חל היום תחולה נדחתה חוק יסוד
החל מ־28 בפבר׳ 2003 · תוקן 13 פעמים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | חוץ וביטחון
החליף את: חוק-יסוד: הממשלה [התשנ"ב]
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
ההסדר החוקתי של ממשלת חילופים נחקק בכנסת העשרים ושלוש, נוכח האתגרים השונים שהמדינה עמדה בהם באותה העת. עתה, נוכח הקשיים שהסדר ייחודי זה עורר, חוק היסוד מבטל את הסעיפים בחוק יסוד: הממשלה, הקובעים את ההסדר החוקתי האמור, ובמקביל עורך תיקוני התאמה בסעיפים השונים בחוק היסוד שמתייחסים להסדר האמור. על פי חוק היסוד ההסדר יבוטל החל מתחילת כהונת הכנסת ה–26.
בחוק נקבע שנבצרות זמנית של ראש הממשלה למלא את תפקידו תהיה בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד ותיקבע על ידי ראש הממשלה בהודעה לממשלה וליושב ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת ברוב של 2/3 מחבריה. בנוסף, גם הממשלה תהיה רשאית להחליט ברוב של 3/4 מחבריה כי נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית; במקרה מעין זה הממשלה תכונס על ידי ראש הממשלה לבקשת 3/5 מחברי הממשלה ועל ראש הממשלה יהיה לכנס את הממשלה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה או במועד מאוחר יותר אם התבקש לכך בבקשה. אם ישיבת הממשלה לא כונסה בתוך שלושה ימים יכנס מזכיר הממשלה את הממשלה באופן מיידי וממלא מקום ראש הממשלה ינהל את הישיבה. החלטת הממשלה במקרה זה תעמוד בתוקפה שלושה ימים ותובא לאישור ועדת הכנסת ברוב של 2/3 מחבריה, ואם החלטת הממשלה ניתנה מטעמי בריאות, תהיה החלטת ועדת הכנסת גם על יסוד חוות דעת רפואית וועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע שהנבצרות תמשך לא יותר משבעה ימים מיום החלטת הממשלה; כן נקבע שאם ראש הממשלה לא יגיש חוות דעת רפואית בהתאם לכללים שקבעה ועדת הכנסת יראו אותו כאילו הודיע על נבצרותו. הארכת תקופת הנבצרות במקרה שוועדת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה או במקרה שראש הממשלה לא הגיש חוות דעת רפואית טעונה החלטה של הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, שהתקבלה ברוב של שמונים חברי הכנסת לתקופה שלא תימשך יותר מ-21 ימים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 100 ימים כקבוע בסעיף 16(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. עוד נקבע שסיום נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה, אם זו נקבעה על ידי הממשלה ואושרה על ידי ועדת הכנסת וכן הארכת תקופת הנבצרות, תיעשה בהחלטה של ועדת הכנסת ואם נקבעה הנבצרות מטעמי בריאות - על יסוד חוות דעת רפואית. לבסוף, נקבע כי הוראות בדבר כינוס הכנסת או הוועדות בזמן פגרה לא יחולו לעניין זה.
נוספו הוראות לפיהן ניתן יהיה למנות במשרד שממונה עליו שר, שר נוסף שיהיה אחראי, בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד.
הוחלט להחיל את מנגנון ההצבעה הפריטטי שקבעה הממשלה לגבי מליאת הממשלה גם בוועדות השרים השונות. עוד נקבע כי במשרד ראש הממשלה בעת כינון ממשלה ניתן יהיה למנות שני סגני שרים. בנוסף, נקבע כי חילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי ייערכו גם אם הוחלט על התפזרות הכנסת לפני גמר כהונתה, ובעד חוק ההתפזרות בקריאה השלישית הצביעו שני חברי כנסת מהסיעות ששריהן מזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה במועד השבעת ממשלת החילופים; או במידה ולא נתקבל חוק תקציב עד תום התקופה המיועדת לכך לפי חוק-יסוד: הכנסת.
התיקון הוסיף לחוק-יסוד: הכנסת הסדר שיאפשר לחברי כנסת שהתמנו לכהונת שר או לכהונת סגן שר להפסיק את חברותם בכנסת לתקופה שבה הם מכהנים בתפקיד זה, ולחזור לכהונתם בכנסת עם תום כהונתם ברשות המבצעת. לפי ההסדר, הידוע בכינוי "החוק הנורווגי", מספר השרים וסגני השרים היכולים להתפטר מהכנסת ולחזור אליה נגזר מגודל הסיעה וממספר חברי הכנסת ה"פנויים" – אלה הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים. על פי ההסדר, כדי לשמור על עצמאותו של חבר הכנסת החדש שנכנס לכנסת, השר (או סגן השר) שהתפטר מהכנסת רשאי לחזור לכנסת רק במקרים מוגבלים – אם הוא חדל לכהן כשר או סגן שר, או אם התמנה לראש הממשלה (כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל), ולא על יסוד החלטה חד-צדדית מצדו. כמו כן נקבע כי שרים או סגני שרים, החברים באותה הסיעה, יכולים לבצע ביניהם החלפה כך שחברותו של אחד מהם כחבר כנסת, שנפסקה לפי ההסדר, תתחדש וחברותו של השני תיפסק במקומו.
החוק ביקש לערוך שורה של שינויים בחוק-יסוד: הממשלה שנועדו לעגן את ההסדרים הכרוכים בהקמתה של ממשלת רוטציה ("ממשלת חילופים"). בין ההסדרים, שחלקם נעשו בהוראת שעה שתוקפה קצוב – הסדרת החילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי במצבים שונים; קביעת אופן פעולה של ממשלת חילופים ובכלל זה שוויון בכח ההצבעה בין הגושים השונים וקביעת הסדר של זיקה בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לשרים ולסגני השרים, המקנה ל"ראש" כל גוש את הסמכות לפטר השרים שבאחריותו; הסדרת מעמדו של ראש הממשלה החלופי, עיגון תפקידו כממלא מקום ראש הממשלה וקביעה כי ראש הממשלה אינו רשאי להעבירו מתפקידו; קביעת הסדרים לעניין סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת והאפשרות "להפיל" את ממשלת החילופים בהצעת אי-אמון, שנועדו ליצור "תמריצים" לשותפים בממשלה לפעול להמשך כהונה; ביטול המגבלה על מספר השרים וסגני השרים ויצירת אפשרות לכהונת שני שרים במשרד אחד; ותיקון לחוק-יסוד: הכנסת בו קוצרה כהונת הכנסת לשלוש שנים.
החוק מבקש לבטל את סעיף 40(א2) לחוק יסוד: הממשלה שקבע כך: המניין החוקי לקבלת בעניין פתיחה במלחמה או בנקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, בוועדת השרים יהא מחצית מחברי הוועדה. וכן קבע כי בנסיבות קיצוניות ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות, שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי של הקבינט, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר. כאמור, החוק מבקש לבטל את סעיף 40(א2) לחוק יסוד: הממשלה ולבטל הוראות אלו.
חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) קובע, כי המדינה אף לא תפתח בנקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת ממשלה. הסדר זה הצטרף להסדר שכבר היה קבוע בחוק יסוד: הממשלה, לפיו המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכח החלטת ממשלה. בעניין זה – החלטה על פתיחה במלחמה או החלטה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה - נקבע, כי הממשלה תהיה רשאית לאצול את סמכותה, דרך כלל או מקרה מסוים, לוועדת שרים שנקבעה בחוק. בנוסף קובע חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) כי ועדת השרים תפעיל את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי הוועדה נדרשת בשל טעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. בנוסף, נקבע כי במקרה שבו ההחלטה התקבלה על ידי ועדת השרים, תימסר הודעה על כך בהקדם האפשרי לממשלה. כמו כן, במקרה כזה נקבע כי תימסר הודעה בהקדם האפשרי לוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; וזאת להבדיל ממקרה שבו ההחלטה התקבלה על ידי הממשלה, אז ההודעה תימסר לוועדת החוץ והביטחון ולא לוועדת משנה שלה. בהסדר הנוכחי, נקבעו אף שתי הוראות נוספות, שעניינן המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים: ההוראה הראשונה קובעת כי המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים יהא מחצית מחברי הוועדה. ההוראה הנוספת, קובעת סייג להוראה הראשונה, בה נקבע כי בנסיבות קיצוניות ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות, שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי של הקבינט, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר.
החוק קובע כי במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר יוכל ראש הממשלה להאציל סמכויות סטטוטוריות הנתונות לשר, למעט הסמכות להתקין תקנות, לידי סגן השר במשרד האמור, כפי שהוא יכול להאציל את הסמכויות לעובד ציבור.
חוק-יסוד: הכנסת קובע ששר או סגן שר רשאי להתפטר מהכנסת למשך כהונתו ברשות המבצעת, ולחזור לכנסת עם עזיבתו את הרשות המבצעת. ראש הממשלה, וכן ממלא מקומו ומי שהתמנה לראש ממשלה בפועל לא רשאי להפסיק את חברותו בכנסת. נקבע כי בכל עת, רק שר או סגן שר אחד מכל רשימה, יוכל להתפטר מהכנסת עם אפשרות לחזור, והבא במקומו ברשימת המועמדים יבוא במקומו. לחבר הכנסת המחליף יהיו את כל הזכויות והחובות של חבר כנסת "רגיל" במשך כהונתו בכנסת, וההצעה שומרת על עצמאותו – השר שהתפטר מהכנסת לא רשאי להחליט שאינו מרוצה מתפקודו של חבר הכנסת המחליף אותו, ולחזור לכנסת תוך כדי כך שהוא ממשיך לכהן כחבר הממשלה. השר שהתפטר רשאי לחזור מהתפטרותו ולחזור לכנסת רק במקרים מוגבלים – אם הוא חדל להיות שר או סגן שר, או אם התמנה לראש הממשלה, כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל. לבסוף, נקבע מנגנון "החלפה", לפיו שני שרים מאותה רשימה המכהנים ברשות המבצעת רשאים להודיע שהם "מחליפים" ביניהם מי ימשיך לכהן כחבר כנסת. בנוסף נעשו תיקונים נלווים בחוק-יסוד: הממשלה, שמבהירים את מעמדו של סגן שר והקשר שלו לרשות המחוקקת: ראשית, נקבע שסגן שר יצהיר אמונים מכוח תפקידו החדש. שנית, נקבע כי ועדות הכנסת יהיו רשאיות לזמן את סגן השר להופיע בפניהן, זאת באמצעות השר שלו. עוד נקבע כי התפטרות או פיטורין של סגן שר לא יחולו מיד, כפי שהיה קבוע בעבר בחוק-היסוד: הממשלה, אלא ייכנסו לתוקף לאחר 48 שעות, בדומה להסדר שחל לגבי שרים. ללא התיקון, הפסקת הכהונה לאלתר תביא להחלפתו של חבר הכנסת, מבלי לאפשר לסגן השר זמן התארגנות או חרטה. ההוראות בחוקי-היסוד שעוסקות בהפסקת כהונתו של שר או סגן שר נקבעו כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, לעומת זאת ההוראות שעוסקות בהצהרת האמונים ובמנגנון ההתפטרות של סגן השר נקבעו כהוראת קבע.
הוחלט להחזיר לחוק-יסוד: הממשלה את המוסד של שר בלי תיק, וכן נקבעה הוראת שעה של אי תחולת המגבלה המספרית בעניין שרים וסגני שרים על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.
החוק המקורי: 18 במרץ 2001 · רשומות (PDF)
48 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 21 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.