חל היום
החל מ־12 במרץ 2006 · תוקן 16 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון לחוק קובע כי שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו פרטים בתוספת השנייה לחוק, לאחר התייעצות עם שר האוצר, וזאת בשונה מהדין שהיה קיים ולפיו שר המשפטים יכול רק להוסיף פרטים לתוספת השנייה. כמו כן, תוקן פריט 11 לתוספת השנייה, ונקבע כי תביעה ייצוגית כלפי רשות מקרקעי ישראל, להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, במסגרת פעילותה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, תוגש לפי פריט 11 בלבד. משמעות תיקון זה כי לרשות מקרקעי ישראל תהיינה ההגנות שניתנו למדינה ובכלל זה האפשרות להימנע מאישור התביעה כתובענה אזרחית אם הרשות הודיעה על חדילה, וכן הגבלת תקופת ההשבה לשנתיים בלבד.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
החוק מחייב מעסיק של מאבטח, למעט חריגים שנקבעו בחוק, להעמיד לרשותו עמדה המספקת הגנה מגשם ומשמש ואמצעי חימום או קירור מתאימים, וכן לאפשר לו גישה לנקודת מים וחשמל ומקום להנחת חפציו האישיים. השהות בעמדה תתאפשר בלי לפגוע בדרישות האבטחה. בנוסף, מעסיק המחייב לבישת בגד מסוים, יספק למאבטח ביגוד מותאם. חובת העמדת עמדה ואמצעי חימום וקירור מוטלות על מעסיק בפועל ומזמין שירות לגבי מאבטח המועסק אצלם. נקבעו עיצומים כספיים בשל אי העמדת עמדה לרשות המאבטח וכן אפשרות לפסוק פיצויים לדוגמה בשל הפרה ואפשרות לתביעה ייצוגית.
החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו
חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016 קובע מספר תיקונים לחוק התובענות הייצוגיות שעיקרם הסדרת הנושא של הסתלקות מתובענה ייצוגית ופשרה. החוק מתווה את שיקול הדעת של בית משפט בבואו לאשר טובת הנאה למבקש, לתובע מייצג או לבא כוח מייצג, המבקשים להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית; מרחיב את הגורמים הרשאים להגיש התנגדות לפשרה וקובע כי אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה רשאי להגיש התנגדות כאמור; בנוסף, החוק קובע, כי המגיש התנגדות לא יסתלק ממנה ולא יקבל על הסילוק טובת הנאה אלא באישור בית משפט; כן קובע החוק כי בית המשפט באשרו את הפשרה, יבחן אם התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית וכי בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע הפשרה; נוסף על אלו, מסדיר החוק את נושא הפיצוי בדרך של תרומה באמצעות הקמת קרן האחראית על חלוקת הכספים.
החוק המקורי: 12 במרץ 2006 · רשומות (PDF)
12 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.