קובע מי נקבר בבית קברות צבאי, איך נקבעות המצבות, ומה קורה בזמן לחימה.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: התיקון (1969) · תיקון 3 (1996) · תיקון 4 (2014) · תיקון 5 (2024) · תיקון 5 (תיקון) (2026) · התקציר הרשמי של הכנסת. נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
חוק בתי קברות צבאיים, התש"י–1950, מסדיר את זכאותם של חללי צה"ל וכוחות הביטחון, ובהם שוטרים, סוהרים ועובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד, להיקבר בבית קברות צבאי. במסגרת תיקון מס' 5 לחוק, שאושר בשנת 2024, הורחבה רשימת הזכאים כך שנוספו אליה גם כבאים שנהרגו בעת שירותם ועקב שירותם. כעת, במסגרת תיקון נוסף, הוחלה הרחבת הזכאות הזו למפרע. נקבע כי כבאי שנהרג בעת שירותו ועקב שירותו החל מיום כ"ו באב התשפ"ג (13 באוגוסט 2023) או לאחריו, יהיה זכאי גם הוא להיקבר בבית קברות צבאי. מועד זה נבחר במטרה להחיל את זכאות הקבורה בבית קברות צבאי גם על הכבאים שקיפחו את חייהם בפעולת החילוץ ב"אסון הבור" בדיר אל־אסד, שאירע בתאריך זה.
חוק בתי קברות צבאיים, התש"י–1950 (להלן – החוק), קובע את הזכאות לקבורה של אנשי כוחות הביטחון. סעיף 4 לחוק קובע את זכאותו של חייל שנפטר להיקבר בבית קברות צבאי, אלא אם כן בחר קרובו להביאו לקבורה בבית קברות אזרחי. סעיף 4ו לחוק קובע זכות דומה לגבי קבורתם של חללי כוחות הביטחון, כגון עובדי שירות הביטחון הכללי, שוטרים והמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. לפי הוראות החוק, סוהרים שנפטרו יהיו זכאים להיקבר בבתי קברות צבאיים אף אם לא נהרגו בעת ועקב שירותם, וכן כי כבאים יהיו זכאים לקבורה בבתי קברות צבאיים אם נהרגו בעת ועקב שירותם. בנוסף, נקבע כי מי שכיהן כנציב הרשות הארצית לכבאות והצלה יהיה זכאי לקבורה בבית קברות צבאי, וכן לאפשר לרשות המוסמכת לייחד חלקה בבית קברות צבאי גם לכבאים, בנוסף לאנשי כוחות הביטחון השונים.
החוק המקורי: 1 באוג׳ 1950
5 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.