חל היום
תוקן 8 פעמים · משרד אחראי: ראש הממשלה · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | חוץ וביטחון | ביטחון לאומי
ברשומות הכנסת: תקף
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). החוק בטרם תיקונו הנוכחי, הסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להתיר לראש השב"כ ולראש אמ"ן להאזין לשיחות של עובד מערכת הביטחון שהתנהלו במכשיר קשר אלחוטי או בטלפון סלולרי שניתן לו על ידי מעסיקו לשם איתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני העלולה לגרום נזק חמור לביטחון המדינה. תיקון מס' 6 לחוק משנה את ההסדר הקיים בכמה אופנים: ראשית, הוספת אמצעי תקשורת להם ניתן יהיה להאזין. החוק בטרם תיקונו, אפשר האזנת סתר רק למכשיר קשר אלחוטי ולטלפונים ניידים ולא אפשר האזנה לשיחות המתבצעות דרך אמצעי תקשורת חדשים יותר כגון טלפון חכם, מיילים, רשתות חברתיות ועוד. בכדי לתת מענה להתפתחויות הטכנולוגיות שהיו ושעתידים לבוא, החוק בנוסחו החדש כולל בתוכו אמצעי תקשורת מתקדמים יותר. כמו כן, הובהר כי הסמכות להאזין תינתן רק לשיחות המתנהלות באמצעות המכשיר עצמו ולא לשם ביצוע האזנות נפח לשיחות המתנהלות בחלל החדר בו נמצא המכשיר. כן נקבע כי הסמכות להאזין תינתן רק בעבור עובדים הנחשפים לחומר ביטחוני רגיש או אלו העשויים להיחשף לחומר ביטחוני רגיש ולא לכל עובד במערכת הביטחון. בנוסף, נקבע כי במידה ותידרש הארכת היתר להאזנה מעבר לתקופה של למעלה מ- 30 ימים, יהיה צורך באישור של היועץ המשפטי לממשלה. בכדי לצמצם כמה שניתן את הפגיעה בפרטיותו של העובד אף נקבע כי קיימת חובת מסירת הודעה בכתב לעובדים שעשויים להיות נתונים להאזנת סתר. וכן קבלת אישורו של העובד להיותו מודע לכך.
תיקון מס' 42 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן – חוק-היסוד) קבע, בין היתר, ששר או סגן שר רשאי להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ובמקומו יבוא הבא בתור ברשימת המועמדים של המפלגה. השר או סגן השר רשאי לחזור לכנסת עם עזיבתו את הרשות המבצעת. בשל ההסדר החדש התעורר הצורך לתקן חוקים נוספים שמושפעים מההסדר כאמור. התיקון לחוק-היסוד יצר תפקיד חדש של סגן שר שאינו חבר כנסת, כאשר החקיקה הקיימת לא התייחסה למצב זה. לכן נקבעו בחוק זה הוראות משלימות לגבי הסדרים שבעבר חלו על סגן השר מכוח תפקידו כחבר כנסת. בחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 נקבע שדין סגן שר שאינו חבר כנסת כדין סגן שר שהוא חבר כנסת, וכן בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, נקבע שההסדרים בעניין בחירות מקדימות, שעניינם טוהר המידות ומגבלות על תרומות והוצאות, יחולו גם על סגני שרים. בנוסף, נקבע כי ההסדרים לגבי חברי הכנסת הקבועים בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ובחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, שעניינים זכויות הקשורות לחסינות, יחולו גם על שרים ועל סגני שרים, בין אם הם חברי כנסת ובין אם לא (וזאת למרות שבעבר ההסדרים לא חלו על שר שאינו חבר כנסת). השפעה נוספת של התיקון לחוק-היסוד היא על הזכויות הכספיות המוענקות לשרים ולסגני שרים. כדי לא לפגוע בנבחר הציבור שהתפטר מהכנסת כאמור, נקבע שההסדר לעניין פנסיה תקציבית הקבוע בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969, יחול גם על סגן שר שאינו חבר כנסת, וכן נקבע בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, ששר או סגן שר ימשיך לקבל מימון לצורך קשר עם הבוחר גם לאחר שחברותו בכנסת הופסקה. תיקוני החוק שמפנים במישרין להסדר החדש, וכן התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, נקבעו כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, שכן ההסדר החדש לפי תיקון מס' 42 לחוק-היסוד גם הוא הוראה שעה.
החוק המקורי: 12 ביולי 1979
4 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.