חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000

התיקון לחוק קובע הסדר חדש לעניין תעריפי מים המסופקים לחקלאות. לפי התיקון, תעריפים לקולחים המסופקים לחקלאות, הנקבעים על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת רשות המים), ייקבעו ללא התחשבות בעלות טיהור המים עד לרמת איכות המאפשרת שימוש להשקיה לחקלאות, וכן ללא התחשבות בעלות הטיפול בשפכים אם היה נדרש לפנותם לנחל או לים. בנוסף, התיקון מסמיך את מועצת רשות המים לקבוע בכללים תעריפים למים שפירים המסופקים לחקלאות, לפי העלות הממוצעת של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים לחקלאות (להלן – העלות הממוצעת). עוד נקבע כי באזורים שבהם אין חלופה מלאה לשימוש במים שפירים, כלומר שלא ניתן להשתמש בהם במים נחותים (קולחים או מים מליחים) באופן חלקי או מלא, תקבע מועצת רשות המים את התעריפים למים שפירים כאמור כשיעור מהעלות הממוצעת, בהתאם ליחס בין המים הנחותים הזמינים לשימוש לחקלאות לבין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור. בתום 3 שנים מתחילת התיקון, מועצת רשות המים, תהיה רשאית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע שבאזורים שאין בהם חלופה מלאה לשימוש במים שפירים, התעריפים ייקבעו שלא לפי היחס כאמור. כמו כן, לשם יישום הסכמות בין הממשלה לארגוני החקלאים, נקבע שבמהלך תקופה שלא תעלה על 5 שנים מתחילתו של התיקון, תדרג מועצת רשות המים את התעריפים לדמי המים המסופקים לחקלאות בשיעורים כפי שתקבע, כך שבתום התקופה האמורה ייקבעו התעריפים למים המסופקים לחקלאות (קולחים ושפירים) בהתאם לעקרונות שעוגנו בתיקון. כמו כן, נקבע שבתקופה של 10 שנים מיום תחילת התיקון, תפעל הרשות הממשלתית למים ולביוב ליישום תוכנית אב למשק הקולחים שתאשר מועצת רשות המים, שבמסגרתה בעלי רישיונות להספקת מים יבצעו את עבודות התשתית הנדרשות להולכה והספקה של קולחים לחקלאות. תוכנית האב תמומן בהשתתפות אוצר המדינה. עלות תוכנית האב לא תושת על צרכני מים שאינם צרכנים למטרות חקלאות, למעט עלויות להקמת תשתית הולכה ואיגום של קולחים בין אזורים שונים. נוסף על כך, התיקון כולל שינויים בנושאים אחרים שאינם קשורים בהכרח לתעריפי מים לחקלאות: ראשית, התיקון לחוק משנה את מועדי עדכון של כלל תעריפי המים הנקבעים מכוח החוק (לא רק את תעריפי המים המסופקים לחקלאות). לפי התיקון, תעריפי המים, המתעדכנים לפי שיעור השינוי בסל מדדים המפורט בחוק, יתעדכנו אחת לשנה ולא אחת לחצי שנה כפי שקבע החוק טרם התיקון. ואולם, אם בתום חצי שנה ממועד העדכון האחרון של תעריפי המים, שיעור השינוי בסל המדדים יגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לפי השינוי האמור, אלא אם כן מועצת רשות המים קבעה אחרת בכללים. שנית, נקבע כי בית משפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי יהיה לדון בעתירות נגד החלטות מנהל רשות המים במחלוקות בין בעלי רישיונות לפי החוק ובין חברת "מקורות" (שהיא רשות המים הארצית), באשר לתעריפי המים, לחיובים ולמדידות לפי החוק. שלישית, נקבע כי בית המשפט שדן בהליך שמתנהל בין בעל רישיון ובין חברת "מקורות" בעניין חיוב לפי החוק, יהיה רשאי לקבוע שלא תומצא לבעל הרישיון דרישה לגביית החוב שבמחלוקת לפי פקודת המסים (גבייה), וכן להתנות אי נקיטה של פעולות גבייה לפי הפקודה האמורה בהפקדת ערובה על ידי בעל הרישיון. רביעית, התיקון קובע שאם הפסיק לכהן נציג ציבור במועצת רשות המים, הממשלה תפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהקדם האפשרי. כמו כן, נקבע שקיום מועצת רשות המים, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונת נציג הציבור כאמור, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק מסדיר הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש באופן מקיף ורחב, בשים לב למאפייניו הייחודיים של ענף הדבש. החוק מחליף את האסדרה הקודמת בתחום, שהייתה מעוגנת בחקיקת משנה בלבד, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977 ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968 (להלן – הדין הקודם). החוק קובע כי סמכויות האסדרה שהיו נתונות בדין הקודם למועצה להאבקה ודבש, שהיא חברה לתועלת הציבור, יועברו למשרד החקלאות וביטחון המזון. בהתאם לכך, תוקם ועדת היתרים שתפעל במסגרת המשרד, שתהיה מוסמכת לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, שבהן ניתן יהיה להציב כוורות וכן היא תהיה מוסמכת לתת היתרים לדבוראים לשם הצבת כוורות מאוכלסות בנקודות ההצבה. הגדרת "מקרקעי ציבור" בחוק כוללת את מקרקעי ישראל ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה אליו. ועדת ההיתרים תורכב משלושה חברים שימנה שר החקלאות וביטחון המזון: שני נציגי המשרד שאחד יכהן כיושב ראש הוועדה, ונציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר, וכן משקיף (ללא זכות הצבעה) מטעם המועצה להאבקה ודבש. בנוסף, אם יתקין השר תקנות בעניין תנאים להכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימונה משקיף נוסף בוועדת ההיתרים מטעם הארגון היציג. לפי החוק, בשלב הראשון ועדת ההיתרים תקבע את נקודות ההצבה במקרקעי ציבור, כך שהצבה בסוגים מסוימים של מקרקעי ציבור, כמו שמורת טבע או שטח ביטחוני, תחויב באישור של הגורם המוסמך לכך, ובמקרקעי ציבור המוחזקים על ידי בעל היתר מרשות מקרקעי ישראל – לאחר שניתנה למחזיק זכות טיעון. בשלב השני, ועדת ההיתרים תעניק היתרים להצבת כוורות בתום הליך למתן היתרים שיבוצע, ככלל, אחת לשלוש שנים, אך במקרים מסוימים גם בתדירות נמוכה יותר, והיא תפרסם הודעה על קיום ההליך באתר האינטרנט של המשרד. תוקף ההיתר יהיה, ככלל, לשלוש שנים. היתרי ההצבה יינתנו על בסיס היתרים קודמים, תוך התחשבות בצורך במתן ההיתרים למבקשים חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה ובשים לב לצורך למנוע ככל האפשר ריכוזיות בהחזקת היתרים. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין אופן הגשת הבקשות למתן היתרים, הסייגים למתן היתר, התנאים בהתקיימם הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, וכן המקרים בהם הוועדה רשאית לסרב לתת היתר, כמו למשל אי עמידה של המבקש בהוראות החוק או הרשעות פליליות שלו. לעניין הצבת כוורות במקרקעין פרטיים שאינה דרושה היתר, החוק קובע כי הצבה כאמור תהיה מחויבת לעמוד בדרישות החוק הנוגעות להצבת כוורות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעי ציבור, וכן בעמידה בהוראות התקנות שהשר רשאי להתקין בעניין, אם יותקנו. עוד קובע החוק כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה לגידולים חקלאיים אינה טעונה היתר, אך יחולו לגביה כמה תנאים: על המציב להיות דבוראי בעל היתר הצבה במקום אחר ועליו לדווח לוועדת ההיתרים בטרם ההצבה; וכן על ההצבה להיעשות בכפוף לתנאי החוק לעניין תקופת ההצבה, סוגי גידולים המנויים בתוספת לחוק ומספר הכוורות שמותר להציב. לגבי תפקידיה של המועצה להאבקה ודבש, החוק קובע כי המועצה לא תמלא עוד תפקידים רגולטוריים אלא תעסוק, בין היתר, בקידום הרמה המקצועית של הדבוראים, בייעול שיטות הטיפול בכוורות ובהבטחת אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח למגדלים. בשל עיגון מעמדה של המועצה ותפקידיה בחוק, מוחלות עליה בחוק חובות שונות, כמו למשל חובות על עובדי המועצה הממלאים תפקידים לפי חוק, בדומה לחובות החלות על עובדי המדינה. כמו כן, נקבע כי שר החקלאות וביטחון המזון רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים שירותים הדרושים לפעילותה של הוועדה. בנוסף, החוק מסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות, בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק, היטלים שישולמו למועצה בעבור הצבה. עד לקביעת התקנות, בעל היתר הצבה ישלם למועצה היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעבור כל כוורת. החוק קובע הוראות מעבר, שלפיהן היתרים שניתנו לפני תחילתו של החוק ובהתאם לדין הקודם, יעמדו בתוקפם עד לקיומו של הליך ראשון למתן היתרים לפי החוק. בנוסף, נקבע כי במשך תקופה של חמש שנים מיום התחילה, ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור גם בהיעדר אישור הגורם המוסמך כאמור, אם במשך שלוש השנים שלפני יום התחילה ניתן היתר הצבה במקרקעין האמורים. כמו כן נקבעו הוראות בנוגע להעברת מידע מהמועצה להאבקה ודבש אל משרד החקלאות בשל סמכויות האסדרה שהיו נתונות לה בדין הקודם. החוק ייכנס לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אך שר החקלאות וביטחון המזון רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנ

חוק זה מסדיר לראשונה בחקיקה את העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר, בעקבות המעבר לשימוש בקררים חדשים הכוללים גזים דליקים, נפיצים ורעילים. החוק קובע כי עבודה במערכות קירור או מיזוג אוויר טעונה אחד משלושת הרישיונות הבאים – רישיון דרגה 1 לביצוע עבודות במערכת שתפוקת הקירור שלה עד 18 קילו ואט, רישיון דרגה 2 לביצוע עבודות במערכות גדולות יותר, שתפוקת הקירור שלהן עד 70 קילו ואט או רישיון דרגה 3 לביצוע עבודה בכל מערכת קירור ומיזוג אוויר. רישיונות אלו יינתנו לתקופה של חמש שנים ולצורך חידושו בעל הרישיון יידרש להשתתף בהשתלמות בהיקף של 8 שעות לפחות. בהמשך לכך, החוק קובע מהן הפעולות מסוג התקנה ותחזוקה שייחשבו עבודות במערכת קירור או מיזוג אוויר שלצורך ביצוען יידרש רישיון. במסגרת עבודות אלה, המנויות בתוספת הראשונה ישנן עבודות של חיבור צנרת, בדיקת אטימות, תליית יחידת המיזוג, מילוי הקררים, מדידת לחץ ועוד. בנוסף, החוק קובע את ההכשרה והלימודים שיידרשו לכל אחד מסוגי הרישיונות, בהתחשב בהכשרה או הניסיון הקודמים של מי שמבקש לעסוק בתחום. כמו כן, נקבע כי תהיה תקופה של 3 שנים במסגרתה מי שיש לו ניסיון קיים בעבודה במערכות קירור או מיזוג אוויר יוכל לעבור מסלול הכשרה מקוצר ולקבל רישיון על פי החוק. עוד נקבע כי בעל רישיון יבצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר על פי התקן הישראלי 994, הכולל את החובה לבצע בדיקת אטימות בסיום ההתקנה, שבאמצעותה ניתן לגלות אם יש דליפה מסוכנת של גז. החוק כולל הוראות נוספות ובהן הוראות לעניין מינוי רשם, מינוי מועצה שחבריה ייעצו לשר ולרשם, הסמכת מפקחים וקביעת הסמכויות שיינתנו להם, מינוי מפקח בכיר, הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה, והסמכה של בודקים ומומחים שיסייעו לביצוע עבודות הפיקוח. בנוסף לכך, החוק כולל הוראות של אכיפה מנהלית והטלת עיצומים כספיים על בעלי רישיונות ועל העוסקים בתחום, כולל מפעילים. הוראות חוק זה ייכנסו לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומן לגבי מי שיבצע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר שיש בהן גזים דליקים שמנויים בתוספת. לגבי כל שאר המערכות, תחילת החוק תהיה שנה וחצי מיום פרסומן.

החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.

בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה. הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים. בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר. החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה. מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות. חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה.

החוק כולל הסדרים משלימים לטובת קידום מיזם המטרו. בין היתר, הוחלט להקים מועצה מאסדרת ברשות המטרו, המועצה תהיה אחראית על היבטים שונים של אסדרת עניינים הנוגים לקידום מיזם המטרו ועל היבטים של תיאום תשתיות בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים. בנוסף מוצעת השלמה של היבטי המימון של המיזם, לרבות קביעת היטל מימון וקביעת הוראות למימוש המקרקעין במטרופולין גוש דן, ובייחוד אלה הכלולים במתחמי ההשפעה שייקבעו בתמ"א 70, בלוחות זמינים המקבילים לפיתוח המיזם. הוחלט שבכל תוכנית שתאושר בותמ"ל או בות"ל לעניין בינוי בתחומי תוכנית המטרו יוקצו 30% מיחידות הדיור בקרקע שהיא מקרקעי ישראל לדיור בהשיג יד– השכרה לטווח ארוך, השכרה במחיר מופחת, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. בנוסף נקבע, הוחלט כי מי שיגיש בקשה להיתר בניה בשש וחצי השנים הקרובות, עד סוף שנת 2030, ישלם מס מופחת, כך ששיעור היטל ההשבחה ומס המטרו שהוא ישלם יחד יהיה 60% מההשבחה בלבד. בנוסף הוחלט שהיטל המימון לא יחול יחול על בעלי נכסים שסך גודל הנכסים בבעלותם נמוך מ-100 מ"ר. כמו כן, מוצעים פרקים העוסקים בפעילותם של גורמים מוסמכים לקידום המיזם, בתיאום תשתיות והסרת חסמים לרבות קביעת הסדרים מיוחדים בענייני רעש ותיקונים עקיפים בענייני תכנון ובנייה, חברות ממשלתיות, פקודת מסילות הברזל ועוד. מוצע להפחית את מס המטרו, הן בהסדר מיוחד למספר שנים והן באופן קבוע וכן מוצע מנגנון סיוע לעסקים הסמוכים לתוואי העבודות בשיעור שלא יפחת מ-500 מיליון ₪.

חוק קידום התחרות בענף המזון (להלן – החוק העיקרי) קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. לעניין זה, קמעונאי מוגדר בחוק כאדם המחזיק בחנות וכן כל אדם הקשור אליו, ואילו ספק מוגדר בחוק כמי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי וכן כל אדם קשור לאלה. פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע בין השאר חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים, המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם (נכון לשנת 2024, מחזור מכירות של כ-333 מיליון שקלים חדשים לספק גדול, ומחזור מכירות של כ-277 מיליון שקלים חדשים לקמעונאי גדול). בפרק זה שני חלקים: סימן א' שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעונאי–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תימחור ומתן הנחות; סימן ב' מסדיר את התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול, בתנאים מסוימים כמפורט בחוק, לפנות לממונה על התחרות אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם ובהתחשב בכך שלא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, נקבע בחוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (להלן – תיקון מס' 8) כי הוראות פרק ב' לחוק העיקרי יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. בהתאם לכך, בתיקון מס' 8 נקבע כי "חנות פארם" תוגדר כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד, ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. כמו כן, נקבע כי "קמעונאי פארם גדול" יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-277 מיליון שקלים חדשים, שהוא כאמור הסכום הקבוע היום לגבי רשתות המזון הגדולות. בנוסף נקבע כי בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, ישונה שם החוק העיקרי ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם". בהתאם לתיקון, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים אשר חלים על רשתות המזון, יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' לפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן נקבעו הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. ההוראות כאמור נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ"ר. חנות תיחשב כ"חנות נוספת" אם לקמעונאי פארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם. עוד נקבע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200 אלף, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי פארם גדול מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי כאמור מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים. החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך "הערכה עצמית" ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, וכדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, ההסדר כאמור נקבע בהוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום תיקון מס' 8, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה, רשות התחרות תידרש לפרסם "גילוי דעת" לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית.

החוק כולל תיקונים שמטרתם לטייב ולשפר את מערך הסדרת העיסוק של מאמנים בענפי ספורט שבהם נדרשת תעודת הסמכה לפי החוק, ובכלל זה: יצירת ארבע דרגות הסמכה למאמני ספורט, קביעת תנאים למתן תעודת הסמכה בידי מוסד להכשרה והסמכת משרד התרבות והספורט לערוך בחינות מטעמו; הקמת מרשם בעלי תעודות הסמכה והסמכת הממונה במשרד לבדוק מידע פלילי כתנאי לרישום במרשם; שיפור ההסדרים להכרה במאמנים בעלי תעודות או נסיון מחוץ לישראל; הסדרת ההכרה במוסדות להכשרת מאמנים והקמת מרשם של המוסדות; הוקנו למשרד הספורט סמכויות מנהליות לשם פיקוח ואכיפה של הוראות החוק, כגון סמכויות מפקחים לדרוש מידע והזדהות, אפשרות הסתייעות בבודקים חיצוניים, וסמכות להטיל עיצומים כספיים. תחילת החוק תהיה בתוך שנתיים מיום פרסומו עם אפשרות הארכה של חצי שנה בצו.

מטרת התיקון לשפר את הזכויות המוקנות לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו. ראשית, התשלום החודשי לפדוי שבי הועלה ל-3,300 שקלים חדשים. ההגדלה חלה גם על מי שהוכר כפדוי שבי לפני תחילתו של החוק אך הזכאות להגדלה חלה מה-.1.6.24 שנית, מי שהוכר כפדוי שבי לאחר 7.10.23 זכאי למענק הסתגלות חד-פעמי של 50,000 שקלים חדשים. שלישית, מי שנחטף ב-7.10.23 והוכר כפדוי שבי זכאי לכל הזכויות שלהן זכאי נכה צה"ל או נפגע פעולות איבה שנקבעה לו דרגת נכות של 50% בשל הפרעה בתר-חבלתית ולמימון טיפול רפואי למשך 36 חודשים, אשר לא יינתן על טיפולים הכלולים בתוספת השניה או השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אם החטוף זכאי להם לפי החוק האמור, ועל טיפולים המוענקים על ידי ביטוח הבריאות הקולקטיבי שהמדינה משתתפת במימונו. הזכאויות כאמור חלות מהמועד שבו הוכר החטוף ששוחרר כפדוי שבי, אלא אם מדובר בחייל בסדיר או בחייל מילואים שיקבל את הזכויות רק מיום שחרורו. הזכאות האוטומטית אינה מונעת קביעת נכות נפשית של מעל 50% או קביעת נכות פיזית על ידי ועדה רפואית. עוד מוצע לקבוע כי הוועדה להכרה בפדויי שבי לא תכיר באדם שנחטף שלא בעת שירותו הצבאי או שירותו בכוחות ההביטחון כפדוי שבי, גם אם מתקיימים בו התנאים להכרה, אם מצאה שהוא משתייך לכוחות אויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם, בדומה להוראה שקיימת בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כמו כן מוצע לתקן את תנאי הזכאות בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, ובעקבות כך גם את ההכרה באדם כפדויי שבי, בהתאמה לתנאים המפורטים בהגדרת "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כלומר, להתנות את ההכרה בחטוף שהוא אזרח ישראלי שבמועד החטיפה חלפה יותר משנה מהמועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל בכך שהחטיפה היתה בישראל או באזור, ולגבי מי שאינו אזרח או תושב אך נכנס כדין לישראל להתנות בכך שהחטיפה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון.

מטרת החוק להביא לרפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה , זאת באמצעות תיקון מקיף לחוק אויר נקי התשס"ח - 2008 ולחוק החמרים המסוכנים התשנ"ג - 1993 החוק קובע הסדר לקבלת היתר אחוד לפיו יידרשו מפעלים או עסקים להחזיק באחד מתוך שני היתרים, לפי סוג הפעילות המבוצעת בהם – היתר פליטה אחוד מכוח חוק אוויר נקי או היתר רעלים אחוד מכוח חוק החמרים המסוכנים. ההיתר האחוד יחליף את הצורך בקבלת כמה סוגי היתרים כפי שנדרש במצב הקיים ערב חקיקת החוק, והוא יכלול תנאים המסדירים את כלל ההשפעות של העיסוק טעון ההיתר על בריאות הציבור והסביבה בהיבטים של צמצום פליטות וזיהום לאוויר, לקרקע ולמים, להגנה על בריאות הציבור ולמניעת מפגעים ומטרדים לסביבה. קביעת התנאים בהיתרים תיעשה מתוך בחינת מכלול ההשפעות הסביבתיות של העיסוק ותוך איזון ביניהן. עיקרון מרכזי נוסף בחוק קובע כי הליכי הרישוי ובכללם אופן הגשת הבקשה להיתר והתנאים שיקבעו בו, וכן תקנות שייקבעו מכוח החוק ייעשו ככלל בהתאם לאסדרה המקובלת באיחוד האירופי, ולסטנדרטים המקובלים הקבועים בה, זאת בהתאם להנחיות שיפרסם בעניין המשרד להגנת הסביבה.. לעניין תיקון חוק החמרים המסוכנים כולל החוק גם תיקונים משמעותיים להוראות החוק הקיים שהיה צורך בעדכונן. בנוסף, במסגרת תיקון זה סווגו מחדש סוגי הפעילויות שטעונות היתר רעלים לפי החוק, גם כן בהתאם לאסדרה האירופית, כך שנקבעו בו שני סוגי היתרי רעלים (היתר רעלים א' ו-ב') וכן נקבע פטור מהיתר לחלק מהפעילויות הטעונות היתר כיום. עוד נקבע כי תוקף היתרי הרעלים יוארך משמעותית ויעמוד על עשר שנים. עוד נקבעו בחוק הוראות מעבר, לפיהן תיושם הרפורמה באופן הדרגתי עד להחלתה על כלל סוגי העיסוקים המוסדרים בחוק.

החוק מסמיך מנהל מוסמך משירות הביטחון הכללי, ממערך הסייבר או מהמלמ"ב לקבוע כי תקיפת סייבר שמתרחשת או עומדת להתרחש אצל מי שעיסוקו אספקת שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים, היא תקיפת סייבר חמורה, אם סבר כי קיים חשש ממשי שתפגע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים. קביעה זו תיעשה בכפוף לתנאים הבאים: התקיפה התרחשה במהלך מלחמת חרבות ברזל; התקיפה בעלת השפעה ממשית שאינה מוגבלת לספק הנתקף, והתקיפה היא תקיפת סייבר חמורה בהתחשב במאפייניה. בנוסף, נקבע כי הסמכות לקבוע כי תקיפת סייבר היא חמורה נתונה גם לרח"ט הגנה בסייבר בצה"ל, אם מצא שיש בתקיפה כדי לפגוע ברציפות התפקוד המבצעי של צה"ל בשל התנאים כאמור. במקרה שנקבע כי תקיפת סייבר היא חמורה, החוק קובע הליך פעולה מדורג: ראשית, העובד המוסמך יפרט לספק את התשתית העובדתית לקביעתו כי תקיפת סייבר היא חמורה, ויאפשר לספק הזדמנות לפעול לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה בהקדם האפשרי. בהמשך לכך, הספק יידרש לעדכן את העובד המוסמך בדבר הפעולות שביצע או למסור תצהיר בדבר יישום הנחיות אבטחה בהתאם לתקן. אם הספק לא הגיש תצהיר או העובד המוסמך מצא שלא פעל באופן הולם לאיתור התקיפה, מניעתה ובלימתה, יהיה רשאי העובד המוסמך למסור הוראות לביצוע פעולות הגנה בסייבר. בנוסף, החוק קובע הוראות בעניין חובת סודיות והגבלת שימוש במידע. עוד קובע החוק חובת דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בדבר המקרים בהם ניתנו הוראות לפי החוק. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שבעה חודשים.

נקבע הסדר שעניינו מתן ארכה לרשויות ולאזרחים לביצוע פעולות שונות, על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בכל הנוגע לאזרחים – ניתנת הארכה גורפת של חודשיים לביצוע פעולות רבות אשר מועד ביצוען חל בין 7.10.2023 ל-7.1.2024, זאת מלבד חריגים המפורטים בתוספת שאינם מוארכים. לעניין, קבלת החלטות מינהליות בנושאים שונים נעשתה הבחנה בין התקופה עד חקיקת החוק והתקופה שלאחריה. לגבי מועדים טרם חקיקת החוק (מיום 7.10.23 ועד 22.11.23), לרשויות תינתן דחייה גורפת של חודשיים על כל ההחלטות המנהליות שהיו צריכות להתקבל (מלבד חריגים המנויים בתוספת). לגבי החלטות מיום 23.11.2023 ועד ליום 7.1.2024, אין דחייה גורפת והשר הרלוונטי יידרש לקבל החלטה ספציפית כדי לקבל דחייה וזאת בהתאם להליך שנקבע בחוק. התקופה הקובעת ותקופות הדחייה שנקבעו בחוק ניתנות להארכה בצו, באישור ועדת החוקה. כמו כן, החוק כולל שורה של הסדרים ספציפיים המאריכים מועדים בתחומים שונים ובהם חופש המידע, כהונת נושאי משרה בגופים ציבוריים, כהונת דירקטורים בתאגידים ועוד.

מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר עקב מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה.

חוק זה קובע כמה הסדרים לעניין חטופים ונעדרים ובני משפחותיהם. ראשית, החוק קובע שבני משפחה של מי שנקבע כי הוא חטוף או נעדר יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בתקנות שינויים והתאמות במתן הזכאויות באופן שיתאים לצרכי בני משפחות החטופים. שנית קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים, נעדרים וחטופים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח – מחצית מן המענק ישולם לבן הזוג ומחציתו להורים, ובהעדרם – ישולם לבני משפחה אחרים לפי הפירוט שבחוק. כמו כן ישולם מענק, תלת חודשי כאמור, בסך 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו של החטוף או הנעדר, כולל אחים חורגים, וכן לילדיו, אך זאת בתנאי שלא משולמים בעד האחים או הילדים או להם תגמולים בשל אותו חטוף או נעדר. למענקים המשולמים במועד אחד לאדם מסוים נקבעה תקרה של 200,000 ש"ח. שלישית החוק קובע כי גם חטוף שאינו חייל או איש כוחות הביטחון יהיה זכאי עם שחרורו לתשלומים חודשיים לפי חוק התשלומים לפדויי שבי, התשס"ה–2005. בנוסף, החוק מעגן הגנה מפני עיקולים על הסכומים המשולמים, קובע פטור ממס הכנסה על תשלומים אלו וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה, שלא בשלב המחייב פנייה לערכאות

החוק קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות מסוימים על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. תקופת האיסור תעמוד על 10 או 18 שנים בהתאם לחומרת העבירה בה הורשע. לשם אכיפת האיסור, החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. כן תוקם ועדת מומחים שתוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. בנוסף, החוק כולל הסדר המאפשר להורה של ילד או לאחראי על חסר ישע, לבקש הצגת אישור משטרה לגבי מועסקים במוסדות כאמור, וכן לגבי מטפלת המועסקת בבית ההורה או האחראי. החוק קובע הסדר ייחודי לעניין מעסיק שהוא רשות מקומית וכן שמשרד החינוך מוחרג מהסדר זה. לצד זאת, החוק קובע איסור על העברת המידע או על כל שימוש אחר באישור המשטרה. בנוסף, החוק כולל תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שלפיו אם הוגש כתב אישום בעבירות אלה, יהיה על בית המשפט לשקול במסגרת תנאי שחרור, קביעת איסור על עיסוק במוסד כאמור, ואם לא קבע איסור כזה - יהיה עליו לנמק זאת. בית משפט שקבע איסור עיסוק יורה למשטרה שלא לתת למשוחרר אישור משטרה. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, וזאת בשל משך הזמן הנדרש להקמת המערכת הממוחשבת במשטרה ולהקמת ועדת המומחים, שתוקם בתוך חצי שנה מיום הפרסום. לעניין מועסקים קיימים, תחילת החוק שנה ו-3 חודשים מיום הפרסום, וזאת כדי לאפשר להם ולמעסיקיהם להיערך. כמו כן, בשל משך הזמן שיידרש לבדיקה ידנית של המשטרה בתיקי עבר, נקבע סייג מיוחד מאחריות פלילית למעסיק שיאפשר במקרה הצורך העסקת עובד למשך 3 חודשים, גם בטרם התקבל אישור משטרה. סייג זה יעמוד בתוקפו למשך 10 שנים. בנוסף, כדי ליידע את הציבור בכלל ואת המעסיקים והמועסקים בפרט, החוק קובע חובת פרסום לציבור בדבר ההסדר החדש בסמוך למועד תחילת החוק ובסמוך להקמת ועדת המומחים.

עניינו של החוק עיגון והרחבה של זכויות נכי צה"ל. בחוק עוגנו זכאויות שונות בתחום הדיור והוקמה ועדה מייעצת, שבהתאם להמלצתה מוסמך קצין תגמולים לאשר סיוע בדיור שלא לפי כללים הרגילים. בתחום הניידות - עוגנה הזכאות לסיוע ברכישת רכב רפואי ולהחלפתו מדי שלוש וחצי שנים. אם הותקנו ברכב אבזרי עזר שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, החלפת הרכב תהיה כל חמש שנים. הסיוע יינתן בהתאם לסכומים המפורטים בחוק. כמו כן עוגנה הזכאות לרכב רפואי בבעלות המדינה והיא הורחבה לכלל הנכים בעלי דרגת נכות מיוחדת. כדי למנוע שחיקה של הסכומים הם הוצמדו למדד המכוניות החדשות. נוסף על כך עוגנה הזכאות לדמי ניידות והם הוצמדו למדד דלק ושמנים לכלי רכב. כמו כן עוגנו זכאויות נוספות בתחום הניידות וביניהן: סיוע במימון דמי ביטוח שנתיים, סיוע במימון אגרת רישוי, מימון של אבזרי עזר לרכב וסיוע במימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה. במסגרת החוק הוקמה גם ועדת חריגים לניידות. בנושא תגמולי הקיום המשתלמים לנכים - הוספה לחוק הוראת קבע לעניין מבחני הכנסה מקלים בכל הנוגע להכנסה מעבודה. הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד לא יובאו כלל בחשבון. נקבע מנגנון עדכון אוטומטי לתגמולים פעמיים בשנה לפי ממוצע חצי שנתי של מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים. מנגנון זה הוחל גם על תגמולים המשתלמים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. תיקונים נוספים עניינם ניכוי תשלומים ששולמו ביתר, אופן התשלום של תגמולים וזכאויות נוספות באיחור והגדרת הפרעה בתר-חבלתית – פוסט טראומה. במסגרת החוק תוקן גם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והוחלו בו הוראות שונות מחוק הנכים (תגמולים ושיקום).

תורחב האפשרות לקיים הליכי מיון באמצעות ועדות הקבלה בשני היבטים עיקריים. ראשית, החוק יורחב לאזורים נוספים כך שבנוסף לנגב והגליל, הוא יחול גם על יישוב קהילתי שיוגדר כ"יישוב עדיפות לאומית", שנמצא במפת העדיפות הלאומית של משרד הבינוי והשיכון, ומסווג באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות. שנית, החוק יורחב ליישובים קהילתיים גדולים יותר, כך שבהליך מדורג ותוך קבלת אישור מוועדה מינהלית מיוחדת, ניתן יהיה לקיים ועדות קבלה גם ביישובים קהילתיים שיגדלו וימנו מעל 400 יחידות דיור. במקביל לכך, תעודכן אחת מהעילות המרכזיות לדחייה של מועמדים תוך התאמתה ליישובים הגדולים יותר, יתוקן הרכב ועדת הקבלה כך שלא יתאפשר בה רוב מובנה לנציגי היישוב הקהילתי, ויוסדר בצורה מפורטת יותר את אופן פעולת ועדת הקבלה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק מסדיר את הקמתו של מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים, אשר יקים וינהל מאגר מידע של נתוני הנוסעים והצוות בטיסות המופעלות אל ישראל וממנה. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש המרכז לדרוש מחברת תעופה למסור את נתוני הנוסעים ולהקים ממשק אלקטרוני קבוע בכדי לאפשר הזרמה קבועה ורציפה של המידע, ומידע זה יימסר בשלושה מועדים קבועים לכל טיסה. במסגרת המידע שיימסר ייכללו נתוני API (Advanced Passenger Information), כגון שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, מספר דרכון ושם המדינה שהנפיקה את הדרכון, וכן נתוני PNR (Passenger Name Record), כגון מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני, אמצעי התשלום, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה ונתוני הכבודה. ניתן יהיה להשתמש במידע למטרות של מניעה וסיכול טרור ופשיעה חמורה, אבטחת התעופה האזרחית, מאבק בהגירה בלתי חוקית והגנה על בריאות הציבור, והגופים שיהיו רשאים לקבל גישה למאגר יהיו השב"כ, המוסד, משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. עוד מוצע להטיל על חברות התעופה חובת יידוע הנוסעים בדבר העברת המידע. בנוסף, נקבעו מנגנונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות, כגון חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות במרכז, שמינויו ותנאי כשירותו ייקבעו בעצה אחת עם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ושעליו להכין תכנית עבודה שנתית ולהגיש דו"חות שנתיים על קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז.

החוק מסדיר את אופן ההתקשרות בין רשויות מקומיות לבין חברות הגבייה הפועלת מטעמן, את יחסי הגומלין בניהן ואת הכללים לגביית חובות על ידי רשויות מקומיות. החוק קובע את סוגי הפעולות שתבצע חברת הגבייה למען גביית כספים המגיעים לרשות המקומית לרבות חובות לקופתה, וכן את הכללים המנחים לטובת גבייה זו. בנוסף, החוק מסדיר את הליך אישור העסקת חברה הגבייה ועובדיה, קובע את תנאי הכשירות לחברת הגבייה ועובדיה וכן את הליך הפסקת העסקתם. החוק מטיל חובת סודיות ואבטחת מידע על חברות הגבייה ועובדיהן וכן מטיל חובת פיקוח ובקרה של הרשויות המקומיות על חברות הגבייה.

החוק קובע הוראות לעניין מענקי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים אשר נפגעו בשל התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה בחודשים ינואר ופברואר 2022. לפי החוק, הזכאות למענק הסיוע היא לעסקים שמחזור עסקאותיהם בשנת הבסיס (שנת 2019 או תקופה מאוחרת יותר, בהתאם למועד תחילת פעילותו של העסק) ובשנת 2021 עולה על 18 אלף ש"ח ואינו עולה על 80 מיליון ש"ח, וכן מחזור עסקאותיהם בחודשים ינואר ופברואר 2022 נמוך בשיעור של 25% לפחות ממחזור עסקאותיהם בתקופה המקבילה בשנת 2019. סכום מענק הסיוע לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף ש"ח נקבע באופן הדרגתי בהתאם למחזור העסקאות, ואילו סכום המענק לעוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 300 אלף ש"ח נקבע לפי הנוסחה הקבועה בחוק, ובלבד שסכום המענק לא יפחת מ-9,350 ש"ח ולא יעלה על 600 אלף ש"ח.

החוק מעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות שבטיפול משרד הרווחה לקבל שירותי רווחה מותאמים בתחומים שנקבעו בתוספת לחוק, בין השאר כדי לתמוך בזכות לחיים עצמאיים ואוטונומיים כפי שהוגדר בחוק. תנאי לזכאות הוא שמי שמבקש הכרה בזכאותו, פנה לגורם מאבחן לצורך אבחון קיומה של מוגבלות מזכה והערכת רמת התמיכה הנדרשת, ושגורם מכיר החליט בדבר הזכאות של מבקש ההכרה ובדבר רמת התמיכה שתינתן לו לאחר קבלת המידע מהגורם המאבחן. לאחר קביעת הגורם המכיר, האדם עם המוגבלות יכין תכנית מענים אישית או הסדר אחר לבחירת השירותים, ותכנית או הסדר זה ידרשו אישור של משרד הרווחה או הרשות המקומית. השירותים שנקבעו בתכנית או בהסדר הם השירותים המותאמים שאותם יוכל האדם עם המוגבלות לממש, והם יינתנו בתוך זמן סביר, באיכות סבירה ובמרחק סביר ממקום המגורים. אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית יוכל לבחור לקבל את זכאותו לשירותי רווחה לפי חוק זה, במקום לפי חוק הסעד(טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית). והזכאות לפי חוק זה לא תגרע מזכאות לפי חוק אחר, ולא תגרע זכות המגיעה לאדם לפי חוק זה רק בשל כך שאותו אדם זכאי גם לשיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה. החוק מסמיך לקבוע תקנות הנחוצות ליישום ההסדרים שנקבעו בו, וקובע מסגרת מימון מאוצר המדינה שתגדל הדרגתית בסכום של 430 מיליון ₪ מידי שנה, עד להבשלה מלאה של תוספת בסך 2.15 מיליארד שקלים חדשים לבסיס התקציב וכן קובע מנגנון לעדכון דמוגרפי של התקציב מאותו מועד. משרד הרווחה יקיים פיקוח על ביצוע החוק ויפרסם את דרכי הגשת תלונות על יישומו, וכן יכין תכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות ממסגרות מרובות דיירים אל מגורים בקהילה.

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 נדון בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' אדר ב' התשפ"ב (10 במרץ 2022). החוק, המבוסס על חוק שהיה בתוקף בין 2003 ל-2022 בשינויים מסוימים שיפורטו, קובע כי שר הפנים או המפקד הצבאי באיו"ש לא יעניקו אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב איו"ש ועזה, וכן לתושבי איראן, לבנון, סוריה ועיראק. עם זאת, האיסור הקבוע בחוק אינו גורף, שכן קבועים בו חריגים וסייגים המאפשרים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל (היתר מת"ק שניתן בידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון) במקרים אלה: • היתרי מת"ק לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; • רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; • היתר מת"ק לילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; • רישיון ישיבה והיתר מת"ק במקרים הומניטריים מיוחדים; • היתרי מת"ק למטרת טיפול רפואי, למטרת עבודה או למטרה זמנית, עד שישה חודשים; • מתן אזרחות או תושבות, במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד. בנוסף נקבע הסדר חדש של שדרוג מעמד מהיתר מת"ק לתושב ארעי, לבני 50 ומעלה ששהו בישראל כדין 10 שנים לפחות, בכפוף לאי קיום מניעה ביטחונית. הסדר נוסף שנקבע הוא הקמת ועדה הומניטרית ייעודית, לצד הוועדה ההומניטרית הקיימת בחוק. ועדה זו תבחן בקשות שהוגשו מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן הזוג או ההורה, ותידרש לקבל החלטה בתוך שלושה חודשים, לעומת שישה חודשים שמוקצים לוועדות ההומניטריות הרגילות. החוק החדש גם מאפשר לתושבים ארעיים לחדש את רישיון התושבות שלהם אחת לשנתיים, במקום אחת לשנה כפי שהיה בחוק הישן. בצד הקלות אלה, נקבע כי שר הפנים יהיה חייב לבטל רישיון ישיבה ארעי או היתר מת"ק שניתנו לפי החוק, אם בעל הרישיון או ההיתר היה מעורב במעשה טרור, ריגול או בגידה. לצד כל אלו, התווספו הסדרים של בקרה ושקיפות, כגון חובת דיווח רבעונית לכנסת, הגדרת מכסות ועוד. היות שההסדר הקבוע בהצעת החוק קובע מגבלות חריגות, הוא קבוע לזמן מוגבל של שנה, ובדומה להסדר שהיה קיים גם בחוק הקודם, הממשלה תוכל להאריכו בצו באישור הכנסת. בחוק נוסף גם סעיף מטרות, הקובע כי מטרתו לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.

במסגרת התיקון, נקבע כי הממשלה רשאית להכריז כי כל אדם הנכנס לישראל וחייב בבידוד, ישהה בבידוד בפיקוח של אמצעי טכנולוגי אשר מאושר על-ידי שר הבריאות. לשם כך, המדינה רשאית להתקשר עם חברה פרטית לסיוע טכני בעניינים המוגדרים בחוק ותתבצע בקרה על פעולותיה על-ידי הגורמים המוסמכים.

במסגרת התיקון, נקבע כי לממשלה תינתן הסמכות להתקין תקנות המגבילות כניסה לישראל ויציאה ממנה למדינות אחרות, זאת כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה.

חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בכסלו התשפ"א (9 בדצמבר 2020). החוק יוצר אסדרה חדשה ומקיפה לתחום הגז הפחמימני המעובה (גפ"מ או גז ביתי) ומתקן את חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, החל היום על גפ"מ ועל גז טבעי, כך שיחול רק על גז טבעי. החוק קובע מספר הוראות שאינן משנות את המצב המשפטי הקיים, ובכלל זה הוראות לעניין חובת הרישוי של ספקי גז ושל העוסקים בביצוע עבודות גז – רישיונות הניתנים על ידי המנהל במשרד האנרגיה; הוראות לעניין חובות בעלי הרישיונות, ובכלל זה חובות דיווח של ספקי הגז למנהל במשרד האנרגיה; חובת קבלת היתר למיתקני גז מסוימים וחובת ביצוע בדיקות למיתקני גז. כמו כן, החוק מסדיר לראשונה את תחום סוכני הגז הפועלים מטעם ספקי גז, וקובע כי ספק גז לא יפעל באמצעות סוכן, אלא אם כן המנהל במשרד האנרגיה התיר לו לעשות כן במסגרת רישיון ספק הגז, לפי תנאים המפורטים בחוק ותנאים נוספים שיפורטו ברישיון ספק הגז. החוק אף מסמיך את המנהל במשרד האנרגיה להחליט כי ספק גז לא יהיה רשאי לפעול באמצעות סוכן, בהתקיים נסיבות המפורטות בחוק. כמו כן, רוב הוראות החוק החלות על ספק הגז – יחולו גם על הסוכן. בנוסף, החוק מחייב את ספק הגז לפקח על פעילות הסוכן מטעמו. חידוש נוסף בחוק לעומת המצב הקיים נוגע להסמכת שר האנרגיה לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות צרכניות. לפי החוק, השר יקבע אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שספק גז יחויב לתת לצרכני גז. התקנות שבהן ייקבעו אמות מידה כאמור יובאו לאישור ועדת הכלכלה עד ליום 1.7.2022. לשם אכיפת הוראות החוק, נקבעו בו הוראות לעניין אכיפה פלילית וכן הוראות לעניין אכיפה מינהלית – הטלת עיצומים כספיים. לעניין זה, נקבע בחוק מנגנון של התראה מינהלית, המאפשר למפר לתקן את ההפרה בטרם הטלת עיצום כספי. החוק כולל גם הוראות בנושא סמכויות מפקחי משרד האנרגיה, לרבות הוראה המאפשרת למפקח להיכנס למקום מגורים ללא צו בית משפט, בשל הסיכון לחיי אדם ולרכוש, וזאת לבקשת מי שמחזיק במקום או אם מיתקן הגז הנמצא במקום מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש. החוק ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2021, למעט חלק מחובות הדיווח של ספקי הגז למנהל במשרד האנרגיה שייכנסו לתוקף ב-1 באוקטובר 2021.

במסגרת התיקון תוקנו היבטים שונים בחוק ובכלל זה נקבע כי בנסיבות מסוימות ניתן להחליף את הבידוד מטעם המדינה לחייבי בידוד, לבידוד בבית מגוריהם או במקום אחר העומד לרשותם. כמו כן, הורחבה אחריות המדינה כלפי השוהים במלוניות וכחלק מכך על המדינה לספק תנאי מגורים ותברואה הולמים. בנוסף, הוסדרה האפשרות להוצאת צו סגירה מנהלי למקרים בהם מקום אינו פועל לפי הוראות החוק ותקנותיו, זאת למעט בתי תפילה, מוסדות חינוך או מוסדות רווחה. לבסוף, נקבע כי משרד הבריאות היה מוסמך לקבל מעסקים מסוימים מספרי טלפון וכן פרטים נוספים של מי ששהה במקום.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

החוק שנקבע כהוראת שעה עד 30/6/21 מאפשר לממשלה בנסיבות מסוימות להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. בתקופת תוקפה של ההכרזה, הממשלה מוסמכת להתקין תקנות שיגבילו את הפעילות הציבורית בתחומים הקבועים בחוק- פעילות במרחב הפרטי, הציבורי, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ותחום התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות בין 14 ל-28 ימים כתלות בסוגן, והארכתן תלויה באישור ועדת החוקה. כמו כן, בתנאים מוגדרים ועדת השרים רשאית להכריז על אזור כאזור מוגבל, ומכוח הכרזה זאת להגביל כניסה לאזור זה ויציאה ממנו למעט מטרות המנויות בחוק. לבסוף, הוגדרו העונשים על הפרת הוראות ותקנות החוק.

חוק זה מטרתו להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה או בסמוך לתחילתו ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. ועדת הכספים קיימה דיונים רבים לאורך הליך חקיקת חוק זה ובהם תיקנה והוסיפה מספר תיקונים ובהם, הרחבת ההגדרה "עובד מזכה" כך שתובא בחשבון גם תקופת הלידה וההורות של עובד בנוסף לעובד אשר פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בזמן משבר הקורונה. כמו כן, נקבע כי קרוב משפחה של בעל שליטה בתאגיד או מנהל תאגיד שעבד עד ליום 29/2/2020 יהיה זכאי למענק. בדומה לכך נקבע בחוק כי גם חברים באגודות שיתופיות יהיו זכאים למענק. כמו כן, נקבע בחוק לוחות זמנים לקבלת החלטה בבקשה למענק, נקבעו 21 ימים לקביעת הזכאות. עוד נקבע בחוק, כי במקום בו קיים תשלום יתר, המעסיק יחזיר בתוספת הצמדה בלבד ללא ריבית. כמו כן, נקבע כי תקופת שמירת המידע של המעסיקים והעובדים המבקשים מענק לפי חוק זה, לפרק הזמן המזערי הדרוש ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה, בתום תקופה זו שירות התעסוקה ימחק את המידע אלא אם כן המידע דרוש לצורך הליך משפטי. לשם פיקוח על יישומו של חוק זה, הוסף סעיף דיווח הקובע כי שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בתוך 75 ימים ובתוך 120 ימים מיום תחילתו של חוק זה על ביצוע חוק זה, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים וכל נתון אחר הקשור בהם. כן, נקבע סעיף שמבטיח מענק נוסף למעסיקים בסכום של 500 מיליון ש"ח כפי שנקבע בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת הכספים 2020) ובטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר לגבי סכום זה, שר האוצר יציג בפני ועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא. הצעת החוק או ההסדר לעניין זה יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך חמישה ימים מיום אישורו בממשלה.

חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.

חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט-2019 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום 25 בדצמבר 2018. החוק מרחיב את סמכויות הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון (להלן - הרלפ"מ). עד לתיקון החוק הוסמכה הרלפ"מ לטפל רק בשדות מוקשים וביחס למוקשים נגד אדם. עם אישור החוק, הורחבה סמכותה גם לטיפול בשטחי נפלים, וכן בשדות מוקשים נגד טנקים. שטחי נפלים, כהגדרתם בחוק, הם שטחים המשמשים את צה"ל ומערכת הביטחון לאימונים, ניסויים והטמנת שאריות תחמושת. לפיכך, שטחים אלה מהווים סכנה לציבור והימצאותם באותם אזורים מונעת את פיתוחי הקרקע לשימושים אזרחיים. פינוי שטחי הנפלים ייעשה בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק לגבי שדות מוקשים: הפינוי יבוצע על ידי חברות אזרחיות בעלות מומחיות בפינוי מוקשים ובפיקוח חברות אזרחיות להן מומחיות בפיקוח, והכל בהתאם להנחיות ולנהלי הרלפ"מ. מימון פינוים של שטחי הנפלים יהיה משני מקורות: ראשית, נקבע כי בהצעת חוק התקציב השנתי יהיה תקציב לפינוי שטחי נפלים, שהוא נוסף לתקציב הייעודי לפינוי שדות מוקשים ומבלי לפגוע בפעילות זו. בנוסף, הרשות תהיה רשאית לגבות דמי פינוי מגורמים שמעוניינים בפיתוח הקרקע. בנוסף, כדי לזרז את פעילות הפינוי ולהוזיל את העלויות, החוק מאפשר לרלפ"מ לבצע סקר ראשוני של השטח, לפי כללים שהיא תקבע ובהתאם לקריטריונים בינלאומיים, ואם לא ימצאו בו נפלים ניתן יהיה לשחררו ללא הצורך בהתקשרות עם חברות לפינוי. כן נקבע כי בתוכנית שתכין הרשות לפינוי שטחי הנפלים ייכללו אמות מידה שיביאו בחשבון את מיקומם של שטחי הנפלים, היקפם ומורכבות פינויים. הדיווח השנתי שיימסר לוועדה יכלול גם את פירוט דרכי המימון של שדות המוקשים ושטחי הנפלים, לפי חלוקה גיאוגרפית. הסדר נוסף בחוק מאפשר למשטרה להסתייע ברלפ"מ לשם פינוי נפלי טילים ורקטות בעקבות אירועי לחימה קיצוניים. החוק נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים וזאת כדי לאפשר בחינה ומעקב אחר יישומו ולוודא כי פינוי שטחי נפלים מתבצע גם בפריפריה, ולא רק במקומות שבהם יש אינטרסים כלכליים לפינוי.

חוק זה קובע הסדר כולל לעניין הפעלת מעונות יום שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות. החוק אוסר על הפעלת מעון יום לפעוטות שבו שוהים שבעה פעוטות לפחות, ללא רישיון, וכן הוא קובע את התנאים לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות. כמו כן קובע החוק הוראות לעניין אכיפה ופיקוח.

במסגרת תיקון זה לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 6) נקבעו מספר הוראות שנועדו לפתור את בעיית מסרבי עסקת פינוי ובינוי, שביניהן ניתן למצוא כלים שיאפשרו לבית המשפט להתמודד עם תופעה זו. נקבע כי כאשר יש רוב מיוחס של בעלי הדירות בבית המשותף שהסכימו לעסקת הפינוי והבינוי, ומצא בית המשפט שבעל דירה מסוים מסרב סירוב בלתי סביר להסכים להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה, או מתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים, יהיה רשאי בית המשפט לקבוע שאותו בעל דירה סרבן יהיה אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות בשל הנזק שנגרם להם בעקבות אי ביצוע העסקה. בנוסף רשאי בית המשפט למנות עורך דין או רואה חשבון שאינו בעל דירה שמתקשר באותה עסקת פינוי ובינוי, שיהיה מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט להתקשר בעסקה בשם בעל העסק המסרב. אם בית המשפט אכן הטיל אחריות בנזיקין על המסרב כלפי שאר בעלי הדירות, הוא ישא רק בחלק מנזקם של בעלי הדירות, ובית המשפט ישקול שיקולים שקשורים לגובה הנזק, לכושר פרעונו של המסרב ולנסיבות העסקה. נקבע בנוסף שאם בעל הדירה שמסרב לביצוע העסקה הוא קשיש שמתגורר בדירה, לא יראו את הסירוב שלו כסירוב בלתי סביר אם יתקיימו מספר תנאים מצטברים. ראשית, מתן אפשרות לקשיש לבחור באחת מהאפשרויות הבאות: מעבר לבית הורים בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת תמורה; רכישת דירה חלופית ששוויה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה, סמוך ככל הניתן לדירתו של הקשיש; קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור. שנית, קבלת שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה. שלישית, דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת הפינוי ובינוי, בתוספת תשלומי איזון בשווי דירת התמורה. בנוסף לא יראו את סירובו של הקשיש כסירוב בלתי סביר אם הוא מתגורר בדירה שבמועד חתימת העסקה מלאו לו 80 שנים ולא הוצעה לו אחת מן החלופות לעיל, בנוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה. הוראות נוספות שנקבעו בתיקון זה, נוגעות לאופן ביצוע העסקה. נקבע כי לפני חתימת ההסכם לראשונה, יקיים היזם כינוס של בעלי הדירות שבו יציג לשאר בעלי הדירות את סוג העסקה המוצעת עמו. בנוסף, לא יאוחר משבועיים לפני חתימת ההסכם, היזם ימסור לבעלי הדירות מסמך עם עיקרי ההצעה שבו יפורטו העקרונות לקביעת התמורה המוצעת על ידו, הבטוחות שהוא מציע לבעלי הדירות ופרטים על ניסיונו המקצועי. כאשר נחתמה העסקה, ימסור היזם הודעה על כך לשאר בעלי הדירות וימסור לבעל הדירה שאיתו נחתמה העסקה את מסמכי העסקה או העתק נאמן למקור. אם היזם לא מילא את חובותיו לקיים כינוס ולמסור את המסמכים הרלוונטיים, רשאים רוב בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על ביטול עסקאות כל עוד לא חתמו על העסקאות 40% מבעלי הדירות בבית המשותף ולא יראו אותם כמי שהפרו התחייבות עם יזם.

התיקון לחוק מסמיך את מוקדי החירום לקבל באופן אוטומטי את נתוני המיקום של כל אדם שמתקשר למוקדי החירום, ולצפות בנתונים אלו בזמן אמת. נתונים אלו יתקבלו על-ידי איכון המכשיר שממנו נעשתה הפנייה למוקד. התיקון מאפשר למוקדי החירום לסייע לאדם אשר מצוי בסכנה ואין ביכולתו למסור פרטים על מיקומו.

התיקון לחוק מסמיך את בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, לדון בעתירות על החלטות של רשויות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון. בטרם תוקן החוק עתירות אלו נדונו ברובן בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, מה שהוסיף לעומס המוטל עליו.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.

החוק מעגן במפורש את סמכות המשטרה לעיכוב השבת גופות של מפגעים. וזאת, בנסיבות שבהן בשל אירוע ההלוויה של המפגעים, למפקד מחוז במשטרה, ישנו חשש סביר שבשל לוויית מפגע תיגרם פגיעה בביטחון הנפש או יבוצעו מעשה טרור, או שבמהלך הלוויה יבוצעו הסתה לטרור או גילוי הזדהות עם ארגון טרור או עם מעשה טרור. בנוסף, החוק קובע כי בסמכותו של מפקד מחוז במשטרה, ולשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו , ובכלל זה לשם מניעת הפרות סדר, מניעת הסתה לטרור או גילוי הזדהות עם ארגון טרור או עם מעשה טרור, להורות, בצו, על תנאים לעריכת לוויה של מפגע. מפקד המחוז יהיה רשאי גם להורות על הפקדת ערובה לשם הבטחת מילוי התנאים. על פי ההסדר שנקבע בחוק, הערובה תחולט אם לא התקיימו התנאים שקבע מפקד המחוז תוך 30 ימים. אם לא הופקדה ערובה על ידי מארגני ההלוויה - יחויבו המארגנים בתשלום קנס בגובה הערובה. הערובה או תשלום הקנס ייגבו רק לאחר אפשרות למארגני ההלוויה להשמיע את טענותיהם. עוד נקבע כי ערעור על מנגנון ערובה לעניין עריכת לווית מפגע יהא בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע-2010 (להלן - התיקון), מסדיר את הקמתם של מיזמים חקלאים-תיירותיים בנגב ("חוות בודדים"), וקובע, בין היתר, הוראות מעבר בנוגע למיזמים. מכוח התיקון, הוקמה ועדה בין-משרדית המוסמכת להמליץ לשר לפיתוח הנגב והגליל לגבי אישור מיזמים קיימים. מאחר שהמלצת הוועדה צריכה להתבסס בין היתר על מידת ההיתכנות התכנונית של המיזם, ונוכח הקושי בפרשנות המונח שהביא לעיכוב באישור המיזמים הקיימים, נקבע כי יש להפריד בין הליך ההמלצה של הוועדה לבין ההסדרה התיכנונית של המיזם. בהתאם לתיקון לחוק, הוועדה הבין משרדית תבחן אם המיזם עומד בתנאי הסף הקבועים היום בחוק, אך הקניית זכויות במקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל, לשם המשך פיתוח המיזם הקיים, לא תייתר את השלמת ההסדרה התיכנונית של המיזם לפי הוראות כל דין. כמו כן, נקבע שאם הועדה הבין-משרדית לא תגבש המלצה בנוגע לבקשה בתוך שבע שנים מיום תחילת התיקון, יראו זאת כאילו המליצה לשר לפיתוח הנגב והגליל לאשר את המיזם הקיים.

חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז – 2017 התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). החוק נועד להרחיב את סוג התכניות המועדפות לדיור אשר ניתן יהיה לאשר במסגרת הליך תכנון מיוחד, כך שיכללו גם תכניות לפינוי ובינוי אשר מאפשרות בנייה של למעלה מ- 500 יחידת דיור ותכניות שיחולו על קרקע פרטית ושמאפשרות בנייתן של למעלה מ- 750 יחידות דיור. נקבע, כי באשר לתכניות על קרקע פרטית כאמור, יוכלו להגיע לותמ"ל רק תכניות שמספר הבעלים בהן הוא 10 או יותר ובקרקע שחלק משטחה הוא מקרקעי ישראל – 5 או יותר, וכי חלקו של כל אחד מהבעלים בקרקע, למעט המדינה, לא יעלה על 20%. כמו כן, במקרה של תכניות על קרקע פרטית כאמור, ההכרזה על הקרקע תיעשה לפי המלצת צוות מייעץ. בנוסף, נקבע כי תכנית על קרקע פרטית כאמור תכלול הוראות הקובעות כי 15% לפחות מיחידות הדיור יהיה דירות בהישג יד. כמו כן, החוק מתקן את חוק התכנון והבניה וקובע כי ועדה מחוזית תהיה רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, זאת בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.

התיקון קבע כי יבוטל הסדר ההכרה במכללה חוץ תקציבית למשפטים, שהיא אינה מוסד להשכלה גבוהה. עוד נקבע כי תקופת ההתמחות תוארך ל-18 חודשים. בנוסף, נקבע כי לשכת עורכי הדין, מלבד יכולתה הקיימת לבטל אישור לשמש כמאמן לצורך התמחות, תוכל גם לקצוב זמן, עד חמש שנים מיום ביטול האישור, עד לקבלת אישור חדש לשמש כמאמן. עוד נקבע כי ימונה נציב פיקוח על ההתמחות, שיעסוק בפיקוח, ייעוץ ובירור תלונות כנגד מאמנים. לנציב תהיה סמכות לשלול ממאמנים את האישור לשמש כמאמנים לתקופה קצובה, ובלבד, שתלונות כנגד שופט המשמש כמאמן, יופנו לנציב התלונות על השופטים, שיוסמך לברר את התלונות ולשלול מן השופט את היכולת לאמן לתקופה קצובה.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). החוק מתקן למעשה את פרק האכיפה והעונשין בחוק התכנון והבנייה עצמו, ומבצע תיקונים במספר חוקים נוספים, באופן שיביא להגברת האכיפה בעבירות תכנון ובנייה. נדבך מרכזי בחוק הוא הגברת הסנקציות שניתן להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, וכן האפשרות להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי. בנוסף, החוק מבצע עדכון וייעול הכלים המנהליים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי-חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים. לבסוף, חלק מהותי בחוק עוסק בהבניית שיקול הדעת של בית המשפט בתחום הביקורת השיפוטית על צווים שניתנים כנגד בניה בלתי חוקית, ובפרט בנוגע למצבים שבהם יוכל הוא לעכב את ביצוע הצווים ולצמצם את התופעה שבה ישנו טיפול בעיכובי ביצוע בלתי נגמרים.

החוק מסדיר את המערך הקיים של השירות הלאומי, שיוכל להיקרא גם התנדבות קהילתית, (להלן- השירות) ובו רשאים להתנדב מי שקיבלו פטור משירות צבאי בכפוף לתנאים שבחוק. מוקמת רשות לשירות אזרחי האחראית גם לנושא השירות הלאומי-אזרחי של תלמידי הישיבות וכן תפעל מועצה ציבורית מייעצת. נקבעו תנאים לביצוע השירות, תנאי הזכאות להיות גוף מפעיל שבמסגרתו מבוצע השירות ותנאים לעניין הגופים המוכרים האחראים על הפעלת המתנדבים. כמו כן נקבעו הוראות לעניין פיקוח על ביצוע השירות לרבות באמצעות עיצומים כספיים על גופים מוכרים. בנוסף נקבע מנגנון השגה וממונה על פניות הציבור ונקבעו הוראות לעניין ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות וקידום שילוב של צעירים בסיכון כמתנדבים.

החוק התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ג באדר התשע"ז (21 במרס 2017). החוק מתקן את פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), וקובע, לראשונה בחקיקה ראשית, הסדרים רגולטוריים לעניין הפעלת מסילת ברזל ארצית, בהתאם בין היתר לדירקטיבה של האיחוד האירופי בעניין בטיחות במסילות ברזל ולהסכמים שנחתמו בין המדינה לבין חברת רכבת ישראל ועובדיה. אלה הנושאים העיקריים המוסדרים בחוק בעניין זה: 1. תכנית הפעלה: החוק קובע כי הפעלת מסילת ברזל ארצית מותנית בהגשת תכנית הפעלה שאישר הרגולטור - המנהל לעניין מסילות ברזל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – המנהל). לפי החוק, תכנית ההפעלה תכלול התייחסות למספר נושאים ובהם ניהול בטיחות במסילת הברזל הארצית והשירות שיינתן לציבור הנוסעים. ההוראות בנושא זה ייכנסו לתוקף בתום שנתיים מיום פרסום החוק ברשומות; 2. רישוי הנהגים ברכבת ארצית: החוק קובע חובת רישוי לנהגי הרכבת הארצית ותנאים למתן רישיון ולחידושו, בדומה להסדר הקיים היום לפי הפקודה לגבי נהגי הרכבת המקומית ("הרכבת הקלה"). עניינם של תנאים אלה, בין היתר, בבדיקת כשירותם הבריאותית ועברם הפלילי, קביעת גיל מזערי לקבלת הרישיון ודרישות השכלה. ההוראות בנושא זה ייכנסו לתוקף בתום 15 חודשים מיום פרסום בחוק ברשומות; 3. תנאים למילוי תפקידים הנוגעים למסילת ברזל ארצית: מדובר בשני סוגי תפקידים – "בעל תפקיד מסילתי" הכולל 5 תפקידים בעלי השפעה משמעותית על בטיחות הפעלת המסילה, דוגמת בקר מסילה המאשר את תקינותה של מסילת הברזל הארצית, וכן "בעל תפקיד הדרכה", כלומר מי שתפקידם להכשיר את נהגי הרכבת הארצית, את בעלי התפקידים המסילתיים ואת המועמדים לתפקידים אלה. החוק אינו קובע חובת רישוי לגבי התפקידים האמורים אלא תנאים למילוי אותם תפקידים, שעניינם בין היתר בבדיקת כשירות בריאותית, עבר פלילי, הכשרה והשכלה. כלומר, למעשה מפעיל מסילת הברזל לא יהיה רשאי להעסיק אדם באחד מהתפקידים האמורים, אלא אם כן אותו אדם עומד בתנאים שנקבעו למילוי התפקיד כאמור. ההוראות בנושא זה ייכנסו לתוקף בתום שנה מיום פרסום בחוק ברשומות. יצוין כי החוק קובע הוראות מעבר לגבי מי שמועסק היום בחברת רכבת ישראל כנהג רכבת ארצית, בתפקיד מסילתי או בתפקיד הדרכה, כך שלא יידרש לעבור בחינה מחודשת לפי התנאים הקבועים בחוק, ויוכל להמשיך בעיסוקו גם לאחר שהחוק ייכנס לתוקף; 4. רישוי בתי ספר להכשרת נהגים ברכבת הארצית ובעלי תפקיד מסילתי ותפקיד הדרכה: החוק קובע כי הכשרה לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית, למילוי תפקידים כאמור ולשמירת כשירותם הנמשכת, תיערך רק בבית ספר להכשרה, ככל שהכשרה זו אינה נערכת על ידי מפעיל מסילת הברזל. עוד קובע החוק כי הפעלת בית ספר להכשרה תחויב ברישיון מאת המנהל; 5. חקירת אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית: החוק מחיל את ההסדר הקיים בפקודה בעניין סמכות המנהל לערוך תחקירים לגבי אירועים בטיחותיים במסילת ברזל מקומית, כך שיחול גם לגבי אירועים כאמור במסילת ברזל ארצית. לעניין אירוע בטיחותי חמור כהגדרתו בפקודה, החוק מסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – השר) למנות ועדת בדיקה שתוסמך לחקור את האירוע במקום המנהל. החוק קובע הוראות מפורטות לעניין הרכב ועדת הבדיקה וסמכויותיה, ובכלל זה תנאי כשירות ליושב ראש הוועדה, הוראות למניעת ניגודי עניינים של חברי הוועדה, וכן הוראות שיבטיחו את האיזון הראוי בין הצורך לתת כלים למנהל או לוועדת הבדיקה לחקור את האירוע ולהפיק ממנו לקחים, לבין הצורך להימנע מפגיעה בסמכויות החקירה הפלילית של המשטרה; 6. סמכויות פיקוח: לפי החוק, השר יהיה רשאי להסמיך מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי הפקודה בנושא מסילת ברזל ארצית כאמור; 7. הסמכת השר להתקין תקנות לגבי שורה של נושאים הנוגעים למסילת ברזל ארצית, ובהם קביעת נסיבות שבהן תחול חובת פיצוי לנוסעים בשל איחור בהגעת רכבת ארצית, הוראות שמטרתן לצמצם את השפעותיה של מסילת ברזל ארצית על הסביבה או למנוע אותה (דוגמת מפגעי רעש), וכן הוראות הנוגעות לתנאים למילוי תפקיד מסילתי ותפקיד הדרכה ולקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית. בנוסף לתיקונים בנושא מסילת ברזל ארצית, החוק כולל מספר תיקונים נקודתיים לעניין מסילת ברזל מקומית, ובהם הסמכת השר להחמיר בתקנות את הענישה הפלילית בשל הפרת תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011. התיקון האמור נועד להביא לאחידות בענישה בשל הפרת תקנות התעבורה ובשל הפרת תקנות מסילות הברזל, המחילות, בשינויים מסוימים, את הוראות תקנות התעבורה על רכבת מקומית.

חוק האזרחות (תיקון מס' 13), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ח' באדר התשע"ז (6 במרץ 2017). החוק קובע כי הליכים לשלילת אזרחות יתקיימו בפני האזרח שעניינו נדון, אלא אם נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שיקבע שר המשפטים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בפניו משום עיוות דין. אם לא ניתן לאתר את האזרח או למסור לו הזמנה, יוכל בית המשפט להורות שהדיון יתקיים שלא בפניו, אם בוצע תחליף המצאה לפי הוראות שיקבע שר המשפטים באישור הוועדה כאמור. כמו כן, במקרים בהם הדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, ימנה לו בית המשפט עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי וכי הסמכות לקבוע את המעמד החלופי למי שאזרחותו בוטלה תינתן לשר הפנים, במקום בית המשפט כיום.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו–2016 (להלן – החוק) התקבל בכנסת ביום כ"ט בתמוז התשע"ו (4 באוגוסט 2016). החוק קובע את הקמת הרשות להתחדשות עירונית שתפקידיה הם, בין היתר, לקדם מיזמים להתחדשות עירונית כהגדרתם בחוק, האצת מימוש תהליכי התחדשות עירונית, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם וכן קידום פתרונות לתחזוקה לטווח ארוך של הרכוש המשותף באזורי התחדשות עירונית. בין היתר, החוק קובע הוראות שונות לעניין עבודת הרשות, ההכרזה על מתחמי פינוי ובינוי, מתן זכויות לאוכלוסיות מוחלשות, הנחה בארנונה ובאגרות בניה לאוכלוסיות הקבועות בחוק, הקמת מנגנון של ממונה על פניות דיירים וכן הוראות לעניין הסרת חסמים וייעול תהליכי התחדשות עירונית בהליך התכנון ובהקצאת מקרקעין.

החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים

החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ב בסיוון התשע"ו (28 ביוני 2016). החוק מסדיר רישוי של 7 שירותי רכב ו-3 מקצועות בענף הרכב, שרובם מוסדרים היום בצווי פיקוח לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, וקובע הוראות חדשות שיקדמו את התחרות בענף ואת זכויות הצרכנים. הרישיונות לפי החוק יינתנו על ידי המנהל לעניין זה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. שירותי הרכב שמוסדרים במסגרת החוק הם: 1. ייצור רכב ושיווקו – הסדרת הרישוי של יצרני רכב בישראל שיהיו רשאים גם לשווק את כלי הרכב שייצרו, וחובות שיחולו על אותם יצרנים. 2. ייבוא רכב ושיווקו – הסדרת הרישוי של היבואנים המסחריים, כלומר הסדרת העוסקים ביבוא מסחרי של רכב. 3. סחר ברכב שנרכש מיבואן – רישוי סוחרים ברכב, המשווקים כלי רכב שרכשו ישירות מיבואנים מסחריים. 4. ייצור מוצרי תעבורה – רישוי יצרני מוצרי תעבורה ("חלפים לרכב"). 5. סחר במוצרי תעבורה – רישוי סוחרים במוצרי תעבורה. 6. הפעלת מוסך והפעלת מוסך נייד (רכב הנותן שירותי חירום ותחזוקה לרכב) – הוראות לעניין רישוי וחובות שיחולו על בעלי הרישיונות, בין היתר כלפי הלקוח. החוק קובע, בין היתר, סוג רישיון חדש, רישיון להפעלת "מוסך מומחה", קרי מוסך שיתמחה בטיפול בתוצר מסוים של רכב. 7. סחר ברכב שאינו רכב שנרכש מיבואן – כולל רישוי הסוחרים ברכב משומש. המקצועות בענף הרכב שמוסדרים במסגרת החוק הם: 1. ניהול מקצועי של מוסך – קביעת דרישות הכשרה והוראות שיחולו על מנהל מקצועי של מוסך. 2. שמאות רכב – הסדרת פעילותם של שמאי רכב, ובכלל זה הוראות לעניין שמירה על שיקול דעת עצמאי של שמאי רכב בעת עריכת שומת רכב, והסדרת הדין המשמעתי ששמאי רכב יהיו כפופים לו. 3. תיווך בייבוא אישי של רכב – הסדרת פעילותם של מתווכים בייבוא אישי של רכב (מקצוע זה לא היה מוסדר עד כה בחקיקה). פרק ב' לחוק קובע הוראות כלליות שרלוונטיות לכל הרישיונות שיינתנו לפי החוק. פרקים ג' עד ט' לחוק קובעים הוראות ספציפיות לגבי כל סוג רישיון, שעיקרן תנאים למתן הרישיון וחובות בעל הרישיון, דהיינו הוראות שיחולו במהלך תקופת הרישיון. פרק ד' לחוק, שעניינו ייבוא רכב, קובע הוראות לגבי רישיון ייבוא רכב שניתן לפי פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979, כולל רישיון לייבוא אישי של רכב המיובא לשימוש אישי-משפחתי או לצורך עסקי-עצמי. בנוסף, הפרק מסדיר את רישוי היבואנים המסחריים (שיקבלו רישיון מאת המנהל). החוק מסדיר 3 סוגי יבואנים מסחריים: יבואן ישיר – יבואן הקשור בהסכם עם יצרן רכב מחו"ל לשם ייבוא רכב מתוצרתו, יבואן עקיף – יבואן הקשור בהסכמים עם סוכנים מורשים של יצרני רכב בחו"ל לשם רכישת כלי רכב וייבואם לישראל. ויבואן זעיר – יבואן שיכול להתקשר עם כל גורם בחו"ל כדי לרכוש ממנו רכב ולייבאו לישראל, ואשר מוגבל לייבוא של עד 20 כלי רכב בשנה. לשם קידום התחרות בתחום ייבוא רכב, החוק קובע כי יבואנים ישירים יחויבו לטפל בכלי רכב מאותו תוצר שהם מייבאים, המיובאים על ידי יבואנים עקיפים ויבואנים זעירים, לעניין שירותי תחזוקה, אספקת מוצרי תעבורה, טיפול בתקלות בטיחות סדרתיות (recall) ומימוש האחריות שנתן היצרן, אם ניתנה אחריות כאמור. החוק יפורסם ברשומות עד יום כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016) וייכנס לתוקף בתום שלושה חודשים מיום פרסומו, בכפוף להוראות מיוחדות לגבי סוגי רשיונות כמפורט בחוק.

חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.

החוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום, התשע"ו–2016 קובע כי המשטרה ורשות הכבאות רשאיות לחסום מספרי טלפון מהם מתבצעות הטרדות חוזרות ונשנות למוקדי החירום. בהתאם להימשכות ההטרדות רשאיות הרשויות האמורות - לסנן, לנתק באופן זמני ואף לנתק לצמיתות את מספרי הטלפון ובמקרים חריגים במיוחד - אף לחסום את המכשירים מהם התבצעו ההטרדות. עוד קובע החוק כי למיועדים לניתוק תינתן התראה מראש וזכות לשימוע. לבסוף, קובע החוק כי השר לביטחון פנים ימסור דיווח שנתי לוועדת החוקה הכולל את נתוני החסימות ביחס לכמות השיחות הנכנסות.

חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום י"ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). החוק מחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק הבטל), וקובע הסדר חדש להקמה ולפעילות של מערכת לשיתוף בנתוני אשראי של יחידים. החוק קובע שבנק ישראל יקים ויפעיל מאגר שיכלול נתוני אשראי על יחידים המעידים על היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות ובפירעון חובות. נתונים אלה על מבקשי האשראי, מהותיים לכל נותן אשראי לצורך קבלת ההחלטה אם לתת אשראי ובאיזה תנאים. החוק משנה את ברירת המחדל שהייתה בחוק הבטל לעניין הסכמת הלקוח להיכלל במאגר. לפי החוק הבטל , איסוף הנתונים על הלקוח היה מותנה, ככלל, בהסכמת הלקוח. כאמור, ברירת המחדל שונתה, והחוק קובע כי המידע על הלקוחות יעבור אוטומטית למאגר, אלא אם כן, לקוח ביקש מבנק ישראל שלא ייאסף עליו המידע, או שייאסף למאגר אך לא יימסר ללשכות האשראי. החוק קובע את מקורות המידע אשר יזרימו את המידע למאגר, כאשר קבועים מקורות מידע החייבים להעביר מידע למאגר ומקורות מידע שרשאים לעשות כן. מקורות המידע שחייבים להעביר מידע למאגר כוללים את בנק ישראל, לשכות ההוצאה לפועל וכונס הנכסים הראשי, בנקים, מנפיקי כרטיסי חיוב, בנק הדואר וגופים חוץ בנקאיים הנותנים אשראי בהיקף שיקבע בתקנות. לפי החוק, לשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שיהיו בעלי גישה למאגר, יהיו הגורם המקשר בין נותני האשראי לבין המידע שבמאגר. פעילות לשכות האשראי תהיה נתונה לפיקוח ותותנה בקבלת רישיון מאת הממונה. לשכות האשראי יהיו רשאיות לתת את השירותים המותרים לפי החוק בלבד, או לתת שירותים נוספים במסגרת עיסוק אחר, אם הנגיד קבע זאת בכללים. לפי החוק, לשכות האשראי רשאיות להפעיל שירות נתוני אשראי הכולל את השירותים הבאים: 1. עריכת דוח אשראי, הכולל את נתוני האשראי לגבי הלקוח בשלוש השנים האחרונות. תנאי למתן דוח אשראי, הוא הסכמה מפורשת של הלקוח לכך שלשכת האשראי תמסור לנותן האשראי נתונים לגביו. רק נותן אשראי שנכלל בהגדרה "משתמש בנתוני אשראי", שהוא נותן אשראי המעביר מידע למאגר על כלל לקוחותיו ואינו נותן אשראי בסיכון נמוך, רשאי לקבל דוח אשראי. 2. מתן חיווי אשראי, שבמסגרתו לשכת האשראי מחווה את דעתה אם יש לסרב או להיענות לבקשת האשראי. מדובר בשירות בו נותן ההלוואה אינו נחשף לנתוני האשראי הגולמיים, למעט אלו המפורסמים על פי דין. לשכת האשראי מקבלת את המידע, מעבדת אותו ומשיבה לנותן האשראי ב"כן" או "לא". כל נותן אשראי רשאי לקבל שירות כאמור, ולא נדרש אישור של הלקוח למתן שירות כאמור, אלא נדרש רק יידוע הלקוח באופן מפורש ומראש. 3. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח או למיופי כוח בתמורה. דוח כאמור כולל את כל המידע על הלקוח הנמצא במאגר. לקוח זכאי לקבלו פעם בשנה גם ללא תשלום. הלקוח יכול לבחור לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל הכולל את המידע בשלוש השנים האחרונות בלבד או לקבל דוח ריכוז נתונים מלא, המתייחס לעשר השנים האחרונות. בנוסף להפעלת שירות נתוני אשראי, לשכת אשראי רשאית לתת שירותים המתבססים על שירותים אלה, ובכלל זה, לתת לנותן אשראי או ללקוח דירוג אשראי ולייעץ לו בנושאים מסוימים שמפורטים בחוק. לבסוף, החוק קובע הוראות שונות שנועדו להבטיח רמה גבוהה של הגנה על הפרטיות ועל בטחון המידע, בעת הפעלת המאגר והשירותים השונים שניתנים לפי חוק זה. כך למשל, החוק מגביל את משך הזמן שמידע נשמר במאגר לעשר שנים, כאשר לאחר שלוש שנים, המידע ישמר לצורכי תיעוד בלבד. כמו כן, נקבעה חובה של נגיד בנק ישראל למנות ממונה על הגנת הפרטיות, אשר ייעץ למנהל המאגר בעניין הגנת הפרטיות וייעץ לממונה בעניין בירור תלונות ציבור הנוגעות לפרטיות. תחילתו של חוק זה שלושים חודשים מיום פרסומו ברשומות כאשר ישנה אפשרות לדחות את מועד התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים סך הכל.

חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק, שיכנס לתוקף ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), אוסר על בעל בית עסק קמעוני שבו נמכרים מצרכים, על מסירת שקיות נשיאה חד פעמיות שעוביין פחות מ-20 מיקרון לצרכן, ומטיל על קמעונאים גדולים לשיווק מזון חובה לגבות תשלום עבור מסירת שקיות נשיאה חד פעמיות שעוביין בין 20 ל-50 מיקרון לצרכן, בשיעור שלא יפחת מ-10 אגורות המורכב מסכום היטל המוטל על הקמעונאי הגדול בעד כל שקית שמכר בתוספת מע"מ. כספי ההיטל ישולמו לקרן לשמירת הניקיון וישמשו לעידוד צמצום השימוש בשקיות חד פעמיות ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות מהשימוש בהן. החוק מחייב קביעת יעדים לצמצום השימוש בשקיות חד פעמיות, מעקב אחר השגתם והתאמת שיעור ההיטל למידת היעילות של ההיטל בהשגת היעדים. החוק קובע מנגנונים מפורטים לגבי גביית ההיטל, דיווח הקמעונאים למשרד להגנת הסביבה ודיווח שוטף לכנסת ולציבור על הנושאים השונים הנוגעים לטיפול בשקיות ובהיטל, באופן שיבטיח שקיפות בכל הנוגע להפעלת החוק. נוסף על כך, החוק קובע מסלול אכיפה מנהלי המתיר למנהל להטיל על מי שהפר הוראה מהוראות החוק. הפרת החוק לא נקבעה כעבירה פלילית כדי למתן את כלי האכיפה ולבחון את האפשרות לאכיפתו ללא שימוש בכלי זה.

חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום כ"ט בשבט התשע"ו (8 בפברואר 2016). חוק זה מסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש שאינה הדברה חקלאית. החוק קובע כי העיסוק בהדברה מחייב קבלת רישיון מתאים לכך מהמשרד להגנת הסביבה וקובע את התנאים לקבלת הרישיון, לרבות השתתפות בתוכניות הכשרה שהמשרד יפקח עליהן ויקבע את תוכנן. המשרד להגנת הסביבה ינהל מרשם פומבי של המדבירים בעלי הרישיון וימונה רשם מדבירים שירכז את הטיפול בנושא. עוד קובע החוק את החובות שיחולו על המדבירים, לרבות המידע שיש למסור למזמיני ההדברה, הפעולות שעל המדביר לבצע טרם ביצוע ההדברה, במהלכה ובסיומה, ואת החובה לתעד את כל הפעולות האמורות לצורך שמירה על בטיחות ההדברה. בנוסף, נקבעו בחוק חובות שיחולו גם על מפעילים של מדבירים, שאינם מדבירים בעצמם, כגון רשויות מקומיות או בעלי חברות הדברה. החוק קובע חובות דיווח של מדביר ומפעיל כאשר ישנה תקלה בהדברה שביצעו, העלולה לפגוע בציבור או בסביבה, ואת סמכותו של רשם המדבירים במשרד להגנת הסביבה לתת הנחיות מקצועיות מחייבות למדבירים. לצורך פיקוח על פעולת המדבירים, נקבעו בחוק אמצעים שונים שהמשרד רשאי לנקוט בהם, כגון ביטול או התליה של רישיון המדביר, סירוב לחדשו או חיוב המדביר בהכשרה או בבחינה נוספת כתנאי לחידוש רישיון, אמצעים עונשיים, וכן הטלת עיצומים כספיים. בנוסף לכך, החוק מאפשר לשר למנות מבין עובדיו, ממוני הגנת הסביבה שיהיו להם סמכויות פיקוח על חוקים באחריות המשרד ללא חובת התייעצות עם השר לביטחון פנים בענייני מינוי והכשרת הפקחים. החוק קובע הוראות מעבר, על מנת לאפשר למי שמועסקים בתחום זה כבר היום לעבור באופן הדרגתי למשטר החדש ולמנוע פגיעה יתרה בהם.

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5 והוראת שעה), מרחיב את הסמכות לערוך חיפוש לנשק המוחזק שלא כדין על גופו ובכליו של אדם, גם למקרים בהם יש לשוטר חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר (להבדיל מחשד סביר להחזקת נשק שלא כדין). החוק מוסיף וקובע שחשד סביר לצורך הפעלת הסמכות, יתקיים גם כאשר אדם מתנהג באופן בריוני במקום ציבורי ובכלל זה נוקט באלימות מילולית, מאיים או מתנהג בצורה מרתיעה או מפחידה אחרת. בנוסף, החוק קובע כי אם התעורר החשד האמור בנוגע לאנשים שחברו יחד, תחול סמכות חיפוש לגבי כל אחד מהם. בנוסף קובע החוק הוראת שעה למשך שנתיים, המקנה לשוטר סמכות לערוך חיפוש על גופו של אדם ובכליו גם ללא חשד פרטני כלשהו במקומות עליהם הכריז מפקד המחוז של המשטרה. מפקד המחוז רשאי להכריז על מקום כמקנה סמכות חיפוש כאמור אם הוא סבור שקיים לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת. ההכרזה מוגבלת לתקופה של 21 ימים וכל עוד קיים החשש, וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על 21 ימים כל אחת. הכרזה העולה במצטבר על חודשיים דורשת את אישור המפקח הכללי של המשטרה. עוד קובע החוק שאופן החיפוש יתבצע לפי נוהל שיקבע המפקח הכללי של המשטרה ושמפקד המחוז יודיע לציבור העוברים במקום המוכרז, על סמכות החיפוש במקום. לבסוף קובע החוק, שהשר לביטחון הפנים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט בכל שנה על מספר ומיקום ההכרזות וההשפעה שהייתה להן, על פי הערכתו, על ביטחון הציבור.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.

חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015 (להלן – התיקון) אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ג באב התשע"ה (29 ביולי 2015). במסגרת התיקון הוקמה רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית, שתהיה הגוף האמון על יישום המדיניות הממשלתית בכל הנוגע לעידוד וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה. הרשות תוקם כתאגיד ציבורי שיפעל בהתאם למטרות הקבועות בחוק. ראש הרשות יהיה המדען הראשי והאורגנים של הרשות יהיו מועצת הרשות, המנהל הכללי של הרשות וועדות המחקר.