הכסף שלנו

בקצרה

מאפשר לישראל להצטרף לאיגוד הבין־לאומי לפיתוח (IDA, מקבוצת הבנק העולמי) ולעמוד בהתחייבויות שלה כחברה בו.

על מי זה חלעל הממשלה — שר האוצר.
מה זה אומר בפועל
  • שר האוצר רשאי לשלם לאיגוד, בשם המדינה, את הסכומים שישראל חייבת לפי האמנה.
  • הוא רשאי גם להוציא בשם המדינה שטרי חוב לטובת האיגוד — בלי ריבית, לא סחירים, ומשתלמים כשהאיגוד דורש.
  • שר האוצר מייצג את המדינה בכל עניין של חברותה באיגוד (עד 2018 — בנק ישראל).
  • שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את מעמד האיגוד ועובדיו בישראל, כולל החסינויות וזכויות היתר שלהם.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: האיגוד מממן מיזמי פיתוח במדינות פחות מפותחות בתנאים גמישים יותר מהלוואות בנקאיות רגילות, והחוק נועד לאפשר לישראל לבצע את הוראות האמנה.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1960) · דברי ההסבר · העברת הייצוג לשר האוצר (2018). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

תיקונים היסטוריים

  • חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018
    21 במאי 2018 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    החוק עבר בקריאה השניה והשלישית ביום כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018) והוא קובע כי ייצוג המדינה בבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח, בבנק הבין-אמריקני לפיתוח ובבנק האירופי לשיקום ופיתוח, יועבר מבנק ישראל למשרד האוצר, ולגבי חברות המדינה בקרן, תיוצג המדינה על ידי בנק ישראל.

החוק המקורי: 9 בדצמ׳ 1960 · רשומות (PDF)