מיוחדות לעניין חובות הגילוי לסוגי חוזים מיוחדים, כדוגמת, מסגרת אשראי או עסקאות ניכיון.
החוק התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). החוק נועד להסדיר לראשונה בחקיקה היבטים שונים הנוגעים לפעילותם של מועדוני לקוחות, "תכניות הטבות" בלשון החוק, שמפעילים עוסקים שונים, לרבות חברות המנפיקות כרטיסי אשראי. תכניות אלה מאפשרות לצרכנים החברים בהן לקבל הטבות או לצבור זכויות שאותן יוכלו לממש בעתיד (כגון "נקודות" או "כוכבים"), ובמקביל מעניקות יתרונות לעוסקים המפעילים את אותן תכניות, בין היתר משום שחברות בתכנית הטבות מעודדת את הצרכנים לשוב ולרכוש מוצרים או שירותים מאותם עוסקים. תנאיה של תכנית הטבות מוסדרים היום בתקנוני התכניות שהעוסקים קובעים לעצמם, ואלה מקנים לעוסקים שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לסיים את תכניות ההטבות שהם מפעילים או לצמצם את ההטבות או את הזכויות הניתנות לפיהן, לעיתים אף ללא הודעה מראש או בהתראה קצרה שאינה מאפשרת לצרכנים לממש את הזכויות שצברו. מאחר שפרקטיקה זו פוגעת בצרכנים שהחליטו לרכוש מוצרים או שירותים מעוסק מסוים בעיקר בשל תכנית הטבות שהפעיל, וכדי לוודא שהתנהלותם של מועדוני הלקוחות תהיה הוגנת, החוק קובע מספר עקרונות שיחולו על כל סוגי תכניות ההטבות שהן תכניות מתמשכות, לתקופה קצובה או בלתי קצובה, שהצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות אליהן (כלומר, לא מדובר על מבצעים נקודתיים או על מכירות מיוחדות): 1. עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה יהיה חייב למסור לצרכן הודעה מראש על סיום תכנית הטבות שהוא חבר בה או על צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן לפי התכנית, בערכן, באפשרות מימושן או בתקופה שבה ניתן לממשן. ההודעה תישלח לצרכן בין 3 ל-4 חודשים מראש, לפני מועד כניסתו של השינוי לתוקף או לפני מועד סיומה של התכנית, לפי העניין. ואולם, אם מדובר על תכנית הטבות הכוללת צבירת זכויות, יחויב העוסק לשלוח את ההודעה בין 8 ל-9 חודשים לפני מועד כניסתו של השינוי לתוקף או מועד סיומה של התכנית כאמור. כמו כן, העוסק יחויב לאפשר לצרכן לממש את ההטבות או את הזכויות שצבר ממועד משלוח ההודעה ועד למועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיומה של התכנית, לפי העניין. 2. לגבי תכנית הטבות לתקופה קצובה, החוק קובע כי העוסק לא יהיה רשאי לסיים את התכנית או לערוך בה שינוי כאמור במהלך התקופה הקצובה, וכן יחויב למסור לצרכן הודעה מראש על תום התקופה הקצובה ועל זכותו לממש את ההטבות בתקופה שנותרה עד תום התקופה. הודעה כאמור תישלח בין 3 ל-4 חודשים לפני תום התקופה הקצובה. כדי לוודא החלה אחידה של העקרונות האמורים על כל סוגיהן של תכניות ההטבות מסוג מועדון לקוחות, ומאחר שחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 אינו חל על תאגידים בנקאיים, נקבעו בחוק תיקונים עקיפים בשני חוקים נוספים - חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016. בתיקונים אלה נקבע הסדר כמעט זהה להסדר שנקבע בחוק הגנת הצרכן, בכפוף להתאמות מתחייבות, כך שגם תכניות הטבות שמפעילות חברות המנפיקות כרטיסי אשראי יהיו כפופות לאותם עקרונות. החוק ייכנס לתוקף בתום ארבעה חודשים מיום פרסומו ברשומות (להלן – יום התחילה), והוא יחול גם על תכניות הטבות שהפעילו ערב יום התחילה עוסק או חברה המנפיקה כרטיסי אשראי, בתנאי שלא הודיעו לצרכן על שינוי בתכנית או על סיום התכנית עד ליום התחילה, ובכפוף להוראות מיוחדות שיחולו על אותן תכניות בתקופה של שנה מיום התחילה, כמפורט בחוק.
חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק) אושר בקריאה השניה ובקריאה השלישית ביום כ"ה בשבט התשע"ז (21 בפברואר 2017). החוק מתקן את חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 ואת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), וקובע בכל החוקים האמורים, כי תאגיד בנקאי, מלווה נותן שירותים פיננסיים, לפי העניין, המפרסם פרסומת או נוקט דרך שיווק אחרת המעודדים נטילת הלוואה או אשראי, יכלול בפרסומת או בדרך השיווק את שם המלווה או נותן האשראי ויצרף אזהרה בנוסח זה: "אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל." החובה לפרסם את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה. תחילתו של החוק בתום 3 חודשים מיום פרסומו. התיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים כנוסחו בחוק יהיה ביום תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, והתיקון לחוק הלוואות חוץ בנקאיות יעמוד בתוקפו עד יום תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.
חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017). החוק מעגן את עיקר המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. החוק קובע כי בנק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו, לא יעסוק ולא ישלוט או יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק, בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וסליקה ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב (להלן – חובת הפרדה). בנק בעל היקף פעילות רחב יידרש למכור את אחזקותיו כאמור, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, אלא אם בתקופה זו פחת שיעור אחזקותיו של הבנק בחברת כרטיסי האשראי ל- 40% או פחות, ו-25% לפחות מאמצעי השליטה הונפקו לציבור – חובת ההפרדה תחול בתום ארבע שנים מיום התחילה. בנושא זה נקבעו הוראות גם שעניינן הגבלות על רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, על בנק וגוף מוסדי גדול כהגדרתם בחוק. עוד נקבעו בחוק הוראות המתייחסות לשינוי מבנה הבעלות בחברת השירותים המשותפת, המפעילה ממשק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב בין מנפיק לבין שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) והפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברת השירותים המשותפת, כך שאדם לא ישלוט ולא יחזיק אמצעי יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. בנוסף, נקבעו הוראות והגנות ינוקא ליישום חובת ההפרדה. ובכלל זה, נקבעו הוראות לפיהן בתקופת המעבר, בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב יידרש לבצע תפעול הנפקה באמצעות חברה מתפעלת ולא בעצמו. כמו כן, בנק כאמור, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ- 52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו. בנוסף, התקשרות לצורך ביצוע תפעול הנפקה כאמור, תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה. עוד נקבעו הוראות לעניין חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול הנפקה ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, וכן איסור לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני מועד פקיעת תוקף הכרטיס, אלא בתנאים הקבועים בחוק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין סירוב התקשרות בין חברה מתפעלת ובין בנק או בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2017. בנוסף, בתקופה הקבוע בחוק, נקבע כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015, בחישוב שנקבע. עם זאת, לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים. במסגרת החוק הוקמה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שתפקידה בין היתר, לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי, וכן להמליץ לעניין הפעלת סמכות שר האוצר להרחיב את ההגדרה של "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שתחול גם על בנק ששווי נכסים נמוך מ- 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ובלבד שהשווי לא יפחת מ- 10%. עוד נקבעה הוראה האוסרת על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר, לבקשת לווים לשעבד נכס בשעבוד נוסף, לטובת נושה אחר שאינו התאגיד הבנקאי. כמו כן, החוק קובע הוראות לעניין הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם, וכן השכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי המחשוב ותפעולם המשמשים בעיקרם את הבנק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לפיהן סולק יחויב לאפשר סליקה של סולק מתארח באמצעותו לפי הכללים שיקבעו על ידי הנגיד ובהסכמת שר האוצר, וכן הוראות לעניין סולק מתארח וסולק מאגד. בנוסף נקבעו הוראות לעניין שירות להשוואת עלויות פיננסיות.
החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו
חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום י"ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). החוק מחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק הבטל), וקובע הסדר חדש להקמה ולפעילות של מערכת לשיתוף בנתוני אשראי של יחידים. החוק קובע שבנק ישראל יקים ויפעיל מאגר שיכלול נתוני אשראי על יחידים המעידים על היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות ובפירעון חובות. נתונים אלה על מבקשי האשראי, מהותיים לכל נותן אשראי לצורך קבלת ההחלטה אם לתת אשראי ובאיזה תנאים. החוק משנה את ברירת המחדל שהייתה בחוק הבטל לעניין הסכמת הלקוח להיכלל במאגר. לפי החוק הבטל , איסוף הנתונים על הלקוח היה מותנה, ככלל, בהסכמת הלקוח. כאמור, ברירת המחדל שונתה, והחוק קובע כי המידע על הלקוחות יעבור אוטומטית למאגר, אלא אם כן, לקוח ביקש מבנק ישראל שלא ייאסף עליו המידע, או שייאסף למאגר אך לא יימסר ללשכות האשראי. החוק קובע את מקורות המידע אשר יזרימו את המידע למאגר, כאשר קבועים מקורות מידע החייבים להעביר מידע למאגר ומקורות מידע שרשאים לעשות כן. מקורות המידע שחייבים להעביר מידע למאגר כוללים את בנק ישראל, לשכות ההוצאה לפועל וכונס הנכסים הראשי, בנקים, מנפיקי כרטיסי חיוב, בנק הדואר וגופים חוץ בנקאיים הנותנים אשראי בהיקף שיקבע בתקנות. לפי החוק, לשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שיהיו בעלי גישה למאגר, יהיו הגורם המקשר בין נותני האשראי לבין המידע שבמאגר. פעילות לשכות האשראי תהיה נתונה לפיקוח ותותנה בקבלת רישיון מאת הממונה. לשכות האשראי יהיו רשאיות לתת את השירותים המותרים לפי החוק בלבד, או לתת שירותים נוספים במסגרת עיסוק אחר, אם הנגיד קבע זאת בכללים. לפי החוק, לשכות האשראי רשאיות להפעיל שירות נתוני אשראי הכולל את השירותים הבאים: 1. עריכת דוח אשראי, הכולל את נתוני האשראי לגבי הלקוח בשלוש השנים האחרונות. תנאי למתן דוח אשראי, הוא הסכמה מפורשת של הלקוח לכך שלשכת האשראי תמסור לנותן האשראי נתונים לגביו. רק נותן אשראי שנכלל בהגדרה "משתמש בנתוני אשראי", שהוא נותן אשראי המעביר מידע למאגר על כלל לקוחותיו ואינו נותן אשראי בסיכון נמוך, רשאי לקבל דוח אשראי. 2. מתן חיווי אשראי, שבמסגרתו לשכת האשראי מחווה את דעתה אם יש לסרב או להיענות לבקשת האשראי. מדובר בשירות בו נותן ההלוואה אינו נחשף לנתוני האשראי הגולמיים, למעט אלו המפורסמים על פי דין. לשכת האשראי מקבלת את המידע, מעבדת אותו ומשיבה לנותן האשראי ב"כן" או "לא". כל נותן אשראי רשאי לקבל שירות כאמור, ולא נדרש אישור של הלקוח למתן שירות כאמור, אלא נדרש רק יידוע הלקוח באופן מפורש ומראש. 3. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח או למיופי כוח בתמורה. דוח כאמור כולל את כל המידע על הלקוח הנמצא במאגר. לקוח זכאי לקבלו פעם בשנה גם ללא תשלום. הלקוח יכול לבחור לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל הכולל את המידע בשלוש השנים האחרונות בלבד או לקבל דוח ריכוז נתונים מלא, המתייחס לעשר השנים האחרונות. בנוסף להפעלת שירות נתוני אשראי, לשכת אשראי רשאית לתת שירותים המתבססים על שירותים אלה, ובכלל זה, לתת לנותן אשראי או ללקוח דירוג אשראי ולייעץ לו בנושאים מסוימים שמפורטים בחוק. לבסוף, החוק קובע הוראות שונות שנועדו להבטיח רמה גבוהה של הגנה על הפרטיות ועל בטחון המידע, בעת הפעלת המאגר והשירותים השונים שניתנים לפי חוק זה. כך למשל, החוק מגביל את משך הזמן שמידע נשמר במאגר לעשר שנים, כאשר לאחר שלוש שנים, המידע ישמר לצורכי תיעוד בלבד. כמו כן, נקבעה חובה של נגיד בנק ישראל למנות ממונה על הגנת הפרטיות, אשר ייעץ למנהל המאגר בעניין הגנת הפרטיות וייעץ לממונה בעניין בירור תלונות ציבור הנוגעות לפרטיות. תחילתו של חוק זה שלושים חודשים מיום פרסומו ברשומות כאשר ישנה אפשרות לדחות את מועד התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים סך הכל.
החוק המקורי: 26 באפר׳ 1981 · רשומות (PDF)
30 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.