חל היום חוק יסוד
החל מ־20 בפבר׳ 1958 · תוקן 55 פעמים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
ההסדר החוקתי של ממשלת חילופים נחקק בכנסת העשרים ושלוש, נוכח האתגרים השונים שהמדינה עמדה בהם באותה העת. עתה, נוכח הקשיים שהסדר ייחודי זה עורר, חוק היסוד מבטל את הסעיפים בחוק יסוד: הממשלה, הקובעים את ההסדר החוקתי האמור, ובמקביל עורך תיקוני התאמה בסעיפים השונים בחוק היסוד שמתייחסים להסדר האמור. על פי חוק היסוד ההסדר יבוטל החל מתחילת כהונת הכנסת ה–26.
הורחב ההסדר המאפשר לחבר הכנסת המעוניין בכך להפסיק זמנית את כהונתו בכנסת כל עוד הוא מכהן במשרת שר או סגן שר, כך שהדבר יתאפשר גם לחברי הכנסת הנמנים עם סיעות קטנות שבהן שלושה חברים או פחות, ובסיעות גדולות, המונות לפחות 18 חברים, יתאפשר ליותר חברי הכנסת לפעול על פי ההסדר.
תוקן ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 36א(ב) – כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 145 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר, כאשר ניתנים לממשלה 85 ימים להניח את הצעת החוק, ולכנסת ניתנים 60 ימים לאישור החוק. במידה והניחה הממשלה ביוזמתה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, לא ייגרעו הימים מהזמן שניתן לכנסת לדון בהצעת התקציב. בהתאם, יתוקן חוק-יסוד: משק המדינה, כך שהממשלה תניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר מ-60 ימים לפני היום הקובע (שהוא כאמור, 145 ימים ממועד כינון הממשלה). במניין כל התקופות האלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם. עוד נקבע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.
חוק זה דוחה את היום הקובע לאישור חוק התקציב לפי סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת ליום ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020). כמו כן, קובע החוק בהוראת שעה תוספת של 11 מיליארד שקלים חדשים לתקציב ההמשכי. כמו כן נקבע כי שר האוצר יביא לאישור הממשלה תכנית פעולה מפרטת לשימוש בסכום ההוצאה הממשלתית שתובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד ליום כ"ד באלול התש"ף (13 בספטמבר 2020). הממשלה לא תהיה רשאית להוציא את סכום 11 מיליארד השקלים האמור ללא אישורה של ועדת הכספים את התכנית האמורה. בנוסף, נקבע כי שינוי בסכומים של מרכיבי התכנית בשיעור העולה על 15% מאחד ממרכיבי התכנית, טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.
התיקון הוסיף לחוק-יסוד: הכנסת הסדר שיאפשר לחברי כנסת שהתמנו לכהונת שר או לכהונת סגן שר להפסיק את חברותם בכנסת לתקופה שבה הם מכהנים בתפקיד זה, ולחזור לכהונתם בכנסת עם תום כהונתם ברשות המבצעת. לפי ההסדר, הידוע בכינוי "החוק הנורווגי", מספר השרים וסגני השרים היכולים להתפטר מהכנסת ולחזור אליה נגזר מגודל הסיעה וממספר חברי הכנסת ה"פנויים" – אלה הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים. על פי ההסדר, כדי לשמור על עצמאותו של חבר הכנסת החדש שנכנס לכנסת, השר (או סגן השר) שהתפטר מהכנסת רשאי לחזור לכנסת רק במקרים מוגבלים – אם הוא חדל לכהן כשר או סגן שר, או אם התמנה לראש הממשלה (כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל), ולא על יסוד החלטה חד-צדדית מצדו. כמו כן נקבע כי שרים או סגני שרים, החברים באותה הסיעה, יכולים לבצע ביניהם החלפה כך שחברותו של אחד מהם כחבר כנסת, שנפסקה לפי ההסדר, תתחדש וחברותו של השני תיפסק במקומו.
החוק ביקש לערוך שורה של שינויים בחוק-יסוד: הממשלה שנועדו לעגן את ההסדרים הכרוכים בהקמתה של ממשלת רוטציה ("ממשלת חילופים"). בין ההסדרים, שחלקם נעשו בהוראת שעה שתוקפה קצוב – הסדרת החילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי במצבים שונים; קביעת אופן פעולה של ממשלת חילופים ובכלל זה שוויון בכח ההצבעה בין הגושים השונים וקביעת הסדר של זיקה בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לשרים ולסגני השרים, המקנה ל"ראש" כל גוש את הסמכות לפטר השרים שבאחריותו; הסדרת מעמדו של ראש הממשלה החלופי, עיגון תפקידו כממלא מקום ראש הממשלה וקביעה כי ראש הממשלה אינו רשאי להעבירו מתפקידו; קביעת הסדרים לעניין סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת והאפשרות "להפיל" את ממשלת החילופים בהצעת אי-אמון, שנועדו ליצור "תמריצים" לשותפים בממשלה לפעול להמשך כהונה; ביטול המגבלה על מספר השרים וסגני השרים ויצירת אפשרות לכהונת שני שרים במשרד אחד; ותיקון לחוק-יסוד: הכנסת בו קוצרה כהונת הכנסת לשלוש שנים.
נקבע ביום ט"ו באייר התשע"ח (30 באפריל 2018) בחוק-יסוד: הכנסת כי מי שהורשע "בעבירת טרור חמורה" או "בעבירת ביטחון חמורה", כפי שיוגדר בחוק, ונגזר עליו מאסר של שבע שנים לפחות, לא יוכל להתמודד בבחירות למשך 14 שנים מיום שחרורו מהמאסר בפועל וזאת במקום המניעות של 7 שנים החל על מורשעים בעבירות אחרות. הוראת החוק המשלימה מופיעה בתיקון מס' 70 לחוק הבחירות לכנסת.
סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי רשימת מועמדים, וכן מועמד יחיד, לא ישתתפו בבחירות לכנסת "אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע", כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כדי להסית לגזענות או כדי לתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. תיקון מס' 46 לחוק האמור מבהיר כי "מעשיו של אדם" כוללים גם התבטאויות, בהתאם לגישה המקובלת בפסיקה.
החובה להביא תקנות עונשיות לאישור פרלמנטרי קבועה בחוק-יסוד: הכנסת וגם בחוק העונשין. חוק היסוד אף קובע כי תקנות עונשיות שלא קיבלו אישור פרלמנטרי בתוך 45 ימים - יראו אותן כמאושרות. התיקון מבטל את הסעיף בחוק היסוד ומותיר את החובה לאישור תקנות עונשיות בוועדה של הכנסת מכוח חוק העונשין.
חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) מסמיך את הכנסת להדיח, ברוב של 90 מחבריה, חבר כנסת שפעל בניגוד לעקרונות שבסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק היסוד. התהליך להדחת חבר כנסת, יכול שייפתח רק בעקבות פנייה של 70 חברי כנסת שמתוכם לפחות 10 חברי כנסת מהאופוזיציה ולאחר הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה. עוד נקבע כי הפסקת חברותו של חבר הכנסת תיכנס לתוקפה 14 יום מיום החלטת הכנסת וכן נקבע כי על החלטת הכנסת כאמור, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט העליון. בנוסף החוק מסדיר כי האמור בסעיף לא יחול בתקופת הבחירות לכנסת, כפי שתיקבע בחוק.
נקבע כי אם מי שכיהן כיו"ר הכנסת שב ונבחר לכנסת שלאחריה, הוא ימשיך לכהן כיו"ר הכנסת עד לבחירת היו"ר הקבוע. רק אם יו"ר הכנסת היוצאת לא שב ונבחר, יכהן ותיק חברי הכנסת כיו"ר הכנסת בפועל, כקבוע היום.
חוק-יסוד: הכנסת קובע ששר או סגן שר רשאי להתפטר מהכנסת למשך כהונתו ברשות המבצעת, ולחזור לכנסת עם עזיבתו את הרשות המבצעת. ראש הממשלה, וכן ממלא מקומו ומי שהתמנה לראש ממשלה בפועל לא רשאי להפסיק את חברותו בכנסת. נקבע כי בכל עת, רק שר או סגן שר אחד מכל רשימה, יוכל להתפטר מהכנסת עם אפשרות לחזור, והבא במקומו ברשימת המועמדים יבוא במקומו. לחבר הכנסת המחליף יהיו את כל הזכויות והחובות של חבר כנסת "רגיל" במשך כהונתו בכנסת, וההצעה שומרת על עצמאותו – השר שהתפטר מהכנסת לא רשאי להחליט שאינו מרוצה מתפקודו של חבר הכנסת המחליף אותו, ולחזור לכנסת תוך כדי כך שהוא ממשיך לכהן כחבר הממשלה. השר שהתפטר רשאי לחזור מהתפטרותו ולחזור לכנסת רק במקרים מוגבלים – אם הוא חדל להיות שר או סגן שר, או אם התמנה לראש הממשלה, כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל. לבסוף, נקבע מנגנון "החלפה", לפיו שני שרים מאותה רשימה המכהנים ברשות המבצעת רשאים להודיע שהם "מחליפים" ביניהם מי ימשיך לכהן כחבר כנסת. בנוסף נעשו תיקונים נלווים בחוק-יסוד: הממשלה, שמבהירים את מעמדו של סגן שר והקשר שלו לרשות המחוקקת: ראשית, נקבע שסגן שר יצהיר אמונים מכוח תפקידו החדש. שנית, נקבע כי ועדות הכנסת יהיו רשאיות לזמן את סגן השר להופיע בפניהן, זאת באמצעות השר שלו. עוד נקבע כי התפטרות או פיטורין של סגן שר לא יחולו מיד, כפי שהיה קבוע בעבר בחוק-היסוד: הממשלה, אלא ייכנסו לתוקף לאחר 48 שעות, בדומה להסדר שחל לגבי שרים. ללא התיקון, הפסקת הכהונה לאלתר תביא להחלפתו של חבר הכנסת, מבלי לאפשר לסגן השר זמן התארגנות או חרטה. ההוראות בחוקי-היסוד שעוסקות בהפסקת כהונתו של שר או סגן שר נקבעו כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, לעומת זאת ההוראות שעוסקות בהצהרת האמונים ובמנגנון ההתפטרות של סגן השר נקבעו כהוראת קבע.
בוטל ב: חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 21) · רשומות (PDF)
החוק המקורי: 20 בפבר׳ 1958 · רשומות (PDF)
134 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.