חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

חוק זה קובע כי לעניין זכאות למענק לימודים מהמוסד לביטוח לאומי עבור ילדיו של הורה עצמאי, גם נקיטה בהליכים משפטיים בבתי המשפט לענייני משפחה המעידים על כוונה לפירוק התא המשפחתי יוכלו להיחשב כפעולה בהליך של השתחררות מקשר הנישואין, וזאת גם אם לא נפתח הליך בבית דין דתי. מוצע כי הזכאות לפי התיקון המוצע תחל רק על תביעות למענק לימודים בעד שנת הלימודים שהחלה ב1.9.2025 ואילך.

חוק זה מרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות היום בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור: נקבע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור המוגדרת בחוק זה, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירת ביטחון, כלומר עבירת טרור חמורה, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית שבה הורשע בבית משפט צבאי. שלילת הגמלאות תחול גם לעניין תוספות המשולמות בעד תלויים באותו אדם. נוסף על כך, לא יינתנו בשל מותו של אותו אדם זכויות בעת פטירתו לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כגון לעניין הובלת נפטרים, ואם נדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור - לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. כמו כן, נקבע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחד שיקבל את הגמלה עבור הילד. עוד נקבע כי תישלל גמלת הבטחת הכנסה ממי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור, והוא לא ייחשב כבן זוג לעניין חישוב סכום גמלת הבטחת הכנסה של בן זוגו, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בן זוגו לא ייחשב כהורה עצמאי לעניין זה. הוראות כאמור לעניין שלילת גמלת הבטחת הכנסה והגבלת המעמד לעניין חישוב הגמלה לבן הזוג של המורשע יחולו גם לגבי מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירת ביטחון, ושוחרר לפני תום המאסר שהיה אמור לרצות בנסיבות של שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, לגבי פרק הזמן שעד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו, ונקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לבני הזוג לא תשולם למורשע בכל מקרה, גם לאחר שחרורו. תחילתו של חוק זה ב1.5.2025, והוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום התחילה, אך גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את הוראות חוק זה, נקבעו כמה מנגנוני עזר שיאפשרו את קבלת המידע על מי שהורשע או נדון למאסר בעבירות כאמור, ובין השאר נקבע כי ועדת השחרורים המיוחדת הפועלת מכוח חוק המאבק בטרור תקבע האם עבירות רצח וניסיון רצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור הן מעשה טרור לעניין חוק זה וכן נקבע כי אם מי שנשללה ממנו גמלה או עוכבה לפי חוק זה הוא אזרח או תושב ישראל שעמד לדין בבית משפט צבאי בשל עבירה שנכללת בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", הוא יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

בתיקון זה לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו הוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי והתקנות שנקבעו לפיו, לעניין חישוב תגמול המילואים, כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, אלא אם כן לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע. תחילתו של החוק היא ביום 1 ביוני 2025, והוא יחול על תגמול המגיע בעד שירות מילואים שהחל ביום 7 באוקטובר 2023 או אחריו.

החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי להעניק לנפגעים מהשבעה באוקטובר ולבני משפחות הנספים מהשבעה באוקטובר, גם אם אינם תושבי ישראל, את ההטבות הסוציאליות שנקבעו בהסכם לפי סעיף 9 בין המדינה ובין המוסד לביטוח לאומי המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית בעניין.

התיקון לחוק קובע כמה הוראות לעניין חישוב תגמולי מילואים: ראשית, התגמול המינימלי ליום מילואים ימשיך לעמוד על שיעור מוגדל של 95% מהסכום הבסיסי לחודש חלקי 30 (כ-321 ש"ח ליום) עד לסוף שנת 2025. שנית, כהוראת שעה עבור עובדים עצמאיים ששירתו במילואים בין פברואר 2023 לסוף שנת 2025 והחלו לפעול כעצמאים עד סוף שנת 2024, התגמול יחושב לפי הגבוה מבין אלה: ההכנסה המחושבת לפי השומה הסופית או ההכנסה ששימשה בסיס לחישוב גובה המקדמות ששולמו לביטוח הלאומי ועל פיה שולמו תגמולי המילואים. התיקון יביא, בין השאר לביטול חובות שנוצרו לעצמאים שקיבלו תגמולים לפי המקדמות, הגבוהים מהכנסתם לפי השומה הסופית. שלישית, נקבע בסעיף 274ב לחוק הביטוח הלאומי כללים לחישוב התגמול במקרה של "סבבי מילואים" בתקופת חירום, כך שמי שנקרא לשירות נוסף בתוך פחות מ-90 ימים מסיום שירות קודם במילואים יקבל תגמול המבוסס על השכר שקדם לסבב המילואים הראשון שלו בתקופת החירום. לפי התיקון, עליית שכר של עד 20% בין הסבבים תובא בחשבון, ואילו עלייה גבוהה מכך תוכר רק אם יוכח שהיא נובעת מעבודה ולא מתגמולי המילואים עצמם; גרירת שכר לפי סעיף 279 לחוק הביטוח הלאומי לא תחול לעניין שירות מילואים נוסף שהחל בתקופת החירום, למעט לגבי מבוטח שחלו לגביו ההוראות של סעיף 279 לפני תחילת תקופת החירום – שלגביו תתאפשר גרירת השכר אך יחולו ההוראות הנוגעות לחישוב עליית השכר עד 20% ומעל 20%. הוראות אלו לגבי סבבי השירות נכנסו לתוקף ב-1 במאי 2025 לגבי שירות מילואים מאותו מועד ואילך, והן יחולו בתקופת חירום כפי שהיא מוגדרת בתיקון – לפי קריאה למילואים בצו 8, אלא אם כן שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה קבע בצו כי ההוראות לא יחולו בתקופת החירום או חלקה.

במסגרת החקיקה שנועדה להשלים את הגירעונות הגדולים בתקציב המדינה שנוצרו עקב המלחמה, נקבע כי סכום קצבת הילדים על כל מרכיביה לא יעודכן בשנת 2025. יחד עם זאת מענק הלימודים המשולם לחלק מהמשפחות יעודכן כרגיל. כמו כן, נקבעו בחקיקה הוראות שהיו קבועות בתקנות בעניין חובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה ודמי ביטוח אימהות למי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי. בתשלומים אלה נושא מי שרואים אותו כמעסיק של אותו אדם שנמצא בהכשרה או בשיקום כאמור, וזאת מעבר לחובת אותו אדם לשלם בעד עצמו דמי ביטוח כמי שאינו עובד או עובד עצמאי. נוסף על כך, נקבעו בחקיקה הוראות שהיו קבועות בתקנות לעניין דמי ביטוח לאומי המשולמים בעד עובד במשק בית, כלומר מי שמועסק אצל יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד, אשר שיעור דמי הביטוח עבורו קבוע כשיעור אחד של 6.25% ללא חלוקה לענפים שונים או הבחנה לפי גובה ההכנסה. למעסיק של העובד כאמור ניתנה אפשרות לנכות שיעור של 1% מהשכר שבעדו שילם דמי ביטוח. לגבי עובד כאמור שאינו מבוטח בביטוח אזרחים ותיקים ושאירים או שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק ללא תלות בהכנסה או מקבל קצבת נכות כללית או נכות מעבודה, נקבעו דמי ביטוח מופחתים של 2%. כהוראת שעה לשנים 2025 ו-2026 הועלו דמי הביטוח הלאומי המשולמים בעד חלק מההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע, וכן הועלו דמי הביטוח בעד עובד במשק בית ודמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות המשולמים בידי המעסיק בעד מי שנמצא בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי. כנגד העלאה זו תופחת ההקצבה מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי. אף שהעלאת דמי הביטוח והפחת ההקצבה כאמור נקבעה כהוראת שעה לשנתיים בלבד, נקבע כי שר האוצר בהיוועצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה יוכל להאריך את ההסדר לשנים 2027 ו-2028 בשנה כל פעם, תוך הפחתה מקבילה של הקצבות המדינה באותן שנים. ההעלאה האמורה היא בשיעור של 1.6% מהשכר בעד עובד ובעד עובד עצמאי כשההעלאה לגבי ענפי הביטוח השונים בוצעה באופן מתאים לשיעוריהם היחסיים. נטל התוספת לדמי הביטוח בעד העובד לפי לוח י' לחוק הביטוח הלאומי יחולק בין המעסיק לעובד כך שהמעסיק יישא בחלק של 60% מאותה תוספת והעובד יישא בחלק של 40%. בעד מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שיעור ההעלאה הוא 50% מדמי הביטוח.

נקבע, כי בתקופה שבה ילד שהורשע בעבירת ביטחון לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי, דהיינו בעבירת טרור חמורה לפי חוק המאבק בטרור, נמצא במאסר בשל הרשעתו, לא ישולמו להוריו גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, ובכלל זה קצבת ילדים ומענק לימודים וכן תוספות תלויים בעבור הילד – לעניין קצבת נפגעי עבודה, קצבת נכות, קצבת אזרח ותיק וקצבת שארים ותוספות בעד הילד לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום). כמו כן, בתקופת המאסר הילד לא יבוא במניין ילדיו של ההורה לצורך חישוב גמלאות כאמור. הוראות חוק זה יחולו לגבי מי שנמצא במאסר ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו.

נקבע כי מי שאינו תושב ישראל וזכאי, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לתשלום גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הוא הורשע בעבירת טרור חמורה לפי חוק המאבק בטרור או בעבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור או שהורשע בעבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי. עוד נקבע כי כבר בתקופת המעצר עד תום ההליכים של מי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה כאמור, תשלום הגמלה יעוכב אם העבירה המיוחסת לו בכתב האישום היא אחת מן העבירות האמורות. בין מועד ההרשעה ועד שפסק הדין לא יהיה ניתן לערעור הגמלה תעוכב בידי המוסד לביטוח לאומי. לגבי אדם כאמור שנשפט בבית משפט צבאי, נקבעה רשימת עבירות שייכללו בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", כך שהרשעה בהן תביא לאי-תשלום הגמלה, ואולם מי שהגמלה נשללה ממנו או עוכבה בשל עבירת טרור בטחונית בבית המשפט הצבאי, יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי עבירת הטרור הבטחונית שעבר לא נעברה בנסיבות של פגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לטרור, אלא בנסיבות פליליות אחרות. אם המוסד לביטוח לאומי ישתכנע בכך על בסיס פסק הדין וכתב האישום, לא תחול ההוראה לעניין אי תשלום הגמלה. לשם החלטה מסוג זה, המוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל מידע מהתובע המוסמך לדון בעבירה. כמו כן, מוצע כי לא תשולם גמלה למי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, אם הוא הוכרז כפעיל טרור לפי חוק המאבק בטרור, וכל עוד ההכרזה עומדת בתוקף. החוק קובע הסדר לקבלת מידע באופן חודשי משירות בתי הסוהר על מעצרים עד תום ההליכים בעברות כאמור, וממשרד הביטחון על הכרזות על פעיל טרור שעומדות בתוקפן. החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מידע מהמרשם הפלילי, כולל מידע שהתיישן, לצורך ביצוע ההוראות האמורות, ולשם ביצוע הוראות סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי שקבועות בו הוראות לעניין שלילת גמלאות בשל פשעים שונים. תחילתו של חוק זה תהיה ב1.1.2025 והוא יחול גם לעניין עבירות שנעברו לפני תחילתו, ככל שההרשעות לגביהן מופיעות במרשם הפלילי, או שנמשך מעצר עד תום ההליכים לגביהן, וכן על הכרזות על פעילי טרור לפני יום התחילה שעודן בתוקף. ואולם, אי העיכוב או אי התשלום יחולו רק לגבי גמלאות המגיעות בעד יום התחילה ואילך. המוסד לביטוח לאומי יידרש לדווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה במשך חמש שנים על הגמלאות שלא שולמו או עוכבו, בנוסף לדיווח נוסף בתום שישה חודשים מתחילתו של חוק זה. נוסף על כך, חוק זה מאריך עד סוף שנת 2026 את הוראת סעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי שלפיה מענקים שניתנים לפי הסכמים מכוח סעיף 9, בשל מלחמת חרבות ברזל, לא ייחשבו כהכנסה בידי מקבליהם.

החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.

החוק קובע זכאות לתגמול חלף שכר למי שנחטף או נעדר בשל אירועי ה-7.10.23 (שעוגן עד כה בהסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי). גובה התגמול לא יפחת מכ-7,300 ₪ (או מ-9,500 ₪ אם מדובר בהורה) ויתבסס על הכנסתו של החטוף או הנעדר טרם חטיפתו או העדרותו, ככול שהוא עבד. גובה התגמול לא יעלה על כ-49,000 ₪. הזכאות תהיה כל עוד החטוף לא שוחרר או הנעדר לא אותר. ההסדר יעמוד בתוקפו עד ל-6.10.26. שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יוכל להאריך את התוקף בתקופות נוספות שמשכן לא יעלה על שנה בכל פעם. ההסדר לא יחול על חטופים שהם חיילים או משרתים בכוחות הביטחון.

החוק קובע כי חיסכון ארוך טווח לילד שהוריו לא בחרו היכן יופקדו הכספים תוך שישה חודשים מיום לידתו, ינוהל בקופת גמל להשקעה במסלול בסיכון מוגבר עד גיל 15. בהגיע הילד לגיל 15, יועבר החיסכון למסלול בסיכון מועט באותה קופת גמל.

חוק זה קובע כי האחריות לאספקת שירותים של מכשירי שיקום וניידות לנפגעי תאונות עבודה תמשיך לחול על המוסד לביטוח לאומי מתוקף ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי ובין קופות החולים ולא תועבר לקופות החולים מכח צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג-2022 שהעביר את האחריות לספק מכשירי שיקום וניידות מהמדינה לקופות החולים. תוקפו של תיקון זה יהיה מיום תחילתו של הצו האמור ועד לתאריך 26.03.2026. שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך בצו את תוקפו של החוק לתקופה אחת שלא תעלה על שנה.

בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי. כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם. עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים. הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות. לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023. מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל.

בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי. כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם. עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים. הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות. לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023. מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל.

החוק קובע כי עדכון השכר הממוצע לעניין שיעור גביית דמי הביטוח הלאומי יוקפא בשנת 2025 וכתוצאה בכך השכר הממוצע לעניין שיעורי גביית דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנת 2025 יהיה השכר הממוצע נכון ליום 31 בדצמבר 2024. הקפאת העדכון נעשית לשם הגדלת דמי ביטוח לאומי שיגבו בשנת 2025. כתוצאה מהקפאה זו יוגדלו גם דמי ביטוח בריאות שנגבים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. בנוסף, על מנת לשקף את הגידול בתקבולי המוסד לביטוח לאומי בשל הקפאת השכר, נקבעה הפחתה בשיעור ההקצבות שיעביר האוצר למוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נקבעה חובת דיווח לוועדת העבודה והרווחה על הגידול בגבייה בעקבות הקפאת השכר הממוצע ועל התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש.

נקבע כי גמלת ילד נכה המגיעה בעד ילד נכה המושם באומנה, תשולם לאומן של הילד בעד תקופת האומנה, תוך הבחנה בין שני מצבים: במקרה שבו השתלמה גמלת נכה בעד הילד בסמוך לפני השמתו באומנה, המפקח הארצי על האומנה יודיע על כך למוסד לביטוח לאומי, והמוסד ישלם את הגמלה לאומן. במקרה שבו לא השתלמה בעד הילד גמלת ילד נכה בסמוך לפני שהושם באומנה, יתאפשר לאומן להגיש תביעה לגמלת ילד נכה. כמו כן, נקבע כי במשפחת אומנה שבה שני ילדים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה, תשולם תוספת של 50% על שיעור הגמלה בעד כל ילד נכה וכן כי מענק הניתן במקרה שבו נפטר ילד נכה שהושם באומנה ישולם להורה הביולוגי של הילד. בנוסף, נקבעו הוראות משלימות בחוק אומנה לילדים, לפיהן אומן יהיה זכאי לקבל גמלת ילד נכה בעד ילד נכה שהושם אצלו באומנה, וכן לקבל את ההטבות והזכויות הנלוות לגמלה. לשם כך ניתנה לאומן סמכות להגיש תביעה לקבלת גמלה כאמור ולבצע את כל הפעולות הנדרשות לשם כך, ובלבד שיידע את הורי הילד זמן סביר מראש על תכניותיו להגיש תביעה כאמור. נקבע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, וגמלת ילד נכה תשולם לאומן לפי הוראות ההסדר המוצע בעד התקופה האמורה ואילך. נקבע כי התיקון לחוק אומנה לילדים ייכנס לתוקף מיד עם פרסום החוק.

החוק מבטל את התנאי שלפיו אח או ילד של חטוף, שבוי או נעדר יהיה זכאי למענק רבעוני בסך של 21,000 שקלים חדשים, רק אם לא משתלמים לו או בעדו תשלומים לפי חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023. החוק קובע כי המענק ישולם לאח או ילד כאמור שמלאו לו 18 שנים בקיזוז של שלוש פעמים התגמול שמשתלם לו או התוספת לתגמול המשתלמת בעדו לפי החוק האמור, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. התשלום לזכאים לכך לפי תנאי החוק ייעשה באופן רטרואקטיבי החל מה-7.10.23. כמו כן החוק קובע שהטבות סוציאליות המשולמות לפי הסכמים שנערכו מיום ה-1.1.24 ועד יום 31.3.24 לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא יחשבו כהכנסה לעניין כל דין אלא אם נקבע בהם אחרת.

חוק זה קובע כהוראת שעה לשלושה חודשים (עם אפשרות הארכה של כולה או חלקה, עד 12 חודשים), הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע את עבודתו, מאחת הסיבות המפורטות: (א) העובד שהתפנה מאחד הישובים שמנויים בתוספת; (ב) העובד הוא הורה או בן זוג של נעדר או חטוף, או שהוא ילדו או אחיו של החטוף או קרוב משפחה אחר של חטוף או נעדר והצהיר שההיעדרות או אי ביצוע העבודה נגרמו עקב כך. (ג) העובד שנעדר משום שיש עמו ילד עד גיל 14 ובן זוגו או הורהו האחר של הילד הוא חייל או שהוא בשירות עבודה או בשירות אחר שמנוי בסעיף 11 לחוק. (4) העובד נעדר מעבודתו משום שהוא חטוף או נעדר. (5) העובד נעדר בשל סגירת מוסד החינוך של ילדו - גם אם הסגירה היא עקב הודעה מהרשות המקומית או ממוסד החינוך עצמו בלבד. כמו כן החוק קובע כהוראת שעה לשנתיים, שניתן להאריכה בשנה נוספת, שמעסיק של עובד חטוף או נעדר יהיה חייב להמשיך להפריש עבורו בתקופה שהוא חטוף או נעדר את מלוא ההפרשות לקופת גמל לקצבה לשם שמירת רצף הזכויות והמוסד לביטוח לאומי ישפה את המעסיק על כך. המוסד לביטוח לאומי ישלם את ההפקדות לקופת גמל לקצבה עבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי, וכן עבור חטוף או נעדר שעבודתו הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו לחטיפה או ההיעדרות וגם למי שתסתיים העסקתו לאחר מכן, בתקופה שהוא חטוף או נעדר. החוק קובע כהוראה קבועה כי ההגנה מפני פיטורים הניתנת בשל הצורך בהשגחה על ילד קיימת גם לגבי ילד במשפחת אומנה וזאת בכפוף לאישור של מנחה האומנה.

חוק זה קובע הוראת שעה לשנתיים, שלפיה קביעת דרגת נכות של נפגע פעולות איבה תוכל להיעשות גם על ידי רופא מוסמך כהגדרתו בסעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כלומר, על ידי רופא שמוסמך בדרך כלל לקבוע אחוזי נכות בנכות כללית, ואולם נדרש כי הוא יהיה בעל ידע בתחומים הנכללים בתוכנית ההכשרה של רופא שקובע כיום דרגת נכות לנפגע איבה. בנוסף, החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את הוראת השעה אם נוכח כי הדבר נדרש בשל ריבוי תביעות, בתקופות נוספות, שבמצטבר לא יעלו על שנה. ערר על החלטת רופא מוסמך תוגש לוועדה רפואית לעררים לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי. החוק קובע כי הוראת השעה תחול גם על תביעות לתגמול שהוגשו לפני תחילתה, מיום 8.10.23. עוד החוק מתקן את חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) ומבהיר כי עובד שיצא לחל"ת ומעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו, יראו אותו כאילו שולמו בעדו דמי ביטוח, וזאת כדי להבטיח בין היתר רצף של זכויות. בנוסף חוק זה מתקן את תיקון מס' 238 לחוק הביטוח הלאומי, ומבהיר כי הוראת השעה לעניין תגמול מזערי למשרתי מילואים תחול בתקופת הוראת השעה גם אם תוארך בצו מעבר ל-31.12.23.

חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר עקב מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה.

חוק זה קובע כהוראת שעה לגבי מי ששירת במילואים בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד יום 31.12.2023, ששיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים עבורו יעלה לסכום של 300.61 שקלים חדשים במקום 215.17 שקלים חדשים שהיו ניתנים עד היום. בנוסף, החוק מאפשר לשר העבודה בהסכמת שר הביטחון ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת להאריך בצו את התקופה האמורה אם הדבר יידרש בשל הימשכות מלחמת חרבות ברזל.

החוק קובע הגנה מפני עיקול על המענקים המפורטים בתוספת לחוק, וכן מקנה לשר האוצר ולשר המשפטים סמכות לקבוע מענקים מינהליים נוספים, שכולם או חלקם, יהיו מוגנים מפני עיקול אם נמצא שיש הצדקה לעשות כן בנסיבות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק מסמיך את השר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח לתלמידים במוסדות להשכלה בחוץ לארץ. נקבע כי השר יתקין תקנות ראשונות מכוח סמכותו זו בתוך חודשיים מיום תחילתו של חוק זה, והן יעמדו בתוקפן למשך שנתיים לכל היותר ויקבעו כי בשנים 2022 ו-2023 שיעור דמי הביטוח שישלמו סטודנטים במוסדות להשכלה בחוץ לארץ יהיה שווה לשיעור דמי הביטוח שמשלמים סטודנטים במוסדות להשכלה בישראל.

נקבע כהוראה קבועה כי לזכאי לדמי אבטלה שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, לבין 100% מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל, כפי שקבעה הוראת השעה שתוקפה פג ב31.12.2021.

בהמשך להוראת שעה קודמת, נקבע כי לגבי גמלאות המשולמות למבוטח בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2022 ועד יום 31 בדצמבר 2022 יחולו הוראות אלה: ראשית, לצורך חישוב קצבת נכות כללית, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים יראו בדמי אבטלה כהכנסה ממשלח יד או מעבודה. שנית, בתקופה האמורה מבוטחת תוכל לקבל במקביל הן קצבת אזרח ותיק והן דמי אבטלה בכפוף למבחן הכנסות. משרד האוצר ישפה את המוסד לביטוח לאומי על התוספות המשתלמות לפי הצעת החוק. שלישית, לעניין ניכוי וחישוב גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, דמי אבטלה יחשבו כהכנסה מעבודה או

בהמשך להוראת שעה קודמת, נקבע כי לגבי גמלאות המשולמות למבוטח בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2022 ועד יום 31 בדצמבר 2022 יחולו הוראות אלה: ראשית, לצורך חישוב קצבת נכות כללית, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים יראו בדמי אבטלה כהכנסה ממשלח יד או מעבודה. שנית, בתקופה האמורה מבוטחת תוכל לקבל במקביל הן קצבת אזרח ותיק והן דמי אבטלה בכפוף למבחן הכנסות. משרד האוצר ישפה את המוסד לביטוח לאומי על התוספות המשתלמות לפי הצעת החוק. שלישית, לעניין ניכוי וחישוב גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, דמי אבטלה יחשבו כהכנסה מעבודה או

החוק מאריך עד יום 31 באוקטובר 2021 את תוקפו של ההסדר לעניין תשלום דמי בידוד לעובד ועורך בו מספר שינויים: (א) נקבע כי הורה מלווה – שהוא עובד שאינו חייב בבידוד, אך נעדר מעבודה משום שילדו חייב בידוד, זכאי ל100% דמי בידוד, בכפוף לכך שהילד אינו חייב בבידוד כי הוא חוזר מחו"ל או חולה קורונה, ושההורה האחר של הילד לא נעדר באותו זמן. החוק מאפשר לשני הורים מלווים יכולים להיעדר לסירוגין. הזכאות של הורה מלווה תחול רטרואקטיבית מתחילת 2021. (ב) החוק מבחין בין עובד השוהה בבידוד רגיל – שזכאי ל-75% מדמי הבידוד, ובין "עובד בבידוד מזכה" (מי שחייב בידוד למרות שהוא מחוסן או מחלים, עובד קטין בבידוד, או מי שהחל להתחסן אך טרם השלים את התהליך, או מי שמסיבה רפואית מוכרת נמנע ממנו להתחסן) – שזכאי ל- 100% מדמי הבידוד. למלוא דמי הבידוד כעובד מזכה זכאי גם הורה ששוהה בבידוד בשל בידוד של ילדו, בין אם גם ההורה עצמו חייב בבידוד ובין אם לא, בכפוף לכך שהילד אינו חוזר או חולה קורונה ושההורה האחר לא נעדר באותו זמן. (ג) נקבע כי מעובד הזכאי לדמי בידוד יופחתו רק עד שלושה ימי מחלה, במקום עד ארבעה ימים בהסדר הקיים. (ד)הוגבלה הזכאות לדמי בידוד רק לתקופה המזערית שלאחריה ניתן יהיה לצאת מבידוד אם מבצעים בדיקות קורונה. (ה) עלויות המעסיק שיובאו בחשבון לעניין השיפוי לא יעלו על 30% מדמי הבידוד. התקופה להגשת בקשה לשיפוי הוארכה, והותאמו הפרטים שבקשת השיפוי צריכה לכלול. (ו) אופן מסירת ההצהרות הנדרשות לפי ההסדר החדש לגבי ילדו של עובד שהוא עובד בבידוד מזכה או הורה מלווה הותאם למשפחת אומנה. נוסף לכך נקבע כי נשים שמכוח תיקון 225 לחוק הביטוח הלאומי זכאיות לדמי לידה לאחר שהיו זכאיות לדמי אבטלה עד 30.6.2021, יהיו זכאיות לתשלום נוסף בשווי דמי לידה בעד 18 ימים.

נקבע כי מי שילדה בחודשים יולי עד דצמבר של שנת 2021 והיתה זכאית לדמי אבטלה בהיותה בהיריון לפני יום 30.6.21, אך לא זכאית לדמי לידה משום שכאשר הופסקה עבודתה היא לא הייתה בהריון, תהיה זכאית לדמי לידה שיחושבו לפי התקופה האחרונה שבה עבדה בפועל. בתיקון נוסף, הוארכה הוראת השעה שבה נקבע לענין יולדות עצמאיות כי ההכנסה לצורך חישוב דמי הלידה תוכל להיקבע גם על בסיס רבע שנה בשנת 2019 והוחל ההסדר האמור גם לגבי מבוטחת שילדה עד לסוף שנת 2021. כמו כן, הוארכה והותאמה הוראת השעה בחוק עבודת נשים, לפיה חופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת 60 הימים שבהם חל איסור לפטר עובדת או עובד לאחר שנעדרו בשל תקופת לידה והורות, ותקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם. נקבע כי מי שהופסקה העסקתו בחודשים יולי עד ספטמבר של שנת 2021 זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 6 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי למחצית מימי האבטלה להם זכאי מובטל שהשלים 12 חדשי אכשרה, ומי שהופסקה העסקתו בחודשים אוקטובר עד דצמבר של שנת 2021 יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 10 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי ל83% מימי האבטלה להם זכאי מובטל בהסדר הקבוע. עוד נקבע כי מבוטח שמלאו לו 45 שנים ושולמו לו דמי אבטלה בתקופה שמיום 1.3.20 ועד ליום 30.6.21 מכוח הזכאות הרגילה לדמי אבטלה או מכוח הזכאות המיוחדת בתקופת קורונה לימי אבטלה מקוצרים למי שצבר תקופת אכשרה חלקית, זכאי לתוספת ימי אבטלה בשיעור של מחצית מימי האבטלה שבעדם שולמו לו דמי אבטלה מכוח הזכאויות האמורות. כמו כן התקופה למימוש ימי אבטלה מכוח תיקון זה הוארכה וכן, לגבי מבוטחים בני 45 ומעלה, הוארכה התקופה למימוש ימי אבטלה מכוח הדין שטרם מומשו עד ליום 30.6.21. ברוב המקרים, דמי האבטלה שישולמו לפי תיקון זה יהיו בשיעור של 85% מגובה דמי אבטלה שמשולמים לפי החוק. עוד הוארכה הוראת השעה בעניין ביטול ההפחתה בשיעור של 30% מדמי האבטלה למובטל שנמצא בהכשרה מקצועית. כמו כן, נקבע כהוראה קבועה כי אדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד ימי חופשה שהוא זכאי להם, בין ששולמו לו ובין שלא שולמו לו. עוד נקבע כהוראה קבועה כי תשלום דמי אבטלה בתקופת חל"ת ביוזמת המעסיק יותנה בכך שמשך החל"ת יהיה לפחות 30 ימים רצופים. בנוסף נקבע כי מי שהיה זכאי מכוח הוראת שעה למענק הסתגלות לבני 67 ומעלה בחודש יוני 2021, יהיה זכאי למענק גם בעד החודשים יולי עד ספטמבר 2021 בשיעורים מופחתים ביחס לסכום המענק המלא.

מעסיקים מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיהם בעד חודשיים מתוך התקופה שבה העובדים שוהים בחופשה ללא תשלום, מה שמטיל על המעסיקים נטל משמעותי בתקופה קשה זו. החוק קובע כהוראת שעה פטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד עובדים השוהים בחופשה ללא תשלום. הפטור מתשלום דמי ביטוח יחול לגבי עובדים שהיו בחופשה ללא תשלום במשך חודש קלנדרי אחד לפחות, בתקופה שבין ה-1 לאפריל 2020 ועד 30 באפריל 2021. שר האוצר רשאי בצו להאריך את התקופה האמורה עד ליום 30 ביוני 2021.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 - הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א-2020 קובע כהוראת שעה כי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 ישולם מענק חד-פעמי למקבלי קצבאות נכות. נקבע כי המענק ישולם בשתי פעימות בחודשים אוקטובר ודצמבר 2020 בעד כל חודש בשנת 2020 שבו שולמה לזכאי קצבת נכות. גובה המענק משתנה בהתאם לסוג הגמלה המשולמת. בנוסף נקבע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי עד לסכום של 1.007 מיליארד שקלים חדשים. לבסוף, נקבע כי תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראת סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בשל ההשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה החדש לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין אלא אם נקבע אחרת בהסכם.

התיקון לחוק קובע כי מבוטחת שהיתה זכאית לדמי אבטלה וילדה בתקופה שמיום 1.8.2020 ועד תום תקופת הזכאות המיוחדת לדמי אבטלה עקב משבר הקורונה, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם לתנאים שבחוק הביטוח הלאומי למרות שהרתה בזמן שכבר לא עבדה. עוד קובע התיקון לחוק כי מי שהיתה זכאית לדמי אבטלה וילדה בתקופה שמיום 1.3.2020 ועד תום תקופת הזכאות המיוחדת לדמי אבטלה עקב משבר הקורונה, תהיה זכאית לתשלום מיוחד, בסכום דמי האבטלה שהיתה זכאית להם אילו לא ילדה, במשך 15 שבועות מיום הלידה, למעט בפרק הזמן שבו היא זכאית לדמי לידה. נקבע כי הוראה זו תחול גם לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. תשלומים לפי ההוראות האמורות ישולמו לא לפני 12.3.2021 ואוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על ההוצאות הכרוכות בביצועם. כמו כן, החוק קובע כי עובדת עצמאית שילדה בתקופה שמיום 1.8.2020 ועד תום תקופת הזכאות מיוחדת לדמי אבטלה עקב משבר הקורונה, תוכל להביא בחשבון לענין קביעת דמי הלידה המגיעים לה, את הכנסותיה ברבע שנה בשנת 2019, בשנת 2020 או בשנת הלידה, לפי הסכום הגבוה מביניהם.

החוק קובע כי הורה או בן משפחה אחר שנקבע בתקנות, של מי שנפטר עקב הושטת עזרה להצלת חיי אדם אחר באירוע פתאומי, יהיו זכאים למענק, תגמול או הטבות שיקבעו בתקנות שאותן יש להתקין עד סוף שנת 2021, וזאת אף אם ההורה או בן המשפחה אינו זכאי לתגמול אחר למתנדבים. החוק מסמיך לקבוע בתקנות האמורות את התנאים לזכאות של הורה או בן משפחה כאמור. כמו כן החוק מאפשר לקבוע בתקנות כללים לזכאות למענק, תגמול או הטבות למתנדב שרק נפגע עקב הושטת עזרה כאמור. ניתן יהיה גם לקבוע בתקנות כי אותם מענקים, תגמולים או הטבות לא יהוו הכנסה לעניינים מסוימים או כי קבלתם לא תמנע קבלת גמלה אחרת. החוק יחול גם על מתנדבים שנפטרו או נפגעו החל מ1.1.2018, אך לא תהיה זכאות לתשלום מכוחם עבור התקופה שלפני יום התחילה.

חוק זה קובע, בין היתר, כי אם שולם למעסיק מענק לפי חוק זה וכן נקבעה זכאותו למענק אחר לעניין עובדיו, יובא המענק ששולם למעסיק לפי חוק זה בחשבון לעניין המענק האחר והמעסיק לא יידרש להצהיר שלא קיבל מענק לפי חוק זה. כמו כן, בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות חוק מיסוי מקרקעין המפורטות בחוק, התקופה שמיום 1 במרס 2020 עד יום 30 ביוני 2021, לא תבוא במניין, אם מועדי סיומן חלים באותה תקופה. בנוסף, נקבע כי מיום פרסומו של חוק זה ועד ליום 31 בדצמבר 2022 חוק הביטוח הלאומי יקרא כך שמי שהשתחרר משירות סדיר בתקופה שמיום 1 בינואר 2020 ועד יום 31 בדצמבר 2020, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה במשך שנתיים מיום שחרורו.

ראשית, החוק מעגן הסדר לתשלום עבור ימי בידוד של עובדים שכירים. לפי ההסדר עובד השוהה בבידוד עקב חובת בידוד שלו או של ילדו זכאי ממעסיקו לתשלום בשווי דמי מחלה שייקרא "דמי בידוד", על ימי העבודה שבהם שהה בבידוד, למעט יום אחד שבעדו אין העובד זכאי לדמי בידוד, אך הוא יוכל לזקוף עבור תשלום בעדו יום חופשה. אם על העובד חל הסדר מיטיב לתשלום דמי מחלה או דמי בידוד החל מהיום הראשון הוא יקבל דמי בידוד גם על היום האחד האמור, אולם מעסיק פרטי שאינו מתוקצב על ידי המדינה רשאי להודיע לעובד כי אינו מחיל הסדר מחלה מיטיב לעניין דמי הבידוד. בעד ימי העבודה שבהם שוהה העובד בבידוד יכול המעסיק לגרוע עד 4 ימים מימי המחלה הצבורים של העובד, ואם אין לעובד יתרת ימי מחלה מספקת תחויב תקופת המחלה העתידית שלו, ונקבע הסדר לגמר חשבון למקרה שהסתיימו יחסי העבודה בטרם צבר העובד ימי מחלה לקיזוז הימים שחוייב בהם. זכאות העובד לתשלום דמי בידוד מותנית בדיווח למשרד הבריאות על ימי הבידוד ומסירת העתק מהדיווח למעסיק. בתקופת הבידוד עובד יהיה מוגן מפי פיטורים, יימשכו ההפרשות עבורו לקופת גמל ותימשך צבירת ותק. מהזכאות לדמי בידוד מוחרג עובד שחייב בבידוד בגלל שובו מחו"ל אלא אם כן נסע לחו"ל מטעם מעסיקו, שאז יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בעד כל ימי העבודה (כולל היום האחד ). עוד נקבע כי עובד בבידוד שמבצע עבודה מביתו יהיה זכאי עבור השעות בהן עבד לשכר ולא לדמי בידוד ולא יופחתו לו ימי מחלה בעד אותן שעות. הסדר דמי הבידוד אינו חל בעת שהעובד חולה בקורונה, אך אם המחלה היתה בהמשך לבידוד, יימנו לעניין חישוב דמי המחלה ימי בידוד שהופחתו כנגדם ימי מחלה. במקרה שחל לגביו הסכם קיבוצי או חוזה אישי לעניין ימי בידוד בנוסף להוראות החוק, יחול ההסדר המיטיב מהם. שנית, נקבע בחוק הסדר לשיפוי מעסיק בגין דמי בידוד ששילם לעובד לפי חוק זה. המוסד לביטוח לאומי ישפה את המעסיקים על עלות דמי הבידוד ששילמו לעובדים בשיעורים אלה: ב100 מהעלות שנשאו בעד יום עבודה אחד שבו שילמו דמי בידוד; וב50% מהעלות שנשאו בעד תשלום דמי בידוד בשאר ימי העבודה או 75% מהעלות בשאר הימים - למי שמעסיק עשרים עובדים ומטה. מעסיק שעובדו בבידוד עקב נסיעה לחו"ל מטעם המעסיק ומעסיק ששילם דמי בידוד בעד יום אחד מכוח הסדר מיטיב לדמי מחלה או בידוד לא יקבלו שיפוי בעד יום אחד. נקבעה הדרך להגיש בקשה מקוונת לקבלת שיפוי, שתוגש החל מ1 בפברואר 2021, וכי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על התשלום למעסיקים. לצורך בקרה נקבע בחוק הסדר להעברת מידע בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד הבריאות המוודא כי העובד עבורו התבקש השיפוי אכן דיווח על בידוד, ונקבעו הוראות לעניין מורשי הגישה למידע והשימוש שניתן לעשות בו, שמירתו, אבטחתו ומחיקתו. כן נקבעה חובת סודיות למי שנחשף למידע, וסמכות שיפוט לבית דין אזורי לעבודה בתביעות של עובדים ומעסיקים לעניין דמי בידוד. הסדר דמי הבידוד נקבע בחוק כהוראת שעה החל מ29 באוקטובר 2020 ועד 31 במרס 2021, וישנה אפשרות להאריך את תוקפו בתקופות של שישה חודשים. לגבי התקופה שבין 1 באוקטובר 2020 ליום התחילה, נקבע כי ישולם שיפוי רטרואקטיבי בכפוף להוראות ההסדר למעסיק ששילם לעובד דמי מחלה עקב שהייתו בבידוד. בנוסף נקבע כהוראת מעבר כי בתקופה שבין יום התחילה לבין יום פרסום החוק ישולמו דמי בידוד גם לעובד שלא דיווח על הבידוד, או שמסר דיווח רק על שהיית ילדו בבידוד. שלישית, החוק מחייב מעסיקים ומשלמי פנסיה מוקדמת למסור למוסד לביטוח לאומי דיווח חודשי מקוון על שכר העבודה ששילמו ודמי הביטוח שעליהם לשלם, וכן נתונים פרטניים לכל עובד או מקבל פנסיה מוקדמת שבעדו הם משלמים. בנוסף יוכל המוסד לדרוש דיווח מקוון ממעסיק לבירור תביעה מסוימת של עובד בתנאי שהמוסד יידע את העובד על הפניה למעסיקו והעובד לא התנגד, וכן מידע לחישוב דמי ביטוח של עובד בתנאי שישנה חובה חוקית למעסיק או לעובד למוסרה או רשות חוקית למוסד לדרוש אותה. הסדר זה יחול החל מ1 באפריל 2021 וניתן יהיה לדרוש מידע מכוחו ממעסיק שיש לו מעל 180 עובדים כבר החל מחודש אפריל 2021, ואילו ממעסיק שלו 180 עובדים או פחות רק החל מחודש אוקטובר 2021. רביעית, החוק מגדיל בהוראת שעה עד לסוף 2020 בכעשרה מיליון ₪ בסך הכל, את הסכומים בקרנות שמפעיל המוסד לביטוח לאומי בתחום אבטלה ובתחום ילדים בסיכון. כספי התוספת לפעילות הקרנות ישולמו מאוצר המדינה.

החוק קובע תיקונים שונים שעניינם הגמשת ההגבלות למענק עידוד תעסוקה עבור חודש ספטמבר 2020, מענק סיוע לעוסקים שמחזור העסקאות שלהם נפגע לפחות ב25%, וכן תשלום מקדמה לתקופת זכאות למענק בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2020.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 קבע כהוראת שעה הוראות מקלות מיוחדות לעניין תשלום דמי אבטלה, באופן שנועד להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה. בין היתר, החוק מאפשר להעניק דמי אבטלה לעובד שפוטר וגם לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים לפחות, עד יום 16.8.2020, וכן מאפשר להמשיך ולשלם עד אותו מועד דמי אבטלה למי שכבר מיצה את ימי האבטלה שעמדו לרשותו. כמו כן, החוק כולל הוראות המאפשרות תשלום דמי אבטלה למרות אי עמידה בחובות הרישום בשירות התעסוקה. בנוסף נקבעו בחוק הוראות המאפשרות תשלום דמי אבטלה במקביל לקצבאות אחרות, וקובעות כי לעניין מבחני ההכנסה לגבי קצבאות אזרח ותיק ושאירים, קצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה ותשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, יחולו על דמי האבטלה כללי הניכוי מהכנסה ("דיסריגארד") שחלים על הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן: החוק) קובע כי תושב ישראל שמלאו לו 67 שנים או יותר בתקופה שבין ה-1.3.2020 ועד ה-16.8.2020 והוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופש ללא תשלום לתקופה של 30 ימים לפחות בתקופה האמורה ועבד לפני כן כשכיר לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות, יהיה זכאי למענק הסתגלות בסכומים משתנים (עד 4,000) כתלות בהכנסתו הפנסיונית, בעד החודשים מרץ עד אמצע אוגוסט 2020 וכל עוד לא חזר לעבוד. עובדים כאמור שחזרו לעבודתם במהלך החודשים מאי עד אוגוסט יהיו זכאים למענק בשיעור חלקי בעד חודש חזרתם לעבודה.

חוק זה מטרתו להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה או בסמוך לתחילתו ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. ועדת הכספים קיימה דיונים רבים לאורך הליך חקיקת חוק זה ובהם תיקנה והוסיפה מספר תיקונים ובהם, הרחבת ההגדרה "עובד מזכה" כך שתובא בחשבון גם תקופת הלידה וההורות של עובד בנוסף לעובד אשר פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בזמן משבר הקורונה. כמו כן, נקבע כי קרוב משפחה של בעל שליטה בתאגיד או מנהל תאגיד שעבד עד ליום 29/2/2020 יהיה זכאי למענק. בדומה לכך נקבע בחוק כי גם חברים באגודות שיתופיות יהיו זכאים למענק. כמו כן, נקבע בחוק לוחות זמנים לקבלת החלטה בבקשה למענק, נקבעו 21 ימים לקביעת הזכאות. עוד נקבע בחוק, כי במקום בו קיים תשלום יתר, המעסיק יחזיר בתוספת הצמדה בלבד ללא ריבית. כמו כן, נקבע כי תקופת שמירת המידע של המעסיקים והעובדים המבקשים מענק לפי חוק זה, לפרק הזמן המזערי הדרוש ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה, בתום תקופה זו שירות התעסוקה ימחק את המידע אלא אם כן המידע דרוש לצורך הליך משפטי. לשם פיקוח על יישומו של חוק זה, הוסף סעיף דיווח הקובע כי שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בתוך 75 ימים ובתוך 120 ימים מיום תחילתו של חוק זה על ביצוע חוק זה, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים וכל נתון אחר הקשור בהם. כן, נקבע סעיף שמבטיח מענק נוסף למעסיקים בסכום של 500 מיליון ש"ח כפי שנקבע בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת הכספים 2020) ובטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר לגבי סכום זה, שר האוצר יציג בפני ועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא. הצעת החוק או ההסדר לעניין זה יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך חמישה ימים מיום אישורו בממשלה.

לאור המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות התפרצות הקורונה וצמצום מקומות העבודה במשק עובדים מצאו עצמם מפוטרים, הוצאו לחל"ת ועצמאים נאלצו לסגור את עסקיהם. ולאור המצב הפוליטי–מדיני בעקבותיו טרם הוקמה ממשלה וטרם הוקמו הוועדות הקבועות של הכנסת לפי סעיף 100 לתקנון הכנסת, והוקמו רק ועדות זמניות לכנסת העשרים. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) מסדיר את פעולתו של המוסד לביטוח לאומי וקובע הוראות עיקריות הנוגעות לזכאות לקצבאות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי ולהענקתן בנוגע לדמי ביטוח לאומי. נקבע בחוק הביטוח הלאומי בתקופה שבה טרם הוקמה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת העשרים ושלוש כדלקמן: תוקן סעיף 6(א) הקובע כי לשר העבודה והרווחה סמכות לסווג מבטוחים באישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כך שכל עוד לא הוקמה הועדה האמורה, אישור הועדה לפי סעיף קטן זה הוא בידי ועדת הכספים של הכנסת במקום הועדה האמורה. תוקן סעיף 9(א) שקובע כי המוסד רשאי לתת בשם הממשלה הטבות סוציאליות על פי הסכם לאחר התייעצות עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ועם המועצה, ההתייעצות לפי סעיף קטן זה יהיה בידי ועדת הכספים של הכנסת במקום הועדה האמורה, כל עוד לא הוקמה. תוקן כי בכל סעיף אחר בחוק הביטוח הלאומי במקום אישור או התייעצות עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יבואו אישור או התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת או עם ועדה לעניין מסוים שקבעה הכנסת, הכל כפי שתחליט ועדת הכנסת, וכל לא הוקמה הוועדה האמורה. תוקן כי בכל סעיף בחוק הביטוח הלאומי, במקום בו יש צורך באישור או בהתייעצות עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוסף כי הדבר נדרש אישור או התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת או עם ועדה לעניין מסוים שקבעה הכנסת, הכל כפי שתחליט ועדת הכנסת, וכל עוד הוועדה האמורה לא הוקמה. בנוסף, תוקן סעיף 406 לחוק הביטוח בו מענקים שישולמו לפי ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגבול המנויים באותו הסכם, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.

החוק קובע כי המוסד לביטוח לאומי יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם, ואת המועד שבו תשולם הגמלה לפני החג.

התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.

חוק זה מבטל את ההוראה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפיה בחישוב סך ההכנסות של זכאי לגמלת סיעוד, ניתן להביא בחשבון גם הכנסה של ילדו של הזכאי. כמו כן, החוק קובע כי כל זכאי שלא סופקו לו שירותי סיעוד במועד שבו הוא זכאי לגמלת סיעוד, תשולם לו הגמלה בכסף בעד כל התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד.

בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע''ט–2019, בוטלו הוועדות המקומיות המקצועיות לענייני סיעוד, שתפקידן היה לקבוע את שירותי הסיעוד שיש לספק לזכאי לגמלת סיעוד, ותפקידן הועבר למוסד לביטוח לאומי. על קביעת שירותי הסיעוד לזכאי, ניתן יהיה להשיג בפני מנהל תחום תביעות במוסד, והחלטה בהשגה תינתן תוך 21 ימים. המוסד לביטוח לאומי יעקוב אחר השפעת תיקון זה על מקבלי קצבת הסיעוד וידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

בתיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה–1995, נקבע כי הוריו של ילד נכה שנפטר יהיו זכאים להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון, ובלבד שהשתלמה בעד הילד ערב פטירתו גמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה-1995, בוטלה ההוראה שקבעה כי ילד שנרשם במרשם האוכלוסין לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, תשולם בעדו קצבת ילדים רטרואקטיבית רק בעד תקופה שלא תעלה על 3 חודשים בתכוף למועד שבו הוגשה התביעה. ביטול ההוראה יאפשר תשלום קצבת ילדים רטרואקטיבית לתקופה של עד שנים עשר חודשים, בדומה לשאר הקצבאות שמשתלמות לפי חוק הביטוח הלאומי .

חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, קבע שעובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים עבור כל ילד נוסף החל מהילד השני וכי כל אב זכאי לחופשה של חמישה ימים מיד לאחר הלידה, ובאפשרותו להחליף את העובדת החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה או לנצל במקומה שבוע אחד מתקופת הלידה וההורות בתחילת התקופה וסמוך לאחר הלידה. חוק עבודת נשים (תיקון מס' 60), קובע כי האב יוכל לממש עד שבועיים, מהם שבעה ימים רצופים, מתוך תקופת ההארכה במקום בת זוגו, בתוך תקופת הלידה וההורות שלה החל מיום הלידה ואילך.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.

בתיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],התשנ''ה–1995, נעשו מספר שינויים הנוגעים להעלאת קצבת הנכות: 1. נקבע כי קצבאות נכות כללית לפי פרק ט' יוצמדו לשכר הממוצע במשק במקום למדד המחירים לצרכן, החל מינואר 2022. 2. נקבע כי סכום הכנסת העבודה שאינו מובא בחשבון לעניין ניכוי מקצבת הנכות (דיסריגארד) יעמוד על סך של 3700 שקלים חדשים, במקום סכום של 2873 שקלים חדשים שהיה קודם לכן. 3. נקבעה תוספת חדשה שתיחשב חלק מהקצבה בסכום של 470 שקלים חדשים. תוספת חדשה זו תינתן לכל הזכאים לקצבה חודשית מלאה, לרבות מי ששוהה במוסד במימון ציבורי, והוא זכאי לה במלואה, ללא ניכוי. תוספת חדשה זו תינתן במלואה גם למי שדרגת אי הכושר להשתכר שלו היא 74% ומטה, וזאת אף שקצבת הנכות שהוא זכאי לה היא חלקית. 4. נקבע כי כל מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת, יקבל במקומה תוספת לקצבתו בסכום אחיד של 452 שקלים חדשים. 5. מקבלי גמלה לשירותים מיוחדים (שר"מ), בשתי הרמות הגבוהות מקבלים תוספת של 200 שקלים חדשים לגמלה. 7. מי שקיבל קצבת נכות ועבר לפני תחילת החוק לקבל קצבת אזרח ותיק, יקבל מחצית מסכום התוספת החדשה שניתנת במסגרת חוק זה (כלומר, תוספת של 235 ₪). מקבל קצבת אזרח ותיק שכתוצאה מקבלת התוספת יחדל להיות זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, תישמר זכאותו להטבות הנלוות לאותה גמלה. 9. על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, להגיש עד סוף שנת 2019 המלצות לעניין העלאת קצבאות הנכות בשנים 2020 ו-2021, בכפוף למגבלת סכום כוללת, ובאופן שההגדלה האחרונה בשנת 2021 תביא את סכום הקצבה החודשית המלאה לסך של 3700 שקלים חדשים לפחות. 10. בנוסף להגבלות הקיימות על שכר הטרחה למי שמייצג או מטפל בתביעה לגמלה, נקבע לגבי מי שכרת כבר הסכם התקשרות שהוא לא יוכל לגבות כל חלק מהתוספות המשולמות לפי תיקון זה, ואילו לגבי מי שטרם נכרת לגביו הסכם התקשרות, לא יובא בחשבון לחישוב שכר הטרחה סכום של 300 שקלים חדשים מסכומי הגדלת הקצבה שנעשו בתיקון זה, ואם תהיה הגדלה עתידית בשנים 2020 ו-2021 לא יובא בחשבון לחישוב שכר הטרחה שיעור של 40% מהגדלה עתידית כאמור.

בתיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],התשנ''ה–1995, נעשו מספר שינויים הנוגעים להעלאת קצבת הנכות: 1. נקבע כי קצבאות נכות כללית לפי פרק ט' יוצמדו לשכר הממוצע במשק במקום למדד המחירים לצרכן, החל מינואר 2022. 2. נקבע כי סכום הכנסת העבודה שאינו מובא בחשבון לעניין ניכוי מקצבת הנכות (דיסריגארד) יעמוד על סך של 3700 שקלים חדשים, במקום סכום של 2873 שקלים חדשים שהיה קודם לכן. 3. נקבעה תוספת חדשה שתיחשב חלק מהקצבה בסכום של 470 שקלים חדשים. תוספת חדשה זו תינתן לכל הזכאים לקצבה חודשית מלאה, לרבות מי ששוהה במוסד במימון ציבורי, והוא זכאי לה במלואה, ללא ניכוי. תוספת חדשה זו תינתן במלואה גם למי שדרגת אי הכושר להשתכר שלו היא 74% ומטה, וזאת אף שקצבת הנכות שהוא זכאי לה היא חלקית. 4. נקבע כי כל מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת, יקבל במקומה תוספת לקצבתו בסכום אחיד של 452 שקלים חדשים. 5. מקבלי גמלה לשירותים מיוחדים (שר"מ), בשתי הרמות הגבוהות מקבלים תוספת של 200 שקלים חדשים לגמלה. 7. מי שקיבל קצבת נכות ועבר לפני תחילת החוק לקבל קצבת אזרח ותיק, יקבל מחצית מסכום התוספת החדשה שניתנת במסגרת חוק זה (כלומר, תוספת של 235 ₪). מקבל קצבת אזרח ותיק שכתוצאה מקבלת התוספת יחדל להיות זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, תישמר זכאותו להטבות הנלוות לאותה גמלה. 9. על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, להגיש עד סוף שנת 2019 המלצות לעניין העלאת קצבאות הנכות בשנים 2020 ו-2021, בכפוף למגבלת סכום כוללת, ובאופן שההגדלה האחרונה בשנת 2021 תביא את סכום הקצבה החודשית המלאה לסך של 3700 שקלים חדשים לפחות. 10. בנוסף להגבלות הקיימות על שכר הטרחה למי שמייצג או מטפל בתביעה לגמלה, נקבע לגבי מי שכרת כבר הסכם התקשרות שהוא לא יוכל לגבות כל חלק מהתוספות המשולמות לפי תיקון זה, ואילו לגבי מי שטרם נכרת לגביו הסכם התקשרות, לא יובא בחשבון לחישוב שכר הטרחה סכום של 300 שקלים חדשים מסכומי הגדלת הקצבה שנעשו בתיקון זה, ואם תהיה הגדלה עתידית בשנים 2020 ו-2021 לא יובא בחשבון לחישוב שכר הטרחה שיעור של 40% מהגדלה עתידית כאמור.

לפני התיקון לחוק, בעלי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוגים מסוימים לא היו נחשבים כתושבים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה–1995 אם התגוררו בישראל פחות מ-183 ימים מיום קבלת האשרה והרישיון התיקון לחוק נועד לאפשר להקדים את המועד שממנו ואילך אדם שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג מסוים ייחשב תושב ישראל לעניין החוק האמור, אם אותו אדם התגורר בישראל גם לפני קבלת האשרה והרישיון. נקבע כי לגבי אדם שקיבל אשרה ורישיון לישיבת קבע מסוגים מסוימים, יימנו במניין 183 הימים הנדרשים גם ימים שבהם התגורר בישראל בחצי השנה שקדמה לקבלת האשרה והרישיון, ובלבד שהוא לא ייחשב כתושב לפני יום מתן האשרה והרישיון.

כדי לקבל דמי אבטלה מבוטח נדרש, בין השאר, להשלים תקופת אכשרה של 12 חודשי תשלום דמי ביטוח במהלך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה. כדי לאפשר למי שחדל לעבוד לחפש עבודה באופן עצמאי לפני תחילת ההתייצבות בלשכת התעסוקה, בלי לפגוע באפשרות ההתחשבות בתקופת האכשרה שצבר, נקבע בתיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה–1995, כי לצורך חישוב תקופת האכשרה לא ימנו במניין 18 החודשים, תקופה של עד 3 חודשים מהיום שבו הפסיק המבוטח לעבוד ועד ליום בו התייצב בלשכת התעסוקה.

חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). בתיקון נדחה המועד להבאת המלצותיו של שר האוצר לעניין גיל פרישה לוועדת הכספים של הכנסת עד ליום 15 בנובמבר 2017, וכן נדחה המועד להחלטת ועדת הכספים לעניין ההמלצות האמורות עד ליום 15 בפברואר 2018. כמו כן, נקבע במפורש כי גיל הפרישה לאישה יעלה אוטומטית בהתאם לחודש הלידה ולשנת הלידה של האישה, כמפורט בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2014 (להלן – חוק גיל פרישה), רק אם הוגשו לוועדת הכספים המלצות שר האוצר והיא לא נתנה את החלטתה בעניין. כן נקבע כי היה ושר האוצר לא הביא המלצותיו לוועדת הכספים וזו לא החליטה אחרת, יעמוד גיל הפרישה לאישה על 62. עוד נקבע כי גיל הפרישה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), לגבי נשים שנולדו בשנת 1956 ואילך יהיה הגיל הקבוע להן בהתאם לחוק גיל פרישה.

בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע''ז–2017, הורחבה ההגדרה "ילד" לעניין גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה, כך שההגדרה תכלול גם תלמידים בגילאי 18 עד 20 הלומדים במוסדות חינוכיים על תיכוניים, כגון מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרה מקצועית, ישיבות ומכינות, בהיקף שלא יפחת מ-20 שעות שבועיות. הרחבת ההגדרה ילד, הן לעניין קצבת שאירים (שנעשתה בתיקון קודם לחוק) והן לעניין קצבת תלויים בנפגעי עבודה (שנעשתה בתיקון זה), הצריכה מספר התאמות נוספות בחוק הביטוח הלאומי. בין היתר, תוקנו הסעיפים הנוגעים לסמכותו של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע בתקנות דמי מחייה והוצאות אבחון בעד יתום. כמו כן נעשתה התאמה בהגדרה אלמן לעניין סימן ד' לפרק י"א כך שתכלול גם אלמן שיש עמו ילד לפי ההגדרה המורחבת.

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה בע"מ עתידה לסיים את פעילותה ולהתפרק ביום 31.12.2017. כחלק מההיערכות לקראת סיום פעילות החברה וקליטת הנכסים שהוגדרו בחוק על ידי האפוטרופוס הכללי, נקבעו הסדרים משפטיים שיחולו ביחס לחברה, לנכסים המועברים, לאפוטרופוס הכללי ולמפרק החברה, כהוראת שעה עד לסיום פעילות החברה.

החוק מסדיר את המערך הקיים של השירות הלאומי, שיוכל להיקרא גם התנדבות קהילתית, (להלן- השירות) ובו רשאים להתנדב מי שקיבלו פטור משירות צבאי בכפוף לתנאים שבחוק. מוקמת רשות לשירות אזרחי האחראית גם לנושא השירות הלאומי-אזרחי של תלמידי הישיבות וכן תפעל מועצה ציבורית מייעצת. נקבעו תנאים לביצוע השירות, תנאי הזכאות להיות גוף מפעיל שבמסגרתו מבוצע השירות ותנאים לעניין הגופים המוכרים האחראים על הפעלת המתנדבים. כמו כן נקבעו הוראות לעניין פיקוח על ביצוע השירות לרבות באמצעות עיצומים כספיים על גופים מוכרים. בנוסף נקבע מנגנון השגה וממונה על פניות הציבור ונקבעו הוראות לעניין ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות וקידום שילוב של צעירים בסיכון כמתנדבים.

מוצע לערוך מספר שינויים בהסדרים הנוגעים לתקופת לידה והורות. ראשית, מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות שמשולמים בעדה דמי לידה מ-14 ל-15 שבועות. כמו כן, מוצע לאפשר לגבר לקחת שבוע תקופת לידה והורות במהלך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו ובמקביל אליה וזאת אם בת זוגו וויתרה על תשלום דמי הלידה בעד השבוע ה-15 לתקופת הלידה וההורות שלה. בנוסף מוצע לקבוע כי גבר יוכל להחליף את אשתו בתקופת הלידה וההורות לתקופה של שבוע אחד ומעלה, זאת בשונה מהמצב ערב חקיקת החוק לפיו גבר יכול היה להחליף את בת זוגו בתקופת לידה והורות לתקופה בת שלושה שבועות לפחות. עוד נקבע כי אפשרות הגבר להחליף את בת זוגו בתקופת הלידה וההורות תהיה רק בסוף תקופת הלידה וההורות שלה, ולאחר ששבה לעבודתה.

התיקון מחליף בחקיקה את המונחים "קצבת זקנה" ו"ביטוח זקנה" במונחים "קצבת אזרח ותיק" ו"ביטוח אזרחים ותיקים", בהתאמה.

התיקון קובע כי מענק לידה ישולם ליולדת גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ומאפשר, למעשה, מתן מענק לידה לנשים היולדות בבית. המענק יינתן בתנאי שמיילדת או רופא אישרו כי הם נכחו בלידה, והלידה התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית, שנועדו להבטיח את בריאות האם והיילוד במהלך הלידה ולאחריה. על מנת לקבל את מענק הלידה תצטרך היולדת להעביר את תצהיר המיילדת או את תעודת הרופא למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות ימסור על כך דיווח למוסד לביטוח לאומי אשר ישלם ליולדת את המענק. תחילתו של התיקון הוא ב-1 ביוני 2017, והוא יחול על לידה שאירעה מיום זה ואילך.

גמלת סיעוד משולמת מהמוסד לביטוח לאומי למי שהגיע לגיל פרישה והוא מתגורר בביתו וזקוק לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות יום יום. חוק הביטוח הלאומי קובע כי זכאי לגמלת סיעוד לא יהיה זכאי לגמלה בתקופה שבה הוא שוהה במוסד סיעודי. ואולם, מבוטח שאושפז בבית חולים ימשיך להיות זכאי לגמלת הסיעוד לתקופה שעמדה, עד לתיקון זה, על 14 ימים ממועד האשפוז. גמלת הסיעוד שמשולמת בתקופת האשפוז מאפשרת מתן טיפול סיעודי בזמן האשפוז. תיקון זה מאריך את התקופה וקובע כי גמלת הסיעוד תהיה משולמת למבוטח שמאושפז בבית חולים למשך 30 ימים.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

בחוק נקבע כי מיום 1 לדצמבר ועד 31 לדצמבר 2016, שיעור השיפוי שמעביר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי יעמוד על 91.3 אחוזים מהתקבולים שגבה המוסד ומהקצבות מסוימות מאוצר המדינה.

חוק הביטוח הלאומי קובע כי דמי הלידה ליום הם שכרה הרגיל של העובדת. עד לתיקון זה, השכר הרגיל היה מחושב לפי הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה של המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע (היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בשל היותה בהריון) ב-90. התיקון מוסיף לחוק אפשרות לחשב את דמי הלידה בהתבסס על ששת החודשים שקדמו ליום הקובע, וקובע כי שכר העבודה הרגיל של המבוטחת יחושב לפי אחד מאלה: הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה של המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, כפי שהיה קבוע עד היום, או הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה מביניהם.

התיקון משנה את המונחים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות". בנוסף, התיקון קובע כי עובד יכול להיעדר במשך שעת ההורות (המוכרת גם כ"שעת הנקה") לסירוגין עם בת זוגו או במקומה, כל עוד נתנה בת הזוג את הסכמתה לכך. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מחוייב למסור הודעה לשני ההורים, במכתב לכתובת מגוריהם, בעניין הזכויות ההוריות להן הם זכאים מכוח חוק עבודת נשים.

התיקון מחליף בחקיקה את המונח "ילד נטוש" במונח "ילד הזכאי לגמלה מיוחדת".

התיקון קובע כי קצין משטרה רשאי להקצות שוטרים בתשלום שיוצבו בשעות קבלת קהל בסניפים של המוסד לביטוח לאומי, לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בהם. זאת בנוסף לסמכות הקבועה בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס"ו–2006, שמאפשרת הקצאת שוטרים בתשלום לגופים ציבוריים לשם סיוע בהפעלת סמכויות אכיפה או גבייה

חוק הביטוח הלאומי קובע את זכאותו לגמלת סיעוד של מבוטח שהגיע לגיל הפרישה, ואשר תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום-יום, או הזקוק להשגחה. התיקון קובע שהזכאות במסגרת גמלת סיעוד תהיה למספר יחידות שירות מסוים לשבוע, ולא לסכום כסף. יחידות שירות אלו יקנו למבוטח זכאות לקבלת שירותי סיעוד. התיקון מפרט את שירותי הסיעוד שאותם זכאי המבוטח לקבל במסגרת הגמלה, ואת השווי שלהם ביחידות שירות. מי שבחר לקבל את גמלתו בכסף, תחושב גמלתו לפי מספר יחידות השירות שהוא זכאי להן בהתאם לדרגת זכאותו, כאשר השווי של כל יחידה יהיה בהתאם לתעריף שמשלם המוסד לביטוח לאומי לחברות הסיעוד בעבור שעת טיפול. בדומה למצב שלפני התיקון, הגמלה המשולמת בכסף תהיה שווה ל-80% מערך הגמלה בעין, ולכן מהסכום המתקבל ינוכו 20%.

חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.

חוק הביטוח הלאומי קובע כי במקרה שבו נפטר אדם ששולמה לו אחת מן הקצבאות המנויות בסעיף 310, ישולם בעדו מענק פטירה לבן זוגו, ובאין בן זוג – לילדו. עד לתיקון זה, לא שולם מענק בשל פטירתו של "ילד נכה" כהגדרתו בסעיף 221 לחוק. תיקון זה קובע כי מענק הפטירה ישולם גם במקרה פטירה של ילד נכה, למבוטח ששולמה לו גמלה בעד אותו ילד. תיקון זה חל לגבי ילד נכה שנפטר ביום תחילתו של התיקון ואילך.

החוק קובע כי גובה דמי הלידה לעובדת עצמאית יחושב על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ברבע שנה שקדם ליום הקובע, או ברבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהם. זאת, במקום החישוב שהיה קיים עד כה, ולפיו דמי הלידה של עובדת עצמאית חושבו על בסיס הכנסתה בשנת המס שבה הייתה בהריון בלבד – מבלי להתחשב באפשרות שבאותה שנה הייתה ירידה בהכנסה בשל ההיריון והלידה. כמו כן, נקבעה הוראת שעה המקימה חובת דיווח של המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, מדי שנתיים, על חישוב הכנסותיהן של עובדות עצמאיות לעניין דמי הלידה שהן זכאיות להם, לפי דרך החישוב החדשה שנקבעה בחוק.

חוק הביטוח הלאומי קובע כי זכאותם של נכים לקצבאות נכות כללית תתחיל בתום 90 ימים מ"התאריך הקובע", כהגדרתו בחוק. תיקון זה קובע כי נכה בעל ליקוי שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות ושאינו זכאי לגמלת ילד נכה, זכאי לקצבה חודשית מלאה (ללא תוספות בשל בן זוג וילדים) ולקצבה חודשית נוספת, בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע. נכה שזכאי גם לקצבה זו וגם לקצבת שירותים מיוחדים, תשולם לו הגבוהה ביניהן עד היום ה-90 לתאריך הקובע.

חוק הביטוח הלאומי קובע את זכאותו לגמלת סיעוד של מבוטח שהגיע לגיל הפרישה ותלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום–יום, או הזקוק להשגחה. עד לתיקון זה, קבע החוק כי הזכאות לגמלת סיעוד תחל בתום 30 ימים מה-1 בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה. בשל הוראה זו, מי שהגיש את התביעה לגמלת סיעוד בתחילת החודש הקלנדרי, נאלץ לחכות כחודש עד לתחילת זכאותו לגמלת סיעוד, בעוד שמי שהגיש את התביעה בסוף החודש, זכאותו לגמלה החלה בתוך ימים ספורים, לאחר הגשת בקשתו. תיקון זה קובע כי הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל באופן אחיד, בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

התיקון קובע כי לעניין הזכאות לדמי לידה, למענק אשפוז ולמענק לידה, תיחשב "לידה" החל מהשבוע ה-22 של ההריון, ולא רק מהשבוע ה-26 להיריון כפי שהיה קבוע עד לתיקון זה. התיקון מאפשר לנשים שההיריון שנשאו הסתיים בשבוע ה-22 להריון ואילך, להיות זכאיות לתגמולים האמורים וכן להיות זכאיות לחופשת לידה לפי חוק עבודת נשים, בין אם הוולד חי או מת.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 173), התשע"ו-2016 (נעה) מ-956 התיקון קובע כי מי שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למשקיע, שהתנאים לקבלתם קבועים בתקנה 5א לתקנות הכניסה לישראל, לא ייחשב "תושב ישראל" לעניין חוק הביטוח הלאומי. דבר המשפיע גם על הזכאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר א' התשע"ו (7 במרס 2016). התיקון מהבהיר כי יועץ מס מייצג רשאי לתת אישור בדבר נתונים שעליהם התבסס בדיווח שהגיש או שבכוונתו להגיש לרשויות המס במסגרת פעולת הייצוג שלו. כמו כן, תוקן חוק הסדרת העיסוק באופן שיאפשר את ההפרדה בין הליכי החקירה לבין התביעה בהליכי המשמעת של יועצי המס המייצגים, כנהוג בהליכים משמעתיים ופליליים. התיקון קבע שתבוטל אגרת הרישיון החד פעמית, ואגרת הרישום בפנקס תהיה שנתית במקום דו-שנתית. בנוסף, תוקן חוק הסדרת העיסוק כך שיועץ מס מייצג יוכל לייצג בפני המוסד לביטוח לאומי בדומה לעורכי דין ורואי חשבון, וזאת מבלי לעמוד בתנאים נוספים ובמבחנים נוספים.

החוק קובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, נקבעו הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה. כמו כן נקבעו בחוק הוראות לעניין זכויות ההורים, וכן הוראות לעניין ההשמה באומנה ובחירת משפחת האומנה. החוק אף מסדיר את מעמד האומן, סמכויותיו וחובותיו, וכן את המצבים של אומנת קרובים כאומנה, בהתאמות מסוימות. החוק מסדיר את התחומים הבאים: 1. נושא התשלומים להורי האומנה והטיפול ברכושו של הילד באומנה בעזרת אפוטרופוס לרכוש. 2. נקבע פטור ממס לתשלומים למשפחות האומנה, שהם החזר הוצאות. 3. נקבעה זכאותו של ילד נכה באומנה להטבות שהיה מקבל אילו היה זכאי לגמלת ילד נכה – גמלה שנשללת ממנו עקב השהות באומנה. 4. ניתנה אפשרות לאומן לפעול למיצוי זכויותיו של הילד באומנה, בכל הנוגע לחיי היומיום שלו, אך זאת תוך שמירה על איזון זכויות ההורה הביולוגי ומעמדו בקשר להליכים אלה. כחלק מהאיזון צומצמה השתתפות האומן בהליכים אחרים לעניין הילד באומנה לכדי זכות שמיעה בלבד. 5. נקבע מנגנון תלונות לילדים באומנה ובמסגרות השמה חוץ ביתית אחרות, ונקבעו הכישורים הנדרשים מהממונה על התלונות, והוראות לעניין סמכויותיו, לרבות לעניין מניעת פגיעה בילדים, וכן הוראות המבטיחות את עצמאות פעולתו ואי תלותו. מנגנון התלונה מיועד לילדים ויונגש להם. יצוין כי תלונות ההורים ומשפחות האומנה יטופלו במסגרת הפיקוח. 6. הוסדרה הדרך למתן רישיון אומנה במקרה של המצאות בפועל של ילד בבית אדם שאינו הורהו, תוך התייחסות למקרים שבהם בשל הנסיבות ומשך השהות, אין צורך בהתערבות של השמה באומנה. 7. נקבע כי מנחה אומנה יחויב לשקול פניה לקבלת החלטת בית משפט בקשר לטיפול רפואי נחוץ שטעון הסכמת הורה ביולוגי, ככל שהסכמת ההורה הביולוגי מתעכבת באופן המנוגד לטובת הילד. 8. נקבעו הוראות עונשיות בנושאים מוגדרים, כגון הפרעה לילד בהגשת תלונה, או מסירת ילד מאומן לאדם אחר תוך התנערות מחובות האומן כלפיו. 9. נקבעו הוראות מעבר לעניין משפחות אומנה קיימות – בין אם משפחות מוכרות, ובין אם משפחות של אומנת קרובים שכיום אינה מוסדרת. 10. לעניין יתומים משני הוריהם שנספו בפגיעת איבה נקבעו הוראות מסוימות שיחולו לגביהם, כשהוראות שעלולות לפגוע בזכויות מיטיבות לא הוחלו.

חוק זה מרחיב את מעגל הזכאים למענק לימודים כך שהוא יינתן בעד ילדים שגילם עד 18, ולא עד 14 כקבוע היום, ובשיעור אחיד של 11.6% מהסכום הבסיסי, במקום בשיעורים משתנים כקבוע היום. כמו כן, נקבע כי המועד לקביעת גיל הילדים יהיה ב-31 בדצמבר של שנת הלימודים שבעדה משולם המענק, כך שיותאם לחוק לימוד חובה, במקום לפי התאריך העברי כפי שקבוע היום. החוק יחול משנת הלימודים תשע"ז ואילך.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015 (להלן: החוק), מתייחס לשני נושאים עיקריים – האחד, קביעת עונשי מינימום על עבירות של יידוי אבנים, והשני, שלילת גמלאות המגיעות להורים בעד ילד הנמצא במאסר בשל ביצוע עבירת יידוי אבנים או עבירת ביטחון שנעברה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור. לעניין עונשי המינימום, חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין), קובע בסעיפים 329(ב) ו-332א בהוראת שעה, שעונשו של אדם שהורשע באחת העבירות האמורות לא יפחת מחמישית העונש המרבי הקבוע לאותה עבירה. מדובר בעונשים מזעריים של שנתיים או ארבע שנים, לפי חומרת העבירות והסיכון הנשקף מהן. החוק מוסיף על העבירה בסעיף 329(א) לחוק העונשין, העוסקת ב"חבלה בכוונה מחמירה" וכולל גם יידוי אבן לעבר אדם במטרה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה, כפי שכבר נקבע בפסיקה. העונש המזערי בגין עבירה זו יעמוד על ארבע שנות מאסר שכן עבירה זו עוסקת בניסיון לפגוע באדם במטרה לגרום לו נכות או מום. סעיף 332א לחוק העונשין, כולל שתי עבירות, העבירה במדרג הבסיס, חלה גם כשלא היה ביידוי האבן או החפץ כדי לסכן אדם, אלא לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיוצרות פחד ובהלה, העונש המזערי יעמוד על שנתיים מאסר. העבירה במדרג החמור יותר, הדורשת הוכחת מטרה לפגוע באדם, העונש המזערי יעמוד על ארבע שנות מאסר. החוק קובע שבית המשפט יכול לחרוג ולהקל מהעונש המזערי, מטעמים מיוחדים שיירשמו. כמו כן, מוצע שבית המשפט לא יוכל לקבוע כי כל העונש יהיה על תנאי, בהיעדר טעמים מיוחדים. לעניין שלילת הגמלאות – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי), קובע כי לא ישולמו קצבאות ילדים וגמלאות להורים בעד ילד המצוי במאסר עקב ביצוע עבירה של יידויי אבנים או עבירת ביטחון, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור. החוק כאמור מתקן את חוק הביטוח הלאומי וקובע כי בעד ילד הנמצא במאסר עקב הרשעה בעבירה של יידוי אבנים לפי סעיף 332א לחוק העונשין או עבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 326(א) לחוק העונשין, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, לא תשולם להוריו קצבת ילדים, תוספת עבור הילד לקצבת תלויים (לנפגע עבודה), לקצבת נכות, לקצבת זקנה, לקצבת שאירים, להבטחת הכנסה ולגמלה לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972. עוד קובע התיקון כאמור שהילד הנתון במאסר לא יובא בחשבון במניין ילדי המשפחה לעניין קצבת הילדים ולעניין התוספות לקצבאות הביטוח הלאומי, הבטחת ההכנסה וחוק המזונות האמור

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 קובע את הזכאות לגמלת סיעוד. הגמלה ניתנת לתושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ונמצא שהוא זקוק במידה רבה לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או להשגחה, והיא מותנית במבחני הכנסה שנקבעו לפי החוק. לפי חוק הביטוח הלאומי ניתנת גמלת הסיעוד כשירותים בעין כגון עזרה בבית המבוטח, ביקור במרכז יום לקשיש ומשדר מצוקה. מוצע לקבוע כי הוראת השעה, שנקבעה בתיקון מס' 147, שלפיה יוכל מבוטח אשר ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות, לבחור האם לקבל את הגמלה בכסף ולא בעין, תקבע כהוראה קבועה בחוק.

התיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה–1995, מגביל את שיעור התשלום המרבי שרשאי לגבות מי שמייצג אדם בתביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, או שמסייע באופן אחר בהגשת תביעה לגמלה. ההגבלה חלה לגבי תביעה לגמלת נכות כללית, גמלת ילד נכה, גמלת נפגעי עבודה או מתנדבים, גמלת שירותים מיוחדים או גמלת ניידות וכן לגבי תביעה לגמלת פיצוי לנפגעי פוליו וגזזת שכרוכה בהשגתן קביעת אחוזי נכות. ההגבלה תחול הן בהליכים בפני המוסד, הן בוועדות רפואיות ובוועדות ערר, והן בערעורים לבית הדין לעבודה על החלטות ועדת ערר. שיעורי התשלום המרביים שנקבעו משתנים לפי סוג הטיפול, תוך הבחנה בין פעולות שמיוחדות לעורכי דין לבין פעולות אחרות. ההגבלה מתייחסת לאחוזים שניתן לגבות מסכום הגמלה המשולמת לתקופה שאינה עולה על 60 חודשים. בחמש השנים הראשונות מתחילת התיקון לחוק ילווה ביצועו במחקר שיעקוב אחר השפעת התיקון. אם יידרש שינוי בשיעורים המרביים, יוכל שר המשפטים בהסכמת שר הרווחה ובאישור הוועדה לשנות בצו את השיעורים המרביים. בנוסף נקבעו הוראות בדבר אופן גביית התשלומים, וכן הוראות לעניין ההתקשרות בהסכם לטיפול בתביעה. כדי לסייע במקרים שבהם אדם נדרש לשלם למייצג או למסייע מעבר לשיעורים המרביים המותרים נקבע כי יינתן סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה למי שנתבע לשלם מעבר למותר לפי הקבוע בחוק.