חל היום בוטל בחלקו
החל מ־1 בפבר׳ 1984 · תוקן 103 פעמים · משרד אחראי: התקשורת · ועדה בכנסת: כלכלה
שמות קודמים: חוק הבזק, התשמ"ב-1982
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע, בהוראת שעה, כי בכל שנה למשך 5 שנים יוקצה תקציב בסך 1.4 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב השנתיים, לשם עידוד הפקת תוכניות בשפה הגאורגית. החוק חל לגבי תכנית בשפה הגיאורגית, שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל שנולדו בגיאורגיה או שלפחות אחד מהוריהם נולד בגיאורגיה, ושתשודר בישראל בערוצים שלפחות מחצית מזמן השידור שלהם הוא בשפה הגאורגית, ובלבד שזמן השידורים הכולל של ערוצים אלו לא יפחת מ-12 שעות ביום במשך שישה ימים בשבוע. עוד קובע החוק כי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין תחלק את התקציב האמור בהתאם למבחני תמיכה שתקבע, וכי בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקה המקומית לאחת או יותר מהמטרות הקבועות בחוק, וביניהן מתן אפשרות לבני הקהילה הגיאורגית לבטא את רחשי לב הקהילה, מסורותיהם ותרבותם; מתן מידע רלוונטי לבני הקהילה על מנת לסייע להם בהתמודדות עם הגופים השונים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה; והצגת אורח החיים הישראלי, בכדי לסייע בקליטת בני הקהילה בישראל. בנוסף, המועצה תביא בחשבון בעת חלוקת כספי התמיכה את שעות השידור שבהן ישודרו ההפקות בערוצים האמורים.
התיקון קובע כי ספק שירות טלפוניה רשאי להעביר למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית או למוקד לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, לבקשת המוקד האמור, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות לאותו מוקד. מוקדי החירום שיהיו רשאים לקבל את המידע האמור הם מוקדי החירום שנקבעו בתקנות שהתקין שר התקשורת, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי. עוד נקבע כי המידע שנמסר כאמור יאובטח לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, וישמש את מוקד החירום רק לצורך פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלום הפונה למוקד. לאחר תום הצורך במידע האמור, ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר קבלת המידע, המידע יימחק על ידי מי שקיבל אותו. בנוסף, התיקון קובע כי רשימת מוקדי החירום כאמור, וכל שינוי בה, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
התיקון קובע הסדר מפורט המעגן את זכותו של מנוי לקבל, לפי בקשתו, שירותי תקשורת מספק מורשה (חברת התקשורת), בכפוף להגבלות או חסימות, כפי שיפורט להלן. עד לחקיקת התיקון, קבע סעיף 51ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הסדר לעניין אפשרותם של מנוי או קבוצת מנויים לקבל מספק תקשורת שירותים הכפופים להגבלות או לחסימות, אם ביקשו זאת בבקשה פרטנית ומפורשת שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות. לפי אותו סעיף, ניתן היה לבקש הגבלות וחסימות בנוגע לעניינים הבאים: שירותים המסופקים על גבי רשת האינטרנט; תכונות ומאפיינים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת (כגון מכשירי הסלולר עצמם); ואפשרות המנוי לעשות שימוש בציוד כאמור בכל רשת בזק מתאימה. מכוח הסעיף האמור, פעל בשוק הסלולר משך שנים רבות הסדר שחל על כ-600,000 מנויים, הידוע בשם "הקומה הכשרה", שבמסגרתו קיבלו המנויים שבחרו בכך שירותי טלפוניה בכפוף להגבלות ולחסימות התואמות את אורחות חייהם, ובכלל זה הגבלת גישה לשירותי אינטרנט, חסימת שיחות למספרים מסוימים, ואף הגבלת ניידות מספרי טלפון כך שלא ניתן לנייד את המספר לתוכנית הכוללת שירותי תקשורת שאינם כפופים להגבלות אותן ביקש המנוי לכתחילה. התיקון מאפשר, בין השאר, את המשך פעולתה של הקומה הכשרה. התיקון עוסק במערכת היחסים שבין חברת התקשורת ובין המנוי שהתקשר עמה בהסכם, והוא מבוסס על הסכמתו של המנוי. התיקון קובע כי מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת שנמסרה באופן הניתן לתיעוד, לקבל שירות בזק, כלומר שירות טלפוניה, בכפוף להגבלות או לחסימות ("סל שירותים ייעודי"). המנוי או קבוצת המנויים יכולים גם לבקש לקבל את השירות האמור בכפוף להגבלות או לחסימות שקבע תאגיד מסוים שציינו בבקשתם. בין ההגבלות או החסימות שרשאי מנוי לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי: הגבלת חיוג למספרי טלפון; הגבלות שיחולו על מכשיר הסלולר והגבלת ניידות מספרים. לצד זאת קובע התיקון סייגים והגנות על המנויים המבקשים את ההגבלות או החסימות, וכן סייגים לשם שמירה על התחרות בתחום התקשורת. לעניין הגבלת החיוג למספרי טלפון, התיקון קובע כי ספק מורשה ישלח הודעה למנוי שהחיוג למספר הטלפון שלו הוגבל, ובהודעה יצוין גם מיהו התאגיד שביקש לחסום את המספר. כן קובע התיקון הוראות שתכליתן הגברת השקיפות לגבי מספרי טלפון של תאגידים שנחסמו והוראות האוסרות על ספק מורשה להעביר לתאגידים הקובעים הגבלות או חסימות מידע הכלול במאגר מידע שלו. לעניין ציוד קצה רט"ן, כלומר מכשיר הסלולר עצמו, קובע התיקון כי מנוי רשאי לבקש הגבלות או חסימות של המכשיר, ייחודו לציוד תקשורת מסוים, וכן ייחוד סל שירותים ייעודי למכשיר, לטווח מספרי טלפון, ועוד. הקשירה בין המכשיר ובין סל שירותים ייעודי אפשרית, לפי התיקון, רק אם המכשיר יכול לפעול במסגרת אותו סל שירותים ייעודי שמציע ספק מורשה אחר, ורק אם יש שלושה דגמים של מכשירים סלולריים המיוצרים על ידי יצרנים שונים שניתן להשתמש בהם במסגרת זו. לעניין ניידות מספרים, התיקון קובע כי ניתן להגבילה בהסכמה מפורשת של המנוי ובכפוף לכמה סייגים, שלפיהם הגבלה כאמור אפשרית רק אם למנוי נתונה האפשרות לנייד את מספר הטלפון שלו בתוך סל השירותים הייעודי, כלומר בין ספקי סלולר; רק אם פועלים בשוק כמה ספקים הנותנים שירות בהתאם לסל השירותים הייעודי והמקיפים מספר מינימלי של מנויים; ורק אם סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה של יותר משירות בזק אחד. לפי התיקון, אם ההתקשרות בין המנוי לבין הספק כוללת הגבלת ניידות כאמור, במקרה של ביטול ההתקשרות, המנוי לא יוכל לנייד את מספר הטלפון שלו אל מחוץ לסל השירותים הייעודי, והספק המורשה יהיה רשאי להקצות את מספר הטלפון רק במסגרת סל השירותים הייעודי שאליו משויך המספר. במקביל קובע התיקון הוראות שמטרתן להקל על מעבר של המנוי אל מחוץ לסל השירותים הייעודי אם הוא בחר בכך, ובכלל זה הוראות לפיהן הספק המורשה לא יקצה לאדם אחר את מספר הטלפון של המנוי שההתקשרות עמו בוטלה במשך 9 חודשים מיום ביטולה, וישמיע הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון, לפיה המנוי החליף את מספר הטלפון שלו ומהו המספר החדש, לפי בקשת המנוי. לעניין הגבלת חיוג למספרי טלפון, התיקון קובע חובה על הספק המורשה לקבוע וליישם אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג כאמור, ובלבד שיישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות. עוד קובע התיקון כי ניתן להשיג הן על אמות המידה עצמן והן על הגבלת החיוג למספר טלפון מסוים בניגוד לאמות המידה, בפני גורם מוסמך במשרד התקשורת. בעניין זה מחיל התיקון חובות שקיפות על הספק המורשה, ולפיהן עליו, בין השאר, למסור לשר התקשורת ולפרסם באתר האינטרנט שלו דיווחים ובהם נתונים כלליים לגבי
נקבע כי בעל דירה יהיה רשאי להתקין במקום סביר בגג הבית המשותף שהוא רכוש משותף מתקן של חובב רדיו, בתנאים המנוים בהצעת החוק ובתנאי שלא הובעה התנגדות בכתב מצד רוב הדיירים בבית המשותף להתקנה או בתנאי שהמפקח לא אסר את ההתקנה לאחר בחינת פנייה של אחד מדיירי הבניין. בהתאם לכך נקבע כי ההתקנה והתחזוקה תהיה על חשבונו של הדייר המתקין ויהיה עליו להסיר את המיתקן בנסיבות הקבועות בחוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בטבת התשפא (21 בדצמבר 2020). התיקון נועד להביא לפריסה ארצית של רשת תקשורת מתקדמת, המבוססת על סיבים אופטיים או על טכנולוגיה שוות ערך, שתאפשר גלישה ברשת האינטרנט במהירות גבוהה. לפי התיקון, שייכנס לתוקף ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021), "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן – בזק) תודיע לשר התקשורת (להלן – השר) בתוך חמישה חודשים על אזורים בהם היא מבקשת לפרוס תשתית מתקדמת (להלן – ההודעה המקורית). השר רשאי להאריך את המועד האמור בחודשיים. בזק תחוייב לפרוס תשתית מתקדמת באזורים שבחרה בתוך 6 שנים ולספק בהם את השירות, ולעניין זה תהיה פטורה מ"חובת האוניברסליות" החלה עליה לפי החוק, כלומר מהחובה לספק את השירות בכל הארץ. לשם פריסת רשת מתקדמת בשאר אזורי הארץ בהם בזק בחרה שלא לפרוס רשת מתקדמת ("אזורי התמרוץ") תוקם קופה מיוחדת ("קופת התמרוץ"). כל בעל זיקה לשירותי הרשת המתקדמת, הצפוי ליהנות מהקמתה ושהכנסתו השנתית עולה על 10 מיליון ש"ח, יעביר לקופת התמרוץ חצי אחוז מהכנסותיו בכל שנה, והכספים שיצטברו יוקצו במכרזים לפריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ שתפרסם ועדת מכרזים ייעודית, עד שייקבעו חובות פריסה לגבי כל אזורי התמרוץ. בשלוש השנים הראשונות יוכל השר לתעדף אזורי תמרוץ המצויים בתחומים גאוגרפיים מסוימים לעניין הקצאת הכספים כאמור, לפי שיקולים שנקבעו בתיקון. בנוסף, חברת בזק וחברות הקשורות אליה לא יוכלו להתמודד במכרזים כאמור ולא יוכלו לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ במשך 5 שנים לאחר שחברה אחרת זכתה במכרז לפריסת רשת מתקדמת באותו אזור. עם זאת, השר יוכל להתיר לבזק לפרוס רשת מתקדמת באזורים נוספים, אם שיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים הוא 10% או פחות ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעתה המקורית. עוד נקבעו עיצומים כספיים שיחולו על גוף שהפר את הוראות התיקון, וכן נקבע שהשר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה במשך 6 שנים, על ההתקדמות ביישום הוראות התיקון.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' בסיוון התשע"ח (21 במאי 2018) (להלן – החוק), והוא מתקן את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, שעניינו שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק. החוק קובע שני תיקונים: תיקון ראשון, החוק מרחיב את ההגדרה "דבר פרסומת" כך שיחול איסור על שליחת מסר לציבור הרחב אם הוא כולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו. מהאיסור הוחרג מסר מהמדינה ומוסדותיה וכן מסר שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה לשם מילוי תפקידו. בנוסף, שר התקשורת הוסמך, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להרחיב את רשימת הגופים הרשאים לשלוח מסר כאמור לציבור הרחב, וכן לקבוע סוגים שונים של מסרים שרשאי לשלוח גוף שקבע. תיקון שני, החוק קובע איסור על מפרסם לחייג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ולנתק את השיחה בטרם נענתה, במטרה לגרום לנמען לחייג בחזרה לאותו המספר, כך שהמפרסם יוכל להשמיע לנמען דבר פרסומת ("צנתוק").
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרץ 2018) פקודת המשטרה מסדירה את סמכויות המשטרה וגופים נוספים בעת אירוע אסון המוני, המוגדר כ"אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". החוק החליף את המונח "איורע אסון המוני" במונח "אירוע חירום אזרחי".
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018) (להלן – התיקון), והוא מתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה). התיקון מאפשר לערוצים הייעודיים, שקיבלו את רישיונותיהם לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, להפוך לבעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה ולעבור, בהתאם לכך, לפיקוחה של מועצת הרשות השנייה, תוך קביעת שורה של הקלות שיחולו במעבר כאמור. כיום, ישנם ארבעה ערוצים כאלה, שכל אחד מהם מוקדש לנושא מסוים (מורשת ישראל; מוסיקה ישראלית וים תיכונית) או לשפה מסוימת (רוסית; ערבית). בנוסף, קובע החוק שורה של הקלות לבעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה שהכנסותיהם השנתיות הן מתחת ל-80 מיליון ש"ח ("בעלי רישיונות זעירים"), וכן מספר הקלות רגולטוריות לכלל בעלי הרישיונות. אלה הם עיקרי התיקון: • לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה – קביעת פטורים מחובות שונות, הן לבעלי רישיונות קיימים והן לבעלי רישיונות חדשים, ובכלל זה פטור מחובות תוכן כגון הוצאה לשם הפקת סוגה עילית, הוצאה לשם מימון סרטים ישראליים וחובות הפקה מקומית; פטור מחובת שידור חדשות, אלא אם כן בעל הרישיון בוחר לשדר חדשות, ואז יוכל לעשות זאת תחת תנאים מקלים. במקביל לכך, נקבעה לגבי מרבית בעלי הרישיונות הזעירים חובת השקעה בהפקות ישראליות או בשידורן. • לעניין הערוצים הייעודיים שעוברים לפיקוחה של מועצת הרשות השנייה – נקבעו הקלות נוספות, רובן לתקופות מוגבלות: שמירת אפיקי השידור (מספרי הערוצים) בהם הועברו ערב יום תחילת התיקון, פטור מדמי רישיון ומדמי מעבר, פטור ממגבלות לגבי בעלויות צולבות מסוגים שונים וכן פטור ממגבלת ההחזקה של בעל מניות יחיד, והוראות לעניין פריסת חובות; • לעניין כלל בעלי הרישיונות: מיקוד סמכויותיה של הרשות השנייה ושל מועצת הרשות השנייה; הגדלת מגבלת ההחזקה של בעל מניות יחיד בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ל-74% (במקום 51%) וכן הגדלת אפשרות ההחזקה של בעל מניות זר בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ל-74% (במקום 49%); הוספת אפשרות לשדר תוכן פרסומי בתנאים מסוימים ולפי כללים שייקבעו; פטור מחובת מינימום של השקעה בשידורי חדשות לבעל רישיון שהכנסותיו השנתיות נמוכות מ-350 מיליון ש"ח; עבור בעלי רישיונות שאינם פטורים מחובת השקעה בסוגה עילית (כלומר בעלי רישיונות שאינם זעירים) – קביעה כי ההשקעה בתכניות סוגה עילית תהיה, במקום סכום קבוע מראש, בשיעור של 15% מהכנסות בעל הרישיון, וכן צמצום ההתערבות הרגולטורית בסוגי ההפקות שיופקו במסגרת זו.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב בשבט התשע"ח (7 בפברואר 2018) (להלן – התיקון), והוא מתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – חוק התקשורת). התיקון עוסק בערוץ הייעודי בשפה הערבית, שקיבל את רישיונו מהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בהתאם לחוק התקשורת, כיתר הערוצים הייעודיים. חוק התקשורת, כנוסחו טרם התיקון, קבע הוראות ייחודיות לעניין הערוץ הייעודי בשפה הערבית, ולפיהן בתום שנתיים מהמועד בו החל הערוץ בשפה הערבית לשדר במתכונת של שידור לווייני הפתוח לכלל הציבור, יראו אותו כאילו קיבל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה, ובהתאם לכך סמכויות האסדרה לעניינו יעברו מהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין אל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בנוסף הקנה החוק סמכות לשר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את המועד האמור, ובהתאם לכך נדחה המועד בשנתיים עד ל-8 בפברואר 2018. בימים אלה מתקיימים דיונים בהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) (אסדרת רישיונות לשידורי טלוויזיה), התשע"ח-2018, הכוללת בין היתר הוראות לעניין אסדרת הערוצים הייעודיים, וביניהם גם הערוץ בשפה הערבית, וקובעת כי כל הערוצים שהיו ערוצים ייעודיים יפעלו כערוצים מסחריים בהתאם לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-1990, ובפיקוח מועצת הרשות. מכיוון שהליכי החקיקה של הצעת החוק בעניין אסדרת הערוצים הייעודיים מצויים בשלבים מתקדמים, וכדי להבטיח שהעברת כלל הערוצים הייעודיים לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תעשה ביחד, באופן מסודר ותוך החלת כללי אסדרה אחידים, התיקון מבטל את ההוראות המחייבות העברה של סמכויות האסדרה לעניין הערוץ הייעודי בשפה הערבית לידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' בשבט התשע"ח (5 בפברואר 2018) (להלן – החוק), והוא מתקן את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, שעניינו שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק. החוק קובע כי עם סיומה של עסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין באופן מתמשך, ייחשב הצרכן כמי שנתן הודעת סירוב, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שמסר הנמען. קרי, עם סיום העסקה כאמור, המפרסם יהיה מנוע מלשלוח דברי פרסומת לנמען, מבלי שהנמען יידרש להודיע למפרסם על סירובו לקבל ממנו דברי פרסומת.
מוצע לאפשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולבעל רישיון לשידורי לווין לשדר גם שידורי חדשות כלליים באמצעות מי שקיבל מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין רישיון לשדר ערוץ חדשות בין-לאומי שמקורו בישראל. משדר חדשות כאמור הוא מי ששידורי החדשות והתכניות שלו בענייני היום מיועדים בעיקר לציבור שמחוץ לישראל, שידוריו אינם בעברית והם אינם מלווים בכתוביות בעברית. על המשדר להיות תאגיד הרשום בישראל או ששידוריו הופקו ונערכו, כולם או לפחות חלק ניכר מהם, בישראל. נקבע, כי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין לא תיתן רישיון לשידור ערוץ חדשות כאמור אלא אם מצאה כי מירב הזיקות שלו אינן לישראל, וזאת בהתאם לכללים שהיא תקבע לעניין זה. כמו כן, נקבעו תנאים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי כאמור, ובין היתר הוחלו על משדר החדשות הבין-לאומי חלק מההוראות החלות על מפיק חדשות עצמאי לפי סעיף 6כ2(ג)(5) לחוק לעניין איסור בעלות צולבת עם גופי תקשורת. לעניין תוכן השידורים, הוחלה על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ההוראה בסעיף 6כ2(ה) לחוק התקשורת לעניין החובה של מפיק חדשות עצמאי לקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים ושלא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו של בעל הרישיון, עובדיו ובעלי מניותיו. לעניין זה נקבע כי המועצה תקבע כללים שיבטיחו את התקיימות החובה האמורה גם במקרה שלבעל הרישיון האמור יש בעלות צולבת עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ח בתמוז התשע"ו (3 באוגוסט 2016). התיקון קובע כי האיסור הקבוע בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – החוק), שעניינו איסור על שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת פקסימליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או מסרון בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, יחול גם על מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או הפצת תעמולה. מאיסור זה מוחרגת בקשת תרומות לשם התמודדות בפריימריז או בחירות לכנסת, לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית וכן תעמולה שיש בה מסר פוליטי. כמו כן, התיקון קובע כי יהיה מותר להמשיך ולשלוח דבר פרסומת לציבור הרחב, באמצעות דואר אלקטרוני בלבד, לשם קבלת תרומה או הפצת תעמולה על ידי מפרסם הוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת באחת מן הדרכים הקבועות בחוק. בנוסף, התיקון קובע כי אם שוגר דבר הפרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, דהיינו שיחת טלפון מוקלטת, אף אם הנמען נתן הסכמתו לקבל הודעות בדרך זו, יציין המפרסם בתחילת כל שיחה, שהנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו מרשימת התפוצה, על ידי לחיצה על החייגן. מועד תחילתו של תיקון זה ביום פרסומו ברשומות.
חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ח בתמוז התשע"ו (3 באוגוסט 2016). חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003 (להלן - החוק) מסדיר את שידורי ערוץ הכנסת. תיקון זה, עניינו בעיגון המלצות הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה של שידורי ערוץ הכנסת ונקבעו בו מספר הוראות שעיקריהן מפורטים להלן: בין היתר, בתיקון נקבע כי יורחבו אמצעי המדיה להעברת השידורים. היום ערוץ הכנסת משדר רק בטלוויזיה. בתיקון נקבע שהגוף המשדר יחויב להקים אתר אינטרנט שבו ישודרו דיוני מליאת הכנסת, וועדותיה וכן אירועים ממלכתיים, לרבות דיוני מליאה וועדה שלא שודרו בטלוויזיה, וכן מישדרים מוספים ששודרו או משודרים בטלוויזיה. בנושא המישדרים המוספים: מאחר שמישדרים אלה מוגדרים היום באופן רחב מאוד, נקבע כי תוכן המישדרים המוספים יהיה בזיקה לעבודת הכנסת, לפעילות חברי הכנסת או לפעילות פוליטית. כמו כן, נקבע בתיקון כי בעת צילום ושידור של דיוני מליאת הכנסת, יתמקד הגוף המשדר בדובר במליאת הכנסת – יצלם אותו וישדר את כל דבריו. עם זאת, אין בהוראה זו כדי למנוע מהגוף המשדר להחליט לצלם ולשדר במקביל התרחשויות אחרות במליאה. תיקון נוסף נוגע לנושא הרגולטור של שידורי ערוץ הכנסת: לפי החוק כנוסחו היום, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (להלן – המועצה), הפועלת במסגרת משרד התקשורת, היא הרגולטור של שידורי ערוץ הכנסת. בנוסף לבחירת הגוף המשדר במכרז, המועצה קובעת כללים והוראות לעניין שידורי ערוץ הכנסת ומפעילה פיקוח שוטף על פעילות הגוף המשדר. בתיקון נקבע שלהרכב המועצה יתווספו, לעניין תפקידיה וסמכויותיה הנוגעות לערוץ הכנסת בלבד, 2 נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בעבודה הפרלמנטרית. יו"ר הכנסת ימנה אחד מהם, ואת השני – ראש האופוזיציה. עוד נקבע בתיקון כי חברי מועצה אלה לא ישתתפו בהצבעות בישיבות מועצה, אם הקול שלהם יכריע בהצבעה, או אם ההצבעה קשורה להליכי המכרז לבחירת הגוף המשדר. כמו כן, בתיקון נקבע כי לסעיף הקיים בחוק שעניינו הבטחת שידורים מהימנים תיווסף הוראה לפיה חובתו של הגוף המשדר להבטיח כי התוכן שישדר יהיה תוך נאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור, וכן להבטיח כי תוכן המישדרים המוספים, לא יכלול פגיעה חמורה בכבוד הכנסת כבית הנבחרים של המדינה, אלא אם כן התוכן הוא בעל ערך חדשותי או חינוכי המצדיק בנסיבות העניין את השידור, ובלבד שמדובר בפגיעה שאינה עולה על הנדרש. כן נקבע כי הוראה זו לא תמנע סיקור עובדתי של הנעשה בכנסת או של פעילות חברי הכנסת. בעניין הזכות להשתתף במכרז לקבלת רישיון לשידורים בערוץ הכנסת: התיקון קובע תנאי נוסף להתמודדות במכרז - קיום הפרדה חשבונאית בין פעילות התאגיד שייגש למכרז לבין פעילותו כגוף משדר בערוץ הכנסת. כמו כן, התיקון קובע כי המועצה רשאית לדרוש מתאגיד שרשאי גשת למכרז להקים, כתנאי להשתתפותו במכרז תאגיד נפרד לשם פעילותו כגוף משדר בערוץ הכנסת.
חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015 (להלן – תיקון מס' 3), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ז' בחשון התשע"ו (20 באוקטובר 2015). חוק זה מתקן את חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א–2011, ועניינו שינוי שיטת האסדרה בתחום השידורים המסחריים, כך שלא יוענקו עוד זכיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים ובמקומם יוענקו רשיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים. תיקון מס' 3 מבטל את פרק ב' לחוק העיקרי, שעניינו התאמה טכנית של חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השניה) לשיטת הרישיונות ותחילתו נקבעה ליום 1 בנובמבר 2015. ביטול הפרק נדרש, הואיל ובחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג–2012, נקבע כי אם ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 כי זכיונו יוארך וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2, תאריך מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו את זכיונו עד ליום 31 באוקטובר 2017. ואכן מועצת הרשות השנייה האריכה את הזכיונות לזכייניות הערוץ השני עד ליום האמור. הארכת הזיכיונות כאמור אינה מתיישבת עם כניסתו לתוקף של פרק ב' האמור ביום ה-1 בנובמבר 2015. בנוסף, החוק מתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ה–1982, כך שההוראות הקבועות בסעיפים 6ח4(א)(1) ו-6כ2(ג)(5)(ג) שעניינן בעלויות צולבות ושידורי חדשות שאינם אזוריים וחלות על בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השניה, יחולו גם על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
החוק המקורי: 22 באוג׳ 1982
494 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 7 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.