בקצרה
בעל אונייה שמובילה נפט אחראי לנזק מזיהום נפט שנשפך ממנה, גם בלי שיוכח שהתרשל, ויש מנגנון ביטוח וקרן בין־לאומית שמבטיחים את הפיצוי.
על מי זה חלעל בעלי אוניות שמובילות נפט, המבטחים שלהן ויבואני נפט.
מה זה אומר בפועל- נשפך נפט מאונייה וגרם נזק בישראל, בים שלה או באזור הים שמעבר לו — בעל האונייה אחראי לנזק ולעלות הניקוי והמניעה. הוא פטור רק במקרים חריגים, כמו מלחמה, אסון טבע חריג או נזק שמישהו אחר גרם בכוונה.
- בעל האונייה יכול להגביל את סכום הפיצוי לפי גודל האונייה, אם הפקיד את הסכום בבית המשפט — אבל לא אם גרם לנזק בכוונה או בפזיזות, בידיעה שהנזק צפוי.
- אונייה שמובילה יותר מ־2,000 טון נפט חייבת ביטוח ותעודה שמאשרת אותו, ובלעדיה אסור לה להיכנס לנמל בישראל או לצאת ממנו. מי שנפגע יכול לתבוע ישירות את המבטח.
- אם בעל האונייה והמבטח לא מכסים את כל הנזק, הקרן הבין־לאומית לפיצוי נזקי זיהום בשמן משלמת. יבואן שמביא בים יותר מ־150,000 טון נפט בשנה משלם היטל לקרן.
- התביעות נדונות בבית המשפט לימאות, ויש להגיש אותן תוך שלוש שנים מהנזק ולא יאוחר משש שנים מהתקרית.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: לקבוע אחריות מוחלטת, בלי צורך להוכיח אשם, של בעל כלי שיט שמוביל נפט לנזקי זיהום ים, ולאפשר לישראל להצטרף לשתי האמנות הבין־לאומיות מ־1992 בנושא.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 5 בפבר׳ 2004 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות: