חל היום
תוקן 16 פעמים · משרד אחראי: הפנים · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה
החליף את: איחוד דברי מלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י), 1925 עד 1941
ברשומות הכנסת: תקף
חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018, קבע מנגנון לפיו ממשלת ישראל מקפיאה מתוך הכספים שהיא גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, סכום השווה לכספים שהרשות משלמת לפעילי טרור ולבני משפחותיהם. כעת, במסגרת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון), התשפ"ו–2026 (ששמו המקורי שונה במסגרת תיקון זה), נוספה לחוק מטרה מפורשת של שיפוי המדינה ונפגעי הטרור בשל נזק שנגרם מפעילות טרור. על פי התיקון לחוק, שר האוצר יגיש בכל שנה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח המפרט את סך התגמולים ששילם המוסד לביטוח לאומי ופיצויים שניתנו ממס רכוש בשנה הקודמת לנפגעי פעולות איבה שבוצעו על ידי מי שבהתאם למדיניות התשלומים של הרש"פ, יש יסוד סביר להניח שהיא משלמת לו או לבן משפחתו כספים בזיקה לטרור, וכן חובות פיצויים שנפסקו לזכות הנפגעים. על בסיס מידע זה, תקבע ועדת השרים סכום נוסף שינוכה מדי שנה מהכספים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, מעבר לסכומים המוקפאים ממילא לפי החוק המקורי. ככלל, הכספים שינוכו יועברו לאוצר המדינה; עם זאת, החוק קובע קדימות לנפגעי טרור, כך שמתוך סכום הניכוי יכוסו תחילה חובות פיצויים לנפגעים וסכומים שנפסקו לזכותם בבתי המשפט. בנוסף, החוק מעגן חובת דיווח שנתית של שר האוצר לוועדת השרים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על סך הכספים המוקפאים בגין העברות כספים שמבצעת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.
נקבע כי אזרח או תושב ישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינת ישראל, נגזר עליו מאסר בפועל בגינה, והוכח כי הרשות הפלסטינית מתגמלת אותו על כך, ניתן יהיה לבטל את אזרחותו או את רישיונו לישיבת הקבע לפי העניין, ולהרחיקו לשטחי הרשות הפלסטינית או לרצועת עזה. רישיון ישיבת קבע יבוטל על ידי שר הפנים, לאחר היוועצות בוועדה מייעצת ובהסכמת שר המשפטים, וביטול אזרחות יהיה על ידי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לאחר היוועצות בוועדה מייעצת ובהסכמת שר המשפטים. החוק תוחם את לוח הזמנים להליך ביטול התושבות או האזרחות וקובע חזקה לפיה אדם שקיבל כספים כאמור, זכאי למעמד ברשות הפלסטינית.
חוק האזרחות (תיקון מס' 13), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ח' באדר התשע"ז (6 במרץ 2017). החוק קובע כי הליכים לשלילת אזרחות יתקיימו בפני האזרח שעניינו נדון, אלא אם נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שיקבע שר המשפטים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בפניו משום עיוות דין. אם לא ניתן לאתר את האזרח או למסור לו הזמנה, יוכל בית המשפט להורות שהדיון יתקיים שלא בפניו, אם בוצע תחליף המצאה לפי הוראות שיקבע שר המשפטים באישור הוועדה כאמור. כמו כן, במקרים בהם הדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, ימנה לו בית המשפט עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי וכי הסמכות לקבוע את המעמד החלופי למי שאזרחותו בוטלה תינתן לשר הפנים, במקום בית המשפט כיום.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
החוק המקורי: 8 באפר׳ 1952 · רשומות (PDF)
57 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.