בקצרה
מגן על בחירות פנימיות בגופים ציבוריים — כמו ארגונים ומפלגות — בעבירות פליליות נגד זיוף, שוחד והפרעה, ומאפשר למדינה לפקח עליהן.
על מי זה חלעל גופים ציבוריים שעורכים בחירות למוסדות שלהם, ועל הבוחרים והעובדים בהן.
מה זה אומר בפועל- גוף ציבורי יכול לבקש מהממשלה להכריז שהבחירות שלו יהיו תחת החוק. הממשלה יכולה לקבוע שההצבעה תהיה חשאית, ושר הפנים ממנה פקידי בחירות שמפקחים על הקלפיות.
- בבחירות בארגוני עובדים, בארגוני מעסיקים ובמפלגות, העבירות שבחוק חלות גם בלי הכרזה. בבחירות למוסד המרכזי של ארגון עובדים שיש בו יותר ממיליון חברים חלים גם הפיקוח של פקידי הבחירות והחזר ההוצאות למדינה.
- עבירות שדינן מאסר: זיוף פנקס בוחרים, הפרעה להצבעה, שוחד או איום על בוחר או על מועמד, הצבעה בתעודה של אדם אחר או יותר מפעם אחת, ותעמולה בקלפי או במרחק של פחות מ־25 מטר ממנה.
- מי שממלא תפקיד בבחירות ועובר עבירה כזו צפוי לעונש חמור יותר.
- הבוחר מזדהה בתעודת זהות, והגוף משלם למדינה את הוצאות הבחירות שנגרמו לה, חוץ משכר עובדי המדינה והוצאות המשטרה.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: להבטיח הגנה חוקית לבחירות בגופים ציבוריים שביקשו זאת, ולאפשר פיקוח ממשלתי עליהן. ההצעה באה ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית, לקראת הבחירות לקונגרס הציוני.
תיקונים היסטוריים
חוק בחירות לגופים ציבוריים (תיקון מס' 3), התשמ"א-1981
חוק בחירות לגופים ציבוריים (תיקון מס' 2), התש"ם-1980
הצג עוד 1
החוק המקורי: 3 ביוני 1954 · רשומות (PDF)