חל היום
החל מ־17 באוג׳ 2000 · תוקן 49 פעמים · משרד אחראי: האוצר | הכלכלה והתעשייה | המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק קובע הסדר מקיף להובלה וטיפול בפסולת בישראל. על פי החוק, יוקם מרשם לעוסקים בפסולת, לכלי אצירה ולרכבי הובלה, ופעולות של פינוי, הובלה וטיפול בפסולת יחויבו ברישום או ברישיון מתאים. בנוסף, מובילי פסולת יחויבו להשתמש בכלי רכב וכלי אצירה רשומים, שיישאו אמצעי איכון ובקרה ויחוברו למערכת מקוונת שתאפשר מעקב אחר מסלול הפסולת מנקודת האיסוף ועד לאתר הטיפול. הוראות החוק יחולו בשלב הראשון רק לעניין פסולת בניין ובהמשך ניתן יהיה להרחיבם בחקיקה ראשית. החוק קובע מנגנונים שיבטיחו את הבאת הפסולת לאתרי טיפול מוסדרים. כן קובע החוק שתשלומים עבור טיפול בפסולת בניין יבוצעו רק באמצעות מנגנון תשלומים ייעודי. בנוסף, החוק קובע הסדר מיוחד לכמויות קטנות של פסולת בניין, כך שתושבים יוכלו למסור פסולת בכמות מוגבלת לרשות המקומית או לאתר ריכוז שהרשות תקבע ובמקביל חובה על רשויות מקומיות להקים ולהפעיל אתרים לריכוז פסולת קטנה או לפנות ישירות מתושבי הרשות. בנוסף, החוק מחזק את כלי האכיפה: נקבעו עבירות ועיצומים כספיים על הפרות והורחבו סמכויות לפקחי הרשות המקומית לעניין עבירות מסוימות.
החוק נועד לתת מענה להמלצות הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס הפועל תחת ה-OECD , בנוגע למידע על בעלי שליטה סופיים בתאגידים ולעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. החוק מחייב דיווח על בעלי שליטה ותושבותם במסגרת דיווחי נאמנות ובדו"ח השנתי. כמו כן, מבטל את הפטור מדיווח על הכנסות עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, אך אינו משנה את הפטור ממס הקבוע בסעיף 14 לפקודה לתקופה של עשר שנים. הדיווחים יתאפשרו בשפת המקור ויונגשו באמצעות תרגום טפסים. בנוסף, רשות המסים תוכל למסור מידע מזהה למוסדות פיננסיים לצורך יישום הסכמים בין-לאומיים בלבד, ולא תעשה בו שימוש לצרכים אחרים.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור שהוקם במשרד הבטחון התווסף לרשימת הגופים אשר ניתן להעביר אליהם מידע באופן ישיר מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כאשר תתבצע בקשה מנומקת להעברת המידע, זאת לצורך ביצוע תפקידיו של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור בנוגע לפעילות של ארגוני טרור ובנוגע לפעילות של מימון טרור. כמו כן, המטה התווסף לרשימה של גורמים שלגביהם ראש הרשות המוסמכת צריך לדווח מדי שנה לועדת חוקה, חוק ומשפט על מספר בקשות מידע והעברות מידע ממאגר המידע של הרשות.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
החוק עבר בקריאה השניה והשלישית בכ"ה באדר התשע"ח (12 למרץ 2018), והוא מבוסס על המלצות של ועדת לוקר שהוגשו לממשלה בשנת 2014 אשר כללו מתווה שנועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים דוגמת שקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. החוק כולל, בין היתר, את ההסדרים הבאים: הגבלות על שימוש במזומן בעסקאות מעל לשיעור מסוים לרבות שימוש במזומן כשר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה. מגדר האיסורים על מזומן הוחרג השימוש במזומן בין קרובי משפחה (למעט אם מדובר בשכר עבודה), רשות מרשויות המדינה שייקבעו בצו, וארגוני גמילות חסדים - גמ"חים (בהוראת שעה). עוד נקבעו הגבלות על שימוש בשיקים, כולל איסור על מתן או קבלת "שיק פתוח" או שיק ש"מוסב על החלק". בחוק נקבעו עיצומים כספיים שיוטלו על עוסק שיפר את הוראות החוק וכן קנסות מנהליים שיוטלו על מי שאינו עוסק. המגבלות על שימוש במזומן ייכנסו לתוקף בתוך כ-9 חודשים מיום אישור החוק. בנוסף, נקבעו זמני תחולה שונים על תושבי האזור ותושבי הרשות הפלסטינית שאינם ישראלים.
חוק זה קובע מנגנון כללי לאימוץ הכרזות של מועצת הביטחון ושל מדינות זרות על גורמים שמפיצים ומממנים נשק להשמדה המונית, אשר מסייעים למדינות המנויות בתוספת לחוק – איראן וצפון קוריאה. עם זאת, לפי החוק, שר האוצר יוכל בצו להוסיף או לגרוע מדינות, מלבד אלו המנויות בתוספת, בהסכמת שרי החוץ והביטחון ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אימוץ ההמלצות באופן קבוע ייעשה רק לאחר שתובא בפני שר האוצר עמדת מטה סנקציות במשרד האוצר. נוסף על כך, החוק קובע, כי סיוע בפיתוח, בייצור, בהפצה או במימון של נשק להשמדה המונית, במטרה לסייע למדינת חוץ או לארגון לא מדינתי הפועל בשטחה של מדינת חוץ, או סיוע לפעילות כלכלית עם גורם מוכרז או קשור, שלא ניתן לגביה היתר יהווה עבירה פלילית. החוק אף קובע הוראת מעבר, המתייחסת לאימוץ כ-140 הכרזות קודמות של מועצת הביטחון של האו"ם, שעליהן יחולו מנגנוני האימוץ שבהצעת החוק, החל מיום תחילתו. ההסדר שנקבע בחוק תואם את הסטנדרטים הבין לאומיים הנקבעים על-ידי ארגון הFATF, שהוא הארגון הבינלאומי המוביל בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור ופרוליפרציה, אשר אמון על קביעת הסטנדרט הבינלאומי המחייב בתחום.
תיקון מס' 26 כלל תיקונים שונים לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הן כתוצאה מלקחים שעלו מהפעלת החוק והן כדי להתאים את החקיקה לדרישות העדכניות בתחום איסור הלבנת הון במישור הבין-לאומי. בין היתר, נקבעו תיקונים לעניין רף הדיווח במסגרת הכנסה והוצאה של כספים מישראל, הקלה במדרג הענישה, הסמכת הממונים על הגופים החייבים בדיווח לפי החוק למתן הוראות, העברת מידע ממאגר המידע שבניהול הרשות לאיסור הלבנת הון למח"ש ולרשות לניירות ערך, ועוד.
התיקון נועד לעודד את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי ולהבטיח הגנה נאותה על לווים מפני חוזי הלוואה בריביות מופרזות. על-פי התיקון, תחולת החוק תורחב כך שתחול על כלל המלווים בשוק האשראי, כולל התאגידים הבנקאיים, ולמעט מספר חריגים. עוד נקבע בתיקון כי תוטל אחריות פלילית ועיצומים כספיים על מי שחורג מתקרות ריבית מסוימות; כי תורחב חובות הגילוי החלות על מלווה בחוזה ההלוואה; וכן נעשו התאמות מיוחדות לעניין חובות הגילוי לסוגי חוזים מיוחדים, כדוגמת, מסגרת אשראי או עסקאות ניכיון.
חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.
שלוש חברות כרטיסי האשראי שפעלו עד לאחרונה בשוק הסליקה, נחשבות כ"תאגיד בנקאי", כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לצורך תחולת צו איסור הלבנת הון עליהן. בשל התיקון שנקבע בחוק הבנקאות (רישוי)(תיקון מס' 18), התשע"א-2011, שאיפשר הענקת רישיון סליקה גם לגוף שאינו "תאגיד בנקאי", נקבע כי גוף שניתן לו רישיון סליקה כאמור, ייחשב גם הוא כ"תאגיד בנקאי" לעניין תחולת הוראות צו איסור הלבנת הון החלות על תאגידים בנקאיים.
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). החוק מתקן למעשה את פרק האכיפה והעונשין בחוק התכנון והבנייה עצמו, ומבצע תיקונים במספר חוקים נוספים, באופן שיביא להגברת האכיפה בעבירות תכנון ובנייה. נדבך מרכזי בחוק הוא הגברת הסנקציות שניתן להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, וכן האפשרות להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי. בנוסף, החוק מבצע עדכון וייעול הכלים המנהליים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי-חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים. לבסוף, חלק מהותי בחוק עוסק בהבניית שיקול הדעת של בית המשפט בתחום הביקורת השיפוטית על צווים שניתנים כנגד בניה בלתי חוקית, ובפרט בנוגע למצבים שבהם יוכל הוא לעכב את ביצוע הצווים ולצמצם את התופעה שבה ישנו טיפול בעיכובי ביצוע בלתי נגמרים.
תיקון קבע כי הוועדה להטלת עיצום כספי מוסמכת להטיל עיצום כספי על עורכי דין או רואי חשבון הנותנים שירותים עסקיים ללקוחותיהם, בשל הפרת חובות הזיהוי ושמירת המסמכים בהן הם מחויבים לפי סעיף 8ב לחוק.
חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017). החוק מעגן את עיקר המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. החוק קובע כי בנק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו, לא יעסוק ולא ישלוט או יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק, בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וסליקה ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב (להלן – חובת הפרדה). בנק בעל היקף פעילות רחב יידרש למכור את אחזקותיו כאמור, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, אלא אם בתקופה זו פחת שיעור אחזקותיו של הבנק בחברת כרטיסי האשראי ל- 40% או פחות, ו-25% לפחות מאמצעי השליטה הונפקו לציבור – חובת ההפרדה תחול בתום ארבע שנים מיום התחילה. בנושא זה נקבעו הוראות גם שעניינן הגבלות על רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, על בנק וגוף מוסדי גדול כהגדרתם בחוק. עוד נקבעו בחוק הוראות המתייחסות לשינוי מבנה הבעלות בחברת השירותים המשותפת, המפעילה ממשק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב בין מנפיק לבין שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) והפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברת השירותים המשותפת, כך שאדם לא ישלוט ולא יחזיק אמצעי יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. בנוסף, נקבעו הוראות והגנות ינוקא ליישום חובת ההפרדה. ובכלל זה, נקבעו הוראות לפיהן בתקופת המעבר, בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב יידרש לבצע תפעול הנפקה באמצעות חברה מתפעלת ולא בעצמו. כמו כן, בנק כאמור, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ- 52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו. בנוסף, התקשרות לצורך ביצוע תפעול הנפקה כאמור, תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה. עוד נקבעו הוראות לעניין חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול הנפקה ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, וכן איסור לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני מועד פקיעת תוקף הכרטיס, אלא בתנאים הקבועים בחוק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין סירוב התקשרות בין חברה מתפעלת ובין בנק או בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2017. בנוסף, בתקופה הקבוע בחוק, נקבע כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015, בחישוב שנקבע. עם זאת, לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים. במסגרת החוק הוקמה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שתפקידה בין היתר, לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי, וכן להמליץ לעניין הפעלת סמכות שר האוצר להרחיב את ההגדרה של "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שתחול גם על בנק ששווי נכסים נמוך מ- 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ובלבד שהשווי לא יפחת מ- 10%. עוד נקבעה הוראה האוסרת על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר, לבקשת לווים לשעבד נכס בשעבוד נוסף, לטובת נושה אחר שאינו התאגיד הבנקאי. כמו כן, החוק קובע הוראות לעניין הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם, וכן השכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי המחשוב ותפעולם המשמשים בעיקרם את הבנק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לפיהן סולק יחויב לאפשר סליקה של סולק מתארח באמצעותו לפי הכללים שיקבעו על ידי הנגיד ובהסכמת שר האוצר, וכן הוראות לעניין סולק מתארח וסולק מאגד. בנוסף נקבעו הוראות לעניין שירות להשוואת עלויות פיננסיות.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו
החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו
תיקון לחוק פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ג' ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016). התיקון הוא יישומו בפועל של ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות-הברית, הידוע גם בשם הסכם פטקא, לפיו התחייבה מדינת ישראל להורות לגופים פיננסיים ישראליים החייבים בדיווח לבדוק חשבונות המתנהלים אצלם ולהעביר לרשות המסים מידע אודות חשבונות של לקוחות של לקוחות המוחזקים במישרין או בעקיפין בידי אזרחי ארצות-הברית ותושביה, וכן התחייבה שרשות המסים תעביר את המידע האמור לרשויות המוסמכות בארצות הברית, ובתמורה תקבל מהם מידע דומה על אזרחים ישראליים. הוראות התיקון יחולו גם לעניין הסכם יישום שהוא הסכם ליישום חילופי מידע מכוח הסכם בין לאומי שמבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם ארגון ה-OECD. לאור שיטת המיסוי האמריקאית, יחולו הוראות התיקון על מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב, בעוד שמי שהוא אזרח מדינה זרה אחרת שהיא צד להסכם היישום – הוראות התיקון יחולו עליו בהתאם למבחן התושבות. על פי התיקון, מוסד פיננסי ישראלי שהוא מוסד לפקדונות, מוסד למשמורת, ישות השקעות או חברת ביטוח, שלא הוחרגו על ידי שר האוצר, ידרשו מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון פיננסי (שהוא חשבון המוחזק במוסד פיננסי לרבות חשבון פיקדון, חשבון למשמורת, חשבון בישות השקעות לעניין זכות בהון או בחוב באותה ישות השקעות שאינה נסחרת בקביעות או זכויות כאמור במוסדות אחרים – ככל שאין בכך משום תכנון מס אסור), למסור לו את המידע הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תשובתו לצורכי מס או אזרחותו, ואם בעל החשבון הוא ישות – גם מידע הדרוש לסיווגה ובירור זהותו של בעל השליטה בה ומדינת תושבותו לצרכי מס או אזרחותו; המוסד הפיננסי יעביר את המידע אודות בעל חשבון ובעל שליטה בישות בעלת חשבון ובדבר החשבון הפיננסי למנהל רשות המסים וזה יעבירו לרשות מס במדינה זרה. יצויין שלפי הסכם הפטקא, גם אם יעשו בדיקות לאימות זהותו של אדם שיש סממן להיותו אזרח ארה"ב (למשל על סמך מס' ביטוח לאומי, אזרחות, טלפון או כתובת בארה"ב) הרי שהמידע יועבר הוא לגבי יחיד שיש לו במוסד פיננסי סכום העולה על 50,000 דולרים או 250,000 דולרים במקרה של ישות. בעניין העברת המידע מהמנהל לרשות מס במדינה זרה, המנהל ישמש כצינור בלבד ולא יוכל לעשות שימוש במידע שהתקבל ממוסדות פיננסיים, למעט לצורך העברתו לרשויות מס במדינות זרות. על פי הסכם הפטקא, מוסד פיננסי שלא יפעל לפי הוראות ההסכם יחוייב בניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקאי המועבר לאותו מוסד פיננסי. עוד נקבע, שמוסד פיננסי ישלח הודעה למי שהוא סיווגו כאזרח או כתושב מדינה זרה שמידע אודותיו ואודות החשבון הפיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר למנהל רשות המסים לצורך העברתו מהמנהל לרשות מס במדינה זרה. הודעה כאמור תשלח 30 ימים לפחות לפני העברת המידע למנהל. בנוסף נקבע שהמוסד הפיננסי ישלח מידי שנתיים הודעה לאותו אדם שמידע בענייני מועבר כאמור למנהל רשות המסים – וזאת כדי לאפשר לאדם לסתור את ההנחה שהוא אזרח או תושב של מדינה זרה, ככל שהוא יכול להוכיח זאת. בנוסף, נקבע עיצום כספי על מוסד פיננסי שלא דרש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון למסור לו מידע או לא ערך את הבדיקות הדרושות לסיווגו של בעל החשבון כאזרח או כתושב זר, או לא העביר מידע למנהל רשות המסים. מנהל רשות המסים הוסמך לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, מהות ההפרה ונסיבותיה וכן את שם התאגיד המפר לתקופה של ארבע שנים. כן תוקן חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, והוספה לו הגדרה של אמצעי שליטה והוחלפה ההגדרה שליטה בהגדרה בעל שליטה. בנוסף, נקבע שהעברת מידע מתאגיד בנקאי או ממוסד פיננסי מדווח לא תחשב כהפרת סעיף הסודיות שבחוק איסור הלבנת הון, ככל שמדובר במידע בדבר זיהוי מקבל השירות הנדרש לפי הסכם פטקא או הסכם יישום בלבד. תחילתו של תיקון זה ביום פרסומן של תקנות שקבע שר האוצר, למעט לעניין העיצומים הכספיים וההגדרה "בעל שליטה" שבחוק איסור הלבנת הון שתחילתם שישה חודשים מאוחר יותר.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
עד חקיקת התיקון לחוק, עבירות המס לא נכללו ברשימת עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק, למעט עבירות מס בודדות שנטען לגביהן כי הן מאפיינות ארגוני פשיעה. חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 14) מוסיף את עבירות המס החמורות ביותר - עבירות של "מרמת מס" - לרשימת עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק. כמו כן, החוק מגדיר את רשות המיסים כגוף שרשאי לקבל מידע מהמאגר שבניהולה של הרשות לאיסור הלבנת הון, לצורך חקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות המס החמורות כאמור.
החוק המקורי: 17 באוג׳ 2000 · רשומות (PDF)
69 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 6 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.