הכסף שלנו

בקצרה

מאפשר לישראל להיות חברה בבנק הבין־אמריקני לפיתוח ולשלם לו את מה שהאמנה מחייבת.

על מי זה חלעל המדינה ועל שר האוצר.
מה זה אומר בפועל
  • שר האוצר רשאי לשלם לבנק בשם המדינה את הסכומים שהיא חייבת לפי האמנה, וגם לתת לו שטרי חוב שאינם נושאים ריבית ונפרעים לפי דרישה.
  • שר האוצר מייצג את המדינה בבנק. עד 2018 ייצג אותה בנק ישראל.
  • הממשלה יכולה להסכים לשינויים באמנת הבנק רק באישור ועדת הכספים של הכנסת.
  • שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את מעמד הבנק ועובדיו בישראל, כולל חסינויות וזכויות יתר.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: ההצטרפות מבטלת את המגבלה על השתתפות ישראלית בפרויקטים שהבנק מממן, ומאפשרת לחברות ישראליות לספק ציוד ושירותים ולבצע עבודות קבלניות בארצות אמריקה הלטינית.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1976) · דברי ההסבר · העברת הייצוג לשר האוצר (2018). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

תיקונים היסטוריים

  • חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018
    21 במאי 2018 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    החוק עבר בקריאה השניה והשלישית ביום כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018) והוא קובע כי ייצוג המדינה בבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח, בבנק הבין-אמריקני לפיתוח ובבנק האירופי לשיקום ופיתוח, יועבר מבנק ישראל למשרד האוצר, ולגבי חברות המדינה בקרן, תיוצג המדינה על ידי בנק ישראל.

החוק המקורי: 9 באפר׳ 1976 · רשומות (PDF)

תקנות מכוח החוק

1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:

  • תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר), תשל"ו-1976
    8 ביוני 1976