חל היום חוק יסוד
תוקן 26 פעמים · ועדה בכנסת: כספים | חוץ וביטחון
ברשומות הכנסת: תקף
מוצע לאפשר דחיית מועדים למנגנון ההתכנסות הקבוע בסעיף 3א1 לחוק היסוד, בתקופה שלא תעלה על 50 ימים, במצבים בהם התרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכה תקציבית משמעותית בסמוך למועד הגשת דוח ההפרשים.
חוק היסוד קובע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא מוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת הכספים, למעט במצבים בהם התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת (התפזרות הכנסת, הקמת ממשלה חדשה וקיום בחירות לכנסת אחרי המועד להגשת הצעת התקציב) ולא התקבל חוק תקציב לפני תחילת שנת הכספים. אם התקיימו הנסיבות האמורות, הממשלה רשאית להניח על שולחן הכנסת, יחד עם הצעת חוק התקציב לאותה שנה, גם הצעת חוק תקציב לשנת הכספים שלאחריה (אף אם מועד ההנחה מוקדם משישה חודשים לפני תחילתה של אותה שנת כספים (להלן – הצעת חוק תקציב מוקדם)). בשנה שבה הונחה הצעת חוק תקציב מוקדם, תחול הוראה מיוחדת, לפיה ייקבע בחוק התקציב לאותה שנה "תקציב התאמות", שישמש את הממשלה להתמודדות עם תרחישים המשפיעים על תקציב המדינה, אשר לא היו ידועים בעת הנחת הצעת חוק התקציב המוקדם על שולחן הכנסת. לפי המנגנון, בסמוך לתחילת שנת התקציב יתבצע עדכון תחזיות. במקרה שבו, בעקבות עדכון התחזיות, נוצר הפרש בין הגירעון הצפוי או ההוצאות הצפויות לבין התחזיות העדכניות, ייעשה שימוש בתקציב ההתאמות על מנת לכסות את ההפרש. במידה והדבר לא יביא לכיסוי ההפרש האמור, תידרש הממשלה להניח על שולחן הכנסת וועדת הכספים של הכנסת תוכנית מאזנת לכיסוי ההפרש, ולאחר מכן את אישורה כי בוצעו הפעולות לפי התוכנית המאזנת ולא נותר הפרש גירעון או הפרש הוצאות, והכל בלוחות זמנים קצובים. במקרה שבו הממשלה לא הביאה תכנית מאזנת כאמור או לא בוצעו כל הפעולות לפי התוכנית המאזנת, ונותר הפרש גירעון או הפרש הוצאות, הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תוכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית או להפחתת סעיפי ההוצאה (בהתאמה). במידה ולא אישרה ועדת הכספים של הכנסת את האמור, יופחתו סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב בחוק התקציב, באופן שווה, בגובה הפרש הגירעון או הפרש ההוצאות שנותר, לשם כיסוי ההפרש. הוראות משלימות לחוק-יסוד זה נקבעו בחוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג–2023.
תוקן ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 36א(ב) – כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 145 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר, כאשר ניתנים לממשלה 85 ימים להניח את הצעת החוק, ולכנסת ניתנים 60 ימים לאישור החוק. במידה והניחה הממשלה ביוזמתה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, לא ייגרעו הימים מהזמן שניתן לכנסת לדון בהצעת התקציב. בהתאם, יתוקן חוק-יסוד: משק המדינה, כך שהממשלה תניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר מ-60 ימים לפני היום הקובע (שהוא כאמור, 145 ימים ממועד כינון הממשלה). במניין כל התקופות האלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם. עוד נקבע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.
סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה קובע את ההוראות החלות בשנה שבה לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים. בתקופה זו רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, אשר מנוהל ע"י החשב הכללי (תקציב המשכי). תיקון זה קובע הוראות לגבי תקציב המשכי אשר מטרתו להתמודד עם קשיים בהסדר האמור. ראשית, נקבע שבמקום הצמדה למדד המחירים לצרכן, יוצמד התקציב ההמשכי לשיעור הגידול באוכלוסייה. שנית, הופרדו רכיבי ההוצאה להוצאה של סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, הוצאות המותנות בהכנסה, הוצאות של מפעלים עסקיים, החזרי קרן בגין חוב שאינו חוב לביטוח לאומי. כמו כן למדינה להתחייב להוצאות בסכום ההוצאה הממשלתית תוך התחשבות בהתחייבויות עבר ובתנאי שההתחייבויות לא יגדילו את ההוצאה מעבר למסגרת התקציב ההמשכי. שלישית, נקבע שהממשלה תהיה רשאית להתחייב בסכומי עודפים משנה קודמת וכן מוצע שהממשלה תהיה רשאית למלא משרות במספר שלא יעלה על מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב הקודם. כן, נקבעה הוראת שעה לשנת הכספים 2021, עד למועד אישור התקציב לשנת כספים זו, אשר קובעת סכום של 52.3 מיליארד שקלים חדשים המיועדים להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד. כמו כן, מוצע שעד קבלת חוק התקציב לשנת 2021, הממשלה תהיה רשאית להשתמש גם בעודפים מהסכומים אשר הוקצו להתמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2020.
חוק זה ממשיך את סדרת התיקונים שנעשו בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), ומגדיל את ההוצאות הממשלתיות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה פעם נוספת בהוראת שעה בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקלים חדשים, על מנת לאפשר מתן מענקים נוספים לעסקים, לעצמאים ולמחוסרי עבודה, וכן למתן תוספת למענק עבודה בהתאם לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020).
סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, עוסק במצב בו לא התקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים וקובע כי במצב זה, תהיה הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השניים עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. כמו כן, קובע הסעיף את סדר הקדימויות בשימוש בתקציב ההמשכי. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והצורך בצמצום התפשטותו, הוטלו הגבלות שונות על המשק ועל הציבור. הגבלות אלו הביאו למשבר כלכלי עמוק. לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרש סיוע נרחב למשק. מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים במצב בו אין תקציב מאושר, נחקק חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) בו נקבע כי עד סוף שנת 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה, בהתאם לתכנית כלכלית. בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה 2020) (תיקון), אושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית כך שבשנת 2020 סכומי ההוצאות הוגדלו בכ-14 מיליארד ש"ח. לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר, בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה 2020) (תיקון מס' 2), הוגדלו הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של כ-25.1 מיליארד ש"ח. לצורך מימון התכנית לתשלום מענקים חד-פעמיים לשם תמיכה כלכלית נוספת, המעוגנת בהצעה חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020, תוקנה הוראת השעה בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה 2020) (תיקון מס' 3) כך שניתן יהיה להוציא סכום נוסף של כ- 6.7 מיליארד ש"ח בשנת 2020, עד לאישורו של חוק התקציב לשנה זו. בתיקון זה הוקצה סכום של 1.75 מיליארד שקלים חדשים לטובת מימון היערכות מערכת החינוך לפעילות בשנת הלימודים התשפ"א בהתאם להגבלות החלות לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה וכן סכום של 1 מיליארד שקלים חדשים לעידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה.
חוק זה דוחה את היום הקובע לאישור חוק התקציב לפי סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת ליום ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020). כמו כן, קובע החוק בהוראת שעה תוספת של 11 מיליארד שקלים חדשים לתקציב ההמשכי. כמו כן נקבע כי שר האוצר יביא לאישור הממשלה תכנית פעולה מפרטת לשימוש בסכום ההוצאה הממשלתית שתובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד ליום כ"ד באלול התש"ף (13 בספטמבר 2020). הממשלה לא תהיה רשאית להוציא את סכום 11 מיליארד השקלים האמור ללא אישורה של ועדת הכספים את התכנית האמורה. בנוסף, נקבע כי שינוי בסכומים של מרכיבי התכנית בשיעור העולה על 15% מאחד ממרכיבי התכנית, טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.
סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, עוסק במצב בו לא התקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים וקובע כי במצב זה, תהיה הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השניים עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. כמו כן, קובע הסעיף את סדר הקדימויות בשימוש בתקציב ההמשכי. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והצורך בצמצום התפשטותו, הוטלו הגבלות שונות על המשק ועל הציבור. הגבלות אלו הביאו למשבר כלכלי עמוק. לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרש סיוע נרחב למשק. מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים במצב בו אין תקציב מאושר, נחקק חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) בו נקבע כי עד סוף שנת 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה, בהתאם לתכנית כלכלית. בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה 2020) (תיקון), אושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית כך שבשנת 2020 סכומי ההוצאות הוגדלו בכ-14 מיליארד ש"ח. לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר, בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה 2020) (תיקון מס' 2), הוגדלו הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של כ-25.1 מיליארד ש"ח. לצורך מימון התכנית לתשלום מענקים חד-פעמיים לשם תמיכה כלכלית נוספת, המעוגנת בהצעה חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020, תוקנה פעם נוספת הוראת השעה כך שניתן יהיה להוציא סכום נוסף של 6.7 מיליארד ש"ח בשנת 2020, עד לאישורו של חוק התקציב לשנה זו.
סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, עוסק במצב בו לא התקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, וקובע כי במצב זה, תהיה הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השניים עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. כמו כן, קובע הסעיף את סדר הקדימויות בשימוש בתקציב ההמשכי. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והצורך בצמצום התפשטותו, הוטלו הגבלות שונות על המשק ועל הציבור. הגבלות אלו הביאו למשבר כלכלי עמוק. לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרש סיוע נרחב למשק. מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים במצב בו אין תקציב מאושר, נחקק תיקון לחוק היסוד- חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), בו נקבע כי עד סוף שנת 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב, לפי המוקדם, יהיה ניתן להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה, בהתאם לתכנית כלכלית. בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), אושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית כך שבשנת 2020 סכומי ההוצאות הוגדלו בכ-14 מיליארד ש"ח. לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר, מתוקנת פעם נוספת הוראת השעה לחוק היסוד, ומגדילה את הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של כ-25.1 מיליארד שקלים חדשים.
סעיף 3ב' לחוק-יסוד: משק המדינה (להלן – חוק היסוד), קובע שכאשר שנת כספים החלה ללא תקציב מאושר, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה ל- 1/12 מהתקציב השנתי הקודם בתוספת הצמדה. לאור משבר הקורונה שהוביל את הממשלה לקבוע תקנות שעת חירום ובהן הוראות לצמצום הפעולות במשק, הוצאו עובדים רבים לחל"ת, עובדים אחרים פוטרו ועסקים עצמאיים נאלצו לסגור את עסקיהם. לשם כך, נדרשה הממשלה ליתן פתרונות המצריכים הוצאה תקציבית שאינה מתאפשרת לפי הוראות סעיף 3ב' האמור. ביום 7/4/2020 התקבלה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (להלן – החוק). החוק קובע בין היתר תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה, והכל בהתאם להוראת שעה שתחול עד סוף שנת 2020 או עד אישור התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, כי סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 ממנה ייגזר סכום ההוצאה החודשית בתקציב המשכי, יהיה סכום ההוצאה הממשלתית נטו, לרבות מתן אשראי ולמעט החזר חובות קרן, ובלבד שאינו החזר חובות כאמור לביטוח הלאומי בצירוף המדד. בנוסף, קובע החוק סכום שייעודו אך ורק לצורך משבר הקורונה; סכום זה ייפרס כאחוז מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 ויפחת עם חלוף הזמן. עוד קובע החוק כי החזר החובות למוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הדרושות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה, יוקצה סכום שלא יעלה על 16.1 מיליארד שקלים. ביום 2/6/2020 התקבל חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) בקריאה שנייה ושלישית, החוק מגדיל בשנית את ההוצאה הממשלתית המיועדת להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, לחודשים מאי עד דצמבר או עד יום קבלת חוק התקציב, לפי המוקדם. הגדלת הסכומים הם בהיקף של 14 מיליארד ש"ח, החוק מתקן את חלוקת הסכומים בין השימושים השונים שנקבעו בהוראת השעה הקודמת, זאת כדי לאפשר הוצאת סכומים לטובת תחומים שלא ניתן להם מענה מלא במסגרת הוראת השעה הקודמת: עידוד התעסוקה, סיוע לענפים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה והיערכות המשק הישראלי ב"שגרת קורונה". בנוסף, קובע החוק כי יובא בפני ועדת הכספים של הכנסת עדכון התכנית המפורטת וכן סכום של 500 מיליון ש"ח יוקצה כמענק נוסף לעסקים, שחלוקתו יהיה טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.
סעיף 3ב' לחוק-יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), קובע שכאשר שנת כספים החלה ללא תקציב מאושר רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה ל- 1/12 מהתקציב השנתי הקודם בתוספת הצמדה. לאור משבר הקורונה שהוביל את הממשלה לקבוע תקנות שעת חירום ובהן הוראות לצמצום הפעולות במשק, הוצאו עובדים רבים לחל"ת, עובדים אחרים פוטרו ועסקים עצמאיים נאלצו לסגור את עסקיהם. לשם כך, נדרשה הממשלה ליתן פתרונות המצריכים הוצאה תקציבית שאינה מתאפשרת לפי הוראות סעיף 3ב' האמור כיום. החוק קובע בהוראת שעה שתחול עד סוף שנת 2020 או עד אישור התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, כי סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 ממנה ייגזר סכום ההוצאה החודשית בתקציב המשכי יהיה סכום ההוצאה הממשלתית נטו, לרבות מתן אשראי ולמעט החזר חובות קרן, בלבד שאינו החזר חובות כאמור לביטוח הלאומי בצירוף הממד. בנוסף, נקבע כי סכום שייועדו אך ורק לצורך משבר הקורונה. סכום זה ייפרס כאחוז מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 ויפחת עם חלוף הזמן. עוד נקבע כי החזר החובות למוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הדרושות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה יוקצה סכום שלא יעלה על 16.1 מיליארד שקלים. בנוסף, נקבע כי יש להתיר לממשלה להעביר סכומים שלא נוצלו בחודש מסוים לאחד מהחודשים הבאים בהתאם לסיווג של אותו סכום עודף (אם כתקציב המשכי ואם כסכום שהוקצה להתמודדות עם משבר נגיף הקורונה). וכן, נקבע ששר האוצר יביא לאישור הממשלה עד ליום 1/5/2020 תכנית מפורטת ביחס לשימושים המתוכננים בסכום שמוקצה להתמודדות עם נגיף הקורונה. הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התכנית המפורטת שתכלול את הסעיפים והסכומים שמוצעים בהצעת החוק. עוד נקבע כי ככל שיהיה צורך לעשות שינויים העולים על 15% מאחד ממרכיבי התוכנית המפורטת יהיה לשם כך את אישור ועדת הכספים של הכנסת. לבסוף, נקבע תיקון לסעיף 3ב לחוק-יסוד שאיננו בהוראת שעה כי כל פירוט הוצאות הממשלה הצפויות ומתוכננות לפי הסעיף האמור יפורסם באתר משרד האוצר, בנוסף פירוט ההוצאות לעניין משרד הביטחון והגופיים הביטחוניים יונחו על שולחן הכנסת של הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מכוח סעיף 18 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. כמו כן, שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לחודש, על הוצאות הממשלה כאמור.
חוק יסוד: משק המדינה קובע כי ככלל, הצעת חוק התקציב השנתי תונח על שולחן הכנסת. לצד זאת נקבע בחוק היסוד כי הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון, תונח על שולחנה של ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון ולא על שולחן הכנסת. בתיקון החוק נקבע כי בדומה להצעת תקציב משרד הביטחון, גם הצעת התקציב המפורטת של הגופים הביטחוניים תונח על שולחן הוועדה המשותפת כאמור. עוד נקבע בתיקון כי הגופים הביטחוניים ייקבעו לעניין זה בחוק, ובמקביל נחקק גם חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 51), התשע"ז-2016, שבו נקבע כי הגופים הביטחוניים הם יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ותושביה
החוק המקורי: 31 ביולי 1975 · רשומות (PDF)
19 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 9 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.