חל היום חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, התשי"ד-1954

בקצרה

החוק שבו הצטרפה ישראל לקרן המטבע הבינלאומית ולבנק העולמי (הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח), ומילאה את התחייבויותיה כחברה בהם.

על מי זה חלעל המדינה: שר האוצר ובנק ישראל.

מה זה אומר בפועל

שר האוצר מוסמך לגייס כסף בשם המדינה, בהלוואות או בדרך אחרת, ולשלם לקרן ולבנק את הסכומים שהמדינה חייבת להם כחברה.
שר האוצר רשאי גם לתת להם שטרי חוב של המדינה שאי אפשר להעביר לאחר, בלי ריבית, שנפרעים כשהם דורשים.
תנאי ההצטרפות מצורפים לחוק: בקרן — מכסה של 4.5 מיליון דולר, רבע ממנה לפחות בזהב; בבנק — 45 מניות של 100,000 דולר כל אחת.
את המדינה בבנק העולמי מייצג שר האוצר, ובקרן המטבע — בנק ישראל.
שר האוצר קובע בתקנות את החסינויות וזכויות היתר של הקרן, של הבנק ושל אנשיהם בישראל, כפי שהאמנות מחייבות.

למה נחקקלפי דברי ההסבר: לאפשר לממשלה להצטרף כחברה לשני המוסדות, שניהם של האומות המאוחדות, ולמלא את התחייבויותיה הכספיות והאחרות כחברה בהם.

חוק אמנות הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018
21 במאי 2018 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
תקציר רשמי
החוק עבר בקריאה השניה והשלישית ביום כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018) והוא קובע כי ייצוג המדינה בבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח, בבנק הבין-אמריקני לפיתוח ובבנק האירופי לשיקום ופיתוח, יועבר מבנק ישראל למשרד האוצר, ולגבי חברות המדינה בקרן, תיוצג המדינה על ידי בנק ישראל.
חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (תיקון), התשל"ט-1978
24 בנוב׳ 1978 · תיקון ישיר · רשומות (PDF)

החוק המקורי: 10 ביוני 1954 · רשומות (PDF)

1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:

תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין), תשי"ד-1954
19 באוג׳ 1954

הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.