חל היום בוטל בחלקו
תוקן 68 פעמים · משרד אחראי: העבודה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
ברשומות הכנסת: תקף
חוק זה מרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות היום בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור: נקבע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור המוגדרת בחוק זה, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירת ביטחון, כלומר עבירת טרור חמורה, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית שבה הורשע בבית משפט צבאי. שלילת הגמלאות תחול גם לעניין תוספות המשולמות בעד תלויים באותו אדם. נוסף על כך, לא יינתנו בשל מותו של אותו אדם זכויות בעת פטירתו לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כגון לעניין הובלת נפטרים, ואם נדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור - לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. כמו כן, נקבע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחד שיקבל את הגמלה עבור הילד. עוד נקבע כי תישלל גמלת הבטחת הכנסה ממי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור, והוא לא ייחשב כבן זוג לעניין חישוב סכום גמלת הבטחת הכנסה של בן זוגו, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בן זוגו לא ייחשב כהורה עצמאי לעניין זה. הוראות כאמור לעניין שלילת גמלת הבטחת הכנסה והגבלת המעמד לעניין חישוב הגמלה לבן הזוג של המורשע יחולו גם לגבי מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירת ביטחון, ושוחרר לפני תום המאסר שהיה אמור לרצות בנסיבות של שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, לגבי פרק הזמן שעד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו, ונקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לבני הזוג לא תשולם למורשע בכל מקרה, גם לאחר שחרורו. תחילתו של חוק זה ב1.5.2025, והוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום התחילה, אך גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את הוראות חוק זה, נקבעו כמה מנגנוני עזר שיאפשרו את קבלת המידע על מי שהורשע או נדון למאסר בעבירות כאמור, ובין השאר נקבע כי ועדת השחרורים המיוחדת הפועלת מכוח חוק המאבק בטרור תקבע האם עבירות רצח וניסיון רצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור הן מעשה טרור לעניין חוק זה וכן נקבע כי אם מי שנשללה ממנו גמלה או עוכבה לפי חוק זה הוא אזרח או תושב ישראל שעמד לדין בבית משפט צבאי בשל עבירה שנכללת בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", הוא יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.
בהמשך להוראת שעה קודמת, נקבע כי לגבי גמלאות המשולמות למבוטח בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2022 ועד יום 31 בדצמבר 2022 יחולו הוראות אלה: ראשית, לצורך חישוב קצבת נכות כללית, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים יראו בדמי אבטלה כהכנסה ממשלח יד או מעבודה. שנית, בתקופה האמורה מבוטחת תוכל לקבל במקביל הן קצבת אזרח ותיק והן דמי אבטלה בכפוף למבחן הכנסות. משרד האוצר ישפה את המוסד לביטוח לאומי על התוספות המשתלמות לפי הצעת החוק. שלישית, לעניין ניכוי וחישוב גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, דמי אבטלה יחשבו כהכנסה מעבודה או
נקבע כי מי שילדה בחודשים יולי עד דצמבר של שנת 2021 והיתה זכאית לדמי אבטלה בהיותה בהיריון לפני יום 30.6.21, אך לא זכאית לדמי לידה משום שכאשר הופסקה עבודתה היא לא הייתה בהריון, תהיה זכאית לדמי לידה שיחושבו לפי התקופה האחרונה שבה עבדה בפועל. בתיקון נוסף, הוארכה הוראת השעה שבה נקבע לענין יולדות עצמאיות כי ההכנסה לצורך חישוב דמי הלידה תוכל להיקבע גם על בסיס רבע שנה בשנת 2019 והוחל ההסדר האמור גם לגבי מבוטחת שילדה עד לסוף שנת 2021. כמו כן, הוארכה והותאמה הוראת השעה בחוק עבודת נשים, לפיה חופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת 60 הימים שבהם חל איסור לפטר עובדת או עובד לאחר שנעדרו בשל תקופת לידה והורות, ותקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם. נקבע כי מי שהופסקה העסקתו בחודשים יולי עד ספטמבר של שנת 2021 זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 6 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי למחצית מימי האבטלה להם זכאי מובטל שהשלים 12 חדשי אכשרה, ומי שהופסקה העסקתו בחודשים אוקטובר עד דצמבר של שנת 2021 יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 10 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי ל83% מימי האבטלה להם זכאי מובטל בהסדר הקבוע. עוד נקבע כי מבוטח שמלאו לו 45 שנים ושולמו לו דמי אבטלה בתקופה שמיום 1.3.20 ועד ליום 30.6.21 מכוח הזכאות הרגילה לדמי אבטלה או מכוח הזכאות המיוחדת בתקופת קורונה לימי אבטלה מקוצרים למי שצבר תקופת אכשרה חלקית, זכאי לתוספת ימי אבטלה בשיעור של מחצית מימי האבטלה שבעדם שולמו לו דמי אבטלה מכוח הזכאויות האמורות. כמו כן התקופה למימוש ימי אבטלה מכוח תיקון זה הוארכה וכן, לגבי מבוטחים בני 45 ומעלה, הוארכה התקופה למימוש ימי אבטלה מכוח הדין שטרם מומשו עד ליום 30.6.21. ברוב המקרים, דמי האבטלה שישולמו לפי תיקון זה יהיו בשיעור של 85% מגובה דמי אבטלה שמשולמים לפי החוק. עוד הוארכה הוראת השעה בעניין ביטול ההפחתה בשיעור של 30% מדמי האבטלה למובטל שנמצא בהכשרה מקצועית. כמו כן, נקבע כהוראה קבועה כי אדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד ימי חופשה שהוא זכאי להם, בין ששולמו לו ובין שלא שולמו לו. עוד נקבע כהוראה קבועה כי תשלום דמי אבטלה בתקופת חל"ת ביוזמת המעסיק יותנה בכך שמשך החל"ת יהיה לפחות 30 ימים רצופים. בנוסף נקבע כי מי שהיה זכאי מכוח הוראת שעה למענק הסתגלות לבני 67 ומעלה בחודש יוני 2021, יהיה זכאי למענק גם בעד החודשים יולי עד ספטמבר 2021 בשיעורים מופחתים ביחס לסכום המענק המלא.
החוק קובע כי מי שהגיע לגיל פרישה והגיש תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, והתברר כי עמד בתנאי הזכאות בשל גילו גם לפני הגשת התביעה, יוכל לקבל גם תשלום רטרואקטיבי של הגמלה בעד תקופה של לא יותר מ12 חודשים לפני שהגיש את התביעה, ואולם התשלום הרטרואקטיבי לא יזכה אותו בעד התקופה הרטרואקטיבית להטבות אחרות לפי דין הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה. החוק חל על תביעות לגמלת הכנסה שהוגשו החל מיום פרסום החוק.
חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 קבע כהוראת שעה הוראות מקלות מיוחדות לעניין תשלום דמי אבטלה, באופן שנועד להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה. בין היתר, החוק מאפשר להעניק דמי אבטלה לעובד שפוטר וגם לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים לפחות, עד יום 16.8.2020, וכן מאפשר להמשיך ולשלם עד אותו מועד דמי אבטלה למי שכבר מיצה את ימי האבטלה שעמדו לרשותו. כמו כן, החוק כולל הוראות המאפשרות תשלום דמי אבטלה למרות אי עמידה בחובות הרישום בשירות התעסוקה. בנוסף נקבעו בחוק הוראות המאפשרות תשלום דמי אבטלה במקביל לקצבאות אחרות, וקובעות כי לעניין מבחני ההכנסה לגבי קצבאות אזרח ותיק ושאירים, קצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה ותשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, יחולו על דמי האבטלה כללי הניכוי מהכנסה ("דיסריגארד") שחלים על הכנסה מעבודה או ממשלח יד.
חוק זה מטרתו להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה או בסמוך לתחילתו ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. ועדת הכספים קיימה דיונים רבים לאורך הליך חקיקת חוק זה ובהם תיקנה והוסיפה מספר תיקונים ובהם, הרחבת ההגדרה "עובד מזכה" כך שתובא בחשבון גם תקופת הלידה וההורות של עובד בנוסף לעובד אשר פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בזמן משבר הקורונה. כמו כן, נקבע כי קרוב משפחה של בעל שליטה בתאגיד או מנהל תאגיד שעבד עד ליום 29/2/2020 יהיה זכאי למענק. בדומה לכך נקבע בחוק כי גם חברים באגודות שיתופיות יהיו זכאים למענק. כמו כן, נקבע בחוק לוחות זמנים לקבלת החלטה בבקשה למענק, נקבעו 21 ימים לקביעת הזכאות. עוד נקבע בחוק, כי במקום בו קיים תשלום יתר, המעסיק יחזיר בתוספת הצמדה בלבד ללא ריבית. כמו כן, נקבע כי תקופת שמירת המידע של המעסיקים והעובדים המבקשים מענק לפי חוק זה, לפרק הזמן המזערי הדרוש ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה, בתום תקופה זו שירות התעסוקה ימחק את המידע אלא אם כן המידע דרוש לצורך הליך משפטי. לשם פיקוח על יישומו של חוק זה, הוסף סעיף דיווח הקובע כי שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בתוך 75 ימים ובתוך 120 ימים מיום תחילתו של חוק זה על ביצוע חוק זה, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים וכל נתון אחר הקשור בהם. כן, נקבע סעיף שמבטיח מענק נוסף למעסיקים בסכום של 500 מיליון ש"ח כפי שנקבע בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת הכספים 2020) ובטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר לגבי סכום זה, שר האוצר יציג בפני ועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא. הצעת החוק או ההסדר לעניין זה יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך חמישה ימים מיום אישורו בממשלה.
חוק זה מאריך עד ליום 31.12.20 את הוראת השעה שבמסגרתה נקבע כי לצורך חישוב הזכאות של הורים עצמאים לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות, לא יובא בחשבון חלק גדול יותר מהכנסות העבודה של הזכאי, מהחלק שאינו מובא בחשבון לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, כנוסחן בטרם נחקקה הוראת השעה.
תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד, התשי''ח–1958 הרחיב את ההגדרה "נזקק" כך שהיא כוללת גם מי שזקוק לסעד מחמת עוני. כמו כן נקבע כי המחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקקים למצות את זכויותיהם, בהתאם לתכנית הטיפול שנקבעה להם ע"י עובד סוציאלי ובהתאם לכללים שנקבעו ע"י שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על כך, המונח "לשכת סעד" בחוקים השונים הוחלף במונח "מחלקה לשירותים חברתיים".
קודם לתיקון לחוק הבטחת הכנסה, התשמ''א–1980, אמו של ילד הנמצא בהחזקתה וטרם מלאו לו שנתיים, או הורה עצמאי של ילד שנמצא עמו וטרם מלאו לו שנתיים היו זכאים לגמלה בלא חובת התיצבות בלשכת התעסוקה. לפי התיקון, הזכאות לגמלה ללא חובת התיצבות בלשכת התעסוקה תינתן להורהו של ילד שטרם מלאו לו שנתיים והילד בהחזקתו, אף אם אינו הורה עצמאי, ובלבד שאם הורי הילד הם בני זוג, תינתן הזכאות לאם, אלא אם כן בחרו שתינתן לבן הזוג השני. בני הזוג יוכלו לשנות את בחירתם רק אם חלפו שישה חודשים ממועד הבחירה הקודם. נוסף על כך, התיקון מאפשר לבני הזוג לקבוע לחשבונו של מי תועבר הגמלה, בעוד שלפני התיקון גמלה לבני זוג היתה מועברת לחשבונו של הבעל.
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, קבע כי מקבל גמלת הבטחת הכנסה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר, שהגיע לגיל פרישה, זכאי למענק חימום שנתי חד־פעמי, בשיעור של 6.4% מהסכום הבסיסי כהגדרתו בחוק האמור, בתנאי שהוא מתגורר באזור קר שקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בצו. חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50), התשע"ח-2017 ביטל את התנאי לפיו המענק ישולם רק לאלו הגרים באזורים קרים.
החוק מבטל את התנאי שהיה בחוק הבטחת הכנסה לפיו אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות היתה זכאית לגמלה רק אם היא היתה זכאית לה בחודש שקדם לכניסתה למקלט. כלומר אישה שעומדת בתנאי חוק הבטחת הכנסה ושוהה במקלט לנשים מוכות תהיה זכאית לגמלה ללא תלות בזכאותה לגמלה לפני כניסתה למקלט.
התיקון מחליף בחקיקה את המונחים "קצבת זקנה" ו"ביטוח זקנה" במונחים "קצבת אזרח ותיק" ו"ביטוח אזרחים ותיקים", בהתאמה.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
חוק הבטחת הכנסה נחקק במטרה לספק "רשת ביטחון" סוציאלית לתושב שאין בידו די אמצעים כדי מחייתו, באמצעות מתן גמלת הבטחת הכנסה. חוק המזונות קובע את זכאותו של מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו, לקבל תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. שיעור התשלום על פי שני חוקים אלו נקבע בהתחשב, בין היתר, בהכנסותיו של הזכאי. התיקון קובע, במסגרת הוראת שעה לשנים 2017-2018, כי לצורך החישוב לזכאות לגמלה או לתשלום מזונות, לא יובא בחשבון חלק גדול יותר מהכנסות העבודה של הזכאי. ביחס לחלק ההכנסה מעבודה שמעבר לסכום הראשוני שאינו מובא בחשבון ועד לשיעור של 33.81% מהשכר הממוצע, שיעור הניכוי מהכנסה יהיה 75%. לעניין הכנסה העולה על הסכום האמור, שיעור הניכוי יעמוד על 40%, כפי שהיה קבוע עד לתיקון החוק.
התיקון מחליף בחקיקה את המונח "ילד נטוש" במונח "ילד הזכאי לגמלה מיוחדת".
החוק קובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, נקבעו הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה. כמו כן נקבעו בחוק הוראות לעניין זכויות ההורים, וכן הוראות לעניין ההשמה באומנה ובחירת משפחת האומנה. החוק אף מסדיר את מעמד האומן, סמכויותיו וחובותיו, וכן את המצבים של אומנת קרובים כאומנה, בהתאמות מסוימות. החוק מסדיר את התחומים הבאים: 1. נושא התשלומים להורי האומנה והטיפול ברכושו של הילד באומנה בעזרת אפוטרופוס לרכוש. 2. נקבע פטור ממס לתשלומים למשפחות האומנה, שהם החזר הוצאות. 3. נקבעה זכאותו של ילד נכה באומנה להטבות שהיה מקבל אילו היה זכאי לגמלת ילד נכה – גמלה שנשללת ממנו עקב השהות באומנה. 4. ניתנה אפשרות לאומן לפעול למיצוי זכויותיו של הילד באומנה, בכל הנוגע לחיי היומיום שלו, אך זאת תוך שמירה על איזון זכויות ההורה הביולוגי ומעמדו בקשר להליכים אלה. כחלק מהאיזון צומצמה השתתפות האומן בהליכים אחרים לעניין הילד באומנה לכדי זכות שמיעה בלבד. 5. נקבע מנגנון תלונות לילדים באומנה ובמסגרות השמה חוץ ביתית אחרות, ונקבעו הכישורים הנדרשים מהממונה על התלונות, והוראות לעניין סמכויותיו, לרבות לעניין מניעת פגיעה בילדים, וכן הוראות המבטיחות את עצמאות פעולתו ואי תלותו. מנגנון התלונה מיועד לילדים ויונגש להם. יצוין כי תלונות ההורים ומשפחות האומנה יטופלו במסגרת הפיקוח. 6. הוסדרה הדרך למתן רישיון אומנה במקרה של המצאות בפועל של ילד בבית אדם שאינו הורהו, תוך התייחסות למקרים שבהם בשל הנסיבות ומשך השהות, אין צורך בהתערבות של השמה באומנה. 7. נקבע כי מנחה אומנה יחויב לשקול פניה לקבלת החלטת בית משפט בקשר לטיפול רפואי נחוץ שטעון הסכמת הורה ביולוגי, ככל שהסכמת ההורה הביולוגי מתעכבת באופן המנוגד לטובת הילד. 8. נקבעו הוראות עונשיות בנושאים מוגדרים, כגון הפרעה לילד בהגשת תלונה, או מסירת ילד מאומן לאדם אחר תוך התנערות מחובות האומן כלפיו. 9. נקבעו הוראות מעבר לעניין משפחות אומנה קיימות – בין אם משפחות מוכרות, ובין אם משפחות של אומנת קרובים שכיום אינה מוסדרת. 10. לעניין יתומים משני הוריהם שנספו בפגיעת איבה נקבעו הוראות מסוימות שיחולו לגביהם, כשהוראות שעלולות לפגוע בזכויות מיטיבות לא הוחלו.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
החוק המקורי: 1 בדצמ׳ 1980 · רשומות (PDF)
51 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.