בקצרה
קובע מתי פסק דין של בית משפט במדינה זרה ייאכף בישראל, ומתי יוכר בה.
על מי זה חלעל מי שזכה או הפסיד בפסק דין בחו"ל ורוצה לאכוף אותו בישראל או להתנגד לכך.
מה זה אומר בפועל- פסק דין זר נאכף בישראל רק לפי חוק זה: בית משפט בישראל צריך להכריז עליו "אכיף". הוא יכול לעשות זאת אם בית המשפט הזר היה מוסמך, אי אפשר עוד לערער על הפסק, הוא בר־ביצוע במדינה שבה ניתן, ותוכנו לא סותר את תקנת הציבור.
- פסק ממדינה שלא אוכפת פסקי דין ישראליים לא ייאכף ("הדדיות"), אלא אם היועץ המשפטי לממשלה ביקש לאכוף אותו בכל זאת.
- את הבקשה צריך להגיש תוך חמש שנים מיום מתן הפסק, אלא אם יש הסכם אחר עם אותה מדינה או סיבות מיוחדות.
- הצד השני יכול להתנגד — למשל אם הפסק הושג במרמה או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן. פסק שעלול לפגוע בריבונות ישראל או בביטחונה לא ייאכף.
- פסק שהוכרז אכיף נאכף כמו פסק דין ישראלי, וחוב במטבע חוץ אפשר לשלם בשקלים לפי שער החליפין ביום התשלום.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: כללי ההכרה והאכיפה של פסקים זרים באו מהמשפט האנגלי ומפקודות מנדטוריות, והחוק בא להעמיד אותם על בסיס חקיקה ישראלית עצמאית.
תיקונים שעדיין לא עברו
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
הצעת חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 4) (יישום האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי חוץ בעניינים אזרחיים ומסחריים), התשפ"ה-2025
ממשלתית · שלב: הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה · דיון אחרון: 12 במאי 2025 · (מ/1861)
תיקונים היסטוריים
חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 3), התש"ן-1990
חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 2), התשל"ח-1977
הצג עוד 1
החוק המקורי: 20 בפבר׳ 1958 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
4 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה) (תיקון מס' 2), התשמ"ב-1982
21 במרץ 1982
תקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה) (תיקון), התשמ"ב-1981
26 באוק׳ 1981
תקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה), התשמ"א-1981
24 במאי 1981
תקנות אכיפת פסקי חוץ (סדרי-דין), תשי"ט-1958
10 באוק׳ 1958