חל היום
החל מ־1 בינו׳ 1995 · תוקן 108 פעמים · משרד אחראי: הבריאות · ועדה בכנסת: בריאות
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו–2026, מסדיר מנגנון לקידום הסיוע למשפחות נעדרים ולייעול שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה. על פי החוק, "נעדר" מוגדר כאזרח או תושב ישראל שנעדר מביתו או ממסגרת שהייתו לפחות 60 ימים מיום הדיווח למשטרה, מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר, אין ראיה לכך שאינו בחיים, ויש לגביו הכרזה תקפה כנעדר על ידי המשטרה. ההגדרה כוללת חייל שנעדר משירות צבאי, למעט במקרים של חשד לעבירות עריקות או היעדר מן השירות. החוק קובע כי שר העבודה ימנה ועדה בין-משרדית, בראשות נציג משרדו, שתכלול נציגים ממגוון משרדי ממשלה, מהמוסד לביטוח לאומי ומהאפוטרופוס הכללי. תפקידה של הוועדה לתכלל את המענים הניתנים למשפחות, לגבש נהלי עבודה קבועים בין הרשויות ולבחון מקרים פרטניים לשם שיפור הטיפול. לשם כך, חויבו משטרת ישראל וצבא הגנה לישראל להודיע לוועדה על אדם כנעדר, באופן שלא יפגע בצורכי חקירה, ביחסי החוץ או בביטחון המדינה, והוסדרו סמכויות למסירת מידע רלוונטי לוועדה מגופים ציבוריים, בכפוף להסכמת המשפחה ושמירה על פרטיות. עוד קובע החוק כי המשטרה או צה"ל יחויבו ליידע את בני המשפחה של נעדר בדבר אפשרותם לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית וללשכת הסיוע המשפטי, לשם בחינת זכויותיהם. בנוסף לכך, במסגרת החוק תוקן חוק הסיוע המשפטי, כך שמשפחת נעדר תהיה זכאית לסיוע משפטי בהליכים אזרחיים בישראל הקשורים לענייניו, ללא צורך בעמידה במבחן זכאות כלכלית. וכן תוקנו חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שיינתן פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה האדם נעדר, בתנאי שאין לו הכנסה אחרת, ונקבע כי לא תשולם גמלה בעדו בחלוף שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר.
החוק קובע כי מבוטח שאובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה (סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או הפרעה סכיזו-אפקטיבית) יהיה זכאי מקופת החולים להחזר בשיעור של 80% מההוצאה בעד הסעתו באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון (לרבות מיון בבית חולים פסיכיאטרי), שהסתיימה ללא אשפוז, וזאת החל מההסעה השנייה בכל שנה קלנדרית. כמו כן נקבע שהוא זכאי להחזר כאמור בעד הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע החל מההזעקה השנייה באותה בכל שנה קלנדרית. סכום כל אחד מההחזרים לא יעלה על 80% מסכום האגרה בתעריף הנמוך הקבועה בתקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס"ו-2006 לעניין הסעה או הזעקה שאינה במימון הקופה, וגם סכום האגרה שקופות החולים משלמות בעד פינוי או הזעקה בתנאים האמורים יחושב לפי תעריף נמוך זה.
החוק קובע כי בני נוער בגילאי 15 עד 18 יוכלו להיות זכאים לכיסא גלגלים ממונע הניתן להנעה בבטיחות על ידי מלווה, למרות שמצבם הקוגניטיבי, הרפואי או התפקודי אינו מאפשר להם להפעילו בעצמם בבטיחות. הזכאות לתיקונים בכיסא הממונע או להחלפת הכיסא הממונע תסתיים בגיל 18.
החוק קובע בהוראת שעה שתחול מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד יום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035), כי תושב ישראל שהוא עולה חדש ממדינה המנויה בלוח ט"ז לחוק יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד הכנסה מעבודה או ממשלח יד שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, וזאת למשך חמש שנים מהעלייה. בלוח ט"ז נקבע כי הפטור האמור חל על העולים מארה"ב ושר העבודה, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, מוסמך לקבוע כי ההסדר יחול על עולים ממדינות נוספות לאחר ששוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עליה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואת קיומה של אמנה לביטחון סוציאלי עימה. כמו כן, השר מוסמך כאמור להאריך בצו את הוראת השעה בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. הפטור האמור לא ישפיע על הזכאות לגמלה או לתוספת לגמלה המותנית בתשלום דמי ביטוח לאומי ולא יחול לגבי החיוב בדמי ביטוח בריאות.
חוק זה מפחית ב0.005% את שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הנמוכה, כך שיעמוד על 3.23%, ומנגד, מגדיל ב0.005% את שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הגבוהה, כך שיעמוד על 5.17%. הגדלת שיעור דמי ביטוח הבריאות של רמת ההכנסה הגבוהה תחול רק מחודש פברואר של שנת 2025, ובחודש ינואר של שנת 2025, יעמוד אותו שיעור על 5.16%.
חוק זה מפחית ב0.005% את שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הנמוכה, כך שיעמוד על 3.23%, ומנגד, מגדיל ב0.005% את שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הגבוהה, כך שיעמוד על 5.17%. הגדלת שיעור דמי ביטוח הבריאות של רמת ההכנסה הגבוהה תחול רק מחודש פברואר של שנת 2025, ובחודש ינואר של שנת 2025, יעמוד אותו שיעור על 5.16%.
מטרת החוק היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו. נקבע כי נותני שירותי בריאות המנויים בחוק יחויבו בהעברת מידע רפואי ביניהם, אם ניתנה הסכמת המטופל להעברת המידע לגביו ורק למטרות הקבועות בחוק שהן: טיפול רפואי במטופל, העברת מידע מקופת חולים שבה היה אדם מבוטח לקופת החולים שעבר אליה ושירות של הצגת כלל המידע הרפואי למבוטח על ידי קופת החולים שבה הוא מבוטח. נותני שירותי הבריאות שיחויבו בהעברת מידע כאמור הם, בין היתר, קופת חולים, בית חולים ציבורי, מרכז רפואי גריאטרי ומשרד הבריאות לעניין שירותי הבריאות שהוא נותן לפי התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (כגון טיפות החלב). המידע יועבר באמצעות ממשק שנועד להעברת מידע בין גופים באופן מאובטח ויבוקש לפי סלי המידע הדרושים למימוש המטרה ובהיקף הקטן ביותר הדרוש מתוך סלי המידע המנויים בתוספת לחוק. המנהל הכללי של משרד הבריאות מוסמך לקבוע הוראות לעניין אופן העברת המידע בממשק, ובכלל זה קידוד המידע והבניית הנתונים. כמו כן, המנהל מוסמך לקבוע הוראות לעניין הגנה על המידע הרפואי שיעבור בממשק לפי ההסדר. עוד נקבעו הוראות לעניין היתר לקבלת מידע רפואי לפי החוק, הסכמה להעברת המידע הרפואי, סייגים להעברת המידע, מערכת לניהול הרשאות גישה, אפשרות לכלול בתי חולים נוספים בהסדר, שמירת דינים, עונשין, דיווח של נותני שירותי הבריאות למנהל הכללי של משרד הבריאות ושל המנהל לוועדת הבריאות של הכנסת ותקנות ראשונות. תחילתו של החוק ב-24.7.2027, אך לגבי סלי מידע מסוימים נקבעה תחילה מאוחרת יותר. כמו כן, על פי החוק, שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את תחילת החוק בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת כמפורט בחוק.
חוק זה מחליף בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, את המונח "נכה נפש" על הטיותיו במונח "מתמודד נפש", וכן מתקן בהתאמה אזכורים של חוק שיקום נכי נפש בקהילה בחוקים אחרים.
נקבע כי החל משנת 2025 יועלו דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% (במקום 5% כיום), ולגבי הכנסות של עובדים ועצמאיים שעד 60% מהשכר הממוצע – יועלו לשיעור של 3.235% (במקום 3.1% כיום). כמו כן נקבע כי שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות ב-1 בנובמבר בכל שנה החל משנת 2025 עד שנת 2032 על התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש המוצעת בחוק התקציב השנתי שהונח באותה שנה, וכפי שמומשה באותה שנה עד למועד הדיווח, תוך פירוט ההוצאות לפי התחומים שנכללו במסמך המשותף שהגישו המשרדים. כמו כן נקבע כי במועד האמור שר הבריאות ידווח, על בסיס נתונים שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי, על הגידול בגביית דמי ביטוח בריאות שנובע מתיקון החוק באותה שנת תקציב עד למועד הדיווח, וכן על תחזית הגידול הצפויה בגבייה בשנת התקציב הבאה.
חוק זה מסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשסח-2008 שני מקצועות בריאות חדשים: א. מקצוע הבריאות "עמית רופא" – שמהותו היא ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית ממנו, בהתאם להוראות בפקודת הרופאים. החוק קובע את דרישות ההשכלה האקדמית – במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בתנאים מסוימים, ההכשרה המעשית והבחינות לשם קבלת תעודת המקצוע, וקובע את ההסדרים למתן ההרשאה האישית ולפיקוח על עבודת עמית הרופא ועוד תנאים בנוגע לפעולת עמית הרופא, וכן קובעת הוראות מעבר לגבי מי שכבר מועסקים היום בישראל כעמיתי רופא. ב. מקצוע הבריאות "דימותן רפואי" - שלגביו נקבעו בחוק התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי, וכן נקבעו פעולות יחודיות לדימותן רפואי, מקרים שבהם פעולות ייחודיות אלה יותרו לגורמים נוספים, והוראות מעבר. החוק גם מאפשר לאחות מוסמכת לתת מרשם אפילו אם זה ניתן לראשונה למטופל ובתנאי שזה בתחום מומחיותה ושלא חלפה שנה מהיום שבו המטופל נבדק על ידי רופא מאותו התחום. שנית, החוק מאפשר גם לעמית רופא לתת מרשם לתרופות ולהשתמש בתרופה במהלך הטיפול. כמו כן תוקנה ההגדרה "מרפאה" שבפקודת בריאות העם כך שתכלול גם מתן שירותים מקוונים או טלפוניים או טיפול בבית החולה, וגם מקום שאינו בית חולים ובו מקבלים נשים ללידה. עוד נקבעו בחוק הוראות לעניין הבטחת טוהר המידות בוועדות המייעצות של מקצועות הבריאות השונים, תקופת הכהונה של חברי הוועדות המיעצות והפסקת הכהונה.
חוק זה מרחיב את הזכאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 להחזר דמי נסיעה בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס כך שיינתן החזר מלא בעד הוצאות הסעה לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס כשהמבוטח שהוסע נפטר בטרם אושפז, - אך לא יותר מסכום האגרה הקבוע לנסיעה באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ של מד"א. כמו כן נקבע כי מבוטח שמלאו לו 80 שנים והוא זכאי לגמלת סיעוד ברמה 5 או ברמה 6 לפי חוק הביטוח הלאומי וזכאי גם לגמלת הבטחת הכנסה, יהיה זכאי להחזר של 50% מסכום ההוצאה ששילם, בעד הוצאות הנסיעה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
בתיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ''ד–1994, נקבעו תנאים שבהם יוכלו השרים לתת היתר לקופת חולים להחזיק או לרכוש אמצעי שליטה בתאגיד שעניינו בפיתוח רעיון טכנולוגי חדשני (חברת הזנק או חממה טכנולוגית) אם לקופת החולים היתה מעורבות בגיבושו או בפיתוחו של הרעיון, וזאת גם אם אמצעי השליטה של הקופה פחותים מ-20% מכלל אמצעי השליטה באותו תאגיד. כמו כן הוסמכו שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בתקנות נסיבות שבהן החזקה בשיעור נמוך כאמור לא תדרוש היתר של השרים.
התיקון מחליף בחקיקה את המונחים "קצבת זקנה" ו"ביטוח זקנה" במונחים "קצבת אזרח ותיק" ו"ביטוח אזרחים ותיקים", בהתאמה.
חוק זה מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
חלוקתם של מקורות המימון של שירותי הבריאות בין קופות החולים, נמשכת לפי עיקרון חלוקה מרכזי של מספר המבוטחים המשוקלל. תיקון זה מסמיך את שר הבריאות לקבוע תקנות שייקבעו כללי הקצאה בהתאם להערכת ההוצאות הצפויות של כל קופת חולים. הערכה זו יכולה להתבסס על הוצאות בפועל אך גם על גורמים או מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על ההוצאות או לשקף אותן. כללי ההקצאה החדשים יחולו רק לגבי תחומים שלגביהם מספר המבוטחים המשוקלל אינו קריטריון מספק, שיפורטו בתוספת השמינית לחוק. כן נקבעו חובות דיווח של שר הבריאות לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע זכאות לשירותי בריאות לפי אותו חוק, ככל שאין לגביהם זכאות לפי חוק אחר. מטרתו של תיקון זה לאפשר לקופות החולים לערוך התחשבנות עם רשות אחרת שחייבת לפי חוק אחר במתן שירותי הבריאות למבוטח מסויים, במקרה שהמבוטח פנה לקבלם מקופת החולים. התיקון מחייב את הרשות האחרת שיקבעו לגביה בתקנות, למסור הודעה לקופות החולים על מי שזכאי לקבל מאותה הרשות את שירותי הבריאות, וזאת רק למטרת התחשבנות. בתיקון מובהר כי קופת החולים לא תוכל לסרב לתת שירותי בריאות למי שנמסרה לגביו הודעה כאמור, אך תוכל לחזור לרשות החייבת במתן שירותי הבריאות לשם עריכת ההתחשבנות.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
החוק המקורי: 26 ביוני 1994 · רשומות (PDF)
127 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 6 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.