דף החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת
הסיכום נכתב לפני התיקון מ־16 ביולי 2024, וייתכן שאינו כולל אותו.
החוק המרכזי נגד זיהום אוויר: אוסר לזהם את האוויר באופן חזק או בלתי סביר, מחייב מפעלים גדולים בהיתר פליטה, וקובע כללים לרכב ולדלק.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2008) · חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (2024). נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
מטרת החוק להביא לרפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה , זאת באמצעות תיקון מקיף לחוק אויר נקי התשס"ח - 2008 ולחוק החמרים המסוכנים התשנ"ג - 1993 החוק קובע הסדר לקבלת היתר אחוד לפיו יידרשו מפעלים או עסקים להחזיק באחד מתוך שני היתרים, לפי סוג הפעילות המבוצעת בהם – היתר פליטה אחוד מכוח חוק אוויר נקי או היתר רעלים אחוד מכוח חוק החמרים המסוכנים. ההיתר האחוד יחליף את הצורך בקבלת כמה סוגי היתרים כפי שנדרש במצב הקיים ערב חקיקת החוק, והוא יכלול תנאים המסדירים את כלל ההשפעות של העיסוק טעון ההיתר על בריאות הציבור והסביבה בהיבטים של צמצום פליטות וזיהום לאוויר, לקרקע ולמים, להגנה על בריאות הציבור ולמניעת מפגעים ומטרדים לסביבה. קביעת התנאים בהיתרים תיעשה מתוך בחינת מכלול ההשפעות הסביבתיות של העיסוק ותוך איזון ביניהן. עיקרון מרכזי נוסף בחוק קובע כי הליכי הרישוי ובכללם אופן הגשת הבקשה להיתר והתנאים שיקבעו בו, וכן תקנות שייקבעו מכוח החוק ייעשו ככלל בהתאם לאסדרה המקובלת באיחוד האירופי, ולסטנדרטים המקובלים הקבועים בה, זאת בהתאם להנחיות שיפרסם בעניין המשרד להגנת הסביבה.. לעניין תיקון חוק החמרים המסוכנים כולל החוק גם תיקונים משמעותיים להוראות החוק הקיים שהיה צורך בעדכונן. בנוסף, במסגרת תיקון זה סווגו מחדש סוגי הפעילויות שטעונות היתר רעלים לפי החוק, גם כן בהתאם לאסדרה האירופית, כך שנקבעו בו שני סוגי היתרי רעלים (היתר רעלים א' ו-ב') וכן נקבע פטור מהיתר לחלק מהפעילויות הטעונות היתר כיום. עוד נקבע כי תוקף היתרי הרעלים יוארך משמעותית ויעמוד על עשר שנים. עוד נקבעו בחוק הוראות מעבר, לפיהן תיושם הרפורמה באופן הדרגתי עד להחלתה על כלל סוגי העיסוקים המוסדרים בחוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק המקורי: 31 ביולי 2008 · רשומות (PDF)
23 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.