חל היום
החל מ־1 באפר׳ 1981 · תוקן 35 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כספים | כלכלה
החליף את: פקודת הבנקים לאשראי
ברשומות הכנסת: תקף
חוק הבנקאות (רישוי) מסמיך את המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שהמפקח על הבנקים הסמיך לכך, לאשר בקשה של תאגיד בנקאי לסגור סניף בנק קבוע או להתנגד לסגירתו. כמו כן, רשאי המפקח להתנות את סגירת הסניף בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה. בהחלטה כאמור, נדרש המפקח לאזן בין מגוון שיקולים שונים, ובהם תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי, להתפתחות עסקי התאגיד הבנקאי ולטובת הציבור, והכול כמפורט בחוק. בשל ההשלכות השליליות שעלולות להיות לסגירת סניף בנק על ציבור הלקוחות שלו, ובמיוחד על הקשישים שבהם, נקבע כי כל החלטה בבקשה לסגירת סניף תהיה טעונה אישור של ועדת הרישיונות, ולא רק החלטה בהתנגדות לסגירת סניף כפי שהיה קבוע עד היום. בהתאם לכך, ומשום שוועדת הרישיונות מתכנסת אחת למספר חודשים, הוארכו לוחות הזמנים למתן החלטת המפקח כך שזו תינתן בתוך 90 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף או מיום קבלת פרטים נוספים הדרושים לבדיקת הבקשה, לפי העניין. ועדת הרישיונות הינה ועדה המורכבת מנציגי ציבור ותפקידה הוא לייעץ לנגיד בנק ישראל ולמפקח במתן רישיונות, היתרים ואישורים על פי החוק. כמו כן, נקבע כי המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, פעמיים בשנה, במהלך שלוש שנות הדיווח הראשונות, ולאחר מכן אחת לשנה, על יישום הוראות ההסדר הנוגעות לסגירת סניפי בנק קבועים וכן על מדיניות המפקח וועדת הרשיונות בבחינת בקשה לסגירת סניף בנק קבוע. מעבר לכך, נקבע כי התאגיד הבנקאי יהיה חייב לפרסם הודעה על סגירת הסניף באתר האינטרנט שלו וזאת בנוסף לחובת ההודעה בדרך של הודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות ללקוחות, החלה עליו כבר היום.
החוק מטפל בשני נושאים: האחד, הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט, וזאת על ידי ביטול האיסורים החלים על גוף מוסדי גדול ועל תאגיד ריאלי משמעותי הנוגעים לרכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי מבנק בעל היקף פעילות רחב, וכן על ידי הארכת המועדים האחרונים להפרדה בין בנק דיסקונט לחברת כאל. הנושא השני נוגע לעידוד התחרות בשוק האשראי על ידי הרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני, ועל ידי כך מניעת מצב שבו יש שחקן השולט בחברת כרטיסי אשראי, אך הוא נעדר תמריצים לפעול באופן אגרסיבי באותו שוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
מטרתו של חוק זה להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים, וזאת באמצעות מתן אפשרות לתאגיד אשראי חוץ-בנקאי לגייס הון באמצעות תעודות התחייבות לתאגידים שחלות לגביהם הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלהם לבין התחייבויותיהם ונזילותם. לגבי תאגידים שלא מתקיים לגביהם התנאי האמור, תחול תקרת גיוס של 5 מיליארד ש"ח.
החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית בישיבה שהתקיימה ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017) ובישיבה שהתקיימה ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). בתיקון נקבעו הוראות לשינוי מבנה השליטה בבורסה כך שמי שהוא בעלים בבורסה לא יוכל להיות חבר הבורסה ולהפך. נקבע כי הבורסה תגבש בתוך 4 חודשים הצעה בדבר אופן הקצאת זכויות הון המניות בבורסה בין חבריה ולהגישו לבית המשפט. אם לא הוגשה בקשה לבית המשפט לעניין אופן הקצאת הזכויות או שבית המשפט לא אישר את הבקשה, יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך רשאי למנות מומחה שיגבש הצעה לאופן הקצאת הזכויות. עוד נקבע שהבורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות. בנוסף, הבורסה תדווח לוועדת הכספים, אחת לשנה, על העמלות האמורות ותוך השוואה לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל. לעניין אופן פיקוח רשות ניירות ערך על הבורסה, נקבע שיושב ראש רשות ניירות ערך יוכל להורות על השתתפותו של משקיף בישיבות הדירקטוריון ובישיבות האסיפה הכללית אם סבר שהבורסה מנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים. כן, נקבעו הוראות לעניין הממשל התאגידי שיחול בבורסה, כך שהדירקטוריון יכלול 15 חברים, לכל היותר, ורובם יהיו דירקטורים בלתי תלויים. כמו כן, נקבעו התנאים והשיקולים לפיהם יהיה מוסמך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת רישיון בורסה לחברה שמקיימת תנאים כאמור בתיקון. בין השאר, החברה וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו עוסקים רק בעיסוקים המותרים לבורסה, היא התקינה תקנון שאושר בידי הרשות לניירות ערך ושר האוצר ויש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת. בסמכותו של שר האוצר אף לקבוע תנאים ברישיון הבורסה. נקבע שבמשך ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון ידווח יושב ראש רשות ניירות ערך לוועדת הכספים, אחת לשנה, על יישום החוק.
חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017). החוק מעגן את עיקר המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. החוק קובע כי בנק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו, לא יעסוק ולא ישלוט או יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק, בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וסליקה ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב (להלן – חובת הפרדה). בנק בעל היקף פעילות רחב יידרש למכור את אחזקותיו כאמור, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, אלא אם בתקופה זו פחת שיעור אחזקותיו של הבנק בחברת כרטיסי האשראי ל- 40% או פחות, ו-25% לפחות מאמצעי השליטה הונפקו לציבור – חובת ההפרדה תחול בתום ארבע שנים מיום התחילה. בנושא זה נקבעו הוראות גם שעניינן הגבלות על רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, על בנק וגוף מוסדי גדול כהגדרתם בחוק. עוד נקבעו בחוק הוראות המתייחסות לשינוי מבנה הבעלות בחברת השירותים המשותפת, המפעילה ממשק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב בין מנפיק לבין שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) והפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברת השירותים המשותפת, כך שאדם לא ישלוט ולא יחזיק אמצעי יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. בנוסף, נקבעו הוראות והגנות ינוקא ליישום חובת ההפרדה. ובכלל זה, נקבעו הוראות לפיהן בתקופת המעבר, בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב יידרש לבצע תפעול הנפקה באמצעות חברה מתפעלת ולא בעצמו. כמו כן, בנק כאמור, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ- 52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו. בנוסף, התקשרות לצורך ביצוע תפעול הנפקה כאמור, תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה. עוד נקבעו הוראות לעניין חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול הנפקה ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, וכן איסור לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני מועד פקיעת תוקף הכרטיס, אלא בתנאים הקבועים בחוק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין סירוב התקשרות בין חברה מתפעלת ובין בנק או בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2017. בנוסף, בתקופה הקבוע בחוק, נקבע כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015, בחישוב שנקבע. עם זאת, לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים. במסגרת החוק הוקמה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שתפקידה בין היתר, לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי, וכן להמליץ לעניין הפעלת סמכות שר האוצר להרחיב את ההגדרה של "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שתחול גם על בנק ששווי נכסים נמוך מ- 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ובלבד שהשווי לא יפחת מ- 10%. עוד נקבעה הוראה האוסרת על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר, לבקשת לווים לשעבד נכס בשעבוד נוסף, לטובת נושה אחר שאינו התאגיד הבנקאי. כמו כן, החוק קובע הוראות לעניין הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם, וכן השכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי המחשוב ותפעולם המשמשים בעיקרם את הבנק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לפיהן סולק יחויב לאפשר סליקה של סולק מתארח באמצעותו לפי הכללים שיקבעו על ידי הנגיד ובהסכמת שר האוצר, וכן הוראות לעניין סולק מתארח וסולק מאגד. בנוסף נקבעו הוראות לעניין שירות להשוואת עלויות פיננסיות.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 22), התשע"ו–2016 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ח בתמוז התשע"ו (3 באוגוסט 2016). חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, מסמיך את המפקח על הבנקים לתת לתאגיד בנקאי היתר לפתיחת סניף וכן סמכות לבטל היתר זה. התיקון מסמיך את המפקח על הבנקים גם למנוע מתאגיד בנקאי, במקרים המתאימים, לסגור סניף שלו. התיקון קובע כי תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע, כלומר סניף שאינו ארעי, יגיש למפקח על הבנקים (להלן – המפקח) בקשה מנומקת בכתב על כך. המפקח יודיע בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף אם הוא מסכים או מתנגד לסגירת הסניף, והוא רשאי להתנות את סגירת הסניף בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה. לפי התיקון, שיקולים שהמפקח מביא בחשבון בעת החלטה למתן היתר סניף, לרבות שיקולים של טובת הציבור, יובאו בחשבון גם בהחלטה בבקשה לסגירת סניף. כמו כן, התיקון קובע שאם ניתנה החלטה בדבר הסכמה לסגירת סניף קבוע, התאגיד הבנקאי יודיע על כך ללקוחותיו בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות, ויהיה רשאי לסגור את הסניף רק לאחר שחלפו 60 ימים ממועד מסירת ההודעה ללקוחות. התיקון קובע כי המפקח רשאי להטיל קנס אזרחי על תאגיד בנקאי שהפר את הוראות החוק בעניין זה. התיקון ייכנס לתוקף ביום פרסומו ברשומות.
החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 26 באפר׳ 1981
3 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.