חל היום
החל מ־15 בפבר׳ 1998 · תוקן 19 פעמים · משרד אחראי: הביטחון | הגנת הסביבה | הפנים · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה | חוץ וביטחון
החליף את: חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992
ברשומות הכנסת: תקף
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 17), התשע"ט-2018 מרחיב את ההסדר הקבוע היום בחוק ומוסיף הוראה לעניין תכנית למגורים בתחום שכונת מגורים קיימת בגן לאומי. למעשה עד היום החוק הסדיר את תחום ההגנה על השטחים הפתוחים והטבע וכעת בעקבות החוק שהתקבל, תכנית בתחום גן לאומי בשטח עירוני, יכולה שתהיה תכנית המייעדת קרקע למגורים בתוך תחום הגן הלאומי בהתקיימותם של מספר תנאים מצטברים: הגן הלאומי מצוי בתחומי הרשות העירונית, שכונת המגורים הייתה קיימת בתחומי הגן הלאומי במועד הגשת התכנית וגם במועד אישור התכנית שבה יועד השטח לגן לאומי. בנוסף נדרש שהשטח יהיה מיועד למגורים, ושהגן הלאומי משמש להנצחת ערכים ארכיאולוגיים שנמצאים בחלקם בתת-הקרקע מתחת לשכונת המגורים. על מנת למנוע או לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים ובגנים הלאומיים, התכנית למגורים תאזן ותתן משקל הולם לערכים היסטוריים, טבעיים, נופיים, וארכיאולוגיים שבתחומי הגן הלאומי, וכל עוד תכנית המגורים לא תפגע מהותית בתכלית הגן הלאומי. לבסוף נקבע שמוסד תכנון שדן בתכנית יהיה רשאי להתאים את הגבולות של התכנית לצרכים התכנוניים ובלבד שלא יהיה שינוי מהותי בגבולות שכונת המגורים. תכנית כזו שמייעדת קרקע למגורים בתחומי גן לאומי לא תופקד לפי חוק התכנון אלא באישור הרשות, והיא לא תאושר אלא באישור שר האוצר, שר המשפטים, הרשות, רשות העתיקות והרשות העירונית, וההחלטה בנוגע לתכנית תינתן בתוך 60 ימים.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באייר התשע"ח (7 במאי 2018), והוא מבטל את החוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י–1950 (להלן – החוק להגנת הצומח (נזקי עזים)). החוק להגנת הצומח (נזקי עזים) נחקק בשנת 1950 וקבע, טרם ביטולו, הגבלות לעניין החזקת עזים ורעייתן, עבירות פליליות בגין הפרת הוראות החוק וכן סמכויות פיקוח, במסגרתן אף הוסמך מפקח לתפוס עזים אם מספרן עלה על השיעור המותר ברעייה או בהחזקה. היום, מספר העזים בישראל קטן מהרצוי ורעייתן אף מסייעת במניעת שריפות. בשל כך, החוק להגנת הצומח (נזקי עזים) אינו מיושם והוא התייתר. לפיכך, בוטל החוק והוסרו המגבלות האמורות בו על החזקת עזים ורעייתן.
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 15), התשע"ח–2017 התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). במסגרת התיקון לחוק בוצעו מספר תיקונים לסעיפי החוק המסדירים את אתרי ההנצחה. החוק מעביר את סמכות המינוי של המועצה להנצחה מהממשלה לשר הביטחון, וקובע כי המועצה להנצחה תוכל ליזום בעצמה הכרזה על הקמת אתר הנצחה ולהציעו לשר הביטחון. החוק קובע גם כי האחריות לאחזקת אתרי הנצחה ממלכתיים וחיליים מוטלת על המדינה באמצעות משרד הביטחון. כן נקבע כי משרד הביטחון יוכל לתת לרשויות מקומיות ולתאגידים ללא מטרת רווח היתרים לאחזקת האתרים. החוק קובע כי מטרותיהם של הגופים שיקבלו את ההיתרים יהיו קשורות בקשר ישיר למערכות ישראל, לחללים, לחילות או לעוצבות המונצחים באתר. תנאי נוסף שנקבע לעניין גופים אלו, הוא שהתאגיד האמור או נושא משרה בו לא הורשע או לא מתנהל נגדם הליך פלילי בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה, לא ראוי כי יתחזק את אתר ההנצחה. מאחר שהאתרים מוחזקים כיום חלקם בידי רשויות מקומיות וחלקם בידי עמותות, חוק זה מעגן בחקיקה את המצב הקיים ומסדיר את כל נושא מתן ההיתרים להפעלת האתרים. עוד קובע החוק כי משרד הביטחון יעביר מדי שנה תקציב למפעילי אתרים המוזכרים לעיל. לבסוף, קובע החוק כי ככלל לא ייגבו דמי כניסה לאתר ההנצחה, אולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין גביית תשלום בעד פעילות נוספת באתרים.
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). החוק מתקן למעשה את פרק האכיפה והעונשין בחוק התכנון והבנייה עצמו, ומבצע תיקונים במספר חוקים נוספים, באופן שיביא להגברת האכיפה בעבירות תכנון ובנייה. נדבך מרכזי בחוק הוא הגברת הסנקציות שניתן להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, וכן האפשרות להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי. בנוסף, החוק מבצע עדכון וייעול הכלים המנהליים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי-חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים. לבסוף, חלק מהותי בחוק עוסק בהבניית שיקול הדעת של בית המשפט בתחום הביקורת השיפוטית על צווים שניתנים כנגד בניה בלתי חוקית, ובפרט בנוגע למצבים שבהם יוכל הוא לעכב את ביצוע הצווים ולצמצם את התופעה שבה ישנו טיפול בעיכובי ביצוע בלתי נגמרים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 5 באפר׳ 1998
342 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 12 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.